ערביות

פורסם ב- 8.9.22

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.

אז מילת היום היא –

עֻרוּבַּה عُرُوبَة – ערביוּת

כן כן, נפלה לנו טעות בניקוד בערבית בתמונה. מצטערים…

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/rM3eA

בתחילת אוגוסט יהושע שלח לי סרטון מעניין, אך הוא הגיע בלי שום רקע, הוא מקוטע ואין עליו שום הסבר.

איזה מזל שיש גוגל, שכן תוך שנייה מצאתי במה ובמי מדובר:

اسمع يا مواطن مهم جدا

مراد العضايلة تعقيبا على قانون حقوق الطفل:

“هذه الدولة الأردنية قامت على شرعيتين العروبة والاسلام وإللي بدو ينتزع هوية البلد العربية والإسلامية بتنتزع روحه قبل ما يقرب عليها”.

“هذا القانون الذي يسمى قانون حقوق الطفل عاتية من العاتيات على مستقبل بلدنا وأبنائنا

هذا القانون باختصار شديد ينتزع الطفل من أسرته”.

#الزرقاء

#يوميات_الزرقاء

אזרח הקשב, זה חשוב מאוד

מראד אלעצ’אילה מותח ביקורת על חוק זכויות הילד:

“המדינה הירדנית הזו קמה על בסיס חוקיות הערביות והאסלאם, ומי שרוצה לעקור את זהות הארץ הערבית והאסלאמית – נפשו תיעקר לפני שיתקרב אליה”.

“החוק הזה, שנקרא חוק זכויות הילד, הוא מרד כלפי שמיים מהמרידות שמאיימות על עתיד ארצנו ובנינו.

החוק הזה, בקיצור נמרץ, עוקר את הילד ממשפחתו”.

אלזרקאא’

יומן אלזרקאא’

ההסבר והסרטון פורסמו ב- 29.7.22 בדף פייסבוק ששמו:

יומיאת אלזרקאא’

يوميات الزرقاء

היומן של אֶלזַּרְקַאא’ (שהיא העיר השנייה בגודלה בירדן)

הסרטון פורסם במקומות נוספים, פשוט זה הראשון ש”קפץ” לי.

=-=

הסרטון עוסק ב”חוק זכויות הילד”, שעורר רעש רב בירדן.

החוק, שבאופן צפוי עוסק במתן שירותים רפואיים חינם לילדים, מחייב הקמת מגרשי משחקים, מחייב טיפול בילדים מכורים, מחייב מתן סיוע משפטי לילדים וכו’, עוסק גם ב”חומר הנפץ” הבא: מתן חופש בחירה במחשבה, בדת, במין ובאימוץ ילדים בירדן.

תומכיו רואים בו חוק שיגן על הילדים מפני ניצול, אך מתנגדיו רואים בו חוק מערבי, ששואף להחריב את המשפחה ואת הילד, זאת בשל העברת הדאגה לילד מהמשפחה ומההורים למדינה. כך נהרס תפקיד המשפחה בכל הקשור לחינוך ולפיתוח הדתי והחברתי של הילד. בנוסף, חשיבות הפרט הבודד מועצמת, דבר שימוטט את החברה והוא מנוגד לכל חוקי ההלכה האסלאמית ולערכי החברה הירדנית השמרניים.

=-=

הדובר בסרטון הוא המהנדס מֹרַאדֶ אלְעַצַ’איְלֶה, שהוא الأمين العام لحزب جبهة العمل الإسلامي – מזכ”ל מפלגת חזית הפעולה האסלאמית, שהיא מפלגת האופוזיציה המרכזית בירדן. המפלגה דוגלת באידאולוגיה של “האחים המוסלמים”.

תוכן הסרטון:

בוצ’וח בקולה, והד’א אאח’ר כלאמי: הד’ה אלדולה אלארדניה קאמת עלא שרעיתין: אלערובה ואלאסלאם, ואללי בדה ינתזע הוית אלבלד אלערביה ואלאסלאמיה תנתזע רוחה קבל מא יקרב עליהא. (9) (10:46)

הד’א אלקאנון אלד’י יסמא קאנון חקוק אלטפל עאתיה מן אלעאתיאת עלא מסתבקל בלדנא ואבנאאנא. הד’א אלקאנון באח’תצאר שדיד ינתזע אלטפל מן אסרתה. (1) (02:14)

אחנא מא ענדנא אלטפל לחאל ואלבנת לחאל ואלאם לחאל ואלאבו לחאל. ענדנא וחדת אלמג’תמע הי אלאסרה. מטלוב תפכיכ אלאסרה. (2) (02:45)

אחנא אלואחד קאעד בידפע דם קלבה מנשאן ולאדה. ובירוח ביביע אלארצ’ מנשאן יעלם ולאדה (3) (03:17)

למא נקול בדנא נחט ללטפל חקוק, חקה פי ראיה. (איש ראיה יעני?) אבני צאר, בדה יציר מלחד, אתרכה יעני? אבני בדה יציר מאסוני, אח’ליה מאסוני יעני? (4) (03:48)

טיב ואד’א קלת לה לא בירוח בישתכי עלי באלמחכמה וביג’רני ע אלסג’ון. (5) (04:09)

אלע’רב בדה יח’טף אסרנא ואבנאאנא וולאדנא, ביח’טפוהם מן בין ביותנא. הד’א אלקאנון ביח’תטף אבנאאנא מן ביותנא, מש אחנא אללי מנח’תטף מג’תמעאת ומנח’תטף מג’לס אלנואב. (6) (06:41)

נריד אן נעלי אלצות מג’תמעין דפאען ען מג’תמענא וען אסרתנא וען אהלנא וען ביותנא וען מסתקבלנא, לאנה אללי בידמר ולאדנא מענאתה ידמר מסתקבלנא. (7) (07:43)

דמרת אלבלד בטאלה ופקר והמאלה ולענד … ובעדין ביקול לכ האי ג’בת לכ אלפין פרצת עמל האוס קיפר פי פנאדק אילאת. אללה לא יעטיכו אלעאפיה, אלבעדא, עלא האלג’הד אללי אנתו בד’לתוה. (

(08:16)

לא תקרב עלא אסתקראר אלבלד. הד’ה הוית אלבלד פרצ’ת מן אלאג’דאד. (10) (11:08)

ולד’לכ בוצ’וח: הד’א אלבלד והד’א אלנט’אם אלסיאסי באלבלד קאמ עלא הויה ושרעיה ואצ’חה: ערובה ואסלאם. אללי בדה יטלענא מן אלערובה ומן אסלאמנא מא ח’לק ולא עאש פי האלבלד אן שאא’ אללה. (11) (11:20)

بوضوح بقوله، وهذا آخر كلامي: هذه الدّولة الأردنّيّة قامت على شرعيّتين: العروبة والإسلام، واللّي بدّه ينتزع هويّة البلد العربيّة والإسلاميّة بتنتزع روحه قبل ما يقرّب عليها. (٩) (10:46)

هذا القانون الذي يسمّى قانون حقوق الطّفل عاتية من العاتيات على مستقبل بلدنا وأبنائنا. هذا القانون باختصار شديد ينتزع الطّفل من أسرته. (١) (02:14)

احنا ما عندنا الطّفل لحال والبنت لحال والأمّ لحال والأبو لحال. عندنا وحدة المجتمع هي الأسرة. مطلوب تفكيك الأسرة. (٢) (02:45)

احنا الواحد قاعد بيدفع دمّ قلبه منشان ولاده. وبيروح بيبيع الأرض منشان يعلم ولاده (٣) (03:17)

لمّا نقول بدّنا نحطّ للطّفل حقوق، حقّه في رايه. (ايش رايه يعني؟) ابني صار، بدّه يصير ملحد، اتركه يعني؟ ابني بدّه يصير ماسوني، أخلّيه ماسوني يعني؟ (٤) (03:48)

طيّب وإذا قلت له لا بيروح بيشتكي عليّ بالمحكمة وبيجرّني ع السّجون. (٥) (04:09)

الغرب بدّه يخطف أسرنا وأبناءنا وولادنا، بيخطفوهم من بين بيوتنا. هذا القانون بيختطف أبناءنا من بيوتنا، مش احنا اللّي منختطف مجتمعات ومنختطف مجلس النّوّاب. (٦) (06:41)

نريد أن نعلي الصّوت مجتمعين دفاعًا عن مجتمعنا وعن أسرتنا وعن أهلنا وعن بيوتنا وعن مستقبلنا، لأنّه اللّي بيدمّر ولادنا معناته يدمّر مستقبلنا. (٧) (07:43)

دمّرت البلد بطالة وفقر وهمالة ولعند … وبعدين بيقول لك هاي جبت لك ألفين فرصة عمل house keeper في فنادق إيلات. الله لا يعطيكو العافية، البعدا، على هالجهد اللّي انتو بذلتوه. (٨) (08:16)

لا تقرّب على استقرار البلد. هذه هويّة البلد فرضت من الأجداد. (١٠) (11:08)

ولذلك بوضوح: هذا البلد وهذا النّظام السّياسي بالبلد قام على هويّة وشرعيّة واضحة: عروبة وإسلام. اللّي بدّه يطلّعنا من العروبة ومن إسلامنا ما خلق ولا عاش في هالبلد إن شاء الله. (١١) (11:20)

אני אומר זאת באופן חד-משמעי, ואלו דבריי האחרונים בנושא: המדינה הירדנית הזו קמה על בסיס חוקיות הערביות והאסלאם, ומי שרוצה לעקור את זהות הארץ הערבית והאסלאמית – נפשו תיעקר לפני שיתקרב אליה. (9) (10:46)

החוק הזה, שנקרא חוק זכויות הילד, הוא מרד כלפי שמיים מהמרידות שמאיימות על עתיד ארצנו ובנינו. החוק הזה, בקיצור נמרץ, עוקר את הילד ממשפחתו. (1) (02:14)

אצלנו אין (דבר כזה) הילד לבד, הילדה לבד, האמא לבד והאבא לבד. אצלנו אחדות החברה טמונה במשפחה. (הם, המערב ומחוקקי החוק בירדן) רוצים לפרק את המשפחה. (2) (02:45)

אצלנו הבנאדם משלם מדם ליבו למען ילדיו. הוא הולך ומוכר אדמה כדי לחנך את ילדיו (3) (03:17)

כשאנו אומרים שאנו רוצים לחוקק חוקים למען הילד, יש לו זכות לעשות זאת. (מהי זכותו?) (נניח ש)הבן שלי רוצה להיות אתאיסט. אני אניח לו? (נניח ש)הבן שלי רוצה להיות חבר ב”הבונים החופשיים” (בקצרה, זו אגודת סתרים בינלאומית שהדתות המונותאיסטיות רואות בה פולחן של השטן. שָלֵו). אתן לו להיות ב”הבונים החופשיים”? (4) (03:48)

טוב, ואם אגיד לו שלא ילך, הוא יתלונן עלי בבית המשפט ויגרור אותי לבתי סוהר. (5) (04:09)

המערב רוצה לחטוף את המשפחות שלנו, את הבנים שלו ואת הילדים שלנו, הם חוטפים אותם מתוך הבתים שלנו. החוק הזה חוטף את ילדינו מבתינו, לא אנו חוטפים חברות או חוטפים את הפרלמנט. (6) (06:41)

אנו רוצים להרים קולנו יחדיו בהגנה על חברתנו, על משפחתנו, על הורינו, על בתינו ועל עתידנו, שכן מי שמחריב את ילדינו יחריב את עתידנו. (7) (07:43)

החרבתָּ (הוא פונה לשלטונות הירדניים) את הארץ עם אבטלה, עוני, הזנחה …, ואז הוא אומר לך: “הנה, ארגנתי לך 2,000 מקומות עבודה כעובדי משק בית במלונות באילת”. שלא תהיו בריאים, הם, לא אתם, על המאמץ הזה שהשקעתם. (

(08:16)

אל תתקרב ליציבות הארץ. זו זהות הארץ, שנקבעה על ידי הסבים. (10) (11:08)

ולכן, (אני אומר) באופן חד-משמעי: הארץ הזו והמנגנון הפוליטי בארץ התבססו על זהות וחוקיות ברורה: ערביות ואסלאם. מי שרוצה לעקור אותנו מהערביות ומהאסלאם שלנו, לא ייוולד ולא יחיה בארץ הזו, בעזרת האל. (11) (11:20)

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=

ומזל שיש יוטיוב.

עם 60 צפיות בלבד, אפשר להתרשם מהנאום כולו. ב- 2.8.22 פורסם הסרטון הבא:

https://www.youtube.com/watch?v=Whl564-f6cI

فيديو || كلمة الأمين العام للحزب م. مراد العضايلة في الملتقى الوطني للحديث عن قانون حقوق الطفل وآثاره

סרטון || דברי מזכ”ל המפלגה, המהנדס מראד אלעצ’אילה, בפורום הלאומי בנוגע לחוק זכויות הילד והשלכותיו

הקטע שהובא פה כולל לקט משפטים מהסרטון השלם, לאו דווקא לפי סדר האמירה שלהם במקור.

אז כפי שהבנתם, או שלא, בסוף כל פסקה ציינתי מה מספרה לפי סדר הופעתה במקור ואת השנייה המדויקת בה נאמרה בסרטון השלם. וכן, זו הייתה עבודת נמלים מעצבנת.

הסרטון התפרסם בערוץ יוטיוב הרשמי של המפלגה, שיש לו – אתם יושבים? – רק 440 עוקבים.

=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הפוסט הבא (מופיע כאן באופן חלקי):

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Nitzan Guggenheim.

אז מילת היום היא –

עַרַבַּה عَرَبَة – עגלה; מכונית; קרון ‎

השורש הערבי ע.ר.ב בדיבור צח וברור ובכלי רכב שונים.

בעברית הוא קיים גם כן, כמובן, כאשר שני השורשים האלה ע.ר.ב ו- ע.ב.ר, בשתי השפות, מפגינים בעצם שוני בודד הטמון בשיכול עיצורים: ע.ר.ב מול ע.ב.ר. (בעברית המשמעויות הקשורות למערב, שעות הערב וכו’ מתכתבות עם השורש הערבי ע’.ר.ב).

בערבית, אגב, שניהם מביעים יכולת הבעה ודיבור גבוהות וצחות. וכך גם שמות השפות עצמן: עברית וערבית, עִבְּרִיֶּה וּעַרַבִּיֶּה عِبْريّة وعَرَبيّة

עברים, ערבים… כל השוני הוא בסדר האותיות. זה אפילו קרוב יותר מבני דודים…

אה, עוד משהו לפני שנמשיך: בשיח הישראלי, בעיקר בתקשורת, המילה “ערבי” מסומנת כשלילית, עד כדי כך שנמנעים מלציינהּ.

כל מיני צעירים מהצפון או מהדרום מוזכרים מבלי לציין שהם ערבים. אפשר לחשוב; הם ערבים. מה הבעיה עם זה?

אגב, רצוי ועדיף להשתמש ב”ערבי” מאשר ביציר הלשוני המכובס והמגעיל “בן מיעוטים”.

יאללה, בני אדם, תזרמו. יש פה יהודים, ערבים, דרוזים, צ’רקסים. כשאדם נולד אין לו שליטה על הגֵנים ועל המוצא שלו. הוא כזה, נקודה.

אדם יכול לשנות את הדת שלו ואת ההשתייכות הלאומית בתעודת הזהות. אבל את המוצא שלו?

אה כן, אפשר גם לשנות את המין. אבל כנפגע פעולות-איבת-PC אין לי הרבה כוח להמשיך עם הנושא, וזה גם לא המקום.

=-=

* הפועל הספרותי עַרֻבַּ عَرُبَ בבניין הראשון – דיבר ערבית צחה

* עֻרוּבַּה عروبة, שם הפעולה/מצדר של הבניין – ערביוּת

* הפועל הספרותי עַרַּבַּ عرّب בבניין השני – שערב, הפך לערבי; הביע

* תַעְרִיבּ تعريب, צורת שם הפעולה של הבניין – שערוב, ערביזציה; מתן צורה ערבית למילים לועזיות

* הפועל הספרותי אַעְרַבַּ עַן أعرب عن- בבניין הרביעי – הביע; ביטא, דיבר באופן ברור; דיבר לפי כללי הדקדוק הערבי הספרותי; הוסיף ניקוד סופי למילים

* אִעְרַאבּ إعراب, צורת שם הפעולה של הבניין – דיבור לפי כללי הדקדוק; מתן ניקוד סופי למילים לפי תפקידן התחבירי

* הפועל הספרותי אִסְתַעְרַבַּ استعرب בבניין העשירי – הסתערב, חי בין ערבים, סיגל לעצמו מנהגים של ערבים.

שימו לב! המילים ה”עבריות” הסתערב או מסתערב הן שאילה מהבניין העשירי בערבית, שאין לו מקבילה עברית. את המילה “מסתערב” אי אפשר לנתח לפי כללי הדקדוק העבריים

* עַרַבּ عرب וביחיד עַרַבִּיּ عربيّ – ערבים; בדואים (למי שאינו יודע, הערבים מקורם בבדואים של חצי האי ערב)

* עַרַבַּאי عرباي או עַרַבַּאיֶה عرباية – עגלה; כיסא גלגלים. עַרַאבַּאי אִיד عرباي إيد – מריצה (עגלת יד)

* עַרַבִּיֶּה عربيّة – ערביה. (אַללֻּעַ’ה) אֶלְעַרַבִּיֶּה (اللّغة) العربيّة – השפה הערבית

* עַרַבֶּיַּה عربيّة, במצרים – מכונית

* אַעְרַאבִּיּ أعرابيّ – בדואי; נווד

* עַרוּבּ عروب – אישה שמשתדלת למצוא חן בעיני בעלה (ולא להתבלבל עם מחנה הפליטים אֶלְעַרּוּבּ العرّوب שנמצא דרומית לבית לחם ונקרא על שם הואדי שלצידו, בעל השם הזהה)

* עַרַבַּנְגִ’י عربنجي – עגלון

* בַּחכּי מַעַכּ בִּאלְעַרַבִּיּ אלְפַצִיח بحكي معك بالعربيّ الفصيح – אני מדבר איתך בלשון ברורה ובהירה, בשפה ברורה, בשפת בני אדם

=-=-=

בתמונה: אחד מציוריו של-

דייוויד רוברטס (באנגלית: David Roberts;‏ 24 באוקטובר 1796 – 25 בנובמבר 1864), צייר וטייל סקוטי, ממובילי האוריינטליזם האנגלי.

רוברטס נולד ליד אדינבורו. הוא לא זכה להכשרה פורמלית באמנות, והחל את הקריירה שלו כצייר תפאורות. ב-1830 בעקבות הצלחתו, הפך לאמן במשרה מלאה. הוא הרבה בנסיעות, וביקר בספרד ובמרוקו ב-1833, בבלגיה, צרפת, ובאיטליה. הוא אף היה אחד האמנים הבריטיים הראשונים שנסעו למזרח התיכון, שם שהה 11 חודשים בשנים 1838-1839. את מסעו הוא החל באוגוסט 1838 כשהוא יורד בנמל אלכסנדריה שבמצרים. לאחר ששהה בה כחצי שנה, יצא ב-7 בפברואר 1839 אל ארץ ישראל בשיירה בת 21 גמלים ומלווה ב-15 שומרי ראש ערביים. הוא עצר בדרכו בסיני, שהה בה ארבעה ימים, ובתום מסע בן מעל חודש הגיע אל חברון, והמשיך משם אל שאר חלקי הארץ, ומשם אל סוריה ולבנון. במהלך המסע צייר רוברטס כמעט כל מה שנקרה על דרכו, ובסופו החזיק באמתחתו 272 רישומים. רישומיו עובדו לליתוגרפיות צבעוניות בידי לואי האג וראו אור במשך השנים 1842–1849 בכרכי “ארץ הקודש, סוריה, אדום, ערב, מצרים ונוביה” (The Holy Land, Syria, Idumea, Arabia, Egypt, and Nubia). הרישומים שימשו בסיס לרבים מציורי השמן שלו. ציוריו של רוברטס זכו להצלחה רבה, וב-1841 נבחר לחבר באקדמיה המלכותית לאמנויות. (ויקיפדיה)

זה היה הפוסט ה- 1,824 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.