פורסם לראשונה ב- 30.9.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
טַבּّ طَبّ – פגע ב- (פיזית), נתקל ב-; נכנס, נכנס בפתאומיות ובלי הודעה, בא בהפתעה; זרק, השליך; ירד (גשם); הפך (כלי); נפל, נפל בפח, נקלע לצרה, הסתבך; נפל ארצה, נפל ופגע ב-; התנפל; היכה; נקש על הדלת; ריפא, נתן תרופה; כישף; התנהג בעדינות ל-
לשמיעה:
יהושע שלח לי הקלטה מ- 12.8.21 שזו לשונה:
שבאב, אלסלאם עליכם
אללהמ צלי עלא סידנא מחמד
האי אלסיארה פיהא ואחדה סכנאג’יה טבת בשב עלא אלמאתור
וח’אפת והרבת ווקפנא וצורת אלסיארה.
אללי, אלסיארה,
כאן אלחאדת’ עלא אלמאתור בביגן קבל אלטלוע עלא בית חנינא.
פאללי בסמע חדא או אשי יעטיה אלצורה.
شباب، السّلام عليكم
اللّهمّ صلّي على سيّدنا محمّد
هاي السّيّارة فيها واحدة سكناجيّة طبّت بشبّ على الماتور
وخافت وهربت، ووقّفنا وصوّرت السّيّارة.
إللّي، السّيّارة،
كان الحادث على الماتور ببيجن قبل الطّلوع على بيت حنينا.
فإللّي بسمع حدا أو إشي يعطيه الصّورة.
אנשים, שלום
אלוהים, התפלל על אדוננו מוחמד (אמירה דתית מקובלת. שָלֵו)
במכונית הזו (הדובר צירף להודעתו תמונה שצילם, שלא הגיעה לידיי. שָלֵו) נמצאת אשכנזיה אחת שפגעה בבחור על אופנוע
היא נבהלה וברחה, אז עמדנו וצילמתי את המכונית.
מי ש-, המכונית,
התאונה עם האופנוע קרתה ב(כביש) בגין (צפון, בירושלים) לפני הירידה/המחלף/היציאה (במקור: העלייה) לבית חנינא (שכונה בצפון ירושלים).
אז מי ששומע מישהו או משהו, שישלח לו את התמונה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
אשכנזיה? מאיפה הוא יודע מה המוצא שלה?
כשערבים אומרים “אשכנזים” הם מתכוונים לחרדים באשר הם, גם אם הם מצביעי ש”ס.
=-=-=-=
השורש הערבי ט.ב.ב (בגזרת הכפולים) עוסק ברפואה והוא נפוץ מאוד.
אך אנו עוסקים בו היום דווקא בשל שימושו במדוברת, שמתכתב עם השורש המרובע ט.ב.ט.ב, העוסק בטפיחות מסוגים שונים, כולל תאונות דרכים, ואני סבור שבמדוברת יש בו אלמנט עצמאי אונומטופאי (תַצְלִילִי, של חיקוי הצליל בטבע, של המכה, במקרה זה):
* הפועל טַבּّ طَبّ בבניין הראשון, במדוברת – הוא מילת היום, וראיתם כמה פירושים שונים זה מזה יש לה?
* טַבּّ עַלַא طَبّ على- – הופיע באופן פתאומי, הפתיע את-, בא בהפתעה
* טַבֵּّית פִיה פִי אלשַּארֶע طَبّيت فيه في الشّارع – נתקלתי בו ברחוב
* הפועל הספרותי טַבַּّבַּ طَبّب בבניין השני – ריפא
* הפועל הספרותי תַטַבַּّבַּ تطَبّب בבניין החמישי – עסק ברפואה; התרפא; קיבל תרופות
* הפועל הספרותי אִסְתַטַבּّ استطَبّ בבניין העשירי – ביקש ריפוי; שאל עצת רופא
* אִסְתִטְבַּאבּ استطباب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ריפוי
* טִבּّ طِبّ – רפואה
באופן טבעי, קיימים סוגים רבים של רפואה. את הבאים בחרתי לציין פה:
* טִבּّ וִקַאאִיּ طِبّ وقائيّ – רפואה מונעת
* טִבּّ בַּדִילִיּ طِبّ بديليّ – רפואה אלטרנטיבית
* טִבּّ טַבִּיעִיּ طِبّ طبيعيّ – רפואה טבעונית, נטורופתיה
* טִבּّ שַרְעִיּ طبّ شرعيّ – רפואית משפטית, פתולוגיה
* כֻּלִּיַּתֶ אלטִּבּّ كلّيّة الطّبّ – הפקולטה לרפואה
* טִבִּّי طبّيّ – רפואי
* פַחְץ טִבִּّי فحص طبّيّ – בדיקה רפואית
* עִלַאג’ טִבִּّי علاج طبّيّ – טיפול רפואי
* תַאְמִין טִבִּّי تأمين طبّيّ – ביטוח רפואי
* תַקְרִיר טִבִּّי تقرير طبّيّ – דו”ח רפואי
* מַרְכַּז טִבִּّי مركز طبّيّ – מרכז רפואי
* נַבַּאתַאת טִבִּّיַה نباتات طبّيّة – צמחי מרפא
* אִסְתִרַאחַה טִבִּّיַה استراحة طبّيّة – חופשת מחלה
* טִבַּאבּ طِباب – תרופה (לא בשימוש)
* טִבַּאבַּה طبابة – מלאכת הרפואה, מקצוע הרפואה (לא בשימוש)
* טַבִּיבּ طَبيب וברבים אַטִבַּّאא’ أطبّاء – רופא; בקי, מבין, חכם; שם משפחה
באופן טבעי, קיימים סוגים רבים של רופאים. את הבאים בחרתי לציין פה:
* טַבִּיבּ גַ’רַּאח طَبيب جرّاح – רופא מנתח, כירורג
* טַבִּיבּ בַּיְטַרִי طَبيب بيطريّ – וטרינר
* טַבִּיבּ בַּשַרִיּ طَبيب بشريّ – רופא לבני אדם (אבחנה שהערבית עושה מול וטרינר)
* טַבִּיבּ דַגַּ’אל طَبيب دجّال – רופא אליל (מיל’: רופא רמאי)
* טַבִּיבּ שַרְעִיּ طَبيب شرعيّ – פתולוג (מיל’: רופא משפטי, לפי ההלכה)
* טַבִּיבֶּ אלִאמְתִיַאז طَبيب الامتياز – רופא מתמחה, רופא בתקופת ההתמחות
* אִסְאַלֶ מְגַ’רַּבּ וַלַא תִסְאַל חַכִּים/טַבִּיבּ اسأل مجرّب ولا تسأل حكيم/طبيب – אין חכם כבעל ניסיון (מיל’: שאל אדם מנוסה ואל תשאל רופא או אדם חכם)
רגע, לפני שנמשיך:
מסתבר שמשמעות של פגיעה וטפיחה קיימת בשורש זה לא רק במדוברת ובפועל שהוא מילת היום.
קבלו גם את:
* מַטַבּّ مَطبّ וברבים מַטַבַּّאת مَطبّات – מהמורה, שקע, חפירה, תעלה; בליטה; מכשול
* מַטַבּّ צִנַאעִיּ مَطبّ صناعيّ – פס האטה, באמפר בכביש (מיל’: בליטה מלאכותית/תעשייתית)
* מַטַבּّ הַוַאאִיּ مَطبّ هوائيّ – כיס אוויר
* מְטַבַּّה مطبّة – אחת הדרכים להגיד מַכְבֵּש
=-=-=
בעבר התייחסנו פה לשורש ה”אח” של השורש של היום, ה”אח” מגזרת המרובעים:
השורש הערבי המרובע ט.ב.ט.ב עוסק בטפיחות על גופים אלו ואחרים ובקולות שעולים כתוצאה מפעולות מעין אלו, וכן במגוון תחומים אחרים (שאינם בשימוש בשטח ובפועל במקרה של השורש הזה):
* הפועל טַבְּטַבּ עַלַא- طَبْطَب على- על דרך הבניין השני – טָפַח על איבר בגוף של אדם, לרוב על השכם, ליטף את השכם של אדם אחר; עודד; טייח מידע, העלים; גמגם, מלמל; נפל; נספה במגפה; הקפיץ כדור. בספרותית גם: השמיע קול רעש, שאון
* טַבְּטַבַּה طَبْطَبة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קול של צעדים, קול זרימת מים; טפיחה או ליטוף, לרוב על השכם
* במצרית, טַבְּטַבּ עַלַא טִיזֹה طَبْطَب على طيزه – הלך לקראתו, פייס אותו, מילא את מבוקשו (מיל’: טפח על התחת שלו)
מוסיפה הקוראת גילה יונה:
טַבְּטַבּ עַלַא כִּתְפוּ طَبْطَب على كتفه – טפח על שכמו של-, כסימן למישהו שמרוצים ממנו או כדי לעודד אותו להצליח.
משתמשים גם בפועל הזה כשמרימים תינוק אחרי שינק, כדי שיעשה “גרעפס”, וטופחים לו קלות על הגב.
=-=-=
ימאמה שלנו מספרת לי שלזמרת הלבנונית המצודדת נאנסי עג’רם نانسي عجرم יש שיר בשם יַא טַבְּטַבּ يا طبطب, בו היא מנסה להתפייס עם החבר שלה לאחר מריבה:
=-=-=-=
בלי קשר, רציתי לשתף אתכם בסרטון הקצרצר הבא שקיבלתי.
מדובר במשתמשת טיקטוק בשם anie_honey1234
שיש לה 90,000 עוקבים. מעבר לזה לא הצלחתי למצוא עליה פרטים, פרט לכך שיש לה מבטא שאני משער שהוא סורי.
וזו לשון הסרטון, שמצורף לתגובות:
שע’ל? מא בתשתע’ל.
זואג’? אה, מתזוג’.
פלוס? מא ענדכ.
מסתקבלכ מו ואצ’ח.
לאבס כמאם ליש?
شغل؟ ما بتشتغل.
زواج؟ اه، متزوّج.
فلوس؟ ما عندك.
مستقبلك مو واضح.
لابس كمام ليش؟
עבודה? אתה לא עובד.
נישואין? כן, אתה נשוי.
כסף? אין לך.
העתיד שלך אינו ברור.
אז למה אתה חובש מסיכה?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
זה היה הפוסט ה- 1,483 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
