פורסם לראשונה ב- 20.11.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Dan Yudilevich, שכתב לנו:
“ראיתי שיש הרבה מילים הקשורות לאוכל.
بقدونس כבר היה?
למדתי מויקיפדיה ומויקימילון (בערבית) שיש למילה אטימולוגיה מעניינת – זה שיבוש של مقدونس, וזה כביכול “עשב מקדוני”.
רעיון דומה כמו برتقال (בֻּרְתֻקַאל, תפוז, ששמו נגזר מהמדינה פורטוגל. שָלֵו) ובוודאי יש עוד דוגמאות שאני לא מכיר.
אגב, מה שגרם לי לבדוק את זה הוא שם רשת החומוסיות – “בהדונס”.
לטענתם זה פטרוזיליה בעיראקית, אבל ככל הנראה מדובר בשיבוש מאוד מקומי, כי אני לא מצאתי עדות לצורה הזאת בחיפוש הקל שעשיתי”.
אז מילת היום היא –
בַּקְדוּנֶס بَقْدُونس – פטרוזיליה
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
כצפוי, המילה אינה ערבית, ולכן אין לי מה להרחיב עליה מבחינת שורש, פעלים ונטייה.
הערך הויקיפדי של הירק, בערבית, קורא לו בכלל מַקְדוּנֶס مَقْدُونس ומציע, לצד בקדונס, גם את האופציה מַעְדַנוּס معدَنوس.
חילופי m-b נפוצים מכיוון ששניהם שפתיים (בומ”פ).
מצאתי את הביטוי היפה הבא:
בִּתְחַרֶּש זַיֶּ אלְבַּקְדונס بتحرّش زيّ البقدونس – מתערב בכל דבר, דוחף את אפו לעניינים לא לו (מיל’: נדחף כמו פטרוזיליה, כי היא מוכנסת כמעט לכל מאכל)
אז מהו מקור המילה?
נעיין קודם כל בויקיפדיה בעברית:
“באנגלית, המילה המשמשת עבור פטרוזיליה היא: “Parsley” (“פָּֿארְסְלִי”). מקור מילה זו באנגלית עתיקה, שם היא נכתבת: “Petersilie” (“פֶּטֶרְסִֿילִיֶה”). מילה זו חלחלה לגרמנית המודרנית, שם היא נהגית: “פֶּטֶרְזִֿילִיֶה”.
בצרפתית עתיקה (אנ’), נכתבת המילה כך: “Peresil” (“פֶּרֶזִֿיל”).
מקור המילים באנגלית העתיקה ובצרפתית העתיקה בלטינית של ימי הביניים, שם נכתבת המילה: “Petrosilium” (“פֶּטְרוֹזִֿילִיוּם”), ובלטינית מודרנית, שם היא נכתבת: “Petroselinum” (“פֶּטְרוֹזֶֿלִינוּם”). מילים אלו הן למעשה צורה לטינית של המילה היוונית: “Πετροσέλινον” (תעתיק מיוונית: “פֶּטְרוֹסֶֿלִינוֹן”). מילה זו הנה הלחם בסיסים של שתי מילים נפרדות: “Πέτρα” (תעתיק מיוונית: “פֶּֿטְרָה”) – אבן, ו- “Σέλινον” (תעתיק מיוונית: “סֶֿלִינוֹן”) – סלרי. כלומר, משמעות המילה היוונית, בתרגום חופשי לעברית, הנה: “סלרי האבנים” (או: “סלרי הגדל בין/על אבנים”).
הצורה הראשונה בעלת תיעוד אמין של מקור המילה “סלרי” מצוי באתר הארכאולוגי “מיקנה”, שם נחרט השם: “σε-ρι-νο” (“סֶה-רִי-נוֹ”) בכתב ליניארי ב’. באי אוויה, השייך ליוון, מכונה צמח זה: “Μυρώνι” (“מִירֿוֹנִי”), אשר תרגומו העברי הוא: תמכה (המכונה גם: “הפטרוזיליה לאניני הטעם”), או ליתר דיוק: “Μακεδονήσι” (“מַקֶדוֹנִֿיסִי”)”.
=-=-=-=
ויקימילון בערבית גורס (כן כן, באנגלית…):
A more popular variant of the original مَقْدُونِس (maqdūnis, “parsley; Macedonian coriander”), ultimately from Ancient Greek μακεδονήσιον (makedonḗsion, “Macedonian (herb)”).
בקצרה: זו כוסברה מקדונית, שמשמעותה ביוונית עתיקה: “(צמח/עשב תיבול) מקדוני”.
ואז מצאתי ברשת את ההסבר הבא באיזה בלוג אלג’יראי עלום בערבית:
“מקור המילה מקדונס הוא ביוונית: Μακεδόνες, שפירושה תושבי מקדוניה. הסיבה לכך היא שפטרוזיליה צמחה בשפע במקדוניה, שגובלת ביוון מצפון.
אפילו חוקר הצמחים היווני דיסקורידוס, בן המאה הראשונה לספירה, כתב: “פטרוזיליה גדלה במקדוניה על מדרונות ההרים”.
[ציטוט שלי מויקיפדיה: “פדניוס דיוסקורידס (Pedanius Dioscorides; ביוונית: Πεδάνιος Διοσκορίδης; 40 – 90 לספירה לערך) היה רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מאנאזרבוס שבקיליקיה. דיוסקורידס עסק ברפואה ברומא בתקופת נירון קיסר, והכיר רפואות מכל רחבי העולם היווני-רומי”]
בטורקית הירק נקרא Maydanoz. בתקופה העות’מאנית מקדוניה התפרסמה בריבוי גזעים ועמים מכל רחבי האימפריה, ולכן הצרפתים קראו בהשאלה לרשות מעורבת בשם Macédoine”.
=-=-=-=
אני מודה שהפוסט הזה חידש גם לי, לגמרי. לא ידעתי שזה מקור שם הירק.
אגב, לפני כשנה וחצי הייתי במסע שורשים (מרתק) במקדוניה, המדינה ממנה עלו לארץ שבע שמיניות מהמוצא שלי (שָלֵו) לאחר גירוש ספרד, אבל לא באמת פגשתי פטרוזיליה על מורדות ההרים; אולי כי רובם עדיין היה מכוסה שלג…
לגבי רשת החומוסויות, נראה לי שהכתיב “בהדונס” נובע מבורות או לחילופין מהיפרקורקציה (תיקון יתר).
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
