שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Lilach Cohen, שכתבה לנו בתגובה לפוסט “יא חיף” (חבל! תתבייש לך!):

” תוכלו להרחיב על הביטוי “בתשאטרו עלא ח’תיאר” שמופיע בפוסט? בחיים לא נתקלתי בו”

בפוסט ההוא הובא הציטוט הבא:

يا حيف على الرّجّال بتشاطرو على اختيار كبير بالعمر شياب

יא חיף עלא אלרג’אל, בתשאטרו עלא אח’תיאר כביר באלעמר, שיאב

חבל/תתבייש לך על הבן אדם! הם עשו יד אחת נגד זקן מבוגר, אדם קשיש

אז מילת היום היא –

שַטַארַה شَطَارَة – רמאות, ערמומיות, פיקחות, חריפות, זריזות

היה לנו פוסט מצומצם על המילה בעבר:

נפתח את השבוע עם בקשתם של הקוראים Xen Bram ו- Haya Levy לדבר על המילה –

שַאטֶר شاطر וברבים שֻטַּאר شُطّار או שַאטְרִין شاطرين – פיקח, נבון, ממולח, חכם, מנוסה, מומחה, מבין ב-; זריז, חרוץ; בן חיל, חזק; רמאי, נוכל, פרחח, ערמומי

השורש הערבי ש.ט.ר קיים במספר מילים אך אינו נפוץ פרט למילת היום ולמילה שמיד תופיע. לגבי המקביל שלו בעברית, העוסק בשיטור ובמשטרה, הרי שהוא מתכתב באופן ישיר עם שורש אחר בערבית, שמופיע בשיכול אותיות לעומת העברית: ש.ר.ט (שֻרְטַה شرطة – משטרה, שֻרְטִיּ شرطيّ – שוטר).

מילת היום היא צורת הבינוני הפועל של הפועל בבניין הראשון, שאינו בשימוש, כפי שצוין. צורת שם הפעולה/מצדר שלו מופיעה במילה –

שַטַארַה شطارة – רמאות, ערמומיות, התחמקות, פיקחות, חריפות, כישרון, זריזות, חריצות; חברה’מניות

אַלשַּטַארַה בִּאלְפַצִילֶה الشّطارة بالفصيلة – המומחיות/הזריזות היא בעמידה על המקח/ההתמקחות

אגב, יש גורסים ששם המשפחה המרוקאי שטרית מקורו במילת היום. אחרים גורסים שזו מילה ממוצא בֶּרְבֶּרִי-מקומי, שכן ההגייה המקורית, במרוקו, הייתה שְטְרֵית.

=-=-=-=-=

זה מה שהיה אז. תוספות עדכניות, על אף שאינן באמת שימושיות:

השורש הערבי ש.ט.ר עוסק בחוכמה ופיקחות (עם ביטוייהן החיוביים והשליליים), אך גם בחלוקה לחלקים/חצאים.

* הפועל שַטַר شَطَر בבניין הראשון – חילק, חצה לשניים; התחכם; היה חכם, היה פיקח; התייחס ברשעות; נטש; פזל

* מַשְטוּר مشطور, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מחולק, חצוי

* שַטַר شطر וברבים אַשְטֻר أشطُر או שֻטֻר شُطُر – חלק, חצי. בספרותית גם: כיוון, צד, מרחק (לא בשימוש)

* הפועל שַטַּר شطّر בבניין השני – חילק לשני חצאים

* הפועל שַאטַר شَاطَر בבניין השלישי – התחלק ב-, השתתף עם- ב-; היה תמים דעים עם-

* הפועל תְשַטַּר تشطّر בבניין החמישי – התנהג בגבורה, גילה גבורה, הראה כוחו (גם נגד חלשים, תלוי הקשר); היה גיבור על חלשים; הערים על-, חיבל תחבולות; נעשה פיקח, הראה מומחיות

* הפועל אִנְשַטַר انشطر בבניין השביעי – נחתך, נחצה לשניים

* שַטִירַה شطيرة וברבים שַטַאאֶר شطائر – סנדוויץ’, כריך

* פַרְגִ’ינִי שַטַארְתַכֻ فرجيني شطارتك (לרוב בהקנטה) – בוא נראה אותך, בוא נראה כמה אתה מוצלח ולמה אתה מסוגל, בוא נראה כמה אתה פיקח/גיבור

* מַא בִּקְדַרְש עַלַא אלְגַ’מַל/אלֶחְמַאר בִּעֹצֶ’/בִּתְשַטֶּר עַלַא אלְבַּרְדַעַה ما بقدرش على الجمل/الحمار بعضّ/بتشطّر على البردعة – חכם נגד חלשים (מיל’: אינו יכול על הגמל, אז הוא נושך/מראה כוחו נגד האוכף)

* אֶלשַּאטֶר בִּפְהַמְהַא עַ אלטַּאיֶר الشّاطر بفهمها ع الطّاير – החכם מבין ברמז (מיל’: החכם מבין את זה “עוד כשזה עף באוויר”)

* אֶלשַּיְטַאן שַאטֶר الشّيطان شاطر – תיזהר, אתה עלול לעשות מעשה פזיז; אל תעשה משהו שאתה עלול להצטער עליו (מיל’: השטן פיקח)

* מַא יַקַע אִלַּא אֶלשַּאטֶר ما يقع إلّا الشّاطر – גם פיקח עלול להיכשל, גם בעל ניסיון עלול ליפול בפח

* עַ’לְטַתֶ אלשַּאטֶר בְּאַלְף (עַ’לְטַה) غلطة الشّاطر بألف (غلطة) – אדם פיקח כמעט שאינו טועה (מיל’: טעותו של הפיקח [שווה] אלף טעויות, זאת מכיוון שאם פיקח טועה, והרי אין מצפים ממנו לטעות, מדובר בטעות כבירה)

* שַטַארְתַכּ אִלְהַא דַנַבּ شطارتك الها دنب – לחוכמתך יש זנב (מרוב גודלה)

* אלֶחְ’סַארַה בִּתְעַלֶּםֶ אלשַּטַארה الخسارة بتعلّم الشّطارة – ההפסד מלמד פיקחות

לילך שאלה אותנו על הפועל תְשַאטַר עַלַא- تشَاطَر على בבניין השישי.

הפועל הזה אינו מופיע במילונים, ולכן פניתי בשמחה לדף البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية, שם קיבלתי את התשובות הבאות:

התחכם, היה גיבור/חזק על חלשים, הערים, עשה שרירים, הפגין כוח, השוויץ, התנהג לא יפה, “תפס תחת”, שיחק אותה שאטר, חשב עצמו יותר חכם מאחרים, התנשא

הוסיף דברי חכמה בתגובות הקורא Ariel Karelin:
כמה תוספות קטנות:
1. הפועל تشاطر באמת מאוד נפוץ במדוברת בישראל.
ياخي شو جاي تتشاطر علي؟
במובן של התחכמות, אבל כמו שנכתב למעלה במשמעות ביקורתית יותר ועם רמז להונאה
2. עוד שימוש חביב בשורש במדוברת מקביל לשימוש העברי המדובר במבנה: “(כל) החוכמה זה ש”
למשל (משפט שאילתרתי)
الشطارة انك تحلها لحالك، مش انك تخلي حدا تاني يساعدك
החוכמה שתפתור את זה בעצמך, לא שתיתן למישהו אחר לעזור לך
3. עוד במדוברת (לפחות כאן בצפון) המילה شاطر אכן משמשת לתלמיד/סטודנט מצטיין, אך גם קיבלה גוון מובהק של “ילד טוב”, ואפילו “ילד טוב ירושלים”:
” – ساويت الاكل اليوم لحالي
– شاطر! ”
“- הכנתי את ארוחת הצהריים לבד היום
– ילד טוב! (יכול להיאמר למבוגר בבדיחות הדעת)
“منظره زي الولد الشاطر” – ” נראה ילד טוב ירושלים כזה”
“قعدت عبين ميسمعني حكي زي الولد الشاطر” – “ישבתי כמו ילד טוב עד שיגיד לי מה שהיה לו לומר”
4. בצד של הספרותית, מעניין לציין שהשורש העברי ש-ט-ר עבר (מהארמית, אני מניח?) גם הוא לערבית הספרותית דרך השורש سيطر. سيطرة – שליטה.
בקוראן חלה בשורש גם לעתים הידמות בנחציות, והוא הופך ל صيطر، כמו בזוג הפסוקים המפורסמים שנאמרו למוחמד בסורת الغاشية:
” فذكر انما انت بمذكر لست عليهم بمصيطر”، כלומר אין אתה בא לכפות עליהם דבר או להשתלט עליהם.

תגובות הקוראים לפוסט הנוכחי:

יאיר גולד:
ציינת לגבי שַטַר شطر שאחד הפירושים הוא “צד”. ובעברית מוצאים את הביטוי הקבלי סִטְרָא אַחְרָא (מארמית: הצד האחר) – שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע.

גילה יונה:
אכלתי את הסנדוויץ’: אכלת אלשאטר ואלמשטור ואללי בינאתהם أكلت الشّاطر والمشطور وإللي بيناتهم
הוסיף לה יהודה כץ:
אני מכיר את זה כ-: אלשאטר ואלמשטור ובינהמא אלכאמח’ الشّاطر والمشطور وبينهما الكامخ

יהושוע ויזל סנקרי:
אלתג’ארה שטארה, פיהא רבח ופיהא ח’סארה التّجارة شطارة فيها ربح وفيها خسارة – המסחר הוא פיקחות, יש בו רווח ויש בו הפסד

התמונה: ביום ההולדת ה- 72 של איינשטיין שנחגג באוניברסיטת פרינסטון היו הרבה צלמים, וכשהוא כבר היה באוטו בדרך הביתה הוא צעק “מספיק” והוציא את הלשון.
רק צלם אחד הצליח לתפוס את המחזה, Arthur Sasse מסוכנות UPI

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני