מרחבא
שלום לכולם,
אם קשה לכם לראות ערבית או תכנים בערבית בימים אלה – תדלגו. אתם לא חייבים לקרוא ולא חייבים להגיב.
הפוסטים האלה נכתבו לפני למעלה מחודש, ואין להם שום קשר למצב הקשה מאוד בו מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בתקופה האחרונה.
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
רְעִ’יף رْغِيف בספרותית רַע’יף. ברבים רֻעֻ’ף رُغُف או רֻעְ’פַאן رغفان או אַרְעִ’פַה أرغفة – פיתה; כיכר לחם; פרנסה, מזון
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/2asJa
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
וכן, זו אחת המילים הקשות להגייה למי שאינו ערבי, בשל הסמיכות, הצמידות, בין ר קדמית ל- ע’.
משה שלח לי סרטון של שיח’ מחמד סלימאן.
מן הסתם זהו סרטון מחשבון טיקטוק, אך בזבזתי חצי שעה בניסיון לחפש מי הוא אותו שיח’, שאין ספק מתוכן הסרטון שהוא ערבי ישראלי, אך לא הצלחתי למצוא מי הוא, שכן מדובר בשם יחסית נפוץ, גם עבור שיח’ים.
הסרטון יועלה לפוסט זה באתר שלנו.
בתפות עלא מחל שאורמא, בדכ תקעד תאכל, ביג’י ביקול לכ: יא עמי, בדכ אלשאורמא בלפה ולא בפיתה? בלפה ולא בפיתה? צארת מעאכ? צארת מעכם? בלפה ולא פיתה? בקול לה: עמי, אנת מנין, עמי? קאל: אנא מן בלאד פלאניה. בקול לה: בתערפ איש יעני פיתה? ומש פיתה, ביתה. בקול לה: בתערף איש יעני פיתה?
פכר היכ, קאל לי: ואללה ביג’וז רע’יף, לא? קלת לה: אה, רע’יף. ובבלדכ אללי אנת מנהא ביקולוא להא כמאג’ה. בבלדכ אללי אנת מנהא ביסמוהא כמאג’ה. מש פיתה בלפה ולא פיתה ולא בלחמניותה ולא-
אה, צ’אעת. צ’אעת?? מצטלחאתנא ע’יר אנה מנעברי מן כל ארבע תלת כלמאת, … קאל לכ. אה בלאש נקעד נחכי הסה. בלאש.
ובעדין, אנא מרה ביתצל פי אחד אלאח’וה, בדה אסתשארה. באלאול בלש מעי איש? יא שיח’ ויא אח’י, ובעדין למא אח’ד עלי??, שו צאר יקול לי? ואללה דוד-
בקול לה: אח’י וקף! מין האלדוד? מין האלדוד?! אנא אלי אסם! בתנאדי עלי באסמי! מין דוד הד’א? שו דוד יעני? קאל: יעני עם או ח’אל. קלת לה: בתנאדי עלי עמי, תנאדי עלי ח’אלי, תנאדי עלי צדיקי, תנאדי עלי באסמי! אמא תנאדי עלי דוד?
הסה האי מוצ’ה. ג’מאעת אלדודים וג’מאעת אל-. האי מוצ’ה! האי מוצ’ה!
בדכ תת’בת חאלכ? בתחט האלושם ותטלע ודוד ופלאן ודוד טלע ודוד נזל ודוד כד’א.
יא אח’ואני! אנא לא אקול, אנא לא אתעצב מן קומיה ערביה. ח’ליני אקול לכם, אנא מן אלאח’יר יעני. קד יאתי אנסאן יהודי או אנסאן הנדוסי או אנסאן מן בריטאניא או אנסאן כד’א, יכון מסלם. שו אלמשכלה? בתכון יהודי יתחדת’ קומיתה אליהודיה ויתחדת’ אליהודיה ולכנה מסלם. קדיש יהוד אסלמוא? וקדיש נצארא אסלמוא? הון שו אלנא משכלה? אנא לא אדעו ללתעצב ללקומיה אלערביה. בס אד’א אנת ערבי ואמכ ואבוכ ערב, אמכ ואבוכ, וסידכ וסתכ כאן יערפוא לפה ופיתה? אה? סידכ וסתכ כאנוא יערפוא אח שלי ואח שלו?
بتفوت على محلّ شاورما، بدّك تقعد تاكل، بيجي بيقول لك: يا عمّي، بدّك الشّاورما بلفّة ولّا בפיתה؟ بلفّة ولا בפיתה؟ صارت معاك؟ صارت معكم؟ بلفّة ولّا פיתה؟ بقول له: عمّي، انت منين، عمّي؟ قال: أنا من بلاد فلانية. بقول له: بتعرف ايش يعني פיתה؟ ومش פיתה، ביתה. بقول له: بتعرف ايش يعني פיתה؟
فكّر هيك، قال لي: والله بيجوز رغيف، لا؟ قلت له: اه، رغيف. وببلدك اللي انت منها بيقولوا لها كماجة. ببلدك اللي انت منها بيسمّوها كماجة. مش פיתה بلفّة ولا פיתה ولا בלחמניותה ولا-
اه، ضاعت. ضاعت مصطلحاتنا غير إنّه منعبري من كلّ أربع تلت كلمات، … قال لك. اه بلاش نقعد نحكي هسّا. بلاش.
وبعدين، أنا مرّة بيتّصل فيّ أحد الإخوة، بدّه استشارة. بالأوّل بلش معي ايش؟ يا شيخ ويا أخي، وبعدين لمّا أخد علي؟؟، شو صار يقول لي؟ والله דוד-
بقول له: أخي وقّف! مين هالדוד؟ مين هالדוד؟! أنا الي اسم! بتنادي عليّ باسمي! مين دود هذا؟ شو دود يعني؟ قال: يعني عمّ أو خال. قلت له: بتنادي عليّ عمّي، تنادي عليّ خالي، تنادي عليّ صديقي، تنادي عليّ باسمي! أمّا تنادي عليّ דוד؟
هسّا هاي موضة. جماعة الדודים وجماعة ال-. هاي موضة! هاي موضة!
بدّك تثبت حالك؟ بتحطّ هالوشم وتطلع وדוד وفلان وדוד طلع وדוד نزل وדוד كذا.
يا إخواني! أنا لا أقول، أنا لا أتعصّب من قوميّة عربيّة. خلّيني أقول لكم، أنا من الأخير يعني. قد يأتي إنسان يهودي أو إنسان هندوسي أو إنسان من بريطانيا أو إنسان كذا، يكون مسلم. شو المشكلة؟ بتكون يهودي يتحدّث قوميّته اليهوديّة ويتحدّث اليهوديّة، ولكنّه مسلم. قدّيش يهود أسلموا؟ وقدّيش نصارى أسلموا؟ هون شو النا مشكلة؟ أنا لا أدعو للتّعصّب للقوميّة العربيّة. بس إذا انت عربي وأمّك وأبوك عرب، أمّك وأبوك، وسيدك وستّك كان يعرفوا لفّة وפיתה؟ اه؟ سيدك وستّك كانوا يعرفوا אח שלי ואח שלו؟
אתה נכנס לשווארמיה, אתה רוצה לשבת לאכול, הוא (המוכר) שואל אותך: “אתה רוצה שווארמה בלפה או בפיתה?” בלפה או בפיתה? קרה לך? קרה לכם? (הוא אמר) לפה* או פיתה? אמרתי לו: “מאיפה אתה, בן אדם?” הוא ענה: “אני מישוב כך וכך”. שאלתי אותו: “אתה יודע מה זה “פיתה”?”, והוא גם לא אומר פיתה, הוא אומר “ביתה”. שאלתי אותו: “אתה יודע מה זה פיתה?” (כלומר מה השם הערבי שלה)
הוא חשב וענה לי: “אולי רע’יף, לא?” עניתי לו: “כן, רע’יף. ובישוב שלך, שאתה בא ממנו, קוראים לה כמאג’ה. בישוב שלך שאתה בא ממנו השם שלה כמאג’ה. לא פיתה בלפה ולא פיתה ולא לחמניות ולא-“
הם אבדו. המילים שלנו אבדו, פרט לכך שאנו מעברתים מכל 3-4 מלים, … . ואין טעם לדבר עכשיו. אין טעם.
חוץ מזה, פעם התקשר אלי מישהו, הוא רצה ייעוץ (בענייני הלכה). בהתחלה איך הוא פנה אלי? שיח’, אחי (בערבית “אחי”, בניגוד לעברית מדוברת, היא פניית כבוד. שלו), אבל אח”כ, כש…, איך הוא התחיל לקרוא לי? “דוד” (בעברית).
אמרתי לו: “אחי, עצור! מי הדוד? מי הדוד?! יש לי שם! קְרא לי בשמי! מי זה הדוד הזה? מה זה דוד?” הוא אמר: “זה דוד מצד האב או מצד האם”. אמרתי לו: “קרא לי דוד מצד האב (בערבית), קרא לי דוד מצד האם, קרא לי ידידי, קרא לי בשמי! אבל אתה קורא לי “דוד”?
זו האופנה עכשיו. חבורת ה”דודים” וחבורת ה-. זו אופנה! זו אופנה!
אתה רוצה להוכיח את עצמך? תעשה קעקוע ותתחיל להגיד דוד; הדוד יצא והדוד חזר והדוד כך וכך.
אחים שלי! אני לא קנאי ללאומיות הערבית. תנו לי להגיד לכם את הכול. יכול לבוא אדם יהודי, אדם הינדי, אדם מבריטניה או אדם כך וכך, שהוא מוסלמי. איפה הבעיה? אם הוא יהודי הוא מדבר על הלאומיות היהודית שלו ומדבר יהודית (מתכוון לעברית), אבל (האדם האחר) הוא מוסלמי. כמה יהודים התאסלמו? כמה נוצרים התאסלמו? יש לנו פה בעיה? אני לא קורא לקנאות ללאומיות הערבית. אבל אם אתה ערבי ואמך ואביך ערבים, אמך ואביך, וסבך וסבתך, הם הכירו “לפה ופיתה”? אה? סבך וסבתך הכירו את “אח שלי ואח שלו”?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* הדובר זועם על השימוש במונח לפה, אבל זו דווקא מילה ערבית טהורה. היא אולי לא הייתה בשימוש המודרני שלה בסצנת האוכל הערבית של פעם, אבל היא מילה ערבית.
=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי-בעיקרון ר.ע’.ף עוסק בלחם, וכמו שורשים ערביים אחרים שעוסקים בלחם, הוא עוסק בהשאלה גם בפרנסה ובמזון באופן כללי (במקרה זה הלחם הפך לפרנסה, במקרה של עיש, חיים, הם קיבלו גם משמעות של לחם).
השורש הזה מופיע בעברית בצורה ר.ע.ף, העוסקת ברעפים על גג, אך שימו לב מה אומר בנושא ויקימילון (ולפי הקורא אבשלום פרג’ון יש לקחת את הדברים האלה בעירבון מוגבל, וראו בתגובות):
“הצירוף המשנאי ”מַאֲפֵה רְעָפִים“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ה, משנה ט) מקביל לצירוף המקראי ”עֻגַת רְצָפִים“ (עוגה שטוחה. מלכים א׳ יט, פסוק ו) (חילופי ע-צ מוכרים).
* הפועל רַעַ’פַ رَغَفَ בבניין הראשון – גרף, אסף לגוש; הפך את- לכיכר לחם
* הפועל רַעַּ’פַ رغّف בבניין השני – עשה מבצק כיכרות לחם
* הפועל אַרְעַ’פַ أرغف בבניין הרביעי – מיהר בהליכתו
* רְעִ’יף עֵיש رغيف عيش – פיתה, כיכר לחם
* רע’יפֶ אלְחֻ’בֶּז رغيف الخبز – כיכר לחם. כביטוי: “לחם לאכול”, פרנסה
* אֶלְאַמְן קַבְּלֶ אלרְּעִ’יף الأمن قبل الرّغيف – ביטחון קודם למזון
* וִשֹּה מַא בִּיצְ’חַכּ לִלרְּעִ’יפֶ אלסֻּחֶ’ן وشّه ما بيضحك للرّغيف السّخن – אדם קר, מאופק, מי שאינו מחייך לעולם (מיל’: הפרצוף שלו אינו צוחק למראה לחם חם וטרי)
עכשיו תשמעו סיפור:
לפני 13 שנים, בשבעה על אמי שמחה כהן ז”ל, חמותי ז’ילברט לבית אלקיים, ילידת מרוקו, גם היא ז”ל, אמרה לנו שהיא חייבת להכין עוגיות ריפעת לשבעה.
שאלתי את עצמי: עוגיות מה? ריפעת? מי זה ריפעת ולמה יש על שמו עוגיות?
אתם מוזמנים לבדוק בגוגל: בכל מקום (בעברית) קוראים לעוגיות האלה ריפעת. למעלה מ- 15,000 אזכורים, כולל בדפים מכובדים כמו של קרין גורן.
כאילו מדובר באח של חאפט’ אלאסד.
זה מה שקורה כשמנסים להגיד מהר, ביחד, ר שוואית שאחריה ע’ (שומעים בפועל רק צליל r אחד), ואם מדובר במילה ערבית, מן הסתם יש בה עין, לא? גם יש שם פרטי כזה, רִפְעַת.
יש לי רשימה של 25 מילים ערביות חסרות ע, שנכנסו לסלנג העברי וקיבלו ע מיותרת, כנראה מתוך הוקרה והערכה…
אז רע’יף וברבים רְעִ’יפַאת או רַעַ’איֶף رغايف הן גם עוגיות, כנראה כאלו שבאו מהמטבח הצפון אפריקאי, אבל לא באמת בדקתי.
מכינים אותן דלות-רכיבים למקרי אבל, ומתוקות וחגיגיות לאירועים שמחים, וכך יש רע’יאפת מְעַסַּלִין رغيفات معسّلين (בדבש) או רע’יפאתֶ אלְעַיד رغيفات العيد (לכבוד החג).
צילום: Alex Block
זה היה הפוסט ה- 2,219 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
