מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברה.
אז מילת היום היא –
מֻתַשַאאֶם مُتَشَائِم – פסימי
למרות הפסימיות של מילת היום, קבלו את הדבר הבא:
החברה שלחה לי סרטון מחשבון טיקטוק:
tahernasrofficial
Taher Nasr
לטַאהֶר נַצְר יש 4.2 מיליון עוקבים.
הוא מצרי והוא כותב על עצמו:
محاضر وخبير اداره الموارد البشريه بالعديد من الجهات العامه والخاصه
מרצה ומומחה בניהול משאבי אנוש בגופים ציבוריים ופרטיים רבים
מהאינסטגרם שלו, בו יש לו 2.3 מיליון עוקבים, מתברר שהוא גם:
دكتور بهيئة المواد النووية
דוקטור ברשות לחומרים גרעיניים (זהו גוף ממשלתי מצרי, הכפוף למשרד החשמל והאנרגיה המתחדשת)
בפייסבוק יש לו 7.6 מיליון עוקבים וביוטיוב 630,000 מנויים.
בקיצור, אין לי מושג מתי יש לו זמן לעבוד עם כל הפעילות החברתית הזו.
חיפוש אוטומטי ב- AI מוסיף לגביו:
הוא דמות ציבורית מצרית בולטת. הוא גם מנהל האקדמיה הלאומית להדרכה.
ברשתות החברתיות הוא מציג עצות לפיתוח עצמי והוא בוגר התוכנית הנשיאותית להכשרת הצעירים לפיקוד/הנהגה.
طاهر نصر هو شخصية عامة مصرية بارزة، يعمل في هيئة المواد النووية، ومعروف كمدرب محترف في الموارد البشرية، ونائب مدير الأكاديمية الوطنية للتدريب، كما أنه شخصية مؤثرة على وسائل التواصل الاجتماعي يقدم نصائح في تطوير الذات والحياة، وهو خريج البرنامج الرئاسي لتأهيل الشباب للقيادة.
הסרטון פורסם ב- 30.12.25 וכותרתו:
كل سنه وانت طيب
שנה טובה
כל סנה ואנת טיב וסנה סעידה עליכ.
חבית אכון אול ואחד יקולכ כל סנה ואנת טיב.
יא רב, אלסנה די רבנא יגבר ח'אטרכ ויחל לכ כל משאכלכ. לא תשוף פיהא יום וחש ולא תפקד פיהא עזיז ולא תמר במחנה אבדן. יקרב מנכ כל חאגה חלוה, יחקק לכ אחלאמכ ויח'לי כל אמאניכ קדאמכ וכל יום יעדי עליכ יבקא אחסן מן אליום אללי קבלה.
יא רב, יבארכ לכ פי אהלכ ויבארכ לכ פי אולאדכ ויבארכ לכ פי אצחאבכ ויבארכ פי אלנאס אלסכרה אלעסל אללי מוגודה פי חיאתכ.
יבעד ענכ אלנאס אלמתשאאמה ואלנאס אללי בתבץ לכ פי כל חאגה ואלנאס אללי בתסתכתר עליכ נעם רבנא.
כל סנה ואנת טיב, ויא רב, אלסנה די תבקא אגמל ואחלא סנה מרת עליכ פי חיאתכ.
אבעתהא לכל חד בתחבה וקולה: כל סנה ואנת טיב, יא ע'אלי, וסנה סעידה עליכ.
كلّ سنة وانت طيّب وسنة سعيدة عليك.
حبّيت أكون أوّل واحد يقولك كلّ سنة وانت طيّب.
يا ربّ، السّنة دي ربّنا يجبر خاطرك ويحلّ لك كلّ مشاكلك. لا تشوف فيها يوم وحش ولا تفقد فيها عزيز ولا تمرّ بمحنة أبدًا. يقرّب منك كلّ حاجة حلوة، يحقّق لك أحلامك ويخلّي كلّ أمانيك قدّامك وكلّ يوم يعدّي عليك يبقى أحسن من اليوم اللي قبله.
يا ربّ، يبارك لك في أهلك ويبارك لك في أولادك ويبارك لك في اصحابك ويبارك في النّاس السّكّرة العسل اللي موجودة في حياتك.
يبعد عنك النّاس المتشائمة والنّاس اللي بتبصّ لك في كلّ حاجة والنّاس اللي بتستكتر عليك نِعم ربّنا.
كلّ سنة وانت طيّب، ويا ربّ، السّنة دي تبقى أجمل وأحلى سنة مرّت عليك في حياتك.
ابعتها لكلّ حد بتحبّه وقولّه: كلّ سنة وانت طيّب، يا غالي، وسنة سعيدة عليك.
שנה טובה ושמחה/מאושרת.
רציתי להיות הראשון שאומר/מאחל לך שנה טובה.
אלוהים, השנה אלוהינו יגמול לך טוב ויפתור לך את כל בעיותיך. שלא תראה בה יום נורא, לא תאבד בה אדם יקר ולא תתנסה לעולם בצרה/אסון. הוא יקרב אליך כל דבר טוב ויגשים את חלומותיך ואת כל משאלותיך. כל יום שיעבור עליך יהיה טוב יותר מקודמו.
אלוהים יברך לך את משפחתך, את ילדיך, את חבריך ואת האנשים המתוקים כדבש, שנמצאים בחייך.
הוא ירחיק ממך את האנשים הפסימיים, את אלו שמתערבים לך בכל עניין ואת אלו שסופרים לך את חסדי האל (בעין ביקורתית וקנאית).
שנה טובה, ואלוהים, שהשנה הזו תהיה השנה היפה והטובה ביותר שעברה עליך בחייך.
שלח (את הברכה) לכל מי שאתה אוהב ותגיד לו: שנה טובה, אדם יקר, ושנה מאושרת.
=-=
תקשיבו, זו אחת הברכות אם לא ה-, וכשהיא עטופה בלהג המצרי המהפנט אז בכלל…
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@taherna…/video/7589637286359256341
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
יַא עֵיבֶּ אלשּוּם! يَا عيب الشُّوم! – אוי לבושה! איזו בושה! בושה וחרפה! ככה מתנהגים?; מה פתאום, איך אתה מדבר (בצורה מתחנחנת)
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/v0aamy4dfbop
דרך נוספת לאמירת אותם מסרים: יַא חַרַאםֶ אלשּוּם! يَا حرام الشُّوم!
=-=-=-=
את הדברים הבאים פרסמנו לפני עשר שנים, כשעוד היה לי כוח להסביר פה נושאים דקדוקיים…:
תַפַאאֻ'ל تفاؤل – אופטימיות
תַשַאאֻ'ם تشاؤم – פסימיות
היום נטפל קצת בבניין השישי של מערכת הפועל הערבית, שאינו נפוץ כל כך, ודאי לא במדוברת.
מאפייניו החיצוניים: ת לפני אותיות השורש ו- א נחה בין אות השורש הראשונה לשנייה; אין לו בניין מקביל בעברית.
בד"כ הפעלים בבניין הזה כוללים הדדיות בפעולה, מה שאומר שאין רק גורם אחד ברקע (התחבירי, ובכלל), למשל: תַעַאוַנַ تعاون – שיתף פעולה, אבל ברור שכדי לשתף פעולה צריך צד נוסף, או צדדים נוספים, לכן הפועל הזה לא יופיע בצורת יחיד, אלא רבים: תעאוַנוּא تعاونوا
(מי שבקי בדקדוק הספרותי יודע שהוא כן יכול להופיע כך בתחילת משפט, אולם אני מדבר ברמה העקרונית, לא של החוק "פועל לפני נושא").
או למשל:
תַבַּאדַל(וּא) تبادلوا – החליפו אלו עם אלו
תַכַּאתַבּ(וּא) تكاتبوا – התכתבו אלו עם אלו
תַעַאיַש(וּא) تعايشوا – חיו בדו קיום אלו עם אלו (שמעתם על ארגון השוויון והשלום תַעַאיֻש تعايُش [דו-קיום]? אין לכם מושג כמה דוברי עברית מעוותים את שמו. פשוט אין לכם מושג. השורש הוא ע.י.ש, הקשור לחיים, והצורה היא שם הפעולה של הבניין השישי, שתכף נעסוק בה במילים של היום. דו-קיום; היש מילה עם יותר הדדיות מדו-קיום?).
בנוסף להדדיות, הבניין הזה גם כולל פעלים רפלקסיביים.
רפלקס מה???
רפלקסיביים. reflection באנגלית – השתקפות. כלומר פעלים שמתארים פעולה החוזרת למבצע שלה (כפי שמַרְאָה משקפת את מי שעומד מולה), כמו התקלח, התגלח, התלבש, השתגע וכו'. פעולה שהמבצע ביצע על עצמו, לא על אובייקט (מושא) אחר.
שני הפעלים של היום, תַפַאאַ'לַ تفاءل – היה אופטימי, ראה סימן ברכה, ו- תַשַאאַ'מַ تشاءم – היה פסימי, ראה שחורות, הם פעלים רפלקסיביים. שמתם לב להמזות המרחפות ("לופט המזה") באמצע הפעלים? כלומר יש לנו כאן הפכים במשמעות, מאותה גזרת פועל: ע' השורש היא המזה.
המילים של היום, אופטימיות ופסימיות, הן צורות שם הפעולה (המצדר) של הפעלים האלה.
דבר נוסף: השורש של אופטימיות הוא פ.א'.ל.; נא לא להתבלבל עם השורש הנפוץ פי כמה, גם בעברית, פ.ע.ל., אין שום קשר.
גם צורות הבינוני הפועל של הפעלים האלה נפוצות:
מֻתַפַאאֶ'ל متفائل – אופטימי
מֻתַשַאאֶ'ם متشائم – פסימי
מהשורש פ.א'.ל יש שם עצם יפה:
פַאְ'ל فأل, וברבים פֻא'וּל فؤول – סימן טוב.
המילה הזו עברה במדוברת תהליך של תח'פיף אלהמזה (זוכרים? התייחסנו לתופעה בעבר), והיא מוכרת בעיקר באמרה:
פַאל אללַּה וַלַא פַאלַכּ!! فال الله ولا فالك – אל תפתח פה לשטן!! (מיל': הסימן הטוב של אללה, ולא "הסימן הטוב" שלך!!)
לעומת זאת, מהשורש השני ש.א'.ם יש שם עצם הפוך:
שֻאְ'ם شؤم – מזל רע, חוסר מזל, אות מבשר רעות
גם מילה זו עברה תח'פיף, ובמדוברת היא נשמעת שוּם, בעיקר בביטוי:
יַא עֵיבּ אלשּוּם! يا عيب الشّوم – אוי לאותה בושה! (עיב זה בושה)
* הפעלים הספרותיים שַאִמַ شَئِمَ או שַאֻמַ شَؤُمَ בבניין הראשון, שמילת היום, שום/שאם, היא צורת שם הפעולה/מצדר שלהם – היה למזל רע ל-
* הפועל הספרותי שַאַמַ شَأَمَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – הביא מזל רע
(המילה/שֵם המקום שַאם, או אלשַּאְ'ם, שהופיעה אצלנו רבות לאחרונה, היא מאותו השורש אך ללא קשר לתוכן השלילי שלו. ארצות השאם הן כזכור הארצות של אזור המזרח הקרוב, או בשמן סוריה הגדולה/סוריה רבתי או הלבנט. התרגום של אלשאם יכול להיות גם סוריה או רק העיר דמשק)
אבל אז כתבה לי חברתי רינה תורג'מן את הדבר הבא:
דווקא יש קשר יפהפה בין סוריה ל تشاؤم:
מספרים שבתקופת הג'אהליה היה מנהג לניחוש עתידות שנקרא عيافة:
כשהיו רוצים לקבל החלטה היו מעיפים ציפור באוויר וע"פ הכיוון שבו עפה היו יודעים אם התשובה חיובית או שלילית:
اليمن – תימן – חיובי (מכאן המושגים ميمون, ميمونة)
الشأم – סוריה – שלילי (ומכאן ה تشاؤم שבו עוסק הפוסט)
[מזכיר את הניחוש בחצים שעליו למדנו בסיפורי אמרו אלקיס]
והוסיף קורא נוסף:
מזכרוני כשלמדתי סיפרו על המנהג הפגאני تطير, במסגרתו כדי לקבל החלטה בנושא חשוב כלשהו מעיפים עוף ואם הוא טס לכיוון תימן, הרי זה סימן טוב (ועל שום כך – يمن) ואם טס לכיוון אלשאם הרי זה סימן רע (ועל שום כך شؤم). האם אגדה אורבנית גרידא?
=-=
ולסיום, ואני יודע שזה פוסט ארוך, אבל אנא, הישארו אופטימיים:
שמעתם על הסופר, העיתונאי, הח"כ וחתן פרס ישראל החיפאי-נוצרי אמיל חביבי? אז ספרו המפורסם ביותר הוא "האופסימיסט", אַלְמֻתַשַאאִ'ל المتشائل, בערבית, שהוא הלחם של שתי המילים ההפוכות.
התמונה: Zhivko Minkov
זה היה הפוסט ה- 3,046 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
