מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
אַצְפַר (אספר) أَصْفَر – צהוב; חיוור
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/BKVwj
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
משה שלח לי סרטון נוסף של החברוני אחמד אבו סנינה.
הסרטון פורסם ב- 25.6.23
וכותרתו:
קאטעו אלח’ליל.
99% אסתע’לאליה וחראמיה
قاطعو الخليل.
٩٩% استغلاليه وحراميه
החרימו את חברון.
99% (מתושביה) הם נצלנים וגנבים
אללה יסעד מסאכו וכל עאם ואלשרפא באלף ח’יר.
וכל עאם ואלמחתרמין ואללי ערפוא ירבוא ולאדהם באלף ח’יר. ואללי מא ערפש ירבי ולאדה כל עאם והו כנדרה ע ראסה וראס ולאדה.
קבל אכם יום ואחד מסכני, ביקול לי:
ואללה אלסוק נאים ומא פי חרכה ע אלאצ’אחי
ואללה אלסוק נאים ומא פי חרכה ע אלאואעי
ואללה אלסוק נאים ומא פי חרכה ולא עלא אשי פי אלח’ליל, הד’א אלאשי ביציר.
אנא בקול לכו ליש: לאנהא אלח’ליל בתח’זי ובתנדח’לש.
מע אלעלם, קבל ולא ואחד יתפלסף, אנא ח’לילי, ומערוף, אחמד אבו סנינה. אנא בקול לכ ליש אלח’ליל בתח’זי ובתנדח’לש.
לאנכ בתיג’י עלא סוק אלג’מעה, ביג’יכ אבן חראם, כל תנדר בישופהא … תכון תשע’לה ואללה מעה. מחמלה, מש מחמלה, ביאחד’הא. ותצל קלת אלחיא פיה יפאוצ’ צחאבהא ע מצארי. בירג’עהאש אלא במצארי. בטלת אלנאס תיג’י ע אלסוק.
ואללי בדה יג’י צאר יח’לי ולד יא מרה יא בנת בקלב סיארתה. יח’אפוא יח’לוא סיארתהם ע אלשוארע.
אללי בינזל עלא מחל אואעי, והד’י אלרסאלה לאהלנא מן אל 48, אלדאח’ל, אללה יסעד מסאכו וין מא כנתו. בנצחכו נציחה, אנא אחמד אבו סנינה, מא חדש פיכו יקרב אלח’ליל לאנהם אסתע’לאליה. 99%, פי אכם מן ואחד מחתרם, בדנאש נט’למהם.
99% מן תג’אר אלח’ליל אסתע’לאליה וחראמיה. ידח’ל עליה ואחד ח’לילי, בילאקי אשי. טב, באכם הד’י אלשע’לה? ב 20. ידח’ל עליה ואחד מן אל 48, מן אח’ואנא באלדאח’ל, או מן קרא אלח’ליל, ביסתע’להם, בירפע אלסער.
בישופוא סיארה נמרה צפרא, צפת, יא בדהם ידפעוהא ח’אוא, יא בירפעוא אג’רת אלמוקף, יא בתיג’י חצ’רת אלבלדיה אלט’אלמה, בתכון כלבשוא לה איאהא.
ורסאלה ללחכומה ואלבלדיה, אד’א אנתו מעניין באקתצאד אלח’ליל ומעניין באלחרכה אללי הי אקוא אלמדן באלאקתצאד, אלח’ליל, אד’א מעניין בתופרוא פי אלאיאם זי הד’י אלוקפאת, מוקף לאהל אל 48 ואלדאח’ל, עשאן מא ינסרקוש סיאראתהם. ואללי ביערפש יסרק סיאראת יכון כסר לוח קזאז וסרק אלתלפונאת או אלשנט אללי באלסיארה. וביקעדוא יפאוצ’וא.
לא תויותא ט’אילה פי אלבלד, ולא מאזדא צ’אילה פי אלבלד. ורסאלה לכל ואחד מעה תויותא, ולאנדאת אלתיותא אהם אשי:
תויותא ומאזדא ואלתנאדר – מנשאן אללה צ’בוא סיארתכו. צ’בוא סיארתכו לאנה ולאד אלחראם כתאר!
ובתמנא מן אלג’מיע זיארה ללח’ליל מא תזורוהא, לאנהא קלילין חיא קדכם פש.
ופש רדע. מא פי חדא ירדעהם.
בתיג’י לרג’אל אלעשאאר, אללי 90% מנהם בס שע’ל (קליהמת/כליהמט) ואכל חראם והיכ קבצ’ני עשאן אמשי. בתקול לה “אבנכ”, ביקול לכ “בערפוש” ובדכ …
בס למא תציר משכלה או קתל או מד אידין ביכון לבס אלעבאאה ומזבזב ואג’א יבדי.
וזי הדול אלחראמיה אנא בקול פש אלהם דיה.
בדיש אטול עליכו, חסבי אללה ונעם אלוכיל ע כל ואחד בדה יח’רב אלח’ליל.
ואללה יסעד מסאכו וכל עאם ואלמחתרמין בח’יר.
الله يسعد مساكو وكلّ عام والشّرفا بألف خير.
وكلّ عام والمحترمين واللي عرفوا يربّوا ولادهم بألف خير. واللي ما عرفش يربّي ولاده كلّ عام وهو كندرة ع راسه وراس ولاده.
قبل أكم يوم واحد مسكني، بيقول لي:
والله السّوق نايم وما في حركة ع الأضاحي
والله السّوق نايم وما في حركة ع الأواعي
والله السّوق نايم وما في حركة ولا على اشي في الخليل، هذا الاشي بيصير.
أنا بقول لكو ليش: لأنّها الخليل بتخزي وبتندخلش.
مع العلم، قبل ولا واحد يتفلسف، أنا خليلي، ومعروف، أحمد أبو سنينة. أنا بقول لك ليش الخليل بتخزي وبتندخلش.
لأنّك بتيجي على سوق الجمعة، بيجيك ابن حرام، كلّ تندر بيشوفها … تكون تشغله والله معه. محمّلة، مش محمّلة، بياحذها. وتصل قلّة الحيا فيه يفاوض صحابها ع مصاري. بيرجّعهاش إلّا بمصاري. بطّلت النّاس تيجي ع السّوق.
واللي بدّه يجي صار يخلّي ولد يا مرة يا بنت بقلب سيّارته. يخافوا يخلّوا سيّارتهم ع الشّوارع.
اللي بينزل على محلّ أواعي، وهذي الرّسالة لأهلنا من ال ٤٨، الدّاخل، الله يسعد مساكو وين ما كنتو. بنصحكو نصيحة، أنا أحمد أبو سنينة، ما حدّش فيكو يقرب الخليل لأنّهم استغلاليّة. ٩٩%، في أكم من واحد محترم، بدّناش نظلمهم.
٩٩% من تجّار الخليل استغلاليّة وحراميّة. يدخل عليه واحد خليلي، بيلاقي اشي. طب، بأكم هذي الشّغلة؟ ب ٢٠. يدخل عليه واحد من ال ٤٨، من إخوانا بالدّاخل، أو من قرى الخليل، بيستغلّهم، بيرفع السّعر.
بيشوفوا سيّارة نمرة صفرا، صفّت، يا بدّهم يدفعوها خاوى، يا بيرفعوا أجرة الموقف، يا بتيجي حضرة البلديّة الظالمة، بتكون كلبشوا له ايّاها.
ورسالة للحكومة والبلديّة، إذا انتو معنيّين باقتصاد الخليل ومعنيّين بالحركة اللي هي أقوى المدن بالاقتصاد، الخليل، إذا معنيّين بتوفّروا في الأيّام زيّ هذي الوقفات، موقف لأهل ال ٤٨ والدّاخل، عشان ما ينسرقوش سيّاراتهم. واللي بيعرفش يسرق سيّارات يكون كسر لوح قزاز وسرق التلفونات أو الشّنط اللي بالسّيّارة. وبيقعدوا يفاوضوا.
لا تويوتا ظايلة في البلد، ولا مازدا ضايلة في البلد. ورسالة لكلّ واحد معه تويوتا، ولاندات التيوتا أهمّ اشي:
تويوتا ومازدا والتنادر – منشان الله ضبّوا سيّارتكو. ضبّوا سيارتكو لأنّه ولاد الحرام كتار!
وبتمنّى من الجميع زيارة للخليل ما تزوروها، لأنّها قليلين حيا قدّكم فش.
وفش ردع. ما في حدا يردعهم.
بتيجي لرجال العشائر، اللي ٩٠% منهم بس شغل (قليهمت/كليهمط) وأكل حرام وهيك قبّضني عشان امشي. بتقول له “ابنك”، بيقول لك “بعرفوش” وبدّك …
بس لمّا تصير مشكلة أو قتل أو مدّ ايدين بيكون لبس العباءة ومزبزب واجا يبدي.
وزيّ هدول الحراميّة أنا بقول فش الهم دية.
بدّيش أطوّل عليكو، حسبي الله ونعم الوكيل ع كلّ واحد بدّه يخرّب الخليل.
والله يسعد مساكو وكلّ عام والمحترمين بخير.
ערב טוב וחג (קורבן) שמח למכובדים.
חג שמח למכובדים ששקדו לחנך את ילדיהם. ומי שלא שקד לחנך את ילדיו, שיהיה לו חג עם נעל על הראש שלו ועל ראש ילדיו (נעל היא חפץ משפיל מאוד אצל הערבים. שָלֵו).
לפני מספר ימים תפס אותי מישהו ואמר לי:
בחיי, השוק רדום, אין תנועה בתחום הכבשים שיישחטו כקורבן
בחיי, השוק רדום, אין תנועה בתחום הביגוד
בחיי, השוק רדום, אין תנועה בשום תחום בחברון, זה מה שקורה.
אגיד לכם למה: כי חברון מגעילה ואנשים לא נכנסים אליה.
לידיעה, ולפני שמישהו יתחיל להתפלסף, אני חברוני, אני מוכָּר, אחמד אבו סנינה. אני אגיד לך למה חברון מגעילה ואנשים לא נכנסים אליה.
כי כשאתה בא לשוק של יום שישי, מגיע אליך מנוול, כל טנדר (ג’יפון) שהוא רואה … (הוא לוקח אותו). בין אם הוא עמוס או לא, הוא לוקח אותו. חוסר הבושה שלו מגיע לרמה כזו שהוא מנהל מו”מ עם הבעלים שלו על כסף. הוא לא יחזיר אותו אלא תמורת כסף.
האנשים הפסיקו לבוא לשוק.
מי שרוצה לבוא משאיר ילד, אישה או ילדה בתוך המכונית שלו. הם פוחדים להשאיר את המכונית ברחובות.
מי שנכנס לחנות בגדים, וזהו מסר לאנשינו מבין (ערביי) 48′, מ”הַפְּנים” (ערביי ישראל), שיהיה לכם ערב טוב בכל מקום בו אתם נמצאים. אני נותן לכם עצה, אני אחמד אבו סנינה, שאף אחד מכם לא יתקרב לחברון, כי (אנשיה) נצלנים. יש כמה מכובדים, אנו לא רוצים לפגוע בהם.
99% מסוחרי חברון הם נצלנים וגנבים. נכנס אליו מישהו חברוני, רואה משהו (ושואל) בכמה הדבר הזה? ב- 20. נכנס אליו מישהו מ- 48′, מאחינו בַּפנים, או מכפרי חברון, הוא מנצל אותם ומעלה את המחיר.
הם רואים רכב עם מספר צהוב (ישראלי), הם (האורחים) חונים, או שהם צריכים לשלם דמי חסות, או שמעלים להם את מחיר החנייה או שכבוד העירייה העושקת מגיעה, ומסנדלים לו את המכונית.
מסר לממשלה ולעירייה: אם אכפת לכם מהכלכלה של חברון ומתנועת (הקונים), שכן זו העיר עם הכלכלה החזקה ביותר (באיו”ש), חברון, אם אתם רוצים להכניס כסף בימים האלה שהם ערבי חג, (תדאגו ל)חנייה לאנשי 48′ והפנים, כדי שלא יגנבו להם את המכוניות. ומי שלא מצליח לגנוב מכוניות שובר את החלון וגונב טלפונים או תיקים שיש במכונית. והם עוד מנהלים מו”מ (עם בעלי הרכוש הגנוב).
לא נשארה טויוטה אחת בעיר, וגם לא מאזדה. מסר לכל מי שיש לו טויוטה, ובעיקר לאנד (קרוזר):
טויוטה, מאזדה וטנדרים (ג’יפים) – למען האל, שמרו על המכוניות שלכם. שמרו עליהן כי יש הרבה מנוולים!
אני מקווה שאף אחד לא יבקר בחברון, שכן אין חסרי בושה גדולים מכם.
ואין הרתעה. איש אינו מרתיע אותם.
אני בא לראשי השבטים, ש- 90% מהם … וגזל ותשלם לי כדי שאלך. אתה אומר לו “זה הבן שלך”, הוא אומר לך “אני לא מכיר אותו” ואתה צריך …
אבל כשיש בעיה או רצח או אלימות, הוא לובש את הגלימה (?), הוא מהסס ו… (יש כאן דיבור חברוני שמצריך הכרה מדוקדקת שלו. לא פשוט… שָלֵו)
ולגנבים כאלה אני אומר שאין עבורם כופר נפש.
אני לא רוצה להאריך בדבריי, שאלוהים יעניש כל מי שרוצה להחריב את חברון.
ערב טוב וחג שמח למכובדים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
מסתבר שכדרכו של אבו סנינה, הקישור כבר אינו עובד. אז הנה הוא:
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
צִפֶר עַ אלשְּמַאל صِفر عَ الشّمَال – כלומניק, לא שווה כלום, חסר ערך
לשמיעה:
מילולית: אפס מצד שמאל,
ומי שלא הבין, שיחזור לשיעורי המתמטיקה וינסה להיזכר כמה פעמים אמרו לו שאפס משמאל למספר הוא חסר חשיבות…
השורש הערבי צ.פ.ר עוסק בצבע הצהוב, בצפירות (כמו בעברית) ובאפסים.
המילה ציפור, שבעברית שייכת לאותו השורש, מתכתבת בערבית עם השורש המרובע ע.צ.פ.ר, כי ציפור זה עַצְפוּר عصفور (כן, כן, כמו סדרת הטלוויזיה).
* הפועל צַפַר صفر בבניין הראשון – שָרַק, צפר
* צַאפִרַה صافرة, בצורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין – משרוקית, צופר
* הפועל צַפִרַ صَفِرَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התרוקן, היה ריק
* צַפִיר صفير – שריקה, אזעקה, צפירה
* הפועל צַפַّר صفّر בבניין השני – שרק בפה, בצפצפה או במשרוקית, צפצף; צבע בצהוב
* צַפַّארַה صفّارة – משרוקית, צופר. המילה במשקל כלי המלאכה, הדגוש כמו משקל בעלי המלאכה
* אַצְפַר أصفر וברבים: צֻפֶר صفر – צהוב, חיוור
בנקבה: צַפְרַאא’ صفراء, במלרע, בספרותית, צַפְרַא صفرا במלעיל במדוברת (זה גם אחד משמותיה של מחלת הצהבת, לא עלינו)
* גִ’בְּנֶה צַפְרַא جبنة صفرا – גבינה צהובה
* אַצְפַרֶ אלְבַּיְצ’ أصفر البيض – החלמון (מיל’: הצהוב של הביצים. ביצים פה כשם קיבוצי, זוכרים מה זה?)
* צַפְרַאוִיּ صفراويّ – אדם רגזן, מהיר חמה (וגם בן העיר המרוקאית צפרו…)
* צֻפְרַה صفرة – צוהַב, חיוורון (שולחן, למי שמכיר, זה סֻפרה, עם סין)
* בִּטִּיח’ אַצְפַר بِطِّيخ أصفر – מֵלון, הפרי. מיל’: אבטיח צהוב
* צַפַר صفر – החודש השני בשנה ההג’רית (המוסלמית)
צִפֶר صفر וברבים אַצְפַאר أصفار – אפס; אדם חסר ערך, “אפס”
כך נוצרה המילה האנגלית zero, מהתקופה שהערבים שלטו בדרום מערב אירופה והיו, בעצם, המדענים הכי טובים באותה התקופה.
צליל ה s של צפר הפך ל z (השוני בקוליות. השוו בעברית זכוכית שמבוטאת סכוכית). ה-פא נפלה לה. וראו גם בהמשך פה.
* תַחְתֶ אלצִּפֶר تحت الصّفر – גרוע מאוד, “על הפנים”, מתחת לאפס
* חַלַק עַלַא אלצִּפֶר حلق على الصّفر – עשה קרחת (מיל’: הסתפר על רמה אפס במכונת גילוח חשמלית, כלומר הכי קצר)
* סַאעַתֶ אלצִּפֶר ساعة الصّفر – שעת האפס, שעת ה”שין”
כתב לנו יאיר גולד:
אפשר להוסיף את הביטוי: לא X ולא בטיח’ אצפר لا x ولا بطيخ اصفر – לא x ולא נעליים, לא היו דברים מעולם. אבטיחים צהובים – כמלונים (דבר שקיים), או אבטיחים צהובים כמטפורה למשהו נדיר או שאינו קיים כלל (שהרי הצבע של אבטיח הוא לא צהוב).
כתב “אנקל” איהאב:
בני אאדם אצפר וצ’חכתה צפרא بني آدم أصفر وضحكته صفرا – אדם ערמומי (מיל’: אדם צהוב שהצחוק שלו צהוב)
כתב חיים גיא:
אולי גם הפועל צַפְרַן صفرن במדוברת, שפירושו התעלף או החוויר, קשור למילת היום בשל צבע פניו של המתעלף.
ואני אומר: נכון מאוד!
=-=
בפוסט המקורי שמואל טרייסטר שאל אם יש קשר לצפרא טבא (בוקר טוב) הארמי.
ענה לו אביעד שטייר:
אם אני צריך לזרוק ניחוש, אולי המילה לבוקר קשורה לצבע הצהוב, כמו ש”שחר” קשור לשחור ו-Alba קשור ל-albus (לבן), בגלל השינוי בצבעי השמיים עם הזריחה.
יש גם בספר שופטים מישהו ש”צפר מהרי גלעד”, ואחת התיאוריות היא שזה אומר שהוא הגיע בבוקר.
שוש יצחק רפס שאלה אם יש קשר להצפנה ופענוח (cipher / decipher).
עניתי לה שמסתבר שיש: המילים נכנסו לאנגלית דרך צרפתית.
מסבירה ויקיפדיה באנגלית:
Originating from the Arabic word for zero صفر (sifr), the word “cipher” spread to Europe as part of the Arabic numeral system during the Middle Ages. The Roman numeral system lacked the concept of zero, and this limited advances in mathematics. In this transition, the word was adopted into Medieval Latin as cifra, and then into Middle French as cifre. This eventually led to the English word cipher (minority spelling cypher). One theory for how the term came to refer to encoding is that the concept of zero was confusing to Europeans, and so the term came to refer to a message or communication that was not easily understood.
The term cipher was later also used to refer to any Arabic digit, or to calculation using them, so encoding text in the form of Arabic numerals is literally converting the text to “ciphers”.
מקור התמונה: A publicity still from The Wizard of Oz. Silver Screen Collection / Getty Images
זה היה הפוסט ה- 2,168 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
ערוך ממש נפלא ביותר!
הייתי מוסיף כאן דבר מעניין ומרתק ביותר,
מתוך ה“תפסיר” של רב סעדיה גאון – בפירושו לחומש במדבר [פרק יט, פסוק ב], שם הוא מתרגם את מה שכתבה התורה “פרה אדומה” – לערבית – “בבקרה צפרא”, ומפרשים שכוונתו לפרה בגוון צהוב אדמומי או חום. וזה ממש מתאים לערך האמור כאן.