צמא

פורסם לראשונה ב- 23.6.20

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yair Rudi, שכתב לנו:

“היי,

אתם יכולים לעשות פוסט על המילה מְחַלְפֶש مْحَلْفِش שמשמעותה: צמא.

נתקלתי בה פעמים בודדות, ותהיתי מה הגזרון שלה – אשמח אם תוכלו להבהיר ולשפוך אור בנושא זה.

אני כן אדגיש ואומר שהיא לא מילה מאד נפוצה/מוכרת לפי הבנתי.

הבהרה: משמעות המילה היא לא סתם צמא, אלא צמא מאד”

=-=

המילה מְחַלְפֶש مْحَلْفِش מופיעה במילון מֻעְגַ’ם במובן צמא, והיא מוגדרת כמילה של האזור שלנו.

למילה יש בכל האינטרנט כ- 1,900 אזכורים בלבד. שזה זניח מזניחים.

בסרטון החביב הבא

נשאלים חבר’ה צעירים ביהודה ושומרון לגבי המילה מחלפש (ומילים נוספות). איש מהנשאלים אינו מכיר אותה.

לפי המראיין, היא בשימוש נפוץ בכפרים שסביב שכם.

לאור כל המידע הזה, אני מסמיך את עצמי, כאן ועכשיו, מול כ- 10,000 קוראים, להכריז על המילה הזו כחביבה, אך חסרת חשיבות לחלוטין.

יאיר שאל על הגיזרון שלה… אז פרט לצורה הזו, של בינוני פועל עם שורש מרובע הזוי, ח.ל.פ.ש, אין לה שום נטייה.

אין לי מושג מאיפה היא באה, או יותר נכון: מי המציא אותה…

=-=-=-=

איך אומרים צמא בערבית שאינה רק של כפרי שכם?

אז מילת היום היא –

טַ’מְאַאן (זמאאן) ظَمْآن וברבים טִ’מַאא’ ظِماء; בנקבה טַ’מְאַא ظمأى – צָמֵא; כָּמֵהַ, נכסף

תזכורת: האות הערבית ט’א ظ נהגית כמו z גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע כמו d גרונית-נחצית.

השורש הערבי הספרותי ט’.מ.א’ (בגזרת ל’ המזה) עוסק – בדיוק כמו בעברית – בצמא, וכן, באופן מטאפורי, בכמיהה ובתשוקה:

* הפועל הספרותי טַ’מִאַ ظَمِئَ בבניין הראשון – היה צמא; כָּמַהּ, נכסף אל-

* טַ’אמִא’ ظامئ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – צמא. טַ’אמִא’ אִלַא- ظامئ الى – מתגעגע ל-, עורג ל-, שואף ל-

* טַ’אמִא’ אִלַא אלְמַגְ’ד ظامئ الى المجد – שואף לגדולות, לתהילה

* הפעלים הספרותיים טַ’מַּאַ ظمّأ בבניין השני או אַטְ’מַאַ أظمأ ברביעי – הצמיא

* הפועל הספרותי תַטַ’מַּאַ تظمّأ בבניין החמישי – עמד בתנאי צמא

* טִ’מְא’ ظِمْء וברבים אַטְ’מַאא’ أظماء או טַ’מַא’ ظمأ או טַ’מַאא’ ظماء או טַ’מַאאַה ظماءة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צָמָא, צימאון; תשוקה עזה

* טַ’מִא’ ظَمِئ – צָמֵא

* מִטְ’מַאא’ مِظماء וברבים מַטַ’אמִיא’ مظاميء – צמא מאוד

=-=-=-=

שורש ספרותי-להחריד נוסף העוסק בצמא הוא ל.ה.ת’:

* הפועל לַהִתַ’ لَهِثَ בבניין הראשון – היה צמא, נשם בכבדות מצמא

* לַהַת’ لَهَث, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התנשפות מהירה לאחר ריצה או מצמא

* הפועל אִלְתַהַתַ’ التهث בבניין השמיני – הוציא לשון מרוב חום, צמא או עייפות, כמו כלב

* לֻהַאת’ لُهاث – צמא, צימאון; עייפות, לאות

* לַאהִת’ لاهث, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, או לַהְתַ’אן لهثان – צמא, נושם בכבדות מצמא

השורש הזה מופיע במדוברת בצורה לַהַּת لهّت או תְלַהַּת تلهّت, בכל הקשור להתנשפות מתוך או לאחר מאמץ, ובעברית הוא מופיע בפועל הלחית, שורש ל.ח.ת בבניין הפעיל, המתייחס בעיקר לכלבים המתנשמים בכבדות תוך שרבוב הלשון.

תיתכן “התכתבות לשונית” עם ענייני לחות ורטיבות.

=-=-=-=-=

אבל המילה הנפוצה ביותר לצמא היא עטשאן, והיה לנו עליה פוסט בעבר:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ofer Brodatch, שביקש שנקדיש כמה פוסטים למשקל השמות פַעְלַאן.

אז מילת היום היא –

עַטְשַאן عطشان וברבים עַטְשַאנִין عطشانين – צמֵא

השורש הערבי ע.ט.ש עוסק בצמא, וגם בתשוקה, ויש קשר, תודו.

משקל השמות פעלאן הוא משקל שמות נפוץ בערבית, שעוסק בעיקר בתכונות (ומצבים) אנושיות.

* הפועל עִטֶש عطش בבניין הראשון במדוברת – היה צמא

* עַטְש عطْش, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צָמָא, צימאון. בשנת 2005 יצא סרט קולנוע עם שם זה, שעסק במשפחה מאֻםּ אלְפַחֶם, שתועתק לעברית בצורה מזעזעת (בעטייה לקח לי כמה דקות טובות לאתר אותו… השם הרשמי שלו, שלא נדע, מופיע בעברית עם אלף: עטאש.

לא רק שאין אלף במקור, היא גם אינה מייצגת שום דבר פונטי והיא רק “עושה צרות” לקורא מבין הערבית. מוזר).

* עַטִש عطِش, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל הקצרה – צמא; משתוקק (כמו עטשאן, היא מילת היום)

* הפועל עַטַּשַ عطّش בבניין השני – הצמיא

* וַדַּאה עַאלְבַּחֶר וּרַגַּ’עֹה עַטְשַאן وَدَّاه عالبحر ورجّعه عطشان – היתל בו, עשה ממנו צחוק, ניצל אותו (מיל’: שלח אותו לנהר והחזירו צמא)

וכולם, אני משער, מכירים את שיר החתונות “יא בנת אלסלטאן” (שיר מצרי), בו מופיעות המילים:

يا بنت السّلطان، حنّي على الغلبان יַא בִּנְתֶ אלסֻּלְטַאן, חַנִּי עַלַא אלְעַ’לְבַּאן

المياه في إيديكي، محسوبك عطشان אֶלְמִיַאה פִי אִידֵיכִּי, מַחְסוּבֶּכּ עַטְשַאן

הו בתו של הסולטאן, רחמי על המסכן

המים בידייך, עבדך הנאמן צמא

מַחְסוּבּ – מקורב, בן חסות. בנטייה, כמו מחסובַּכּ – “עבדך הנאמן”

על הדרך למדנו מילה נוספת במשקל של היום: עַ’לְבַּאן غلبان – מסכן, עלוב

תמונה: Michel Streich from https://www.debutart.com