פורסם לראשונה ב- 15.6.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכות שיר ששמעתי.
אז מילת היום היא –
זַחְמֶה زَحْمة – צפיפות, התקהלות, לחץ, אי-סדר; טרחה, הפרעה; פקק תנועה
השורש הערבי ז.ח.ם עוסק בצפיפות ובלחץ:
* הפועל זַחַם زحم בבניין הראשון – דחק למקום צר
* זַחֶם زحم, שם הפעולה/מצדר של הבניין – אנשים דחוקים וצפופים
* זחמה زحمة, היא מילת היום, היא שם פעולה במשקל שונה בבניין הראשון. שם פעולה נוסף (של בניין 3) עם אותה המשמעות: זִחַאם زحام
* הפועל אִזְדַחַם ازدحم בבניין השמיני – הצטופף; היה מלא עד אפס מקום
* אִזְדִחַאם ازدحام, שם הפעולה של הבניין – צפיפות, דוחק
* קַלִיֶל אלְבַּחְ’ת עַצּ’ֹה אלְכַּלְבּ פִי אלזַּחְמֶה قليل البخت عضّه الكلب في الزّحمة – ביש מזל (מיל’: חסר המזל – דווקא אותו נשך הכלב בתוך הצפיפות. וכן, בתחביר זהו משפט ייחוד…)
חובה לסיים את הפוסט של היום עם השיר זַחְמַה יַא דֻנְיַא זַחְמַה زحمة يا دنيا زحمة (“העולם צפוף”) משנת 1977. בעצם, השיר הזה היה הסיבה לבחירת מילת היום…
הזמר אַחְמַד עַדַוִיַּה أحمد عَدَوِيّة, יליד 1945, הוא זמר ושחקן עממי מצרי, שהתפרסם בעיקר בשנות השבעים.
רובכם מכירים את השיר דווקא בגרסה ה”עברית” שלו, “רונה”, אותה שר סמיר שֻכְּרי
زحمة يا دنيا زحمة، زحمة وتاهوا الحبايب זחמה יא דניא זחמה, זחמה וּתַאהוּא אלְחַבַּאיֶבּ
زحمة ولا عادشي رحمة مولد وصاحبه غايب זחמה וּלַא עַאדְשִי רַחְמַה, מוּלִד וּצַאחְבֹּה עַ’איֶבּ
העולם צפוף, צפוף, והאהובים נעלמו
צפוף וכבר אין רחמים, ואין מי שיעשה סדר (מיל’: זהו יריד ללא בעלים/מארגנים)
أجي من هنا – زحمة אַגִי מִן הֶנַא – זחמה
وأروح هنا – زحمة וּאַרוּח הֶנַא – זחמה
هنا او هنا – زحمة הֶנַא אַוְ הֶנַא – זחמה
בא מפה – צפוף
והולך לשם – צפוף
פה ופה – צפוף
زحمة وأنا رايَح له وأنا في وِسط الزَّحام זחמה וּאַנַא רַאיַח לֹה, וּאַנַא פִי וִסְטֶ אלזַּחַאם
عايز يِسمع وأقلّه ما بْيُوصَلشي الكلام עַאיֶז יִסְמַע וּאַקֻלֹּה, מַא בְּיוּצַלְשִי אלְכַּלַאם
بيني وبينه مَعاد وهيروح المعاد בֵּינִי וּבֵּינֹה מַעַאד, וּהַיְרוּחֶ אלְמַעַאד
צפוף ואני הולך אליו, ואני בלב ההמולה
אני רוצה שהוא ישמע ואגיד לו, אך דבריי אינם מגיעים אליו
קבענו פגישה, אך היא מתפספסת
زحمة ومْعَطَّلاني وان رحت وما لقيتوش זַחְמַה וּמְעַטַּלַאנִי, וּאִן רֻחְתֶ וּמַא לְקֵיתוֹש
أخاف أروح له تاني في معادي وما ألقاهوش אַחַ’אף אַרוּח לֹה תַאנִי, פִי מַעַאדִי וּמַא אַלְקַאהוֹש
كتير النّاس كتير وأنا عايز أركب وأطير כְּתִירֶ אלנַּאס כְּתִיר, וּאַנַא עַאיֶז אַרְכַּבּ וּאַטִיר
צפיפות שמעכבת אותי, ואם אלך לא אפגוש אותו
אני חושש שאלך אליו שוב לפגישה ולא אפגוש אותו
הרבה אנשים, הרבה, ואני רוצה לעלות (על אוטובוס) ולעוף
السّاعة الّا تِلت ومعادي معاه تمانية אֶלסַּאעַה אִלַּא תִלְת, וּמִעַאדִי מַעַאה תַמַאנְיַה
لا من السّكّة دي رحت ولا ألاقي سكّة تانية לַא מִנֶ אלסִּכַּה דִי רֻחְת, וּלַא אַלַאקִי סִכַּה תַאנְיַה
השעה 20 דקות ל-, והפגישה שלי איתו בשמונה
לא מהדרך הזו הלכתי, ולא אמצא דרך אחרת
(התרגום שלי, שָלֵו, ותודה לחברי חיים על העזרה!)
תזכורת: בשירה הערבית הקלאסית, וגם במודרנית, לפעמים, הפנייה לאהובה היא בלשון זכר.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
