צרה

צרה
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on צרה

צרה

צרה

פורסם לראשונה ב- 15.8.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא שילה שמש, שכתב לנו:
“כמה רעיונות לפוסטים יפים בשבילך:
بلوة مصبرة בלוה מצברה
זה צרה עם סבלנות, מילולית, אבל משתמשים בזה לבטא אחת שהיא מרושעת וזדונית שיש לה סבלנות שהיא עושה צרות בקור רוח.
זה ביטוי סורי אבל מצוי גם פה
حويط חויט
אחד מחושבן שלוקח בחשבון כל תרחיש אפשרי ונזהר מכל פיקשוש
مخورع מח’ורע
זה אכן דפוק בראש או אחד אהבל מושלם. בבית גדלתי על המילה
متنح מתנח”
אז מילת היום היא –
בַּלְוֶה بَلْوة וברבים בַּלַאוִי بلاوي – צרה, צרה צרורה; עניין רציני; הרבה מאוד; נודניק, אדם מעצבן
לשמיעה:

השורש הערבי הספרותי ב.ל.ו (בגזרת ל”ו) עוסק, כמו בעברית, בבלייה ובהתבלות, אך גם בהעמדה במבחן ובצרות:
* הפועל בַּלַא بلا בבניין הראשון – העמיד במבחן או בניסיון
* הפועל הספרותי בַּלִיַ بَلِيَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – בָּלָה, התבלה; נרקב
* בַּאלִי بالي (בַּאלִן بالٍ בספרותית) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בָּלֶה, קרוע, מרופט
* בַּלַאא’ بلاء, בספרותית, בַּלַא بلا, במדוברת, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אסון; צער; ניסוי, בחינה
* בַּלְוַא بلوى או בַּלִיַּה بليةّ וברבים בַּלַאיַא بلايا, שם פעולה נוסף – אסון, צרה
* מֻבַּאלַאה مبالاة, צורת שם הפעולה של הבניין השלישי הספרותי – התחשבות, שימת לב
* לַא מֻבַּאלַאה لا مبالاة, צורה נפוצה מאוד בספרות – התעלמות, אדישות
* הפועל הספרותי אַבְּלַא أبلى בבניין הרביעי – בילה (בגד)
* הפועל תְבַּלַּא تبلّى בבניין החמישי – הואשם באשמת שווא, “נדפק”; טפל אשמה, העליל, האשים מישהו שלא בצדק
* הפועל אִבְּתַלַא ابتلى בבניין השמיני – העמיד במבחן או בניסיון
* חַסַנַה קַלִילַה תִמְנַע בַּלַאוִי כְּתִירַה حسنة قليلة تمنع بلاوي كتيرة – נדבה קטנה תמנע צרות גדולות (פניה מקובלת של קבצנים)
* מִין שַאף בַּלְוֶת עֵ’ירֹה הַאנַת עַלֵיה בַּלְוַתֹה مين شاف بلوة غيره هانت عليه بلوته – צרת רבים חצי נחמה (מיל’: מי שראה את צרת חברו – הוקלה עליו צרתו)
ואי אפשר בלי אחד הפתגמים השוביניסטיים ביותר בערבית, עם משחק מילים יפה:
אֶלנִּסְוַאן – בַּלַאהֹן בַּלַא וּבַּלַאהּן בַּלַא النّسوان بلاهن بلا وبلاهن بلا – הנשים – הצרה שלהן (איתן) היא צרה, ובלעדיהן אי אפשר (זו גם צרה)
=-=-=-=
לגבי שאר המילים ששילה שאל עליהן,
את מח’ורע مخورع אני מכיר מהסלנג העברי (מחורע), וגם את הפועל שנגזר ממנו: התחרע, אולם לא מצאתי לו שום הסברים אטימולוגיים. גם לא מצאתי אותו במילונים הערביים בפירוש הזה (השורש הערבי ח’.ר.ע קיים, כמובן).
את حويط חַוִיט מצאתי במילונים כ: פיקח, ערמומי
את המילה מתנח או את השורש שלה לא מצאתי, מצטער.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top