צרות
שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on צרות

צרות

צרות

פורסם ב- 6.2.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Snir Mazar, שכתב לנו:
“صباح الخير يا أستاذ!
משהו שאולי יעניין אותך, על המילה שנאמרה בין עאידה תומא סלימאן ומנצור עבאס, המילה نومرة. להבנתי זה מילה קדומה שידועה בעיקר בנצרת ומשמעותה צרות או מעשה של בלאגן. יש דיון שלם על זה ברשתות החברתיות, אולי תרצה להיכנס לשורשי העניין ?
גם אותי הנושא הפתיע, אבל מסתבר שלפי התגובות בפוסט של העיתונאי עלי מע’רבי, זה עורר דיון שלם של דוברי ערבית שלא הבינו על מה הם מדברים”.
אז מילת היום היא –
נוֹמַרַה نومَرَة – צרות
אני מודה: מעולם לא שמעתי את המילה הזו, וגם המילונים אינם מכירים אותה.
נעיין גם במה ששלח שניר בנוסף לשאלתו, שעוסק גם הוא ב”חוק החשמל”, עליו דיברנו פה לא מזמן:
(1)
רפיק בכרי رفيق بكري הוא עיתונאי בעיתון “אלאתחאד”, והוא פרסם ב- 4.1.22:
אסמעוא אלנאא’ב עאידה תומא כיף תרד עלא תהכמאת מנצור עבאס: אד’א לינאם סכאן אלקרא מסלובה אלאעתראף פי אלנקב ויחלמוא ברבט ביותהם באלכהרבאא’.
اسمعوا النائب عايدة توما كيف ترد على تهكمات منصور عباس: إذا لينام سكان القرى مسلوبة الاعتراف في النقب ويحلموا بربط بيوتهم بالكهرباء.
הקשיבו לח”כית עאידה תומא, איך היא מגיבה לסרקזם של מנצור עבאס: אז שתושבי הכפרים שאינם מוכרים בנגב ילכו לישון, ויחלמו על חיבור בתיהם לחשמל.
(לקטע המרתק הזה שמופיע בקישור, שאורכו 13.5 דקות, אתייחס בהמשך הפוסט)
אגב, דבריה המילוליים של עיאדה בקטע הם (בדקה 01:03):
אד’א אנת מן ואחדה מן אלקרא ע’יר אלמעתרף פיהא או מסלובת אלאעתראף פי אלנקב, ודע! סכר אלתלפזיון ואנת עמאלכ בתסמעני, לאנה הד’א אלקאנון לא יח’צכ ולא ישמלכ ולן יקדם לכ אלכהרבאא’, פיעני תקדר מא תסמעש ח’טאבי בעדין, לאנה אנת מחרום מן אלחלם באלכהרבאא’ פי האי אללחט’ה. אד’א אנת מן אלקרא ע’יר אלמעתרף פיהא.
إذا انت من واحدة من القرى غير المعترف فيها أو مسلوبة الاعتراف في النقب، ودّع! سكّر التّلفزيون وانت عمالك بتسمعني، لأنّه هذا القانون لا يخصّك ولا يشملك ولن يقدّم لك الكهرباء، فيعني تقدر ما تسمعش خطابي بعدين، لأنّه انت محروم من الحلم بالكهرباء في هاي اللّحظة. إذا انت من القرى غير المعترف فيها.
אם אתה מאחד הכפרים שאינם מוכרים או שנשללה מהם ההכרה בנגב, להתראות! סגור את הטלוויזיה, ככה, בעודך שומע אותי, שכן החוק הזה אינו נוגע אליך ואינו כולל אותך והוא לעולם לא יספק לך חשמל, כלומר אתה יכול לא לשמוע בכלל את הנאום שלי, שכן אתה משולל מהאפשרות לחלום על חשמל ברגע זה. אם אתה מהכפרים שאינם מוכרים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
(2)
העיתונאי עלי מע’רבי כתב ב- 5.1.22:
الصحفي علي مغربي-Ali mograbi-עלי מוגרבי
קאברין ונומרה, מצטלחאת ע’ריבה עג’יבה מן עלא מנבר אלכניסת…
#قابرين و #نومرة ، مصطلحات غريبة عجيبة من على منبر #الكنيست
קאברין ו- נומרה, מונחים מוזרים ומשונים מעל בימת הכנסת…
(3)
Kasim Bakre (قاسم بكري)
קאסם בכרי כותב על עצמו בפייסבוק:
צחאפי ונאשט פי אלתג’מע אלוטני אלדימקראטי, קרית אלבענה/ עכא – אלג’ליל
صحافي وناشط في التجمع الوطني الديمقراطي، قرية البعنة/ عكا – الجليل
עיתונאי ופעיל בברית הלאומית הדמוקרטית (בל”ד), כפר אלבענה / עכו – הגליל
מסתבר שהוא עיתונאי ותיק וכיום משמש כעורך באתר “ערב 48”.
והוא כתב ב- 5.1.22:
شو سُلافة “النومرة”؟
على خلفية النقاش بين عايدة توما سليمان ومنصور عباس، وسؤالها “على ايش عاملين النومرة؟”.
بحثت عن أصل هذه الكلمة، لكن كل ما وجدته خلال البحث عن “النومرة” هو هذا:
تودع الأم ابنها العاطل عن العمل عند مغادرته المنزل بقولها “يا ابني برضاي عليك اتدير بالك ولا تساوي لي بحالك نومرة”.
كلمة نومرة من الموروثات القديمة وتعني لا تفعل بنفس فعلة توقعك أو توقعنا في مصيبة. وتقولها الأمهات بألفاظ مختلفة، مثل مشكلة، مصيبة، ورطة، فضيحة، كارثة، وغيرها.
الأبناء البارّون ينظرون إلى أمهاتهم بعين العطف ويقولون: “لا تخافي يما من النومرة. ما أنا طول عمري عايش نومرة ونووظيفة ونومسقبل ونوهدف. ورح أرجعلك بالمسا بنومرة ونوظيفة ونوهدف ونومستقبل مثل ما تركتك”.
الأم الطيبة بتقول “يعني هيتش طمنتني بدك ترجعلي بنومرة”، فبرُد الشاب “يما.. المشكلة إني ارجعلتش بمرة. هو ناقصتش تشناين؟ وين بدتش تحطيها يا حبيبتي؟ بالمطبخ، ولاّ عالبراد؟” الأم بتقله “هاي صاير تحتشي انجليزي، والله ماني فهمانة عليك إشي. روح الله يرشد دربك يما”.
מה הסיפור מאחורי ה- נומרה?
על רקע הוויכוח בין עאידה תומא סלימאן ומנצור עבאס, ושאלתה “על מה את עושים נומרה?”
חיפשתי את מקור המילה הזו, אך כל מה שמצאתי במהלך החיפוש הוא הדברים הבאים:
(פה קאסם מביא חלק מקטע, שגרסתו המלאה מופיעה באתר: www.sawaleif.com
כאשר לשמחתי הגרסה שמופיעה אצל קאסם עברה סוג של הגהה, מקצה שיפורים ברמת הכתיבה)
האֵם נפרדת מבנה המובטל בזמן יציאתו מהבית באמירה: “בני, אנא ממך, שמור על עצמך ועל תעשה לעצמך נומרה”.
המילה נומרה באה מהמסורת העתיקה, ופירושה: אל תעשה מעשה שיפיל אותך או אותנו בצרה. אימהות אומרות אותה במשמעויות שונות, למשל בעיה, צרה, תסבוכת, שערורייה, אסון וכו’.
הילדים שמכבדים את הוריהם מביטים אל אימותיהם בעין אוהבת ואומרים: “אל תפחדי אמא מהנומרה. הרי אני כל חיי חי נו-אישה (הכוונה למילת השלילה no באנגלית. שָלֵו) ונו-עבודה ונו-עתיד ונו-מטרה. אני אחזור אליך בערב (עם) נומרה/נו-אישה, בלי עבודה, בלי מטרה ובלי עתיד כפי שעזבתי אותך”.
האם הטובה (בגרסה השנייה: הפשוטה البسيطة. וחשוב לציין שגרסת הטקסט של הסיפור העממי שמובאת כאן מייצגת את הכפריים שמבטאים את האות כּ עם הצליל צ’) אומרת: “כך אתה מרגיע אותי? אתה רוצה לחזור עלי עם נומרה”, והצעיר עונה לה: “אמא, הבעיה היא שאחזור אליך בכלל / עם מרה (יש פה משחק מילים בין המילה פעם – מרה, למילת היום – נומרה. שלו). חסרות לך כלות? איפה את רוצה לשים אותן, יקירתי? במטבח, או על המקרר?” האמא אומרת לו: “התחלת לדבר אנגלית, אני לא מבינה ממך כלום. לך, שאלוהים ינחה את דרכך בטוב”.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השיחה הזו, בין עאידה (מהאופוזיציה, חד”ש) לבין מנצור עבאס (מהקואליציה, רע”מ), היכתה גלים ברשת, בעיקר בזכות סרטון טיקטוק ויראלי, שתוכנו מתחיל בדקה 05:15 של הקטע הכולל, ואורכו כשתי דקות.
לפני שנתעמק בתוכן הסרטון, צריך להבין את הסיטואציה, ומדוע הסרטון היה ויראלי גם בקרב ישראלים יהודים שאינם מבינים מילה בערבית:
הסיטואציה כולה מתקיימת בערבית מעל בימת הכנסת: עבאס משמש כסגן היו”ר, עיאדה נואמת, והם מנהלים שיח-ויכוח עם שאר הח”כים הערבים במליאה. אה, וכולם קוטעים, כמיטב עדות הכנסת, זה את זה…
המחזה הזה אינו יכול להשאיר את הצופים אדישים, ולא משנה איפה הם ממוקמים על המפה הפוליטית.
הכותרת שקיבל הסרטון:
מת’ל אלקאברין הההההה
مثل القابرين ههههه
כמו מי שנמצא באבל, חחחחח
אגב, חוגי הערביסטים במדינה נדרשו לסרטון, שכן המילה הזו, קאבר, אינה בשימוש.
התרגום שלה: מי שנמצא באבל, לא עלינו, אדם שַכּול. מיל’: קוברים, קברנים
[סוף שאלתו של מנצור:
– שו אלפרק? שו אלפרק?]
– אנא בדי אג’אובכ בסאאל!
– מאשי, שו אלפרק?
– שו בדכו ג’דיד אד’א מא פש פרק? עלא איש עאמלין אלנומרה?
– באלצ’בט. טיב אנתו ליש היכ מת’ל אלקאברין?
– מין קאבר?!?!
– אנתו מת’ל אלקאברין!
– הסה בחכי לכ ליש! אד’א בתעטיני בקול לכ ליש
– לחט’ה שוי עלי, ח’ליני אקול לכ שו אלפרק!
– אנא מש טאלעה עלא מונולוע’, אנא! (צעקות מהח”כים)
– יא עאידה, ח’ליני, עאידה, עאידה, עאידה, עאידה
– אנא, אנת לחט’ה שוי, לחט’ה שוי! יא סאמי (אבו שחאדה, מבל”ד. שלו), וחיאתכ!
– אנת סאלתיני שו אלפרק, מאשי? מש סאלתיני שו אלפרק? בדי אג’אובכ!
– לא, לחט’ה שוי, יא עמי, לחט’ה שוי, אנא בדי אכמל ח’טאבי
– ואללה מבין עליכם מת’ל אלקאברין!
– הסה בחכי ליש אנא מוג’ועה, ואנא אחכי!!!
– יא ג’מאעה, יא אח’ואני, לחט’ה שוי, לחט’ה שוי, (קריאות) מאשי, יעטיכ אלעאפיה יא אסאמה (סעדי, מתע”ל. שלו), בס, יא ג’מאעה, מאשי, יא אח’ואן
– מש מעקול הד’א אללי עמאלה בציר אעטוני אכמל ח’טאבי
– ח’לינא נעטי עאידה, לא, בס אנת סאלתי שו אלפרק!
– אנא בדי אתפק מעכ, לא לא לא! אנא מסתעדה אנה בעד מא אח’לץ ח’טאבי תכון אנת מפכר בכל אלאסאלה אללי ענדכ לאלי, ותסאלני איאהן ובג’אובהן באריחיה. מא ענדיש אי משכלה, אמא ח’ליני אכמל פכרתי עשאן אכמל אלצורה
– חקכ, עאידה, כמלי, צחיח
(אחמד טיבי מדבר)
– יא אח’י, ארבעה אללי תוצלוא פי צו כאחלון, ליש תצ’חכוא עלא אלעאלם ואלנאס? ארבעה אשח’אצ תוצלוא חסב צו כאחלון, יא ג’מאעה, ליש, יא אבו כאמל! אבו כאמל! יא ג’מאעה, קדיש נאס אסתפאדוא מן צו כאחלון, ליש תוהמוא אלנאס? יא אח’ואן!
[יא שרכא, יא ג’מאעה, הדוא שוי! יא ג’מאעה כונוא מנטקיין ועקלאניין שוי!!!
– ממכן נכמל?! אטלב אנה ינעטא לי חק אלכלאם זי מא אנעטא לי מן אלבדאיה!
– תפצ’לי עאידה, ילא]
[ نهاية سؤال منصور:
– شو الفرق؟ شو الفرق؟]
– أنا بدّي أجاوبك بسؤال!
– ماشي، شو الفرق؟
– شو بدّكو جديد إذا ما فش فرق؟ على ايش عاملين النّومرة؟
– بالضّبط. طيّب انتو ليش هيك مثل القابرين؟
– مين قابر؟!؟!
– انتو مثل القابرين!
– هسّة بحكي لك ليش! إذا بتعطيني بقول لك ليش
– لحظة شوي عليّ، خلّيني أقول لك شو الفرق!
– أنا مش طالعة على مونولوغ، أنا! (صرخات)
– يا عايدة، خلّيني، عايدة، عايدة، عايدة، عايدة
– أنا، انت لحظة شوي، لحظة شوي! يا سامي (أبو شحادة)، وحياتك!
– انت سألتيني شو الفرق، ماشي؟ مش سألتيني شو الفرق؟ بدّي أجاوبك!
– لا، لحظة شوي، يا عمّي، لحظة شوي، أنا بدّي أكمل خطابي
– والله مبيّن عليكم مثل القابرين!
– هسّة بحكي ليش أنا موجوعة، وأنا أحكي!!!
– يا جماعة، يا إخواني، لحظة شوي، لحظة شوي، (صرخات) ماشي، يعطيك العافية يا أسامة (سعدي)، بس، يا جماعة، ماشي، يا إخوان
– مش معقول هذا اللّي عماله بصير أعطوني أكمّل خطابي
– خلّينا نعطي عايدة، لا، بس انت سألتي شو الفرق!
– أنا بدّي أتّفق معك، لا لا لا! أنا مستعدّة إنّه بعد ما أخلّص خطابي تكون انت مفكّر بكلّ الأسئلة اللّي عندك لإلي، وتسألني إيّاهن وبجاوبهن بأريحيّة. ما عنديش أي مشكلة، أمّا خلّيني أكمّل فكرتي عشان أكمّل الصّورة
– حقّك، عايدة، كمّلي، صحيح
(أحمد الطيبي بحكي)
– يا أخي، أربعة اللّي توصّلوا في تساف كاحلون، ليش تضحكوا على العالم والنّاس؟ أربعة أشخاص توصّلوا حسب تساف كاحلون، يا جماعة، ليش، يا أبو كامل! أبو كامل! يا جماعة، قدّيش ناس استفادوا من تساف كاحلون، ليش توهموا النّاس؟ يا إخوان!
[يا شركا، يا جماعة، هدّوا شوي! يا جماعة كونوا منطقيّين وعقلانيّين شوي!!!
– ممكن نكمّل؟! أطلب إنّه ينعطى لي حقّ الكلام زيّ ما انعطى لي من البداية!
– تفضّلي عايدة، يلّا]
[סוף שאלתו של מנצור עבאס:
– מה השוני? מה השוני?]
– אני אענה לך עם שאלה!
– בסדר, מה השוני?
– למה אתם (בממשלה, בקואליציה. שָלֵו) רוצים משהו חדש אם אין שוני? למה אתם עושים צרות/בלגאן?
– בדיוק. טוב, למה אתם מתנהגים כאילו אתם באבל?
– מי באבל?!?!
– אתם כמו מי שנמצא באבל!
– עכשיו אגיד לך למה! אם תיתן לי להסביר לך למה
– רק רגע, תני לי להסביר לך מה השוני!
– אני לא … מונולוג, אני (צעקות מהמליאה)
– עאידה, תני לי, עאידה, עאידה, עאידה, עאידה
– אני, אתה רק רגע, רק רגע! סאמי (אבו שחאדה, מבל”ד. שלו), בחייך!
– את שאלת אותי מה השוני, בסדר? לא שאלת אותי מה השוני? אני רוצה לענות לך!
– לא, רק רגע, רק רגע, אני רוצה לסיים את הנאום שלי
– בחיי נראה שאתם כמו מי שנמצא באבל!
– עכשיו אסביר למה אני כואבת, אני אדבר!!!
– אנשים, אחים, רק רגע, רק רגע (צעקות) בסדר, תהיה בריא, אסאמה (סעדי, מתע”ל. שלו), אנשים, בסדר, אחים
– זה לא הגיוני מה שקורה, תנו לי לסיים את הנאום שלי
– בואו נאפשר לעאידה, לא, אבל את שאלת אותי מה השוני!
– אני רוצה לסכם איתך, לא לא לא! אני מוכנה שלאחר שאסיים את הנאום שלי תחשוב על כל השאלות שיש לך אלי, תשאל אותי ואני אענה עליהן בנינוחות. אין לי בעיה, אבל תן לי לסיים את הרעיון שלי כדי להשלים את התמונה
– את צודקת, עאידה, השלימי, נכון
(אחמד אלטיבי מתע”ל מדבר)
– אחי, ארבעה התחברו (לחשמל בעקבות) צו כחלון*, למה אתם עושים צחוק מהעולם ומהאנשים? ארבעה אנשים התחברו לפי צו כחלון, אנשים, למה, אבו כאמל! אבו כאמל!** אנשים! כמה אנשים הפיקו תועלת מצו כחלון, למה אתם משלים את האנשים? אחים!
[שותפים, אנשים, תירגעו קצת! אנשים, תהיו הגיוניים קצת!!!
– אפשר לסיים?! אני מבקשת שתינתן לי הזכות לדבר כפי שניתנה לי בהתחלה!
– בבקשה עאידה, יאללה]
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* ככה”נ מדבר על צו חיבורים לחשמל ששונה בתקופתו של משה כחלון
** הכיצד אחמד טיבי, שיש לו שתי בנות אך לא בן זכר אחד, מכונה “אבו כאמל”? מכיוון שבמקרה שאין לגבר ערבי בנים זכרים הוא יכול להיקרא על שם אביו, ושמו של אביו של אחמד הוא כאמל. הרציונל הוא שכשייוולד בן זכר, הוא מן הסתם ייקרא על שם הסבא. וכך קרה שטיבי, שהוא כבר בן 63, בכל זאת מכונה אבו כאמל
=-=-=-=
התמונה:

זה היה הפוסט ה- 1,614 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x