מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי החלטתי למחזר פוסטים ממשכננו הקודם (“כלמה”).
אז מילת היום היא –
ג’וּעַאן جُوعَان או גַ’וְעַאן جَوْعان, וברבים גִ’יַאע جياع – רעֵב
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/1XQTk
לפני שבע (!) שנים פרסמנו את הדברים הבאים:
אַלשַּבְּעַאן מַא בִּעְרַף הַמֶּ אלגּ’וּעַאן الشّبعان ما بعرف همّ الجُّوعَان – השבע אינו יודע/מכיר את דאגת הרעב
לשמיעה:
שַבְּעַאן – אותו שורש כמו בעברית: שֹבע.
ג’ועאן – השורש ג.ו.ע הוא שורש שעוסק בעברית במוות. ביאליק כתב: “הקיץ גווע”, כלומר מת. אולם מבחינת סמנטית (של משמעויות), השורש הזה מתקשר בעברית בעיקר ל… רעב. גוועים ברעב. והנה מצאנו את הקישור לערבית.
הַםּ וברבים הֻמוּם هموم – דאגה. וגם בצורת פועל בביטוי הנפוץ: וַלַא יְהִמַּכּ! ولا يهمك (אל תדאג, מיל’: ושלא ידאיג אותך!).
זה מה שהיה אז.
תוספות עדכניות:
* הפועל גַ’אע جاع בבניין הראשון – רָעַב, נעשה רעב; התאווה, השתוקק; היה שומם
* ג’וּע جوع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, או מַגַ’אעַה مجاعة או מַג’וּעַה مجُوعة או מַגְ’וַעַה مجْوَعة – רָעָב; מחסור; בצורת
* ג’וּע כַּלְבִּיּ جوع كلبيّ – בולמוס איכלת, הרגשת רעב גם אחרי אכילה (מיל’: רעב כמו של כלב)
* אַדַ’אקַהֻ לִבַּאסַ אלְג’וּע أذاقه لباس الجوع – הרעיב אותו, נתן לו לסבול חרפת רעב
* גַ’אאֶע جائع וברבים גִ’יַאע جياع או גֻ’וַּע جُوّع או גַ’וְעַא جوعى – רעֵב
* הפועל גַ’וַּע جوّع בבניין השני או אַגַ’אעַ أجاعٍ ברביעי – הרעיב
* גַ’וִּע כַּלְבַּכַּ יַתְבַּעַכּ جوّع كلبك يتبعك – הרעב את כלבך והוא ילך אחריך, אל תשביע את אנשיך שמא ישמנו ויבעטו בך
* הפועל תַגַ’וַּעַ تجوّع בבניין החמישי – הרעיב עצמו
* גַ’עַאן جعان וברבים גַ’עַאנִין جعانين, וגם גִ’יעַאן جيعان וברבים גִ’יעַאנִין جيعانين, כמו מילת היום – רעב
* מַיֶּת מִנֶ אלגּ’וּע ميّت من الجوع – מת מרעב (בכל מובן)
* עַלַא אלְג’וּע على الجُوعٍ – על בטן ריקה, “על הרעָב”
* קַרַצֹה אלְג’וּע قرصه الجُوعٍ – היה רעב מאוד (מיל’: הרעב עקץ אותו)
* אַעוּדֻ’ בִּאללָּה מִן ג’וּעַאן אִדַ’א שִבֶּע וּמִן מַחְכּוּם אִדַ’א חַכַּם أعوذ بالله من جوعان إذا شبع ومن محكوم إذا حكم – ישמרנו אלוהים מֵרָעֵב אם שָֹׁבע ומנשלט/שפוט/אסיר אם שלט; עבד כי ימלוך, אוי לנו כשקטן עולה לגדולה
לַא יֻסְמִנֻ וַלַא יֻעְ’נִי מִן ג’וּע لَّا يُسْمِنُ وَلَا يُغْنِى مِن جُوعٍ – אינו מועיל בדבר, חסר השפעה, אינו פותר את הבעיה, אינו מעלה ואינו מוריד (מיל’: אינו משמין ואינו מקל מהרגשת הרעב)
זהו פסוק 7 בסורת האופפת/הכובשת (88):
אינם מזינים ואינם משביעים (תרגום רובין. הפסוק מתייחס לפניהם הנפולים של הרשעים יורשי גיהינום)
=-=-=
והנה קטע שפרסמנו בעבר:
קיימת מחלוקת הלכתית בנוגע למשפט בן שתי המילים:
אַלְג’וּע כַּאפִר الجوع كافر – הרעב כופֵר (במלרע, כמו שומר, שוטר וכו’)
(מסביר חברי חיים מונסונגו: כי הוא יכול להעביר אדם על דעתו ללא רחמים)
נעיין קלות בדף האינטרנט המפורסם https://islamqa.info/ar
שעוסק בשאלות ותשובות הלכתיות באסלאם.
שאלה:
(الجوع كافر)، تقال للدلالة على أن الجوع قد يؤذي الإنسان إلى حدٍ كبير، وقد قيل لي: إن هذه الجملة لا تجوز؛ لأن الجوع جند من جنود الله، وبناءً عليه لا يجوز وصف جند الله تعالى بالكفر […]
המשפט נאמר כהוכחה לכך שרעב עלול לפגוע מאוד באדם. נאמר לי: המשפט אינו מותר (חוקי על פי ההלכה), שכן הרעב הוא חייל/גַּיִס מחייליו אללה, ואי אפשר לתאר את חיילי אללה בהקשר של כפירה. […]
(מסביר חיים: התופעות הפיזיות כפופות לאל, והרעב הוא כופר כי הוא יכול להעביר אדם על דעתו ללא רחמים.
מוסיף ידידי אמג’ד עתאמנה: כשקורים אסונות לבני אדם, אומרים שזהו עונש משמיים. אלוהים שלח חייליו לבצע משימה, וירוס קורונה או מגיפה כלשהי, וגם רעב, הם ה”חיילים”)
פתיח התשובה:
مقولة: “الجوع كافر”: من المعقول أن الجوع هو حال من الأحوال، لا يتصور أن يقوم به إيمان أو كفر.
والظاهر أن المراد بوصف (كافر) في حق (الجوع): أصل إطلاقه اللغوي، بمعنى: (ساتر).
האמירה “הרעב כופר”: הגיוני שהרעב הוא אחד המצבים, אך לא יעלה על הדעת שמתקיימות בו אמונה או כפירה.
נראה שהכוונה בשם התואר “כופר” בעניין “הרעב”: המשמעות הלשונית המקורית (של כופר) היא מסתיר, מכסה.
[…]
وقال الزمخشري رحمه الله:
“ك ف ر كفر الشيء وكفّره: غطّاه يقال: كفر السحاب السماء وكفر المتاع في الوعاء وكفر الليل بظلامه وليل كافر.
ولبس كافر الدروع وهو ثوب يلبس فوقها.
אמר אלזמח’שרי (איש דת מוסלמי ממוצא פרסי מתקופת ימי הביניים. שָלֵו), עליו השלום:
השורש כ.פ.ר; כפר בדבר: כיסה אותו. שנאמר: העננים כיסו את השמיים; כיסה את הצידה לדרך שבמכל; הלילה כיסה באפלה שלו; לילה אפל, “מכסה”.
לבש את “כאפר אלדרוע” (השריון) פירושו (לבש) בגד שנלבש מעל השריון.
[…]
ووصف الجوع بأنه (كافر)، بهذا الاعتبار: أمر معقول ظاهر من أحوال الناس؛ فإن الجوع متى اشتد بالمرء غطى على عقله، وقصده وإرادته، وصار معه كالغضب الشديد، الذي يغلق عليه فهمه وقصده.
הרעב תואר כ”כופר” במובן הבא: מדובר בעניין הגיוני שהוא אחד ממצבי האנשים. כשהרעב גובר הוא מכסה את (כלומר משפיע על-. שָלֵו) שכלו, כוונתו ורצונו של האדם, והוא חווֶה זעם גדול, שחוסם בפניו את הבנתו וכוונתו.
[…]
(התרגום שלי. שָלֵו)
כותב לנו בתגובות מישאל בן-שבת:
בחומש דברים כ”ה 18 אפשר למצוא אותו הסנטימנט של الجوع كافر:
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.
כדי ללכת בדרך הישר, אדם צריך לעשות בחירות ולא ברירות מחדל.
=-=-=-=
תגובות לפוסט הנוכחי:
גילה יונה:
פתגם עיראקי יהודי: לַא תְבַּיִן/ תְטַלֵּע חִ’בְּזַכּ בֵּין אלִגְ’ואעִי لا تبين/ تطلع خبزك بين الجواعي התרגום גם כפשוטו: אל תחשוף את הלחם שלי בין העניים, והכוונה גם אל תתפאר במה שיש לך ליד אלה שאין להם, אל תשתחצן.
אלי בן-משה:
אלג’ועאן יאכל חג’ארה الجوعان يأكل حجارة
הרעב יאכל אפילו אבן
נאצר אבו ע’לוס:
من حقوق الجار على الجار
قال رسول الله صلعم: ليسَ المؤمنُ الَّذي يشبَعُ وجارُهُ جائعٌ إلى جنبِهِ
מחובותיו של השכן כלפי שכנו:
אמר שליח האל: מאמין הוא אינו זה ששבע כששכנו רעב לצידו
(התרגום שלי. שלו)
ורה כהן בסו:
اللهم اطعم كل جائع واغني كل فقير واشفي كل مريض
אלוהים האכל כל אדם רעב, העשר כל אדם עני, ורפא כל חולה.
רעב جوعان גועאן (ج) جوعانين ברבים גועאנין
אצל יהודי עיראק רבים של רעב جوعان זה جواعي גואעי.
כמה ביטויים ‘למת מרעב’ במדוברת:
בעיראקית
گتلني الجوع גתלני אלג’וע
خويت من الجوع ח’וית מן אלג’וע
בסורית
فرطت من الجوع פרטת מן אלג’וע
مفرفط من الجوع מפרפט מן אלג’וע
אצל ערביי ישראל:
هفتان הפתאן
مسخسخ من الجوع מסח’סח’ מן אלג’וע
ضرني الجوع צ’רני אלג’וע
התמונה: המשחק המיתולוגי פאקמן
זה היה הפוסט ה- 2,097 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
