מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Hila Tlumak Shaham, שכתבה לנו:
“המילה בה נתקלתי: وصى – הזמין. כך לדברי חבריי.
אצלך מצאתי: وصى = ציווה:
* אֶלנַּבִּיּ וַצַּא עַלַא סַאבֶּע גַ’אר النّبيّ وصّى على سابع جار – יש להתייחס יפה לשכנים (מיל’: הנביא ציווה [להתייחס יפה] אפילו לשכן השביעי [ביחס לבית שלך])
מבקשת פוסט בנוגע למילה”.
אז מילת היום היא –
תַוְצִיַה تَوْصِيَة וברבים תַוְצִיַאת تَوْصِيَات או תַוַאצִי تواصي (תַוַאצִן تواصٍ) – הוראה, הנחיה; המלצה, עצה; צוואה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/KSUw4
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
השורש הערבי ו.צ.י (בגזרות פ”ו ול”י) עוסק בעיקר בכל הספקטרום של ציווי, ובכך הוא זהה לשורש העברי צ.ו.י עם שיכול עיצורים:
* הפועל וַצַא وصى בבניין הראשון – נעשה שפל, התבזה; נעשה מתון ושקול
* הפועל וַצַּא وصّى בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – המליץ, יעץ; המליץ על-, שיבח; ציווה, הורה; כתב צוואה, הוריש בצוואה; מינה לאפוטרופוס; הזמין (מוצר, לא אורחים), ביקש
* בִּאלתַּוְצִיַה بالتّوصية או תֻוְצַאיֶה توصاية, במדוברת – לפי הזמנה, לפי מידה; הזמנה מיוחדת של מוצר
* מֻוַצִּי موَصّي (מֻוַצִּן موصٍّ), בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מי שהשאיר או כתב צוואה; נותן הוראות; ממליץ, מייעץ
* הפועל אַוְצַא أوصى בבניין הרביעי – מינה את- ליורשו; הוריש, כתב צוואה; ציווה; הדריך
* אִיצַאא’ إيصاء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – המלצה; הורשה; כתיבת צוואה
* מוּצַא موصى (מוּצַן موصًى), בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שניתן בירושה; מומלץ, שדובר בו טובות
* הפועל תְוַצַּא توصّى בבניין החמישי – נתן ברוחב לב, התנהג בנדיבות ועם יחס מיוחד; החטיף מכוות
* הפועל תַוַאצַוְא تواصوْا בבניין השישי – המליצו אלו לאלו
* הפועל אִסְתַוְצַא استوصى בבניין העשירי – המליץ
* וַצִיּ وصيّ וברבים אַוְצִיַאא’ أوصياء – אפוטרופוס, נאמן, ממונה; ממלא מקום המלך; הממונה על קיום צוואה; יורש על-פי צוואה
* וַצִיֶּ אלנַּבִּיּ وصيّ النّبيّ – כינויו של עלי בן אבי טאלב, בן דודו של הנביא והח’ליפה הרביעי
* וַצִיּ עֻמוּמִיּ وصيّ عموميّ – אפוטרופוס ציבורי
* וַצַאה وصاة וברבים וַצַא وًصًى (וַצַן وصًى) – צוואה; הוראה; מרשם רפואי, רצפט
* וַצַאא’ وصاء – הוראה, צו
* וִצַאיַה وصاية וברבים וַצַאיַא وصايا – צוואה; אפוטרופסות, חסות; משטר חסות
* וַצִיַּה وصيّة וברבים וַצַאיַא وصايا – צוואה; הוראה, מצווה; צו, פקודה
* וציה שַפַוִיַּה وصيّة شفويّة – צוואה בעל-פה
* וציה מַשְרוּטַה وصيّة مشروطة – צוואה על תנאי
* וציה תַצַ’אמֻנִיַּה وصيّة تضامنيّة – צוואה משותפת
* וציה תַ’אבִּתַה وصيّة ثابتة – הוראת קבע (כך מצאתי במילון, אך לא מצאתי לכך אסמכתא ברשת או בוויקיפדיה. מחיפוש ברשת עולה שמדובר במונח אסלאמי העוסק בצוואה אחרונה לפני המוות)
* אַלְוַצַאיַא אלְעַשְר الوصايا العشر – עשרת הדיברות
* מַחְכַּמַת אִתְ’בַּאתֶ אלְוַצַאיַא محكمة إثبات الوصايا – בית דין לאישור צוואות
* בִּתְוַצִּי שִי? بتوصّي شي؟ – אתה צריך או רוצה משהו?
* לַא תְוַצִּי חַרִיץ لا توصّي حريص – אל תדאג! (מיל’: אל תייעץ לאדם קפדן)
* אִנְתֶ וַצִיּ עַלַיּ? انت وصيّ عليّ؟ – אתה חושב שאתה אחראי עלי? אני אעשה מה שאני רוצה!
* אֶלנַּבִּיּ וַצַּא עַלַא סַאבֶּע גַ’אר النّبيّ وصّى على سابع جار – יש להתייחס יפה לשכנים (מיל’: הנביא ציווה [להתייחס יפה] אפילו לשכן השביעי [ביחס לבית שלך])
=-=-=-=-=
אחת לתקופה אני בוחר לשתף פה סיפור קצר אותו למדתי בחוברת הלימוד שלי בתיכון, בשנות ה- 80, חוברת שהוזכרה בדף הזה לא פעם…
החוברת הירוקה “לקט קטעים מן הספרות הערבית הקלאסית”:
והפעם:
וצית חג’ר ואלד אמרא אלקיס
وصيّة حُجْر والد امرِئ القيس
צוואתו של חֻגְ’ר*, אביו של אִמְרֻאֶ אלְקַיְס
אמר אבן אלסִּכִּית**: כאשר בן שבט אסד דקר את חג’ר הוא לא חיסל אותו. חג’ר השאיר צוואה אותה העביר לאדם ואמר לו: “לך לבני נאפע”, שהיה בנו הבכור. “אם הוא יבכה ויהיה מודאג התעלם ממנו. חפש אותם (את בניי) בזה אחר זה, עד שתגיע לאמרא אלקיס”, שהיה בן הזקונים. “מי מהם שלא יהיה מודאג – מסור לו את נשקי, את סוסיי, את קדרותיי*** ואת צוואתי”. הוא ציין בצוואתו מי הרג אותו ומה היה מצבו.
האדם יצא עם צוואתו (של חג’ר) לבנו נאפע, והוא (נאפע) לקח אדמה ושם על ראשו. אח”כ הוא (האיש) חיפש אותם בזה אחר זה, אך כולם נהגו כך. עד שהגיע לאמרא אלקיס. הוא מצא אותו עם חבר, שותים יין ומשחקים משחקי קובייה.
הוא אמר לו: “חג’ר נהרג”. אמרא לא התייחס לדבריו. חברו הפסיק לשחק. אמרא אלקיס אמר לו: “שחק!” וכשהוא סיים, אמר: “לא הייתי הורס לך את מהלך הניצחון”. אחר-כך הוא שאל את השליח לגבי אביו. הוא (השליח) סיפר לו, ואז אמר (אמרא): “אני אימנע מיין ומנשים עד שאהרוג מאה מבני אסד ואגזוז את ציציות ראשיהם של מאה (נוספים) כסימן להכנעתם (לאחר שהוא אפשר להם להמשיך לחיות)”.
ספר השירים לאבי אלפרג’ אלאצבהאני
(התרגום שלי. שָלֵו)
* חג’ר נהרג על יד בני שבט אסד כתוצאה מיריבות פוליטית בין כִּנְדַה ואלְחִירַה. בנו אמרא אלקיס היה משורר ג’אהלי מפורסם, גדול משוררי תקופתו. חג’ר ידע שאמרא, למרות גילו, הוא האמיץ בין בניו.
** עסק במדעי הלשון, השירה ופרשנות הקוראן. הוצא להורג כי נחשד כשיעי.
*** קדרות הנחושת היו גדולות ויקרות מאוד, והיו מבשלים בהן אוכל לאנשים רבים.
ו… איזו באסה! אחרי שסיימתי לתרגם ראיתי שהמורה ניצה בינדר ז”ל תרגמה את הקטע והוסיפה הערות מחכימות באתר משרד החינוך.
נו, מילא…
התמונה: ממאגר חופשי
זה היה הפוסט ה- 2,096 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
