שמנוני, מגעיל ומסריח

שמנוני, מגעיל ומסריח
אוכל פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות תוארLeave a Comment on שמנוני, מגעיל ומסריח

שמנוני, מגעיל ומסריח

שמנוני, מגעיל ומסריח

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Dudu Cohen, שכתב לנו:
“ערב טוב!
נתקלתי בדף שלכם ודפדפתי, מאוד אהבתי את הקונספט ויצאתי ללמוד כמה מילים חדשות.
אני דובר ערבית סורית מהבית ואצלנו אם מישהו אכל מאכל בשרי קראו לזה מְזַפַר עם דגש על הפ’.
רציתי לדעת אם יש לזה שורש אמיתי בערבית או שזו מילה שהיהודים המציאו”.
אז מילת היום היא –
זִפֶר زِفر – שמנוני, מגעיל ומסריח; מזוהם, מלוכלך; גס רוח; פרוץ, מופקר, מתועב
הפניתי את השאלה קודם כל לחברי אורי טרוק, שענה:
“כן. המילה זַפַר زفر משמעותה הקצף שעולה בעת בישול הבשר במים, קצף שיש לזרוק.
חלב ובשר, מבחינת הכשרות של היהודים: לַבַּן וּזַפַר لبن وزفر.
על אדם שנוהג לנבל את פיו אומרים: לְסַאנֹה זִפֶר لسانه زفر.
והשיא זה סיפור שאמא שלי סיפרה לי על יהודי בדמשק اللي طلق مرته من شان طعمت القطة لبن وزفر שגירש את אשתו כי האכילה את החתולה חלב ובשר”.
השורש הערבי ז.פ.ר עוסק בשומן מן החי, אך גם באנחות ובקולות אחרים שיוצאים מהפה:
* הפועל זַפַרַ زَفَرَ בבניין הראשון – נשף, פלט; נאנח, גנח; רחש
* הפועל זַַפַّר زفّر בבניין השני – הגיש מאכל בשר שומניים; לכלך או הכתים בשמן (בשרי)
* זַפַّר תֻמֹּה زفّر تمّه – ניבל את פיו
* הפועל תְזַפַّר تزفّر בבניין החמישי – אכל מאכלים (בשריים) שומניים
* זַפַר زَفَر – מאכלים בשריים שומניים; זוהמה, סירחון
* זַפַארַה زفارة – שמנוניות (בשרית); זוהמה של שמן
* זֻפַר زُفَر – אמיץ לב; נדיב
* זַפְרַה زفرة – נשיפה עמוקה; אנחה, גניחה
* זַפִיר زفير – נשימה, נשיפה; אנחה; נעירה של חמור
* זִפְר زفْر – בליטה בקיר, לרוב ליד הגגות כדי למנוע נזילת מים על הקירות
* כַּלַאם זִפֶר كلام زفر – ניבולי פה, דיבור מלוכלך
* אַבּוּ לְסַאן זִפֶר أبو لسان زفر – בעל פה מלוכלך
הקורא אביתר כהן כותב:
יתכן להקביל חלק מהמשמעויות של זפר למלה ספר, במובן נאד – דו משמעי נפיחה (הוצאת אויר) והכנסת אויר / שמן / יין / מים לנאד… תהלים נו9: “נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך”
והקורא חגי פודור:
במילון האטימולוגי של אברהם שטאל הוא מציין בערך זפיר, נשיפה (בנשימה), שיש שני שורשי זפר שונים זה מזה בספרותית. האחד פירושו להיאנח, לנשוף אוויר החוצה, ומכאן זפיר, נשיפה. השני – ללכלך, ומכאן זיפר, מלוכלך. השורש השני מקורו בפרסית: זפר, לכלוך.
מסכם אבשלום פרג’ון:

המילה נכנסה לערבית מארמית. הוראתה המקורית – ריח רע.

  • צילום: Nathan Dumlao
זה היה הפוסט ה- 1,981 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x