שמנמן

שמנמן
כלליLeave a Comment on שמנמן

שמנמן

שמנמן

פורסם לראשונה ב- 27.10.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא מיכה חנונה, שכתב לנו:
“אהלן שלו,
נתקלתי בהודעה הזו בקבוצת ווטסאפ, אם זה מעניין או מועיל אני מצרף כאן את תוכנה 😀
اللهجة الفلسطينية … هات أي حرفين وكررهم بتطلع عندك كلمة فلسطينية
سخسخ: ضحك كثير
بطبط: ازداد وزنه
تفتف: بصق
فتفت: كسر الشيء (الخبز مثلا) الى قطع صغيرة
ربرب: اخضع أحد ما الى حملة تسمين
بربر: لها أكثر من معنى وهي اما أكثر من الكلام او نظف انفه من المخاط
فشفش: انتفخ وكذلك تكسر قطع صغيرة
شفشف: ضرب
هِسهِس: بعوض
حبحب: قبله على وجنتيه
بحبح: وسّع
لحلح: غسله بالماء
حلحل: فك العقدة أو لان في الرأي
فحفح: انتشرت رائحته
قزقز: فصفص بزر
دبدب: سمن وزاد وزنه
رعرع: اخضر الزرع
بعبع: تكلم كلاما غير متزن
تكتك: انتفض بردا أو خوفا
فرفط: اختنق
فضفض: خفف ما في نفسه من ضغط
لعلع: تكلم بصوت عالٍ
مخمخ: سطّل
زهزه: رفّه عن النفس”
מה היה לנו פה, בקצרה?
הכותב טוען שאפשר לקחת כל צמד אותיות (עיצורים) במדוברת של אזורנו, להכפיל אותן (לשורש מרובע) ותתקבל מילה.
הוא מביא את רשימת השורשים הבאה ופירושם:
סח’סח’, בטבט, תפתף, פתפת, רברב, ברבר, פשפש, שפשף, הסהס, חבחב, בחבח, לחלח, חלחל, פחפח, קזקז, דבדב, רערע, בעבע, תכתכ, פרפט (בדוגמה זו הוא סותר את טענתו, אבל נסלח לו), פצ’פצ’, לעלע, מח’מח’, זהזה.
חילקתי בראש את הרשימה לשלושה חלקים: שורשים בלתי שימושיים בעליל; שורשים שהופיעו אצלנו בעבר; שני השורשים בהם נעסוק היום ובפוסט הבא…
=-=-=-=
בלי כל קשר, שלח לנו הקורא Avi Itzhaki את התגובה הבאה בפוסט וַלְוַל מהשבוע שעבר:
יש מילים של “כפוליות” כמו
התעורר (נהיה עירני) – صَحْصَح – צַחְצַח
או למשל וַלְוַל وَلْوَل – קיטר, התלונן, “יילל”; שהעליתם היום.
האם תוכלו לתת לנו דוגמאות של עוד מילים דומות?”
אז מילת היום היא –
דַבְּדוּבּ دَبْدُوب וברבים דַבַּאדִיבּ دباديب – שמנמן; בובת “דובי”
לשמיעה:

השורש הערבי המרובע ד.ב.ד.ב עוסק בזחילה של תינוקות, בשמנמנות חביבה ובחודים,
והוא קשור – באופן טבעי – לשורש המקביל בגזרת הכפולים ד.ב.ב, העוסק בזחילה (וטנקים, שכן הם זוחלים) ובחידוד, וגם בדובים.
בעברית הוא עוסק בדובים ובדביבונים, אך גם בדיבוב ובדיבה, ואפילו בטפטוף.
* הפועל דַבְּדַבּ دبدب על דרך הבניין השני – זחל (תינוק); הלך על ארבע; השמין; הרגיש, הקים רעש והמולה
* דַבְּדוּבַּה دَبْدُوبة וברבים דַבַּאדִיבּ دباديب – חוד של עיפרון
* מַאת פִי דַבַּאדִיבּ- مات في دباديب- – מת על מישהו/משהו (מיל’: מת בחודים של-)
* הפועל דַבּّ دَبّ בבניין הראשון – הלך, זחל; חדר; זרם; נפל, נכשל; הסתבך
* דַאבּّ دابّ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – זוחל; נע
* דַאבַּّה دابّة וברבים דַוַאבּ دوابّ, בנקבה – בהמת רכיבה ומשא (מילה שכל מי שנחשף לטקסטים קלאסיים בערבית פגש פעמים רבות. יש גורסים שהיא המקור למילת הסלנג העברית המעליבה “דֶבָּה”, אחרים טוענים שזו דווקא הדובה הערבית, וראו מיד בהמשך)
* הפועל דַבַּّבּ دبّب בבניין השני – חידד
* מֻדַבַּّבּ مدبَّب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מחודד
* הפועל אִנְדַבּّ اندبّ בבניין השביעי – כמו הבניין הראשון
* דֻבּّ دُبّ, בנקבה דֻבַּّה دبّة וברבים אַדְבַּאבּ أدباب או דִבַּאבּ دباب – דוב
* דִבּّ دِبّ – טיפש, מטומטם, גולם; כבד תנועה
* בְּקִרְד וּדֻבּّ بقرد ودبّ – ויהי מה! בכל מחיר! (מיל’: [גם] בקוף ו[גם] בדוב)
* דַבִּיבּ دبيب – זחילה (לא בשימוש)
* דַבַּّאבּ دبّاب, במשקל בעלי המלאכה – זוחל, הולך לאט
* דַבַּّאבַּה دبّابة, בנקבה, וברבים דַבַּّאבַּאת دبّابات – טנק
* כֻּלּ מַן הַבּّ וּדַבּّ كلّ من هبّ ودبّ – כל אחד! (ייאמר בזעם. מיל’: כל מי שנשב וזחל)
* הַרַבְּנַא מִנֶּ אלדֻּבּّ וְקִעְנַא פִי אלְגֻ’בּ هربنا من الدّبّ وقعنا في الجبّ – מן הפח אל הפחת (מיל’: ברחנו מהדוב, נפלנו בבור)
הנה מה שיש לויקימילון להגיד בנושא דיבוב בעברית:
“דּוֹבֵב
גרם לאחר לדבר.
* ”…דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים.“ (שיר השירים ז, פסוק י)
* הילד לא פצה את פיו עד שהמורה דובבה אותו.
* המשטרה הכניסה מדובב לתא החשוד.
* כדי לדובב את הסרט החדש, גויסה שורה של שחקנים מפורסמים.
הָגָה דיבור לא רצוני, דיבור של מת.
”שפתותיו דובבות בקבר“ (בבלי, מסכת יבמות – דף צז, עמוד א)
גיזרון
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מאותו שורש כמו דִבָּה (דברי גנאי בלתי מבוססים).
בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V באכדית, מצוי הפועל : “דָבְּאָּבֻּ” dabābu במשמעות לדבר, לאמור.
יש הגורסים בהקשר הקולנועי את הצורה דִּבֵּב, לפי המונח מאנגלית: dubbing, קיצור של double – כפיל”.
=-=-=
ורק בשביל הצחוקים, נסיים עם “שיר הדבה”…
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top