פורסם לראשונה ב- 4.12.19
מרחבא
שלום לכולם,
לפני כמה שבועות “סתם” התחשק לי לפרסם את המילה הבאה:
אז מילת היום היא –
מִזְהַר مِزهر וברבים מַזַאהֶר مَزَاهر – תוף מרים
ואז הקורא @רותם שדה כתב לנו, במקרה, אחרי שהפוסט כבר היה מוכן:
“הי,
כשהיינו ילדים היינו משחקים שש בש וכשיצאו בקוביות מספרים טובים המבוגרים היו אומרים בערבית (מרוקאית/טוניסאית) אהה זה יש לו מזל- “(א)בו זהר” abu zhar ابو زهر.
אשמח אם תתנו קצת רקע על הביטוי/המילה “זהר zhar” והאם היא באמת פירושה מזל, כי בגוגל טרנסלייט לא מצאתי שזה התרגום.
תודה”
וכמה ימים אחריו, גם כן במקרה, כתבה ידידתי הקוראת Idit Bar מהדף אסלאם וערבית עם עידית:
“היי שלו, كيفك؟
מה ההבדל בין رق ל دف. תוף מרים מסוגים שונים. האם יש לזה שם שונה גם בעברית? ואיך לעזאזל מבטאים את رق؟
יש גם פתגם נהדר עם دف. אם אני זוכרת נכון إللي بيصاحب النورية بيحمل دفها”
נתחיל מזה שהיה לנו פוסט בעבר על השורש ז.ה.ר:
זַהְרַה زهرة – פרח (וגם שם של אישה, וגם… כרובית)
בעבר דיברנו על שמות קיבוציים (שם עצם בצורת יחיד זכר שמביע משהו ברבים), אז הנה הנושא עולה שוב:
זַהֶר زهر זה פרחים, כשם קיבוצי, זהרה זה פרח אחד, או מיטב, מבחר, וברבים זֻהוּר زهور או אַזְהַאר أزهار
כן, גם וַרְדֶה وردة זה פרח, ו… גם שם של אישה
וַרְד ورد זה פרחים או ורדים בשם קיבוצי, ו- וֻרוּד ورود צורת הרבים של ורדה.
וכך שתי המילים בערבית לצבע הורוד הן זַהְרִיּ زهريّ או וַרְדִיּ ورديّ.
השורש הערבי ז.ה.ר מופיע בשני הקשרים סמנטיים: אחד של זוהר ואור, בדיוק כמו בעברית, והשני של פרחים ופריחה:
* הפועל זַהַר زهر בבניין הראשון – האיר, זרח
* הפועל הספרותי אַזְהַרַ أزهر בבניין הרביעי – פָּרַח
* הפועל אִזְדַהַר ازدهر בבניין השמיני – שגשג, פרח (בכל מובן)
* זַהְרִיֶּה زهريّة או מַזְהַרִיֶּה مزهريّة – עציץ פרחים, אגרטל
* זֻהְרַה زهرة, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – זוהַַר, יופי
* זַאהֶר زاهر, הבינוני הפועל של הבניין הראשון – פורח, מבריק, נוצץ (וגם שם פרטי של גבר)
* זַהְרֶתֶ אלְעַ’סִיל زهرة الغسيل – חומר הלבנה לכביסה, שצבעו… כחול
* זַהַּאר زهّار, במשקל בעלי המלאכה – מוכר פרחים. “מוכר הפרחים” המוכר ביותר באזורנו הוא מַחְמוּדֶַ אלזַּהַּאר محمود الزّهّار, חבר ההנהגה המדינית של תנועת חמאס ברצועת עזה
* אַזְהַר أزهر – זוהר, קורן, מאיר
* אַלְאַזְהַר الأزهر الشّريف – אלאזהרֶ אלשַּרִיף, המכובד, שמה של אקדמיה דתית בקהיר, שנחשבת למוסד הלימודי החשוב ביותר של האסלאם הסוני. במקור היא הייתה מסגד בעל אותו השם. המסגד קיים, מן הסתם, עד היום
* מִזְהַר مزهر וברבים מַזַאהֶר مزاهر – סוג של תוף מרים.
המעניין הוא, שבספרותית משמעות המילה היא נבל, כינור, כלי פריטה. איך הגענו מכלי פריטה לתוף מרים? רק האל יודע…
המילה מופיעה באחד משירי החתונות האולטימטיביים – דֻקּוּא אלְמזאהר دقّوا المزاهر (“נגנו/הכו בתופים”) – בביצועו של פריד אלאטרש האחד והיחיד. אני משוכנע שרובכם מכירים את השיר מחתונות שהייתם בהן, אולי אפילו שלכם, רק שלא ידעתם שקוראים לו כך…
הנה קישור:
=-=-=-=
תוספות עדכניות:
השורש עוסק גם בכל הקשור לשש בש:
* זַהֶר زهر – קוביות שש בש; קוביות משחק, קוביות מזל
* טַאוְלַת זַהֶר طاولة زهر – שש בש; הלוח של השש בש
* אַגַ’א זַהְרֹה أجا زهره – זכה, המזל האיר לו פניו, “זה היום שלו” (מיל’: באו קוביות המזל שלו)
* אֶלזַּהֶר מַעֹה אלְיוֹם الزّهر معه اليوم – – כנ”ל (מיל’: המזל איתו היום)
רותם, אני משער שמה ששאלת עליו הוא מינוח מקומי בצפון אפריקה.
=-=-=-=
גם על דף היה לנו פוסט:
דַפّ دفّ או דֻפّ וברבים דֻפוּף دفوف – (תוף) דַפّ
במילה ביחיד האות הערבית פא דגושה, אולם אם אשים דגש קל מהעברית הוא יהפוך את הצליל שלה לגמרי (מ- f ל- p), לכן שמתי עליה שדה (דגש חזק) ערבית.
בַּאע דַפֹّה יוֹם עֻרְסֹה باع دفّه يوم عرسه – ויתר על דבר בשעה שהיה זקוק לו (מיל’: מכר את התוף שלו ביום חתונתו)
לפי ויקיפדיה בעברית, זהו תוף שמקורו בפרס. הוא עגול ושטוח, כאשר הגליל עשוי מעץ, שעליו מתוח עור עז. לפי ויקיפדיה בערבית, זהו תוף ערבי במקור.
דפ הוא מעין תוף מרים גדול, בלי המצילתיים הקטנים…
אגב, תוף מרים, טמבור נקרא בערבית גם רִקּ رقّ.
כולם מסכימים שזהו כלי נגינה עתיק ביותר בן אלפי שנים.
שורש המילה הוא ד.פ.פ (גזרת הכפולים), שמתכתב יפה מאוד עם השורש העברי ת.פ.פ (לתופף, תֹּף, תֻפִּים).
=-=-=-=
תוספות:
בויקיפדיה בערבית תוף מרים נקרא دفّ صغير, כלומר דף קטן, שכן דף, בלי “קטן”, הוא תוף גדול שנמצא בשימוש במוזיקה העממית באיראן, אזרבייג’ן, תורכיה, אוזבקיסטן, הודו וטורקמניסטן.
הוא נמצא בשימוש לרוב בידי נשים במסיבות חתונה כאשר הכלה פוסעת במעבר.
רִקּ הוא סוג של דף קטן, שמשמש באופן מסורתי במוזיקה הערבית בכל ארצות ערב. שם נוסף שלו הוא הַזַּאז هزّاز.
בקיצור, לא בטוח שאני הכתובת להבנת השוני בין כלי הנגינה אלה… 
הקורא זרובבל איכילוב שלח לנו קטע מ-ד-ה-י-ם של נגינה על רק, בביצוע המתופף לב אלמן:
הקוראת Moran Tal כתבה:
رق זה שמו של כלי ההקשה המצרי המוכר באזורנו בתור دف
בעל קוטר של 20 סמ עם 5 מצילות.
רק – מלשון עדינות. הוא החשוב ביותר במוזיקה הערבית. מפיק מגוון צלילים. ניתן רק לתופף או וגם לשלב מצילות או רק להשתמש במצילות.
מזהר- בקוטר של 30 סמ עם 5 מצילות גדולות. משתמשים בו בשמחות, בזפה (אפילו יש מקצב מיוחד שנקרא זפה)
=-=-=-=
הגענו לשיר דֻקּוּא אלמזאהר – הכו בתופים
מילים פַתְחִי קורַה, לחן ושירה פריד אלאטרש.
אם בחתונות (של יהודים) משמיעים את הצמד “מברוכ עליכ יא עריס”, שהוא שיר לחתן, ואת “ג’ינא וג’ינא וג’ינא, ג’בנא אלערוס וג’ינא”, שהוא שיר לכלה, המהדרין משמיעים גם את השיר הבא, שהוא מצרי מכל כיוון ואופן:
دقّوا المزاهر يللا يا أهل البيت تعالوا דקוא אלמזאהר יַלַּלא יַא אַהְלֶ אלְבֵּית תַעַאלוּא
جمّع ووفّق والله وصدقوا اللي قالوا גַמַּע וּוַפַّק וַאללָּה וּצַדַקוּא אִללִּי קַאלוא
عين الحسود فيها عود يا حلاوة עֵינֶ אלְחַסוּד פִיהַא עוּד יַא חַלַאוַה
عريس قمر وعروسته نقاوة עַרִיס קַמַר וּעַרוּסְתֹה נַקַאוַה
واحنا الليلة دي كدنا الأعادي וּאחְנַא אללֵּילַה דִי כִּדְנַא אלְאַעַאדִי
ودي العريس اسم الله على حسنه وجماله וּדִי אלְעַריס אִסְמַאללָּה עַלַא חֻסְנֹה וֶגַמַאלֹה
قيدوا الشّموع واتهنّوا اللّيلة קִידוּא אלשֻּמוּע וּאתְהַנּוא אללֵּילַה
عقبالهم كلّ حبايب العيلة עֹקְבַּאלְהם כֻּלֶּ חַבַּאיֶבֶּ אלְעֵילַה
تبقى السّعادة سكّر زيادة תִבְּקַא אלסַּעַאדַה סֻכַּר זִיַאדַה
قولوا معايا ان شاء الله يا ربّي يخلّيها له קוּלוּא מַעַאיַא אִן שַאא’ אללה יַא רַבִּי יְחִ’לִּיהַא לֹה
הכו בתופים, קדימה, הו בני הבית, בואו!
אללה איחד (בין בני הזוג) ונתן את הצלחתו, שכן יש אמת בפתגם
בעין של הקנאי (עין הרע) יש מקל, איזה יופי!
החתן כמו ירח וכלתו טוהר
אנו הלילה הזה הערמנו על האויבים/הקנאים
והחתן הזה, בלי עין הרע, טוב ויפה
הדליקו את הנרות ותבורכו הלילה
בקרוב אצל כל יקירי המשפחה
שתמיד תהיה שמחה מתוקה ואף יותר (מיל’: עם תוספת סוכר)
אִמרו איתי: מי ייתן והאל ישמור עליה עבורו
(התרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי Haim Monsonego)
בצד ימין של התמונה היום:
הזמר בוב דילן, ששר בשנת 1965 את Mr. Tambourine Man.
בצידה השמאלי: מוכר תופי מרים בנאפולי, איטליה
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
