מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה שכן נתקלתי בה בפוסט.

אז מילת היום היא –

טַיַרַאן طَيَرَان – תעופה; טיסה; בהקשרים מסוימים: מטוסים, לרוב צבאיים

קפץ לי פוסט מדף פייסבוק:

الطيران المدني (Civil Aviation)

ל"תעופה אזרחית" יש 700,000 עוקבים, הוא ממוקם בקהיר והוא כותב על עצמו:

نهتم بكل ما يخص الطيران المدني

אנו מתעניינים בכל מה שקשור לתעופה אזרחית

اين ولدت وماذا تعمل واين هو عالمك
 العالم الأول – World First:
هو مصطلح ظهر بعد الحرب العالمية الثانية، ويشير إلى الدول الصناعية الرأسمالية المتقدمة التي كانت متحالفة مع الولايات المتحدة والغرب.
 السمات:
اقتصاد قوي ومتطور يعتمد على الصناعة والتكنولوجيا.
مستوى معيشي مرتفع، وتعليم ورعاية صحية متقدمة.
أنظمة ديمقراطية مستقرة.
 أمثلة: الولايات المتحدة، كندا، اليابان، بريطانيا، فرنسا، ألمانيا، أستراليا، السويد.
 العالم الثاني – World Second:
يشير إلى الدول الاشتراكية أو الشيوعية التي كانت تدور في فلك الاتحاد السوفييتي أثناء الحرب الباردة.
 السمات:
اقتصاد موجه من الدولة وليس حراً.
أنظمة حكم اشتراكية أو شيوعية.
تركيز على الصناعة الثقيلة والعسكرية أكثر من الخدمات.
 أمثلة: الاتحاد السوفييتي (سابقًا)، الصين (في تلك الفترة)، دول أوروبا الشرقية مثل بولندا، رومانيا، تشيكوسلوفاكيا، كوبا.
 العالم الثالث – World Third:
مصطلح كان يُستخدم للدلالة على الدول النامية أو الفقيرة التي لم تكن تابعة لا للغرب ولا للشرق خلال الحرب الباردة.
 السمات:
اقتصاد زراعي أو محدود الصناعة.
مستويات فقر وبطالة مرتفعة.
ضعف في البنية التحتية والتعليم والرعاية الصحية.
 أمثلة: دول إفريقيا، معظم دول آسيا وأمريكا اللاتينية، والعالم العربي.
 ومع مرور الزمن تغيّر المفهوم:
اليوم يُستخدم بدلًا من تلك التصنيفات مصطلحات مثل:
الدول المتقدمة (Developed Countries)
الدول النامية (Developing Countries)
الدول الأقل نموًا (Least Developed Countries)
 بمعنى آخر:
> العالم الأول = متقدم، العالم الثاني = اشتراكي سابق، العالم الثالث = نامٍ أو في طور التطور
ثم الخلاصة
العالم الأول = غني، العالم الثاني = متوسط الغني، العالم الثالث = نامٍ أو في طور التطور فقير

איפה נולדת, מה אתה עושה ובאיזה עולם אתה חי
העולם הראשון:
זהו מונח שהופיע לאחר מלחמת העולם השנייה, והוא מתייחס למדינות המתועשות הקפיטליסטיות המתקדמות/מפותחות, שהיו בעלות ברית של ארה"ב והמערב.
המאפיינים:
כלכלה חזקה ומפותחת, שמסתמכת על תעשיה וטכנולוגיה.
רמת חיים גבוהה, חינוך ומערכת בריאות מתקדמת.
מנגנונים דמוקרטיים יציבים.
דוגמאות: ארה"ב, קנדה, יפן, בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטרליה, שבדיה.
העולם השני:
מתייחס למדינות הסוציאליסטיות או הקומוניסטיות, שהושפעו מבריה"מ במהלך המלחמה הקרה.
המאפיינים:
כלכלה שמוכתבת ע"י המדינה, (כלכלה) שאינה חופשית.
מנגנוני שלטון סוציאליסטיים או קומוניסטיים.
התמקדות בתעשייה כבדה וצבאית ולא בשירותים.
דוגמאות: בריה"מ (לשעבר), סין (באותה תקופה), מדינות מזרח אירופה כמו פולין, רומניה, צ'כוסלובקיה וקובה.
העולם השלישי:
מונח שנעשה בו שימוש לגבי מדינות מתפתחות או עניות שלא היו שייכות (קשורות) לא למערב ולא למזרח במהלך המלחמה הקרה.
המאפיינים:
כלכלה חקלאות או עם תעשייה מוגבלת.
רמות עוני ואבטלה גבוהות.
תשתיות, חינוך ושירותי בריאות גרועים.
דוגמאות: מדינות אפריקה, רוב מדינות אסיה, אמריקה הלטינית והעולם הערבי.
עם חלוף הזמן השתנתה המשמעות:
כיום, במקום המונחים ההם, משתמשים במונחים כמו:
מדינות מפותחות
מדינות מתפתחות
מדינות פחות מפותחות
משמעות אחרת:
העולם הראשון = מפותח; העולם השני = סוציאליסטי לשעבר; העולם השלישי = מתפתח או בשלבי התפתחות
לסיכום:
העולם הראשון עשיר, העולם השני עם עושר בינוני והעולם השלישי מתפתח או בשלבי התפתחות, עני

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

טֵיר طير בספרותית טַיְר, וברבים טְיוּר طيور – בעל כנף, עוף, ציפור

לשמיעה: https://clyp.it/dhozm5kh

השורש הערבי ט.י.ר (בגזרת ע"י) עוסק בעופות ובתעופה, והוא נפוץ ביותר.
בעברית, ככל שאני יודע, הוא אינו קיים. המילה העברית טוּר היא משורש ט.ו.ר (וכן, זה קטנוני, אך אין קשר ביניהם).

* הפועל טַאר طار בבניין הראשון – עף, התעופף, טס; מיהר, נחפז; ברח, נעלם, אזל; התנדף
* טַאר עַקְלֹה طار عقله – השתגע, איבד שליטה, יצא מדעתו; התנהג בטיפשות (מיל': עף לו השכל)
* בֻּרְג עַקְלֹה טאר برج عقله طار, במדוברת מצרית – התרגז מאוד, יצא מכליו, השתגע מרוב כעס (מיל': הבורג של השכל שלו עף)
* בֻּרְג מִן עַקְלֹה טאר برج من عقله طار, במדוברת מצרית – "חסר לו בורג" (מיל': בורג מהשכל שלו עף)
* אִן טַארַת إن طارت – מקסימום, לכל היותר (מיל': אם היא עפה [רחוק, לקצה])
* טַיַרַאן طيران, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תעופה, טיסה
* שַרִכַּת טַיַרַאן شركة طيران – חברת תעופה
* אל… לִלטַּיַרַאן … للطّيران – שם מקובל של חברות תעופה ערביות, למשל: אַלְעַרַבִּיַּה לִלטַּיַרַאן العربيّة للطّيران היא חברת Air Arabia, שהיא חברת לואוקוסט מהאמירויות. המטה שלה הוא באמירות הפחות-מוכרת אלשארקה/אלשארג'ה, וצי המטוסים שלה, תופתעו לדעת, גדול יותר מאשר של אל על…
* מֻצִ'יפֶת טַיַרַאן مُضِيفَة طَيَرَان – דיילת אוויר (מיל': מארחת בטיסה)
* טַאיֶר طاير, במדוברת, טַאאִר طائر, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, ברבים טְיוּר طيور או אַטְיַאר أطيار – עף, טס, מעופף (בהווה); עוף; מזל
* עַ אלטַּאיֶר ع الطّاير – מהר, מיד (מיל': כשזה עף)
* יִפְהַמְהַא וּהִיֶּ טַאיְרַה يفهمها وهيّ طايرة – מהיר תפיסה, מבין כהרף עין (מיל': מבין זאת כשזה עדיין עף באוויר)
* מֻחּ'ֹה טַאיֶר مخّه طاير – לא מרוכז, "מרחף" (מיל': המוח שלו עף)
* טַבַּק טַאאִר طبق طائر – צלחת מעופפת
* אַלְכֻּרַה אֶלטַּאאִ'רַה الكرة الطّائرة – כדורעף
* עַלַא אלטַּאאִרִ אלְמַיְמוּן على الطّائر الميمون – שיהיה במזל טוב (ברכה לנוסע. מיל': על [כנפי] העוף/המזל המבורך)
* טַאאִרַה طائرة וברבים טַאאִרַאת طائرات, בצורת הנקבה – מטוס (וישנם, באופן טבעי, אינספור סוגים של מטוסים ומסוקים)
* טַאאִרַה עַמוּדִיַּה / מִרְוַחִיַּה طائرة عموديّة / مروحيّة – מסוק (מיל': מטוס [שממריא כמו] עמוד / עם מדחף בעל להבים)
* טַאאִרַה וַרַקִיַּה طائرة ورقيّة, בספרותית – עפיפון (מיל': מטוס מנייר)
* טַאאִרַה שִרַאעיה طائرة شراعيّة – דאון (מיל': מטוס עם מפרש)
* הפועל טַיַּר طيّر בבניין השני – העיף, הטיס; סילק
* אִשִי בִּטַיֶּרֶ אלְעַקֶל / אלרַּאס اشي بطيّر العقل / الرّاس – דבר משגע, מהמם, מדהים; סנסציה (מיל': משהו שמעיף את השכל / הראש)
* אִשִי בִּטַיֶּרֶ אלְמֻחּ' اشي بطيّر المخّ – דבר מרגיז, מעצבן; משגע, מלהיב (מיל': משהו שמעיף את המוח)
* טַיַּר מַיֶּה طيّر ميّة – השתין (מיל': ריסס/העיף מים)
* הפועל תַטַאיַר تطاير בבניין השישי – התעופף, התפזר
* טַיַּאר طيّار, במשקל בעלי המלאכה – טייס; כשם תואר: (חומר) מתאדה, נדיף
* טַיַּארַה طيّارة וברבים טַיַּארַאת طيّارات, בצורת הנקבה – מטוס, עפיפון (במדוברת); טייסת (האישה)
* מַטַאר مطار וברבים מַטַארַאת مطارات, במשקל המקומות – שדה תעופה; נמל תעופה (נמל תעופה, בניגוד לשדה תעופה, משמש גם לטיסות בינלאומיות)
* טִירַה طِيرة – דבר הנחשב מבשר רעות או טובות
* מֻנַפִّרֶ אלטֻּיוּר منفّر الطّيور – מרחיק ציפורים / עופות
* חֵ'יר יַא טֵיר? خير يا طير؟ – מה קרה, הכל בסדר? (מיל': הכל בסדר, ציפור? מבוסס על המנהג העתיק לחזות את העתיד לפי כיוון מעוף הציפורים. ביטוי מקביל לביטוי הנפוץ פי כמה: חֵ'יר אִן שַאאַ' אללָּה?)
* רַשְחֶ אלדַּגַ'אג' رَشح الدّجاج – שפעת העופות. מוכר גם כ- אִנְפְלֻוֶנְזַא אלטֻּיוּר إنفلونزا الطّيور או חֻ'נַאנֶ אלטֻּיור أو خُنان الطّيور (כן, מכאן חנאנה וחנון. עסקנו בזה בעבר)
* אֶלטְּיוּר עַלַא אַשְכַּאלִהַא תַקַע الطّيور على أشكالها تقع – כל מין עם מינו, מצא מין את מינו (מיל': העופות מתקבצים עם בני מינם / בתוך הלהקה שלהם)
* שוּ צַאר?! וַאחַד זַקַף וּאלתַּ'אנִי טַאר… شو صار؟ واحد زقف والثّاني طار – מה קרה? האחד מחא כפיים, והשני עף (מבהלה. זו הלצה מחורזת שכזו באדיבותה של הקוראת אסתר ספדיה)
* טַארַתֶ אלדֻּנְיַא? طارت الدّنيا؟ – מה קרה, למה אתה ממהר?; תירגע! (מיל': העולם עף?)
* אַחַ'ד דֵילֹה פִי סְנַאנֹה וּטַאר أخد ديله في سنانه وطار, או: שַדֶּ גְ'לַאבַּיְתֹה פי סנאנה וטאר شدّ جلابيته في سنانه وطار – רץ מהר, ברח כל עוד נפשו בו (מיל': לקח את זנבו / חיזק את הגלבייה שלו בין שיניו ועף)
* אַחַ'דֹה אלְעֻ'רַאבּ וּטַאר أخده الغراب وطار – נעלם ואיננו (מיל': לקח אותו העורב ועף)
* טַאר מִנֶּ אלְפַרַח طار من الفرح – השתגע/עף מרוב שמחה
* טַארַת עַצַאפיר רַאסֹה طارت عصافير راسه – התגאה, התרברב (מיל': עפו ציפורי ראשו)
* מֻש כֻּלּ טֵיר יִתְאַכַּל לַחְמֹה مش كلّ طير يتأكّل لحمه – לא כל יום פורים; אותי אי אפשר לסדר! (מיל': לא כל עוף בשרו נאכל, כלומר אי אפשר לאכול את הבשר של כל סוגי העופות)
* לַא טַאר טֵיר וּארְתַפַע אִלַּא עַלַא אלְאַרְצ' וִקֶע لا طار طير وارتفع، إلا على الأرض وقع – לא לעולם חוסן (מיל': שום עוף לא יעוף ויתרומם מבלי שייפול על הארץ)
* לַוּ כַּאן פִיה חֵ'יר, מַא כַּאן רַמַאה אֶלטֵּיר لو كان فيه خير ما كان رماه الطّير – אילו היה בו (בדבר, בעניין) טוב, לא היה/הייתה זורק אותו העוף/הציפור.
נאמר על דבר שמבינים עליו שאינו שווה הרבה או שאינו טוב, כזלזול על מישהו שהוא דחוי מגורש, או על כל דבר שנמצא זרוק
* עִנְזֶה וַלַוְ טַארַת عنزة ولو طارت – עקשן כמו חמור (מיל': זו עז, גם אם היא עפה!)

בפוסט הבא שלנו התייחסנו לאחד מאזכורי הציפורים המפורסמים יותר בקוראן:
https://bit.ly/3njaGbW

=-=-=-=

פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"

"טירה (בערבית: الطّيرة, תעתיק מדויק: אלטירה) היא עיר במחוז המרכז בישראל, שרוב תושביה ערבים מוסלמים סונים. העיר שוכנת מצפון לקיבוץ רמת הכובש ולעיר כפר סבא, ומדרום-מערב לעיר טייבה ולמחלף אייל, ונחשבת אחד מיישובי "המשולש" הערביים. המוח'תאר הראשון של טירה היה עבד אלראוף סמארה.
היא הוכרזה כעיר בשנת 1991. […]" (ויקיפדיה)

לפי ויקי באנגלית, פירוש השם הוא: האדמה הגבוהה.

שימו לב!!!

1) באופן לא מפתיע, קיימים כמה ישובים בעלי שם זהה באותה חלקת ארץ. בעבר התנועה בין ישובים הייתה דלה, ולכן לא הפריע לאיש שבמרחק 20 ק"מ, למשל, נמצא ישוב בעל שם זהה.
רק בשטח ארץ ישראל קיימים חמישה ישובים בעלי השם אלטירה, חלקם כבר אינם קיימים: ליד רמלה, ליד ראמאללה, ליד בית שאן, ליד חיפה וכמובן העיר הזו.

כדי להימנע מבלבול, העיר טירה מכונה לרוב טִירֶתֶ אלֶמְתַ'לַּת' طِيرة المثلّث, דהיינו טירה של המשולש.

2) המקרה של העיר טירה מעניין, מכיוון שברוב המקרים דוברי עברית לא יבינו ערבי שיגיד להם שהוא מהעיר הזו.

מדוע? מכיוון שדוברי עברית קוראים לעיר טִירַה tira, בעוד שההגייה הערבית היא: אֶ-טִִּירֶה e-ttire, וכן, תתפלאו, אבל דוברי עברית אינם מצליחים להבין את השם או לעשות את הקישור לעיר היחסית-מוכרת הזו.

3) איך קוראים בערבית למי שמקורו בעיר אלטירה?
טִירַאוִי.

אז הכירו את:

"תופיק מוחמד חוסין טיראווי (בערבית: توفيق محمّد حسين الطّيراوي, תעתיק מדויק: תופיק מחמד חסין אלטיראוי; נולד ב־15 בנובמבר 1948) הידוע בשם אבו חסֵין, הוא לשעבר ראש מנגנון המודיעין הכללי של הרשות ויועץ ביטחוני ליו"ר הרשות, אבו מאזן, על תקן שר. [דרגתו לִוַאא', דרגה המקבילה לאלוף. שָלֵו].
הוא אחראי על פי משרד החוץ הישראלי למעשי רצח רבים, לרבות של ערבים בהם חשד שהם משתפי פעולה עם ישראל או שמכרו אדמות ליהודים.

טיראווי נולד בכפר א-טירה סמוך ללוד [לפי ויקי בערבית ובאנגלית בעיר טירה ולא בכפר. שָלֵו]. במלחמת העצמאות עקרה משפחתו למחנה הפליטים עקבת ג'בר באזור יריחו. למד בתיכון בירושלים. למד ספרות ערבית ופילוסופיה באוניברסיטת ביירות בלבנון. לאחר מכן, השלים לימודי תואר שני במנהל חינוכי באוניברסיטת א-נג'אח בשכם. […]" (ויקיפדיה)

התמונה: John McArthur

זה היה הפוסט ה- 2,965 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.