אהבה

פורסם לראשונה ב- 12.4.18

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yifat Aharon Yadger:

אז מילת היום היא –

חֻבּّ حُبّ – אהבה

מוזר שעברו למעלה משנתיים במהלכן אנו כותבים בפייסבוק, ורק עתה אנו נדרשים למילה…

השורש הערבי ח.ב.ב עוסק בשלושה תחומים ראשיים: אהבה, ובכך הוא מקביל לשורש הזהה לו בעברית, העוסק בחיבה, לחבב וכו’; גרעינים; כל דבר עגול קטן:

* עִידֶ אלְחֻבּ عيد الحبّ – חג האהבה (וולנטיינ’ס דיי)

* הפועל חַבּ حبّ בבניין הראשון – אהב; רצה (בעיקר במדוברת)

* הפועל חַבַּבּ حبّب בבניין השני – גרם למישהו לאהוב/לחבב

* הפועל הספרותי אַחַבַּ أحبّ בבניין הרביעי – אהב

* חַבּ حَبّ, כשם קיבוצי – גרעינים, גרגרים; כדורים (התרופה; גלולות); פצעים, פצעונים; כדורים (של נשק, תחמושת) [כלומר דברים קטנים ועגולים]

* חַבֶּה حبّة וברבים חַבַּאת حبّات או חְבּוּב حبوب – גרעין/גרגר אחד; כדור אחד; פצעון אחד. וגם: פרט אחד של ירקות או פירות: חַבֶּת מוֹז حبّة موز – בננה אחת, בודדה; חַבֶּת זַיְתוּן حبّة زيتون – זית אחד

תופעה דקדוקית זו נקראת אִסְםֶ אלְוַחְדַה اسم الوحدة, השם של המופע הבודד (של השם הקיבוצי).

* חַבּ/חְבּוּבּ שַבַּאבּ حبّ / حبوب شباب – פצעי בגרות (מיל’: נעורים)

* אֶלְחֻבּ בַּהְדַלֶה الحبّ بهدلة – האהבה מעבירה אדם על דעתו, גורמת לו להתרשל (מיל’: האהבה [היא] הופעה מרושלת)

* אִללִּי יְחִבֶּ אלדַּח מַא יְקוּלְש אַח اللّي يحبّ الدح ما يقولش أح – מי שאוהב מישהו/משהו שלא יתלונן אם אותו אובייקט מערים קשיים (מיל’: מי שאוהב דח [לדעתי זו מילה חסרת פירוש שמובאת רק כדי להתחרז עם סוף הפתגם] שלא יגיד “אח”, אוי

* אִללִּי יְחִבֶּ אלנַּבִּיּ יְזִקּ! اللّي يحبّ النّبيّ يزقّ – מי שאוהב את הנביא (שיבוא) לדחוף! בואו לעזור לדחוף! (קריאה של מי שרכבו נתקע בדרך והוא זקוק לעזרת העוברים ושבים)

* חַמַאתֹה בִּתְחִבֹּה حماته بتحبّه – יש לו מזל, הלך לו קלף (מיל’: חמותו אוהבת אותו. לא דבר מובן מאליו…)

* אֶלֶפְרִיכּ מַא יְחִבֶּ/בִּדֹּה שְרִיכּ الفريك ما يحبّ / بدّه شريك – אדם שאוהב להיות לבד ואינו רוצה שותפים (מיל’: הפריכּ אינו אוהב/רוצה שותף [זה מאכל שנאכל לבדו])

כן, קוראים יקרים, אתם אמורים להכיר את הדבר הזה, פריכ: זה מאכל שנכתב בעברית בצורה המזעזעת פריקי (מה לעשות, אני רגיש לתעתיק עילג); במצרים הוא נקרא פריכ, באזורנו פְרִיכֶּה فريكة. והנה שורה בעניינו מויקיפדיה: “מאכל דגן העשוי מגרעיני חיטה ירוקה שטרם הבשילה (אביב בשפת המקרא). את המאכל מכינים באמצעות קלייה או עישון”.

* עַרְיַאנֶ אלטִּיז וּיְחִבֶּ אלתַּקְמִיז וּיְקוּל: בַּאבֶּ אלְחַ’מַּארַה וֵין? عريان الطّيز ويحبّ التّقميز ويقول: باب الخمّارة وين؟ – אדם שמנסה לעשות רושם ללא הצדקה או כיסוי (מיל’: חסר כל [התחת שלו ערום] ואוהב להתהלך בגאווה, וגם שואל: איפה השער של בית המרזח?)

* בִּחִבּ בַּטְנֹה يحبّ – אוהב לאכול (מיל’: אוהב את הבטן שלו)

* חַבּוּב או חַבּוֹב حبّوب, מילה שאבי המנוח היה משתמש בה הרבה – אהוב, אדם נחמד וחביב

* חַבִּיבּ حبيب וברבים אַחִבַּאא’ أحبّاء, במדוברת הרבים: אַחְבַּאבּ أحباب או חַבַּאיֶבּ حبايب – אדם יקר, חביב, אהוב

* אִדַ’א/לַוּ כַּאן צַאחְבַּכּ/חַבִּיבַּכּ עַסַל לַא תִלְחַסְהֹש כֻּלֹּה اذا/لو كان صاحبك/حبيبك عسل لا تلحسهش كلّه – אם חברך/יקירך (עשוי מ)דבש אל תלקק את כולו

* מַחַבֶּה محبّة – אהבה, אחווה

גם היום נסיים את הפוסט עם אחד הבתים היותר מרשימים בשיר האלמותי “אִנְתַ עֻמְרִי” أنت عمري של אם כלת’ום أم كلثوم. רוב הישראלים מכירים רק את הבית הפותח, ואולי גם את הבית האחרון, אז קבלו אחד נוסף (מתחיל בדקה 34:00).

אגב, כל בית בשיר הזה, שנמשך שעה ו- 20 דקות, הוא יצירה בפני עצמה. השירה הערבית הקלאסית הזו היא אחד הדברים הכי רחוקים מקריוקי מזרחי…

בבית זה, ממש במקרה, מופיעות שתי מילים מהשורש של היום, שהוזכרו זה עתה:

اللّيالي الحلوة والشّوق والمحبّة אֶללַּיַאלִי אֶלְחִלְוַה, וּאֶלשּוֹק וּאלְמַחַבַּה

من زمان والقلب شايلهم عشانك מִן זַמַאן וּאלְקַלְבִּ שַאיִלְהֹם עַשַאנַכּ

ذوق معايا الحبّ، ذوق حبّة بحبّة ד’וֹק מַעַאיַא אלְחֻבּ, ד’וֹק חַבַּה בְּחַבַּה

من حنان قلبي اللّي طال شوقه لحنانك מִן חַנַאן קַלְבִּי אִללִּי טַאל שוֹקֹה לִחַנַאנַכּ

הלילות היפים, הגעגוע והאהבה

מזמן הלב נושא אותם למענך

טְעם איתי את האהבה, טעם, גרגר אחר גרגר

מאהבת ליבי, שהתארכו געגועיו לאהבתך

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.youtube.com/watch?v=uckSKHHUBXE