אוכל

אוכל
אוכל פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on אוכל

אוכל

אוכל

פורסם ב- 23.5.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
טַעַאם طَعَام וברבים אַטְעִמַה أطعمة – אוכל, מזון; תבואה
לשמיעה:

וכן, כן, לפני שאתם זועקים: המילה הנפוצה ביותר לאוכל היא כמובן אַכֶּל أكْل, אך לא בשורש שלה עוסק היום הפוסט.
יהושע שלח לי הקלטה מנותקת-הקשר מ- 19.4.22, שזו לשונה:
אללה יסעד מסאכ, יא טיב.
כלאמכ מיה פי אלמיה, ואלחכי אללי חכאה מא בקנע חדא, לאנה מן נאחיה קאנוניה 13 סנה ממנוע תדח’ן, ממנוע תשרב ארגילה, והד’א אלחכי מא בקנענא. שו האלחכי אלפאצ’י?
ע ראי אלמת’ל, אללי קאלה רחמת סידי: קליל אלעקל ברצ’יה אלכלאם וכביר אלבטן ברצ’יה אלטעאם”
ויסעד מסאכו.
الله يسعد مساك، يا طيّب.
كلامك ميّة في الميّة، والحكي اللّي حكاه ما بقنع حدا، لأنّه من ناحية قانونيّة ١٣ سنة ممنوع تدخّن، ممنوع تشرب أرجيلة، وهذا الحكي ما بقنعنا. شو هالحكي الفاضي؟
ع راي المثل، اللّي قاله رحمة سيدي: قليل العقل برضيه الكلام وكبير البطن برضيه الطّعام”
ويسعد مساكو.
ערב טוב לך, אדם טוב.
הדברים שלך נכונים לגמרי. מה שהוא אמר לא משכנע איש, שכן מבחינה חוקית 13 שנה אסור לעשן (אופציית תרגום אחרת: עד גיל 13), אסור לעשן נרגילה, והדברים האלה לא משכנעים אותנו. מה זה בלבול המוח הזה?
כדברי הפתגם, שאמר אותו סבי המנוח: מי שאין לו הרבה שכל משתכנע ממילים, ומי שיש לו בטן גדולה מרוצה מאוכל”
ערב טוב לכם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
תַטְעִים تَطْعِيم – חיסון, פעולת החיסון; הרכבה (כמו באבעבועות); מזיגה (של מתכות); שיבוץ (של אבנים טובות)
לשמיעה:

השורש הערבי ט.ע.ם עוסק במזון (ובכך הוא זהה לשורש העברי המקביל), בהרכבות מסוגים שונים (ביולוגיות, רפואיות, כימיות ואומנותיות) ובפתיונות.
* הפועל טַעַם طعم בבניין הראשון – האכיל
* הפועל הספרותי טַעִםַ طَعِمَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – אכל, שבע; טעם
* הפועל טַעַּם طعّم בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – תיבל. בספרותית: קישט; חיסן, הרכיב חיסון למחלה; שם פיתיון על חכה
* מֻטַעַּם مُطعَّم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מחוסן; מקושט, משובץ
* הפועל הספרותי אַטְעַםַ أطعم בבניין הרביעי – האכיל, הזין; נעשה טעים; (האל) נתן פרנסה
* אַללָּה אַטְעַמְהַא الله أطعمها – האל העניק לה פרי בטן
* הפועל טַעְמַא طعمى במדוברת, עם שורש מרובע, על דרך הבניין השני – האכיל; הרביץ
* הפועל תְטַעַּם تطعّم בבניין החמישי – התחסן
* הפועל הספרותי תַטַאעַמוּא تطاعموا בבניין השישי – אכלו ביחד
* הפועל הספרותי אִסְתַטְעַםַ استطعم בבניין העשירי – טעם את-, מצא את- טעים
* טֶעַם طعَم – טעם; במצרית: אדם נחמד וחביב, “מותק”. טַעִם طَعِم, בספרותית – מי שיש לו אוכל ומזון בשפע
* טַעְם طَعْم וברבים טֻעוּם طعوم – טעם, חוש הטעם; הנאה
* לַא טַעְמַ לַה וַלַא רַאאִחַה/רִיחַה لا طعم له ولا رائحة/ريحة – אין לו לא טעם ולא ריח (באמירה שיפוטית על דבר סר טעם)
* טֻעַם או טֻעְם طُعم – פיתיון; רעל, סם; שוחד; זריקת חיסון, נסיוב לחיסון
* בַּלַעֶ אלטֹּעַם بلع الطّعم – נפל בפח, אכל את הפתיון
* אַטְעֶםֶ אלְפַם תִסְתְחִי אלְעֵין أطعم الفم تستحي العين – תן שוחד ואז לא יהיה לאדם נעים לסרב לך בעתיד (מיל’: האכל את הפה והעין תתבייש)
* אַכַּלֶ אלטֹּעַם וּחִ’רִי עַלַא אלסִּנַּארַה أكل الطّعم وخري على السّنّارة – נטל את הפתיון והיתל במי ששם אותו. נאמר על אדם פיקח שאינו נופל בפח שטומנים לו (מיל’: אכל את הפיתיון וחרבן על החכה)
* טֻעְמַה طُعمة וברבים טֻעַם طعم – אוכל; פרוסת לחם; פרנסה; שלל
* טַעַאם طعام וברבים אַטְעִמַה أطعمة – אוכל, מזון; תבואה
* אִצְ’רַאבּ עַנֶ אלטַּעַאם إضراب عن الطّعام – שביתת רעב
* טַעַאםֶ אלְמַדַאפֶע طعام المدافع – בשר תותחים
* אַדַוַאת טַעַאם أدوات طعام – כלי מטבח (מיל’: כלי אוכל)
* לַאאִחַתֶ אלטַּעַאם لائحة الطّعام – תפריט
* טַעַאםֶ אלטַּוַארֶא’ طعام الطّوارئ – אוכל לשעת חירום (שימורים וכו’)
* מִטְעַאם مِطعام – מי שמרבה לארח ולהאכיל; זללן
* מַטְעַם مَطعم וברבים מַטַאעֶם مطاعم, במשקל המקומות – מסעדה; בית תמחוי; אוכל
* טֶעְמֶיַּה طعميّة – פלאפל מצרי שטוח, עשוי מפול וירקות
לַאקִינִי וַלַא תְעַ’דִּינִי/תְטַעְמִינִי لاقيني ولا تغدّيني/تطعميني – פגוש אותי/קבל את פניי אך אין צורך שתאכילני
גרסה נוספת באותה משמעות: קַאבִּלְנִי וַלַא תְעַ’דִּינִי قابلني ولا تغدّيني
מתי אומרים את הפתגם? כאשר אחד הצדדים עוין את הצד השני, והצד השני רק רוצה לדבר.
תרגומים חופשיים נוספים: אין צורך שתשחט עבורי כבש עכשיו, רק שתשמח לראותני, וזה יספק אותי; אני מבקש רק להתייחס אלי יפה ובכבוד, ולא רוצה שום דבר מעבר לכך.
מוסיף בנושא הקורא יובל ברגר:
המשמעות שאני מכיר היא שיחס מכבד ונעים חשוב יותר מתמורה חומרית. למשל למה פוליטיקאי שהרבה להחמיא לאדם הפשוט ולהסתחבק זכה בבחירות למרות שיריבו הענייני יותר נקט במדיניות כלכלית חברתית וצודקת? – לאקיני ולא תע’דיני
=-=-=
בעבר הופיע אצלנו הפוסט על המילה לִקַאח لقاح, שפירושה החומר עצמו של החיסון, החומר הכימי.
פעולת החיסון, ההזרקה, לצורך העניין (אם מדובר בקורונה), היא תַטְעִים تطعيم, מילת היום.
זה היה הפוסט ה- 1,722 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x