בית קפה

מרחבא

שלום לכולם,

אתמול נודע לנו שיש לנו קוראים גם במדינת צ’אד. וואו!

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי Amir Shachar.

אז מילת היום היא –

קַהְוֶה قَهْوة וברבים קַהַוַאת قَهَوَات או קַהַאוִי قَهَاوي (קַהַאוִן قَهَاوٍ) – בית קפה

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

אמיר שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק של:

samahair3

سماهر

للسعاده عنوان،

زرع الابتسامه

تعرف على هذا الحساب asmakoussa63

סמאהר

לאושר יש כתובת

השתלת חיוך

הכר את החשבון הזה asmakoussa63

לחשבון יש 44,000 עוקבים, ויש בו מאות סרטונים.

מכיוון שלא מצאתי את הסרטון ששלחו לי בחשבון הזה, שמעתי בעצתה ונכנסתי לחשבון השני שלה.

asmakoussa63

asma،سماهر

تعرف على حسابي الثاني: samahair3

مواقف مضحكه

من الزبائن،

نهفات سماهر المضحكه

סמאהר, לבנון

הכר את החשבון השני שלי: samahair3

מצבים מצחיקים מהלקוחות,

הקטעים המצחיקים של סמאהר

בקיצור, אנחנו תקועים בלופ…

אבל גם בחשבון השני שלה לא מצאתי את הסרטון, אז נסתפק בו בגרסה אותה קיבלתי:

דבר נוסף: לא מצאתי פרטים נוספים עליה דרך גוגל וכו’.

אלסאאל אלד’י יתכרר פי כל בית:

מאמא, כיף תערפתי עלא באבא?

אלמאמא אלאמריכיה כיף בתג’אוב? כנת קאעדה אנא וצדיקתי באלקהוה, וכאן אבוכ עם יתטלע פי בנט’ראת סאחרה, פעג’בני, וצאר אלנציב.

הלק אלמראה, הלק אלמאמא אלפרנסיה כיף בתג’אוב? כנת ראיחה ע אלשע’ל, לפת לי נט’רי אבוכ. הו מאשי, פעג’בני ותזוג’נא.

הלק אלמאמא אלערביה כיף בתג’אוב? אנא אג’אני ח’מס רואד פצ’אא’, ותסע מהנדסין ות’לאת’ דכאתרה, בס אלעמא עלא קלבי ואח’דת אבוכ.

السّؤال الذي يتكرّر في كلّ بيت:

ماما، كيف تعرّفتي على بابا؟

الماما الأمريكيّة كيف بتجاوب؟ كنت قاعدة أنا وصديقتي بالقهوة، وكان أبوك عم يتطلّع فيّ بنظرات ساحرة، فعجبني، وصار النّصيب.

هلّق المرأة، هلق الماما الفرنسيّة كيف بتجاوب؟ كنت رايحة ع الشّغل، لفت لي نظري أبوك. هو ماشي، فعجبني وتزوجنا.

هلّق الماما العربيّة كيف بتجاوب؟ أنا أجاني خمس روّاد فضاء، وتسع مهندسين وثلاث دكاترة، بس العمى على قلبي وأخدت أبوك.

השאלה שחוזרת על עצמה בכל בית:

אמא, איך הכרת את אבא?

האמא האמריקאית עונה: ישבתי עם חברה בבית קפה, אבא שלך הביט בי במבטים מכשפים, הוא מצא חן בעיניי, והתחתנו.

האישה, האמא הצרפתייה עונה: הלכתי לעבודה, ואבא שלך משך את תשומת לבי. הוא (פשוט) הלך ברגל, מצא חן בעיניי והתחתנו.

האמא הערבייה עונה: באו לי חמישה אסטרונאוטים, תשעה מהנדסים ושלושה רופאים, אבל לעזאזל איתי, לקחתי את אבא שלך.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Omer Melamed Marom, שכתב לנו:

“רציתי לשאול אם תוכלו לכתוב פוסט על מילים הקשורות לקפה/תה והכנתם; כוסות וסוגים שונים, קומקומים וסוגיהם, ולמה לעזאזל המילה פנג׳אן השתרשה בעברית בתור סוג של מתקן לחימום מים ולא כוס?!

תודה רבה!”

אז מילת היום היא –

קַהְוֶה قَهْوة – קפה

לשמיעה: https://clyp.it/sql03hrj

קהוה זה גם בית קפה, וגם מַקְהַא مقهى (ברבים מַקַאהִי مقاهي) הוא בית קפה.

נתחיל מזה שאני קטון-המבינים בעניינים האלה.

שְאל אותי על הטיית פעלים בגזרות עלולות בסביל מג’זום בספרותית ואל תשאל אותי על הכנת קפה…

למזלי, היו לנו פוסטים בנושא:

בֻּנִּיּ بنّيّ – חוּם (הצבע. יש מבטאים: בִּנִּיּ)

לשמיעה: https://clyp.it/dvzpgnta

הצבע של היום מסתיים ב- יַאאֶ’ אלנִּסְבַּה, יוד ההתייחסות הדגושה, הקיימת גם בעברית, ומעידה על מוצא.

ברוב רובם של שמות התואר עם היוד הזו, צורת הנקבה תהיה באופן טבעי עם תאא’ מרבוטה בסופה: בֻּנִּיֶּה بنّيّة – חומה, וצורת הרבים – עם סיומת הריבוי השלם הזכר, שבספרותית היא תוספת -וּן או -ִין (תלוי ביחסה התחבירית), ובמדוברת – רק -ין. ולכן חומים, בהתייחסות לבני אדם, ברבים, אם יש בכלל דבר כזה: בֻּנִּיּוּן بنّيّون בספרותית (או-), בֻּנִּיִּין بنّيّين במדוברת.

מאיפה המילה הזו הגיעה?

בֻּנּ بنّ – פולי הקפה

לכן: משהו שמקורו – במקרה זה מבחינת הצבע – בפולי קפה הופך ל- בֻּנִּי, עם יוד ההתייחסות.

ואם בקפה עסקינן, כי אין לי הרבה מה להגיד על הצבע החום, אז קפה אומרים קַהְוֶה قهوة, כאשר הגיית הקוף משתנה במדוברת לפי המיקום: עירוניים יגידו אהוה, ובדואים – גהוה. קהוה זה גם אחת הדרכים להגיד בית קפה.

מקובל לראות במילה קהוה את המקור למילה קפה בשפות האירופאיות השונות.

המילה נכנסה לאירופה דרך המילה התורכית kahve בתקופת השלטון העותמאני, והפכה ל- caffè באיטלקית, café בצרפתית ו- coffee באנגלית. התיעוד הראשון של המילה באנגלית הוא משנת 1598.

פירושה המקורי של המילה הערבית קהוה היה סוג של יין, שנגזר מהפועל הערבי קַהַא قها, שתרגומו: איבד את התיאבון, שכן ידוע שהמשקה מפחית את התיאבון (וכך גם אותו סוג של יין מקורי).

אחרים גורסים, שמקור המונח הוא המילה הערבית קֻוַּה قوة – כוח, וגרסה אחרת גורסת שהמשקה נקרא בערבית על שם ממלכת כַּאפַא בדרום מזרח אתיופיה, שכן מקור הקפה באזור זה. המעניין הוא, שבשפת המקום קפה נקרא… bunno. סגרנו מעגל.

ואני, שָלֵו, בכלל לא אוהב קפה

וגם רני

והנה משהו מפוסט אחר שהיה לנו:

מקור הקפה באתיופיה, ומי שחשף אותו לעולם האירופאי היו הסוחרים הערבים. הם הביאו לאירופה גם את המוקה, שקרויה על שם עיר הנמל התימנית אלְמֻחַ’א.

תוספות הקוראים:

ידין עמית:

באמהרית קפה זה בוּנא (bunna)

גלעד שלוש:

קפה בסווהילי זה kahawa

שי יהודה:

על זה נאמר:

אשרב אלשאי חלו מתל מרתכ ואלקהוה מרה מתל אמהא اشرب الشّاي حلو متل مرتك والقهوة مرّة متل أمّها – שתה את התה מתוק כמו אשתך ואת הקפה מר כמו אמא שלה

יהודה כץ:

קפה וסוכר בחמש רמות:

קהוה סַאדַא – ללא סוכר בכלל, ללא תוספת, “חלקה”

קהוה סכר עַ-רִיחַה – רק “ריח” של סוכר

קהוה סכר קַלִיל – קמצוץ של סוכר

קהוה סכר מַזְבּוּט – קפה עם סוכר “מדויק” – בערך כפית

קהוה סכר בִּזְיַאדֶה – קפה עם שפע סוכר (כמעט סירופ).

נס קפה: קהוה פוריה / סריעת אלד’ובאן قَهْوة فَوْرِيّة / سَريعَةُ الذَّوَبان

עוד מילה וחצי על קפה:

שמריהו גוטמן ז”ל היה המא”ז של נען. יום אחד הודיעו לו שהשיח’ של השבט הבדווי שחנה באזור הלך לעולמו. הלך שמריהו לבית אלעזא (סוכת האבלים) וישב בין הנכבדים. הגישו קפה מר. שמריהו לא ידע מה אומרים באירוע כזה אז אמר “גהוה דאימן” (משפט שאומרים רק בנסיבות משמחות).

שילה שמש:

משתמשים בסאדה سادة גם לנטול הל

ויש עוד שני סוגים:

شقراء שקראא’ – קפה יותר חום

سمراء סמראא’ – יותר שחור

צילום: Danielle Smit

זה היה הפוסט ה- 1,984 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.