גהינום

גהינום
מקומות שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on גהינום

גהינום

גהינום

פורסם ב- 11.3.22

מרחבא
שלום לכולם, ונא “לקחת” את תמונת היום עם חיוך ?
מילת היום מופיעה בזכותם של הקוראים Ovadia Mizrahi ו- Haim Guy.
אז מילת היום היא –
גְ’הַנַּם جْهَنَّم, בספרותית: גַ’הַנַּם جَهَنَّم – גהינום; גהינום! (בהשאלה); חום בלתי-נסבל (בערבית המילה ממין נקבה)
גם חיים וגם עובדיה שלחו לי סרטון מבית היוצר הטיקטוקי של:
larash59
Mom of 2 ????
Content Creator / Comedian
??❤️
אז קבלו את הלבנונית היפיופה לארה, שכותבת על עצמה שהיא אמא לשניים וקומיקאית.
לחשבון טיקטוק שלה יש 372,000 עוקבים.
הסרטון שלה, אותו נציג היום, נקרא:
אסתעמאלאת אלארקאם ענד אלערב – שימושי המספרים אצל הערבים.
כיף אלערב בסתעמלוא אלארקאם בחיאתהן אליומיה?
פי ארקאם מעינה, ענדהא אסתעמאלאת ח’אצה:
ענדכ רקם 60 מת’לן, יסתעמל בס לתביח, ללבהדלה, ללשתאים, יעני מת’לן:
יא אבן 60 צרמאיה!
יא אבן 60 כלב!
פיכ תקלה יא אבן 70 כלב? מא בתלבק.
60 פקט לא ע’יר.
למא יכון ח’לצ, אפת מענא מן חדא מנקול לה:
רוח חדכ 60 ג’הנם!
או באלמצרי: רוח פי 60 דאהיה!
מא פיה רוח פי 70 דאהיה או רוח פי 80 דאהיה. 60 דאהיה.
אלרקם 100 מח’צצ ללתאהילאת ואלתרחיב ואלתסלים, יעני מת’לן:
יא מית אהלא וסהלא
מא פיהא 50 אהלא וסהלא
יא מית אהלא וסהלא.
מית ורדה להאלטלה!
נסתעמל איצ’ן רקם 100 ללמבאלע’ה, יעני מת’לן:
צרת מית מרה קאיל לכ מא תעמל היכ!
בכון הו קאיל לכ איאהא מרה ונץ, מרתין מכס.
אלרקם 10 מנסתעמלה ללג’ודה, יעני מת’לן:
אלשע’ל עשרה עלא עשרה!
כמאן יסתעמל ללתנביה, מת’ל:
פתח עיונכ עשרה עשרה! יעני אנתבה וח’ד חד’רכ עאלאאח’ר,
עשרה עלא עשרה יעני פשששש, פי שי כת’יר ח’טיר!
אלרקם 1000 נסתעמלה ללתהנאה, יעני מת’לן:
אנשאללה 1000 מברוכ!
אנשאללה אלף אלחמד אללה ע אלסלאמה.
אלף. פיכ תקלה 500 חמד אללה ע אלסלאמה?
שו האלאהאנה?
אלרקם 7, פהידא רקם יעני ענדה ט’אהרה ע’ריבה, אחתארוא פיה אלעלמאא’. מת’ל מת’לן:
דח’ת אלסבע דוח’את ללקית הד’א אלע’רצ’.
אע’רב שי באלרקם 7 הו למא תכון בדכ תצחי חדן ומא עם יצחא פבתקלה:
אתרכה, שכלה בסאבע נומה!
יעני לו בסאדס נומה כאן פאק ורד עליכ עאדי. בס סבעה? אנסא!
ואח’ירן ענדנא רקם 2 ואללי הו במת’ל אטול מדה זמניה, אללי הי סאעתין:
צאר לי סאעתין עם עיט לכ!
צאר לי סאעתין עם בחכיכ בנפס אלמוצ’וע!
צאר לכ סאעתין קארפנא בנפס אלקצה!
צאר לי סאעתין ואקף ע אג’רי!
צאר לי סאעתין עם בחכיכ!
הנ בכונוא כלהן ע בעצ’ אנג’א’ יתח’טוא תלאת דקאיק יעני (נקטעת)
كيف العرب بستعملوا الأرقام بحياتهن اليوميّة؟
في أرقام معيّنة، عندها استعمالات خاصّة:
عندك رقم ٦٠ مثلًا، يستعمل بس لتبيح، للبهدلة، للشّتايم، يعني مثلًا:
يا ابن ٦٠ صرماية!
يا ابن ٦٠ كلب!
فيك تقلّه: يا ابن ٧٠ كلب؟ ما بتلبق.
٦٠، فقط لا غير.
لمّا يكون خلص، أفّت معنا من حدا منقول له:
روح حدّك ٦٠ جهنّم!
أو بالمصري: روح في ٦٠ داهية!
ما فيه روح في ٧٠ داهية أو روح في ٨٠ داهية. ٦٠ داهية.
الرّقم ١٠٠ مخصّص للتّأهيلات والتّرحيب والتّسليم، يعني مثلًا:
يا مية أهلا وسهلا!
ما فيها ٥٠ أهلا وسهلا
يا مية أهلا وسهلا.
مية وردة لهالطّلّة!
نستعمل أيضًا رقم ١٠٠ للمبالغة، يعني مثلًا:
صرت مية مرّة قايل لك ما تعمل هيك!
بكون هو قايل لك ايّاها مرّة ونصّ، مرتين مكس.
الرّقم ١٠ منستعمله للجودة، يعني مثلًا:
الشّغل عشرة على عشرة!
كمان يستعمل للتّنبيه، مثل:
فتّح عيونك عشرة عشرة! يعني انتبه وخد حذرك عالآخر،
عشرة على عشرة يعني فشششش، في شي كثير خطير!
الرّقم ١٠٠٠ نستعمله للتّهنئة، يعني مثلًا:
انشالله ألف مبروك!
انشالله ألف الحمد الله ع السّلامة.
ألف. فيك تقلّه ٥٠٠ حمد الله ع السّلامة؟
شو هالإهانة؟
الرّقم ٧، فهيدا رقم يعني عنده ظاهرة غريبة، احتاروا فيه العلماء. مثل مثلًا:
دخت السّبع دوخات للقيت هذا الغرض.
أغرب شي بالرّقم ٧ هو لمّا تكون بدّك تصحّي حدًا وما عم يصحى فبتقلّه:
اتركه، شكله بسابع نومة!
يعني لو بسادس نومة كان فاق وردّ عليك عادي. بس سبعة؟ انسى!
وأخيرًا عندنا رقم ٢ واللّي هو بمثّل أطول مدّة زمنيّة، اللّي هي ساعتين:
صار لي ساعتين عم عيّط لك!
صار لي ساعتين عم بحكيك بنفس الموضوع!
صار لك ساعتين قارفنا بنفس القصّة!
صار لي ساعتين واقف ع إجريّ!
صار لي ساعتين عم بحكيك!
هنّ بكونوا كلّهن ع بعض أنجأ يتخطّوا تلات دقايق يعني (انقطعت)
איך הערבים משתמשים במספרים בחיי היומיום?
יש מספרים מסוימים, שיש להם שימושים מיוחדים:
במספר 60, למשל, נעשה שימוש כדי להשפיל, להביך ולקלל, למשל:
יא בן של 60 נעליים!
יא בן של 60 כלבים!
אתה יכול להגיד לו: יא בן של 70 כלבים? לא מתאים.
60, וזהו.
כשנמאס לנו ממישהו אנו אומרים לו:
לך ל- 60 גיהינום!
או במצרית: לך ל- 60 גיהינום! (משתמשת במילה אחרת בערבית)
אין אפשרות להגיד: לך ל- 70 גיהינום או 80 גיהינום. זה 60 גיהינום.
המספר 100 מוקדש לברכות ושלומות, למשל:
100 ברוך הבא!
אין: 50 ברוך הבא
100 ברוך הבא!
100 פרחים ליפהפייה!
משתמשים במספר 100 גם לשם הגזמה.
למשל:
100 פעם אמרתי לך לא לעשות זאת!
כשהוא אמר לך את זה פעם וחצי, פעמיים מקסימום.
במספר 10 משתמשים להבעת איכות, למשל:
העבודה עשר כפול עשר!
משתמשים בו גם לאזהרה, למשל:
פתח את עיניך עשר עשר! כלומר היזהר והישמר כמה שרק אפשר,
עשר על/כפול עשר, כלומר פשששששש, יש משהו מסוכן מאוד!
במספר 1000 משתמשים לברכות, למשל:
בעזרת האל אלף מזל טוב!
בעזרת האל אלף ברוך שובך!
אלף. האם אתה יכול להגיד לו: 500 ברוך שובך?
מה זה ההשפלה הזו?
למספר 7 יש תופעה מוזרה, שהמדענים לא מצאו לה הסבר. למשל:
קיבלתי שבע פעמים סחרחורת עד שמצאתי את הדבר.
הדבר הכי מוזר עם המספר 7 הוא שכשאתה רוצה להעיר מישהו והוא לא מתעורר, אתה אומר:
עזוב אותו, הוא נראה בשינה השביעית!
כלומר אילו היה בשינה השישית הוא היה מתעורר ועונה לך כרגיל. אבל בשביעית? שכח מזה!
לבסוף, המספר 2 שמייצג את פרק הזמן הארוך ביותר, כלומר שעתיים:
אני כבר שעתיים קורא לך!
אני כבר שעתיים מדבר איתך על אותו הנושא!
אתה כבר שעתיים מייבש אותנו עם אותו סיפור!
אני כבר שעתיים עומד על הרגליים!
אני כבר שעתיים מדבר איתך!
כשבקושי עברו* שלוש דקות (נקטעת)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* כותב לי חבר: המילה أنجأ היא מילה בתורכית anjak, שימושית מאוד במדוברת בסוריה בלבנון, כאשר ה K הפכה ל أ. פירושה: כמעט, בקושי, קרוב לוודאי (ما بقدر أسافر بكرة, أنجأ يوم الخميس)
=-=-=-=
אז סוף סוף הגענו בדף הזה ל… גיהנום. ברוכים הבאים! קחו מספר והמתינו לקריאת שמכם ?
* גַ’הַנַּמִיּ جهَنَّميّ – שטני, נורא ואיום; הקשור לגהינום
* גְ’הַנַּמִיַּה جْهَنَّميّة – שמו הערבי של הצמח בוגנוויליה. שם אחר של הצמח: מַגְ’נוּנַה – משוגעת (לא מצאתי הסברים לשמות המוזרים)
* אַסְעַארֶ גְ’הַנַּם أسعار جْهَنَّم – מחירים גבוהים מאוד, “מחירי גהינום”
* מִדְפַע גְ’הַנַּם مدفع جْهَنَّم – “תותח גהינום”, מדובר בתותח מאולתר שנמצא בשימוש הכוחות המתנגדים לשלטון במלחמת האזרחים בסוריה
מוסיף הקורא אידוב תורן:
פִכְּרַה גְ’הַנַּמִיַּה فكرة جهنّميّة – רעיון נהדר, מעולה, משגע
=-=
נעיין קצת בויקיפדיה:
” לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד. לגיהנום גרסאות שונות, המנוסחות בידי הדתות השונות, אך לכולן בסיס זהה: מקום נורא, לפי חלק מהן הוא שוכן מתחת לפני האדמה.
במקביל לאמונה בקיום הגיהנום מתקיימת אמונה בקיומו של גן עדן, אליו מגיעות נשמותיהם של צדיקים (כולל חוטאים שחזרו בתשובה).
מקור השם העברי
“גיהנם” מופיעה לראשונה במשנה כמקום משפט הרשעים. מקורה של המילה אינו ברור. בסביבות המאה ה-17 או ה-18 שינו המדקדקים את הכתיב מגיהנָם בקמץ לגיהנום בחולם חסר או מלא, בעקבות השערה הקושרת בין הגיהנום ושם המקום גיא בן הנום, המופיע במקרא בגרסאות שונות (גיא בן הנם, גי-הינום וכו’).
גיא בן הנום מוזכר לראשונה בתיאור גבולות שבטי יהודה ובנימין בספר יהושע: ”וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה“ (יהושע, ט”ו, ח’). זהו שמו של אפיק עמוק בגבול המערבי-דרומי של העיר העתיקה של ירושלים.
בימי המלוכה בישראל בנו תושבי ירושלים בגיא זה במות לאל מולך הכנעני, הקריבו לו את ילדיהם הרכים ו”העבירו אותם באש” לפי לשון המקרא. גם אחדים ממלכי יהודה קיימו מנהג זה, שהרגיז נביאים ומלכים אחרים. יאשיהו המלך יצא נגד העבודה הזרה שפשתה בישראל: ”וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ“ (מלכים ב’, כ”ג, י’). הגיא שימש מקום פולחן עבודה זרה סמוך לירושלים בזמנו של הנביא ירמיה, שהתנבא כי למקום זה יקראו גיא ההרגה, כלומר כה רבים יהיו המתים בו בחורבן, עד שימלאו את גיא בן הנום במתים. והנביא מחמיר עוד יותר, ואומר שהמתים שיהיו שם, יהיו ”לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ“ (ירמיה, י”ט).
לפי סברה זו, מכיוון שבגיא בן-הינום הייתה העבודה הזרה של הרשעים ועל פי נבואת ירמיהו גם מקום ענישתם, קיבל השם הוראה מיוחדת: מקום הרשעים לאחר מותם, לעומת גן עדן של הצדיקים. מכאן נולדה האגדה שפתחו של הגיהנום נמצא בירושלים. בשיפולי גיא בן-הינום הייתה התופת, הנזכרת יחד אתו.
מקור השם בן-הינום אינו ידוע. לפי סברה אחת, הינום הוא שם אדם.
ההשערה הרואה את גיא בן הינום כמקור למילה “גיהנום” אינה מוסכמת, ויש הרואים בה אטימולוגיה עממית. […]”
זה היה הפוסט ה- 1,648 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x