גלימה

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק Edov Toren, שכתב לנו:

“הי,

נתקלתי בשם הכפר جبة الذيب.

ככל שאני מבין משמעות המילה جبة היא ארוחה או מנה בספרותית. לא מצאתי את המילה הזו במילוני מדוברת.

גם סוג של גלימה

אז جبة الذيب זה גלימת הזאב, או ארוחת הזאב?”

אז מילת היום היא –

גֻ’בַּה جُبَّة וברבים גֻ’בַּבּ جُبَب או גִ’בַּאבּ جِباب – גלימה פתוחה מלפנים עם שרוולים ארוכים רחבים; בגל עליון רחב; בור, באר; גוב; בגד שריון עשוי מקשקשי מתכת

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Rxnah

ימאמה מבטאת גִ’בֶּה

לשאלתו של אידוב, הכל שאלה של ניקוד.

גִ’בַּה היא מילה בלתי שימושית בעליל, גם בספרותית, מגזרת פ”ו. המילה הנפוצה יותר היא וג’בה, ארוחה, מהשורש ו.ג’.ב, והמילה הזו זכתה אצלנו לפוסט.

בכל מקרה, שם הכפר אינו קשור לא לארוחות ולא לגלימות. וראו בהמשך.

מילת היום, גלימה, היא מגזרת הכפולים.

השורש הערבי הספרותי הדי-נדיר ג’.ב.ב (בגזרת הכפולים) עוסק בתחומים הבאים:

* הפועל גַ’בַּّ جبّ בבניין הראשון – חתך, כרת; ניצח, גבר; הפרה; סרס

* מַגְ’בּוּבּ مجبوب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מסורס; סריס

* הפועל גַ’בַּّבַּ جبّب בבניין השני – ברח, עזב, נמלט

* הפועל תַגַ’אבַּّ אלרַּגֻ’לַאן تجابّ الرّجلان, בבניין השישי – כל אחד משני הגברים התחתן עם אשתו של האחר

* הפועל אִגְ’תַבַּّ اجتبّ בבניין השמיני – לבש גלימה

* גֻ’בּّ جُبّ וברבים גִ’בַּאבּ جباب או אַגְ’בַּאבּ أجباب – בור, חפירה; בור כלא; באר; מאורה, גוב

* גַ’בַּאבּ جَباب – בצורת, רעב, מחסור

* אִנַּ אלְאִסְלַאם יַגֻ’בֻּّ מַא קַבְּלַהֻ إنّ الإسلام يجبّ ما قبله – הכניסה לאסלאם מוחקת ומטבלת את כל חטאי העבר

בעברית גיבב פירושו קושש, ונעיין גם בוויקימילון:

גְּבָבָה

1. לשון חז”ל שאריות ענפים יבשים וזרדים דקים שנערמו זה על גבי זה.

”כִּירָה שֶׁהִסִּקוּהָ בַּקַּשׁ וּבַגְּבָבָא, נוֹתְנִין עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה א)

“אין מכסין לא בתבן ולא בקש ולא בגבבה” (תוספתא, מסכת חולין, פרק ו’, יא’)

2. בהשאלה: דברים חסרי חשיבות, דיבורים חסרי טעם וערך, פסולת.

“הכל בראש גבבה וקש” (רמי פורטיס, “מקום בראש”, אתר “שירונט”).

3. כל המוצקים הגסים המצטברים על סבכת סינון של ביוב.

מערכת טיהור השופכין מקטינה את נפח הגבבה, מיבשת אותה ומרחיקה ממנה את החומר האורגני.

4. שיירי חומרים אורגניים (בעיקר) או אחרים המשמשים לחיפוי קרקע.

החומר האורגני המתאים ביותר לשמש גבבה הוא זה שעבר תהליך קומפוסט

גיזרון

* השורש גב”ב (הפועל גבב) במשמעות איסוף אינו מתועד במקרא, אך בארמית שבתרגום אונקלוס הוא מקביל לשורש קש”ש. מופיע בלשון חז”ל מארמית: ”כחיזרא בגבבא דעמרא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ח, עמוד א).

* במילון אב’ של סוקולוף התיבות: גבבא, גבאבא, גבא (gḇāḇ, gḇāḇā) מפורשות בהוראת פקעת חוטים או כדור עשוי מסיבים או חוטים. גבבא דעמרא (gābo d-‘amro) פקעת צמר.

הצורה גבּו (gābo) התפתחה בהכרח מן גבּבֹּא: gābbā ,gābbo מקור נוסף השייך ללהג דרום מזרח תורכיה: גבובא gboba בהוראת מדובלל, וגבבה פירושה – “צמר”.

* כנראה קרוב סמנטית לשורשים ק-ב-ב, ג-ב-ע, ג-ב-ה: הביטוי “גיבוב שטויות” מתייחס לערמת-שטויות, קשקוש. שורש (gbb ג-ב-ב gbbˀ): כפועל גַּב, גַּבָּה – במשמעות “לְהַגבִּיהַ”, “לערום”. “יֵיזְלוּן וִיגָבְבוּן לְהוֹן תִבנָא”(אונקולוס) – כאן מדובר בפעולת הגריפה, ראה מגרפה.

באשר לשם הכפר, ויקיפדיה בעברית מסבירה:

“ג’ובת א-דיב (בערבית: جبة الذيب; פירוש השם: בור הזאב) הוא כפר בין זעתרה לתקוע. הכפר נמצא בנפת בית לחם בשטח C. […]”.

ויקי באנגלית גורסת “הבאר של הזאב”:

The village was established in 1929 by Bedouin Arabs who had previously lived and grazed their livestock there. The inhabitants were part of the Bani Harb tribal confederation based in the Arabian Peninsula. The village name translates as “the Well of the Wolves.” Currently, Jubbet ad-Dib’s population mostly belong to one clan, al-Wahsh. There is one mosque in the village, the Hamza Bin Abd al-Muttalib Mosque.

ותראו מה עוד מצאתי בוויקיפדיה:

“ג’ובה או דזשובע גֻ’בָּה (מקורה בשפה הערבית جبة; גם: ז’ופיצע), היא כיום מילה המתארת מעיל. הג’ובה נהוג כיום אצל חסידים בירושלים.

מקור הג’ובה

ג’ובה או ז’ופן הוא מעיל עליון שלבשו הגברים הפולנים מכל שכבות החברה החל מסוף המאה ה-16. אך כיום בגד זה לא נלבש על ידי חצרות פולין. הוא פריט לבוש (שאיננו חובה ללבישה) בחסידויות ובקבוצות שנוטלות חלק בלבישת הלבוש החסידי ירושלמי, מבוססת על תלבושת הנהוגה באוכלוסייה הערבית. […]”.

נסיים עם סורת יוסף (12), פסוק 10:

قَالَ قَائِلٌ مِنْهُمْ لَا تَقْتُلُوا يُوسُفَ وَأَلْقُوهُ فِي غَيَابَتِ الْجُبِّ يَلْتَقِطْهُ بَعْضُ السَّيَّارَةِ إِنْ كُنْتُمْ فَاعِلِينَ

אז אמר אחד מהם (ראובן), אל תהרגו את יוסף כי אם הַשליכוהו אל מחשכי הבור (בעבר הירדן, או בירושלים) למען תאספהו אחת השיירות, אם יש בדעתכם לעשות כן (להרחיק את יוסף מאביו)

(תרגום ופרשנות רובין)

תוספות הקוראים:

מיכאל קיסלוק מזכיר לי ששכחתי את הברור מאליו:

גֹּב (גוב) – בור, מאורה, “גוב אריות”:

אומר ויקימילון:

מארמית: מקראית. גֹּב או גֻּבָּא בור. ”…יִתְרְמֵא לְגֹב אַרְיָוָתָא.“ (דניאל ו, פסוק ח)

יובל ברגר מזכיר לנו:

ומכאן מן הסתם גם התצורה הטופוגרפית שנקראת ג’ובה, שהיא שקע מעגלי בקוטר של עד כמה מאות מטרים (למשל ביער אודם).

אומרת בנושא ויקיפדיה:

“ג’ובה היא תופעה גאולוגית שבאה לידי ביטוי בשקע טופוגרפי בעל מתאר מעגלי בקוטר של עד מאות מטרים בודדות. מקור השם הוא ערבי ומשמעותו בור. הג’ובה היא שם מקומי, כאשר במבט גלובלי היא נכנסת לרוב לקטגורית לועות געשיים. […]”

הקורא Tal Spira שאל:

מעניין אם יש קשר למילה giubba באיטלקית (תלבושת, בגד)?

מבדיקה בויקימילון באנגלית עולה שיש גורסים שהמקור לטיני, אך אחרים גורסים:

Borrowed from Arabic جُبَّة‎ (jubba, “long garment”), 13th c.

עמית סולומון שאל:

אז כמו שכולנו יודעים ג׳ובה היא גם (סכום נכבד של כסף). יש קשר לערבית?

עניתי לו את דבריו של הבלשן רוביק רוזנטל:

גֻ’בָּה בערבית פירושה גלימה, ולצידה גֵ’יבָּה פירושה כיס. ניתן בהחלט לראות קשר בין כיס וכן גלימה שבה מחזיקים שטרות או מטבעות.

צילום: TKristin

זה היה הפוסט ה- 2,095 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

ימאמה, שלו ורני