פורסם לראשונה ב- 27.5.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Roi Levy, שכתב לנו:
“אשמח אם תוכל לשפוך אור על הקשר בין “מכאן” בערבית ל”מקאם”.
אני מכיר מקאם בתור הסולם המוזיקלי, אבל ראיתי שזה גם מקום – כמו מכאן.
יכול להיות ש- ق ו- ك התחלפו? אני יודע שזה חילוף שכמעט לא קורה… או שהמילים משורש שונה לחלוטין.
ברור שהשורש שונה בתכלית, והשאלה אם מדובר על זהות במשמעות בין שורש שלכאורה לא קשורים – מ’ ונ’ זה מתבקש, אבל מי שמע על חילוף ק’ וכ’?
תודה!”
אז מילת היום היא –
אַלְכַּוְן الْكَوْن – היקום, הקוסמוס; העולם
רועי שואל על הקשר בין השורשים כ.ו.נ كون ל- ק.ו.מ قوم.
כפי שנראה בפוסט הזה ובבא אחריו, שיעסוק בשורש ק.ו.מ, השורשים עוסקים בתחומי משמעות שונים, אולם אין ספק שיש ביניהם דמיון, בעיקר צורני:
הם באותה גזרה דקדוקית – ע’ השורש שלהם היא האות וו
ל’ השורש שלהם היא נון או מם, והן כידוע מתחלפות זו עם זו (חילופי למנ”ר)
ובאשר ל- פ’ השורש שלהם, כף וקוף…
המממ… זה מעניין.
כפי שרועי תוהה בעצמו, למרות הצליל הדומה, כאף ك ערבית מתחלפת עם כף עברית (كلب כַּלְבּ – כלב), ו- קאף ق ערבית מתחלפת עם קוף עברית (قريب קַרִיבּ – קרוב).
השוני הפונטי ביניהן הוא מקום החיתוך: הכאף חיכית, הקאף הערבית טיפה נמוכה ממנה, היא עיצור ענבלי. העברית המודרנית איבדה יחוד זה, וחבל.
אבל יש מקרים, נדירים, בהם ק ו- כ מתחלפות, למשל:
צִ’חֶכּ ضحك – צחק
קִרְש قرش – כריש
רַקִיק رقيق, אך גם רַכִּיכּ ركيك – רך, דק, חלש
הנה חילופי ט (נחצית) – ת:
קַתַל قتل – קטל (הרג)
והנה חילופי ק-כ, ט-ת:
סַכַּת سكت (שָתַק) – שקט וגם שתק (ותודה למגיבים שהוסיפו דוגמאות)
אז עם הסיוע הברור של העברית אפשר לראות שהשורשים של היום, כ.ו.נ מול ק.ו.מ, היו פעם אותו שורש שעבר תהליך של היבדלות סמנטית (במשמעות):
מַכַּאן, בערבית, במובן מקום, במשקל המקומות בשורש כ.ו.נ, מול מָקוֹם, בעברית, באותו משקל אך בשורש ק.ו.מ.
בעברית קיימת גם המילה מָכון, שהיא תמונת ראי מלאה מכל בחינה (עם המעתק הכנעני, למי שמכיר) למילה הערבית מכאן.
=-=-=-=
השורש הערבי הנפוץ-ביותר כ.ו.ן (בגזרת ע”ו) הוא ספרותי במהותו, אך מכיוון שתרגום הפועל הראשי בו הוא “היה”, הוא נפוץ ביותר בכל רמת שיח שהיא.
הוא עוסק בהוויה על כל סוגיה, במציאות, קיום, ישויות, מקומות ועוד.
בעברית השורש הזה מופיע במילים כמו כיוון או כוונה, אולם הקשר שלו עם המובנים בערבית אינו מגולם במילים אלו, אלא דווקא בפעלים:
נכון, התכונן ו- הכין.
זו גזרת ע”ו “במיטבה” בעברית; הפועל כיוון נוטה על דרך השלמים, אך אינו מייצג את הגזרה.
לכן קשה למי שאינו איש לשון לקשור בין המילה (שהיא פועל) “נכון” לשורש של היום, כך גם בין הכין ו- הכנה בבניין הפעיל לשורש זה.
* הפועל כַּאן كان בבניין הראשון – היה, התקיים, קרה; נהיה, נעשה
“כאן” הוא הפועל המעניין והייחודי ביותר בשפה הערבית, לשיטתי. מעבר לתפוצתו האדירה, הוא מופיע – באופן טבעי – בביטויים רבים, והוא משמש לא פעם כפועל עזר שמוסיף העשרה לגבי אופן ביצועה של הפעולה הראשית במשפט. בנוסף, ברוב רובם של המקרים אין לו מהות נשואית במשפט, למרות שהוא פועל לכל דבר ועניין, אלא הוא משמט כאוגד. מי שמכיר את “כאן ואחיותיה” נחשף למורכבות זו בלימודיו.
* חַ’בַּר כַּאנַ خبر كان – נשוא במשפט שמני (בתחביר הערבי)
* אַצְבַּחַ פִי חַ’בַּר כַּאנַ أصبح في خبر كان – הלך ועבר מן העולם (מיל’: הפך להיות ח’בר כאן. המצחיק הוא שגם הפועל אצבח הוא אחת מאחיותיה של כאן)
* כַּאנַ בִּהִ كان به – מה טוב!
* … מַא כַּאן … ما كان – … כלשהו, לא חשוב. למשל: וֵין מַא כַּאן وين ما كان – לא משנה איפה
* כַּוְן كون וברבים אַכְּוַאן أكوان, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, היא מילת היום – הוויה, מציאות, קיום, היות; יקום, קוסמוס
* כַּוְן كون, בנטייה, למשל כַּוְנַהֻ كونه (כך וכך) או: לִכַּוְנִהִ لكونه – מכיוון שהוא…, היות שהוא, משום שהוא
* כַּוְנִיּ كونيّ כשם תואר – עולמי, של היקום, קוסמי
* כִּיַאן كيان או כִּיַאנִיַּה كيانيّة, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – מציאות, הוויה, קיום; טבע, אופי; ישות; מהות, מעמד
* כִּיַאנִיּ كيانيّ – מהותי, מציאותי, קיומי
* אַלְכִּיַאנֶ אלצַּהְיוּנִיּ الكيان الصّهيونيّ – הישות הציונית (שמה של מדינת ישראל בפיהם של מי שאינם מוכנים להוציא מפיהם את צמד המילים המשוקצות…)
* כַּאאִן كائن וברבים כַּאאִנִין كائنين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קורה, נעשה, קיים, נמצא; הווה; נוכחי, מצוי
* כַּאאִן كائن וברבים כַּאאִנַאת كائنات, כשם עצם – יצור (מכל סוג), בריה, כל אשר נברא והתהווה
* כַּאאן חַיּ كائن حيّ – יצור חי
* כַּּיְנוּנַה كينونة או כַּוְנַנַה كوننة – הוויה, התהוות; קיום, הימצאות, מציאות
* הפועל הספרותי כַּוַּנַ كوّن בבניין השני – יצר, ברא, הרכיב, ייסד, הקים, עיצב, גיבש; המציא
* תַכְּוִין تكوين וברבים תַכְּוִינַאת تكوينات – יצירה, בריאה, התהוות; מראה, צורה; הרכבה, ייסוד; קומפוזיציה; הרכב, מבנה, צורה, הכשרה
* תַכְּוִינֶ אלשַּחְ’צִיַּה تكوين الشّخصيّة – עיצוב האישיות
* תַכְּוִינַאת כִּימַאוִיַּה تكوينات كيماويّة – הרכבים/חומרים כימיים
* סִפְרֶ אלתַּכְּוִין سفر التكوين – ספר בראשית
* מֻכַּוִּנַה مكوِّنة, בצורת הבינוני פועלת של הבניין – גורם, מרכיב, רכיב
* מֻכַּוַּן מִן- مكوَّن من-, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – עשוי מ-, מורכב מ-
* הפועל הספרותי תַכַּוַּנַ تكوّن בבניין החמישי – נעשה, נוצר, נברא, התהווה, עוצב, היה מורכב מ-
* מַכַּאן مكان וברבים אַמַאכֶּן أماكن או אַמְכִּנַה أمكنة או אַמְכֻּן أمْكن, במשקל המקומות – מקום; מעמד, מַעֲלָה, עמדה; שמו של המקביל הערבי של ערוץ “כאן”, תאגיד השידור הישראלי, מה שהיה פעם רשות השידור
* מַכַּאנ אלְאִקַאמַה مكان الإقامة – מקום מגורים
* מַכַּאן עֻמוּמִיּ مكان عموميّ – מקום ציבורי
* פִי מַכַּאן מַא في مكان ما – אי שם; במקום כלשהו
* רַפִיעֶ אלְמַכַּאן رفيع المكان – מכובד, בעל מעמד גבוה
* אִסְםֶ אלְמַכַּאן اسم المكان – משקל המקומות (בדקדוק. מיל’: שם המקום)
* טַ’רְפֶ אלְמַכַּאן ظرف المكان – תיאור מקום (בתחביר)
* מַכַּאנַה مكانة וברבים מַכַּאנַאת مكانات, בנקבה – מקום, חשיבות, עמדה, מעמד, דרגה; כבוד; השפעה; יכולת
=-=-=-=
איך אומרים “הָיֹה הָיָה”, בפתיחת סיפורים, בערבית?
מי ששמע ערבים מספרים סיפורים, שמע את רצף הצלילים הבא: kanyamakan
השאלה היא: איך מחלקים את הצלילים האלה למילים?
* הדרך הראשונה היא זו שאני הכרתי שנים על גבי שנים:
כַּאן יַא מַא כַּאן كان يا ما كان – היה או שלא היה (המילית יא משמשת כאן במובן “או”, שכן מדובר בסיפורים ואגדות ואיש אינו יודע אם הם באמת קרו)
* הדרך השנייה היא זו שתיקנו אותי ואמרו לי לפני מספר שנים שהיא-היא הנכונה:
כַּאן יַאמַא כַּאן كان ياما كان – היה, הו, כמה שהיה! (יאמא היא סוג של מילת “העצמה”)
* הדרך השלישית היא, כפי שחיפוש מהיר בגוגל בעברית יראה לכם:
כַּאן יַא מַכַּאן كان يا مكان – היה הו מקום (שאין לי מושג מה זה אומר, אבל זה גם לא משנה, מכיוון שזה לא נכון…)
בכל מקרה, הדרך הנכונה היא הראשונה: היה או (שמא) לא היה.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
