פורסם ב- 29.6.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של אחד הקוראים המסורים שלנו.
אז מילת היום היא –
אַלְבַּלְדֶה אֶלְקַדִימֶה أَلْبَلْدة الْقَدِيمة – העיר העתיקה
לשמיעה:
הקורא שלח לי סרטון בו מופיע אדם שמגדיר את המונח גבר-גבר, אבל הוא מה-זה חמוד! מתוכן הסרטון עולה ששמו יוסף. מעבר לזה לא הצלחתי לדלות פרטים.
צבאח אלח’יר ללטיבין וללנאס אלמנאח ואלנאס אלנט’אף ואלנאס אלגדעאן.
ואללה הדיכ אלמרה ראיס אלוזראא’, למא סוא אג’תמאע, וטלענא ע אלמחאפט’ה, ואג’תמעוא, “תעאלוא, יא עאלם, ותפרג’וא!” קאל שו ביחכי? קאל: אהם אשי אלבלדה אלקדימה, וצמודנא באלבלדה אלקדימה, ואועא אליהוד ידח’לוא, וחארבוא וסווא ואעמלוא וג’אהדוא, ואחנא, יא עמי, בנפסכם, ואלמצארי וצלוא! מש לסה בדה יג’י דעם, קאל באלחרף אלואחד אנה אלמצארי וצלוא ע אלארצ’ אלמחתלה, ע פלסטין, ובדנא נבלש נסוי ונסאהם/נסאעד, ושו בדהא אלבלדה אלקדימה אלמסתהדפה, ודירוא באלכו מן אליהוד, ואצמדוא.
טיב, יא עמי, האי אחנא צאמדין והאי אשי. נזלנא אלפידיו ען האלע’רפה, כלהא 3-4 מתר, מש מחרזה!
ואללה ת’אני יום האלתלפונאת, הלק, תרמים ומש תרמים, ולא אג’אנא בדנא נצור לכ, יא יוסף, איש בדכ ענד עיניכ, והאי אללג’נה, ואג’ת אללג’נה וראחת אללג’נה. ואללה ולחד הלק האיהם בירממוא האלע’רפה.
אללה יפצ’ח ערצ’הא להאלע’רפה.
בדכם נצמד באלבלדה אלקדימה, בס כלהא חכי בחכי, הם אללי בילטוא אלליראת והם אללי בילטוא, ואמאנת אללה בס אלעאלם אלטפראנה ואלעאלם אלמסאכין הי אללי צאמדה באלבלדה אלקדימה.
אנא מנא ועלי, יא עמי, תסווא ליש איאהא אלע’רפה, תסווהאש! בס ביכפי תשחדוא עלא אלקדס ועלא אלשעב אלמסכין האלמלטם?? אללי באלבלדה אלקדימה.
בס כלמה ואחדה בדי אחכיהא: חסבנא אללה ונעם אלוכיל בכל ואחד ט’אלם ובכל ואחד סרק וכל ואחד נהב מן אמואל האלשהדאא’ ואמואל אלבלדה אלקדימה, וביקולוא לכ איש? אחנא ללבלדה אלקדימה ודירוא באלכו מן אליהוד.
האי בס חלוא ען אללה אללי ח’לקנא ואחנא באלח’יר, יא עמי.
אלסלאם עליכם.
صباح الخير للطّيّبين وللنّاس المناح والنّاس النّظاف والنّاس الجدعان.
والله هديك المرّة رئيس الوزراء، لمّا سوّى اجتماع، وطلعنا ع المحافظة، واجتمعوا، “تعالوا، يا عالم، وتفرّجوا!” قال شو بيحكي؟ قال: أهمّ إشي البلدة القديمة، وصمودنا بالبلدة القديمة، وأوعى اليهود يدخلوا، وحاربوا وسوّوا واعملوا وجاهدوا، وإحنا، يا عمّي، بنفسكم، والمصاري وصلوا! مش لسّة بدّه يجي دعم، قال بالحرف الواحد إنّه المصاري وصلوا ع الأرض المحتلّة، ع فلسطين، وبدّنا نبلّش نسوّي ونساهم/نساعد، وشو بدّها البلدة القديمة المستهدفة، وديروا بالكو من اليهود، واصمدوا.
طيّب، يا عمّي، هاي احنا صامدين وهاي إشي. نزلنا الفيديو عن هالغرفة، كلّها ٣-٤ متر، مش محرزة!
والله ثاني يوم هالتّلفونات، هلّق، ترميم ومش ترميم، ولّا أجانا بدّنا نصوّر لك، يا يوسف، ايش بدّك عند عينيه؟؟؟، وهاي اللّجنة، وأجت اللّجنة وراحت اللّجنة. والله ولحدّ هلّق هايهم بيرمّموا هالغرفة.
الله يفضح عرضها لهالغرفة.
بدّكم نصمد بالبلدة القديمة، بس كلّها حكي بحكي، هم اللّي بيلطّوا اللّيرات وهم اللّي بيلطّوا، وأمانة الله بس العالم الطّفرانة والعالم المساكين هي اللّي صامدة بالبلدة القديمة.
أنا منّا وعليّ، يا عمّي، تسوّوا ليش ايّاها الغرفة، تسووهاش! بس بيكفّي تشحدوا على القدس وعلى الشّعب المسكين هالملطّم؟؟ اللّي بالبلدة القديمة.
بس كلمة واحدة بدّي أحكيها: حسبنا الله ونعم الوكيل بكلّ واحد ظالم وبكلّ واحد سرق وكلّ واحد نهب من أموال هالشّهداء وأموال البلدة القديمة، وبيقولوا لك ايش؟ احنا للبلدة القديمة وديروا بالكو من اليهود.
هاي بس حلّوا عن الله اللّي خلقنا واحنا بالخير، يا عمّي.
السّلام عليكم.
בוקר טוב לטובים, לאנשים הטובים, לאנשים הנקיים ולגברים.
בחיי, בפעם הקודמת ראש הממשלה (מתכוון למוחמד אשתיה, ראש הממשלה של הרָשות. שָלֵו), כשקיים פגישה, נסענו למחוז, ונפגשו, “בואו, בני אדם, תראו!” מה הוא אמר? הוא אמר: העיר העתיקה (בירושלים) היא הכי חשובה, העמידה האיתנה שלנו בעיר העתיקה, אסור שהיהודים ייכנסו, הילחמו! עשו! פעלו! הילחמו מלחמת קודש! כי אנחנו איתכם, והכסף הגיע! זה לא שהסיוע צריך להגיע, הוא אמר חד משמעית שהכסף הגיע לארץ הכבושה, לפלסטין, ואנו רוצים להתחיל לעשות ולעזור, מה העיר העתיקה המותקפת צריכה, והיזהרו מהיהודים, ועִמדו איתן.
טוב, בן אדם, הנה אנו עומדים איתן. פרסמנו את הסרטון על החדר הזה, כולו 3-4 מטרים, זה לא ראוי!
יום למחרת טלפונים, שיפוצים-מה-שיפוצים, ובאו ואמרו: אנו רוצים לצלם אצלך, יוסף, מה שאתה רוצה – תקבל, ויש ועדה, באה הוועדה, והלכה הוועדה. ועד עכשיו הם משפצים את החדר.
שהחדר הזה ילך לעזאזל.
אתם רוצים שנעמוד איתנים בעיר העתיקה, אבל אלו רק דיבורים, הם לוקחים כסף, ואני נשבע באלוהים רק העניים והמסכנים עומדים איתן בעיר העתיקה.
מבחינתי אל תעשו כלום בחדר הזה, אל תעשו כלום! אבל מספיק לקבץ נדבות לירושלים ולעם המסכן והמוכה שבעיר העתיקה.
רק מילה אחת אני רוצה להגיד: שאלוהים יעניש כל עושק, כל גנב וכל מי שגוזל את כספי השהידים ואת כספי העיר העתיקה. ומה הם עוד אומרים לך? אנו למען העיר העתיקה והיזהרו מהיהודים.
אז עִזבו את אלוהים שברא אותנו, אנחנו בסדר, בן אדם.
שלום עליכם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא (מובא פה בחלקו):
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
בַּלַדִיּ بَلَدِيّ – כפרי; מקומי; יליד המקום; עממי, פשוט; המוני, לא מתורבת; שם של סגנון מוסיקלי עממי (folk music) של ריקודי בטן במצרים
לשמיעה:
חיה, שהיא אחותי הבכורה, וגם אני, שמענו רבות בילדותנו על ירקות בלדי, פירות בלדי ועופות בלדי.
כל דבר שהוא אינו מתועש, משובט, מהונדס גנטית או מיצור המוני. דברים שאפשר להשיג… בכפר.
בתחילת דרכנו, לפני מעל 6 שנים, הופיע אצלנו הפוסט הקצרצר הבא:
המילה בַּלַד משמעותה “ארץ”, “עיר” או “כפר”. בעצם, כל מקום ישוב.
בלדי (תלוי בהקשר) יכול להיות מתורגם גם “הכפר שלי”.
המילה המובהקת ל”ארץ” היא בִּלַאד, ולכן: בִּלַאדִי זה ארצי, הארץ שלי.
שם התואר “בלדי” מתייחס לכל מה שמוצאו מהכפר האותנטי, לא מהחקלאות המודרנית, ירקות ופירות מזני מורשת, כאלה שלא עברו השבחה גנטית או הכלאות, שקשה למצוא היום בשווקים.
=-=-=-=
השורש הערבי ב.ל.ד עוסק במקומות ישוב וגם בטיפשות (לא בשימוש):
* הפעלים הספרותית בַּלֻדַ بَلُدَ בבניין הראשון או תַבַּלַּדַ تبلّد בחמישי, שניהם אינם בשימוש – נעשה טיפש ומטומטם
* הפועל הספרותי בַּלַדַ بَلَدَ בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התיישב, התגורר
* הפועל בַּלַּד بلّد בבניין השני – אִקְלֵם/יישב את- ב-
* הפועל תַבַּאלַד تبالد בבניין השישי – התבטל בעבודה, עבד לאט; העמיד פני טיפש
* בַּלַד بلد וברבים בִּלַאד بلاد או בֻּלְדַאן بلدان – כפר; עיר; ארץ (מה שאומר שמתרגם מערבית צריך להיזהר מאוד בתרגום המונח הנפוץ)
* בַּלְדַה بلدة – עיר, עיר קטנה, עיירה (תלמידיי מכירים את גישתי בנושא: גם אם ערבי מאזורנו מדבר על “בלדה”, אין לתרגם עיירה. עיירה זה בפולין. ערבים גרים או בכפרים או בערים. כך לשיטתי…)
* אֶלְבַּלְדֶה אֶלְקַדִימֶה البلدة القديمة – העיר העתיקה
* אִבֶּן/בִּנְת בַּלַד ابن / بنت بلد – בן העיר, בן הכפר, בן המקום; אדם פשוט, “עמך”; אדם מעודן, אדם עם טקט, משכיל ואינטליגנטי
* בִּלַאד بلاد וברבים בֻּלְדַאן بلدان – ארץ (כלומר בלאד זה גם ארץ אחת, אך גם כפרים/ערים/ארצות. הכל תלוי הקשר)
* בְּלַאד בַּרַּה بلد برّة – חוץ לארץ
* קַלְבֶּ אלְבַּלַד قلب البلد – לב/מרכז העיר/הישוב
* בַּלַדִיֶּה بلديّة וברבים בַּלַדִיַּאת بلديّات – עירייה
* בַּלִיד بليد (לא בשימוש) – טיפש
* בַּלַאדַה بلادة (כנ”ל) – טיפשות
* קֻלְנַא כַּדַ’א, קַאלוּא: אִטְלַעוּא מִנֶּ אלְבַּלַד قلنا كذا قالوا اطلعوا من البلد – הרי זה מה שאמרתי בהתחלה!!! צדקתי עוד טרם ניסיתם להגיד שאני טועה! (מיל’: אמרנו כך, אמרו: צאו מהעיר! הביטוי הזה הוא הפאנץ’ בסיפור עממי די גס ובוטה)
* קַסַּמוּא אלְְבַּלַד נֻצֵּין قسّموا البلد نصّين – הגיעה לפשרה במידה שווה (מיל’: חצו את הכפר/העיר לשניים)
* אֶלְוַלַד וַלַד וַלַוְ חַכַּם בַּלַד الولد ولد ولو حكم بلد – תכונות של אדם אינן משתנות (מיל’: ילד יישאר ילד גם אם ימשול על ארץ)
* וֵינֶ בְּלַאדַכּ? וֵין אַרַאצִ’יכּ? وين بلادك؟ وين أراضيك؟ – איפה אתה? לאן נעלמת? (מיל’: איפה הארץ שלך? איפה האדמות שלך?)
* מַגְ’לֶס בַּלַדִיּ مجلس بلديّ – מועצה כפרית, מועצה מקומית
* אִנְתִחַ’אבַּאת בַּלַדִיֶּה انتخابات بلديّة – בחירות לרשויות המקומיות
* רַקַּאצַה בַּלַדי رقّاصة بلديّ (במצרים) – רקדנית בטן
* עֵיש בַּלַדי عيش بلديّ (במצרים) – לחם מקומי מצרי
* כַּבִּינֵיה / כַּנִיף בַּלֶדי كبينيه / كنيف بلديّ (במצרים) – בית שימוש ללא אסלה, שירותי “בול פגיעה” (בניגוד ל- אִפְרַנְגִ’י افرنجي – מערבי)
* אִחְכִי מַעִי בַּלַדִי احكي معي بلدي – דבר אתי בשפה שמובנת לשנינו או בגובה העיניים
כותב לנו הקורא Yuval Berger:
* לַטֶּם חְ’דַאדַכּ מִן בַּנַאתֶ בְּלַאדַכּ لطّم خدادك من بنات بلادك – סטור על לחייך עם בנות כפרך
או: מִן טִינֶ בְּלַאדַכּ חֻטַ עַ חְ’דאדכּ من طين بلادك حطّ ع خدادك – שים על לחייך מהבוץ של כפרך,
שמשמעותו הוא המלצה להתחתן עם בנות מאותו הכפר שבו גדלת
והשורש של היום מופיע באינספור שירים מפורסמים. אנחנו יודעים…
=-=-=
בתמונה: העיר הקדומה מאצ’ו פיצ’ו בפרו (של תרבות האינקה).
זה היה הפוסט ה- 1,759 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
