פורסם ב- 2.5.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
רְחִ’יץ (רח’יס) رْخِيص וברבים רְחַַ’אץ رخاص, רַחַ’אאֶץ رخائص בספרותית – זול; ירוד; מטומטם; אדם שפל; עדין, רך
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל; האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
יהושע שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף, הירושלמי אבו מחמוד.
הסרטון פורסם במקור ב- 5.4.22. כותרתו:
רסאלה לכל תאג’ר בירפע אלאסעאר
رسالة لكلّ تاجر بيرفع الأسعار
מסר לכל סוחר שמעלה את המחירים
בסם אללה, סלאם עליכם ורחמת אללה וברכאתה,
אללה יסעד מסאכם ג’מיען.
באלנסבה למוצ’וע ע’לאא’ אלאסעאר: אלנאס צאר אלהא יומין ביקאתלוא בבעצ’, אללי ביקול לכ: ענד ראמי ליפי ארח’צ, וענד אלכפאר ארח’צ מן אלמסלמין.
יא עמי, סאאל זע’יר: אחנא שו עלאקתנא באליהוד ואלכפאר, קדיש סער אלח’צ’רה ואלפואכה ואלמואד אלתמויניה ענדהם?
סאאל ללתג’אר אלמסלמין: אנתו ליש בתסתע’לוא שהר רמצ’אן ובתע’לוא אלאסעאר?
אן שאא’ אללה ענד אליהוד ביוזעוהא בבלאש, ואן שאא’ אללה ענד אליהוד ביציר סער אלכילו 100 שיכל.
אחנא שו עלאקתנא פיהם? אחנא מנסאל תג’ארנא, אלתג’אר אלמסלמין, תסתנוא רמצ’אן אלסנה? עשאן כל שי ענדנא יע’לא, אן כאן ח’צ’רה, אן כאן ג’אג’, אן כאן אואעי, אן כאן עציר, כל שי, סבחאן אללה, ביע’לא ברמצ’אן. כל רמצ’אן נפס אלמשכלה ונפס אלנהפה, יעני אנתו בתסתנוא אלשהר הד’א עשאן תע’לוא אלסער?
יא עאלם, אקסם באללה, פי נאס מא מעהא תשתרי אכל, אקסם באללה, פי נאס מא מעהא תשתרי אואעי ללעיד לולאדהא.
פי עיל מסתורה, פי עיל בתחכיש, יא עמי, כל תאג’ר ברפע אלאסעאר בהד’א אלשהר – אללה לא יבארכ לכ, לא פי צחתכ ולא פי ולאדכ ולא פי עאפיתכ.
יא זלמה, הד’א שהר ח’יר, יעני טול אלשהר, טול אלסנה ואנתו בתביעוא ובתכסבוא, הד’א אלשהר ח’לוא יא אח’י, בדנאש אנכו תרבחוש. טלעוא צדקת אמואלכם ללנאס אלמסאכין, ללנאס אלמחתאג’ה. ביג’י לכ ואחד בקול לכ: “ענד אלכפאר ארח’צ”. שו בדנא באלכפאר? אן שאא’ אללה ענד אלכפאר יוזעוא בבלאש! ענדנא בהד’א אלשהר ליש אלאשי בע’לא?
אלתג’אר בשכל עאם, מש בס אלבנדורה ואלח’יאר ואלג’אג’. בשכל עאם, כל שי ענדנא ביע’לא ברמצ’אן, כל אשי!
אן כאן אואעי, אן כאן שרב, אן כאן אכל, כל אשי, סבחאן אללה, ביע’לא ברמצ’אן. ביסתנוא אלשהר, ביסתנוא אלתג’אר עשאן יע’לוא אלסער. טב ליש, יא עמי? חדא יטלע יפהמנא ליש ברמצ’אן בס ביע’לא אלאשי, וביע’לא טאק ת’לאת’ה.
פי נאס, כמאן מרה, מעהאש תאכל, בתסתע’לוא באלנאס, אללה לא יבארכ אלכם, כמאן מרה, ולא יבארכ לכל ואחד ביסתע’ל אלנאס בשהר רמצ’אן.
ח’אפוא אללה, ח’אפוא אללה באלנאס, באלעאלם אלמחתאג’ה, אלעאלם אללי מעהאש. שו בדכם בקדיש ענד אליהוד וקדיש ענד אלערב? אחנא אלנא בחאלנא, יא עמי, אלנא בחאלנא.
אנת בתשתרי אלבוכסה ב 20 שיכל ובתביע אלכילו ב 20 שיכל? אללה לא יבארכ לכ! מין מא כנת תכון, לא בצחתכ ולא בולאדכ.
אערף אנה פי נאס, ואללה אלעט’ים, ואללה, מא מעהא תשתרי חק כילו, כילו מא מעהא תשתרי. בדהא תאכל הי וולאדהא. בתפכר כל אלנאס זיהא? מעבי עלא קלבהא מצארי ואכל?
אח’ס עליכם ואחד ואחד, אח’ס ע כל ואחד בירפע אלאסעאר ואח’ס ע כל ואחד ביסתע’ל אלשהר הד’א אלפצ’יל עשאן יסתפיד הו וולאדה. אללה לא יבארכ אלכם.
וכל עאם ואלנאס אלמסאכין בח’יר, ואלנאס אלפקרא בח’יר, ורבנא יפרג’הא.
וטול מא פיה נאס מת’לכם בהד’א אלבלד, עמרנא מא רח נרפע רוסנא. בדכמש אחתלאל? יא זלמה, אול אשי ח’אף אללה, בעדין קול “בדנאש אחתלאל”.
אללה ילענכ אנת ואיאה ביקול לכ “אלאחתלאל”.
סלאם עליכם.
بسم الله، سلام عليكم ورحمة الله وبركاته،
الله يسعد مساكم جميعًا.
بالنّسبة لموضوع غلاء الأسعار: النّاس صار الها يومين بيقاتلوا ببعض، اللّي بيقول لك: “عند رامي ليفي أرخص، وعند الكفّار أرخص من المسلمين”.
يا عمّي، سؤال زغير: احنا شو علاقتنا باليهود والكفّار، قدّيش سعر الخضرة والفواكه والموادّ التّموينيّة عندهم؟
سؤال للتّجّار المسلمين: انتو ليش بتستغلّوا شهر رمضان وبتغلّوا الأسعار؟
إن شاء الله عند اليهود بيوزّعوها ببلاش، وإن شاء الله عند اليهود بيصير سعر الكيلو ١٠٠ شيكل.
احنا شو علاقتنا فيهم؟ احنا منسأل تجّارنا، التّجّار المسلمين: تستنّوا رمضان السّنّة عشان كلّ شي عندنا يغلى، إن كان خضرة، إن كان جاج، إن كان أواعي، إن كان عصير، كلّ شي، سبحان الله، بيغلى برمضان. كلّ رمضان نفس المشكلة ونفس النّهفة، يعني انتو بتستنّوا الشّهر هذا عشان تغلّوا السّعر؟
يا عالم، أقسم بالله، في ناس ما معها تشتري أكل، أقسم بالله، في ناس ما معها تشتري أواعي للعيد لولادها.
في عيل مستورة، في عيل بتحكيش، يا عمّي، كلّ تاجر برفع الأسعار بهذا الشّهر – الله لا يبارك لك، لا في صحّتك ولا في ولادك ولا في عافيتك.
يا زلمة، هذا شهر خير، يعني طول الشّهر، طول السّنة وانتو بتبيعوا وبتكسبوا، هذا الشّهر خلّوا، يا أخي، بدّناش انكو تربحوش. طلّعوا صدقة أموالكم للنّاس المساكين، للنّاس المحتاجة. بيجي لك واحد بقول لك: “عند الكفّار أرخص”. شو بدنا بالكفّار؟ إن شاء الله عند الكفّار يوزّعوا ببلاش! عندنا بهذا الشّهر ليش الإشي بغلى؟
التّجّار بشكل عامّ، مش بس البندورة والخيار والجاج. بشكل عامّ، كلّ شي عندنا بيغلى برمضان، كلّ إشي!
إن كان أواعي، إن كان شرب، إن كان أكل، كلّ اشي، سبحان الله، بيغلى برمضان. بيستنّوا الشّهر، بيستنّوا التّجّار عشان يغلّوا السّعر. طب ليش، يا عمّي؟ حدا يطلع يفهّمنا ليش برمضان بس بيغلى الإشي، وبيغلى طاق ثلاثة.
في ناس، كمان مرّة، معهاش تاكل، بتستغلّوا بالنّاس، الله لا يبارك الكم، كمان مرّة، ولا يبارك لكلّ واحد بيستغلّ النّاس بشهر رمضان.
خافوا الله، خافوا الله بالنّاس، بالعالم المحتاجة، العالم اللّي معهاش. شو بدّكم بقدّيش عند اليهود وقدّيش عند العرب؟ احنا النا بحالنا، يا عمّي، النا بحالنا.
انت بتشتري البوكسة ب ٢٠ شيكل وبتبيع الكيلو ب ٢٠ شيكل؟ الله لا يبارك لك! مين ما كنت تكون، لا بصحتّك ولا بولادك.
أعرف إنّه في ناس، والله العظيم، والله، ما معها تشتري حقّ كيلو، كيلو ما معها تشتري. بدّها تاكل هي وولادها. بتفكّر كلّ النّاس زيّها؟ معبّي على قلبها مصاري وأكل؟
إخس عليكم واحد واحد، إخس ع كلّ واحد بيرفع الأسعار وإخس ع كلّ واحد بيستغلّ الشّهر هذا الفضيل عشان يستفيد هو وولاده. الله لا يبارك الكم.
وكلّ عامّ والنّاس المساكين بخير، والنّاس الفقرا بخير، وربّنا يفرجها.
وطول ما فيه ناس مثلكم بهذا البلد، عمرنا ما رح نرفع روسنا. بدّكمش احتلال؟ يا زلمة، أوّل إشي خاف الله، بعدين قول “بدّناش احتلال”.
الله يلعنك انت وايّاه بيقول لك “الاحتلال”.
سلام عليكم.
בשם אללה, שלום עליכם, רחמי האל וברכותיו,
ערב טוב לכולם.
בקשר לנושא יוקר המחיה: האנשים כבר יומיים רבים ביניהם, ואומרים: “אצל רמי לוי זול יותר, אצל הכופרים (הכוונה ליהודים. שָלֵו) זול יותר מהמוסלמים”*.
בן אדם, שאלה קטנה: איך אנו קשורים ליהודים ולכופרים, ולמה (אנו מתעניינים) במחירי הירקות, הפירות ומוצרי הצריכה אצלם?
שאלה לסוחרים המוסלמים: למה אתם מנצלים את חודש רמדאן ומעלים מחירים?
הלוואי שאצל היהודים יחלקו בחינם, הלוואי שאצל היהודים מחיר קילו יהיה 100 שקל.
מה הקשר שלנו אליהם? אנו שואלים את הסוחרים שלנו, הסוחרים המוסלמים: אתם מחכים לרמדאן באופן מסורתי כדי שכל דבר אצלנו יתייקר, בין אם מדובר בירקות, עופות, בגדים או מיץ. כל דבר, השבח לאל**, מתייקר ברמדאן. בכל רמדאן אותה בעיה ואותו סיפור, כלומר אתם מחכים לחודש הזה כדי לייקר את המחירים?
אנשים, אני נשבע באלוהים, יש אנשים שאין להם כסף לקנות אוכל, נשבע באלוהים, יש אנשים שאין להם כסף לקנות בגדים לחג לילדיהם.
יש משפחות צנועות, יש משפחות שלא מדברות (על מצבן), אבל בן אדם, כל סוחר שמעלה את המחירים בחודש הזה, שאלוהים לא יברך אותו, לא בבריאות ולא בילדים.
זהו חודש הטוב, כלומר כל השנה אתם מוכרים ומרוויחים. עזבו את החודש הזה, אח שלי, אנו לא רוצים שלא תרוויחו. תנו צדקה מכספיכם לאנשים המסכנים, לאנשים הנזקקים.
בא לך מישהו ואומר לך: “אצל הכופרים זול יותר”. מה לנו ולכופרים? הלוואי שאצל הכופרים יחלקו בחינם! אבל למה אצלנו הכל מתייקר בחודש הזה?
הסוחרים באופן כללי, לא רק מוכרי העגבניות והמלפפונים או העופות. באופן כללי, כל דבר אצלנו מתייקר ברמדאן, כל דבר!
בין אם מדובר בבגדים או במשקאות או באוכל, כל דבר, השבח לאל, מתייקר ברמדאן. הסוחרים מחכים לחודש הזה כדי להעלות מחירים. אבל למה, בן אדם? שמישהו יסביר לנו למה רק ברמדאן הכל מתייקר, ומתייקר פי שלושה.
ועוד פעם: יש אנשים שאין להם מה לאכול, אתם מנצלים את האנשים, שאלוהים לא יברך אתכם, ולא יברך את כל מי שמנצל את האנשים בחודש רמדאן.
היו יראי האל, כלפי האנשים, כלפי הנזקקים, כלפי מי שאין להם. מה אכפת לכם מה המחירים אצל היהודים ומהם אצל הערבים? אנו צריכים להתמקד בעצמנו.
אתה קונה ארגז (ירקות) ב- 20 שקל ומוכר קילו ב- 20 שקל?! שאלוהים לא יברך אותך! תהא אשר תהא, שלא יברך לא את בריאותך ולא את ילדיך.
אני יודע שיש אנשים, בחיי, נשבע באלוהים, שאין להם כסף לקנות קילו אחד. והם רוצים לאכול, הם וילדיהם. (הסוחרים) חושבים שכל האנשים כמותם? מלאים בכסף ובאוכל???
אתם מגעילים אחד אחד, כל אחד שמעלה מחירים מגעיל וכל אחד שמנצל את החודש הנעלה הזה כדי להפיק תועלת לו ולילדיו. שאלוהים לא יברך אתכם.
חג שמח לאנשים המסכנים ולעניים, אלוהים יושיע.
כל עוד יש אנשים כמוכם בארץ הזו, בחיים לא נרים ראשינו בגאווה. אתם לא רוצים כיבוש? בן אדם, קודם כל היה ירא אלוהים, אחר-כך תגיד: “לא רוצים כיבוש”.
שאלוהים יקלל אותך ואת מי שמדבר איתך על “הכיבוש”.
שלום.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* בתחילת חודש רמדאן השנה נפוצו סרטונים רבים ברשתות שמראים שערבים מוסלמים מעדיפים לעשות קניות ברמי לוי מאשר בשווקים הערביים.
** זו אינה אמירה סרקסטית; אנשים מאמינים, גם יהודים, גורסים שלא משנה מה קורה, יש לשבח את האל ולהודות לו.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
רֻחְ’צַה (רח’סה) رُخْصَة וברבים רֻחַ’ץ رُخص – רשיון; ייפוי כוח; אישור, רשות; חופשה
השורש הערבי ר.ח’.ץ עוסק ברשיונות ובהיתרים, ובדברים זולים.
מה הקשר, אתם שואלים?
לא חושב שיש כזה. גם אין קשר לשורש העברי המקביל ר.ח.ץ, אולי יש קשר לשורש העברי ר.כ.ש.
* הפועל רִחֶ’ץ במדוברת, רַחֻ’צַ رَخُصَ בספרותית, בבניין הראשון – הוזל, נהיה זול
* רֻחְ’צֶ אלתְּרַאבּ رخص التّراب – זול מאוד, בזיל הזול (מיל’: זול כמו האדמה, “כמו חול”)
* הפועל רַחַּ’ץ رخّص בבניין השני – הוזיל מחיר; התיר, הקל; נתן רשיון
* תַרְחִ’יץ ترخيص, שם הפעולה/מצדר של הבניין – רישוי, אישור; היתר
* מְרַחַּ’ץ, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מורְשֶה; בעל רשיון
* הפועל הספרותי אַרְחַ’צַ أرخص בבניין הרביעי – הוזיל; קנה בזול
* הפועל תְרַחַּ’ץ ترخّص בבניין החמישי – ניתנה לו רשות; קיבל רשיון
* הפועל אִרְתַחַ’ץ ارتخص בבניין השמיני – קנה בזול
* הפועל אִסְתַרְחַ’צַ استرخص בבניין העשירי – קנה את הזול ביותר; המעיט בערכו של-; ביקש רשות
* רֻחְ’צֶתֶ סְוַאקַה / סַוְק / קִיַאדַה رخصة سواقة / سوق / قيادة – רִשְיון נהיגה
* רֻחְ’צֶת חַמְלֶ אלסְּלַאח رخصة حمل السّلاح – רשיון נשיאת נשק
* חְמַארֶ בְּרֻחְ’צַה حمار برخصة – “חמור גָּמור” (מיל’: חמור עם רשיון, עם דיפלומה), מַגְ’נוּן ברח’צה مجنون برخصة – משוגע עם דיפלומה (וראו גם בהמשך)
* רְחִ’יץ رخيص וברבים רְחַַ’אץ رخاص, רַחַ’אאֶץ رخائص בספרותית – זול; ירוד; מטומטם; אדם שפל; עדין, רך
* עַ’אלִי וּאלטַּלַבֶּ רְחִ’יץ غالي والطّلب رخيص – בשבילך אני מוכן לעשות הכל! (מיל’: [אדם] יקר והבקשה פעוטה, זולה)
* אֶלְעַ’אלִי יִרְחַ’ץ לַכּ الغالي يرخص لك – אני מוכן לתת לך כל מה שתבקש, עד חצי המלכות (מיל’: הדבר היקר יהיה זול בשבילך)
* אַרְחַ’ץ מִנֶּ אלְפִג’ל! أرخص من الفِجل – בזיל הזול (מיל’: זול יותר מהצנון, שנחשב לירק זול ולא איכותי)
* כְּוַיֶּס וּרְחִ’יץ וּאִבֶּן נַאס كْوَيّس ورخيص وإبن ناس – טוב, משובח, מעולה; סחורה טובה וזולה; מבקש שכל התנאים יהיו לטובתו (מיל’: טוב, זול ובן טובים)
אֶלְעַ’אלִי רְחִ’יץ, וּאֶלרְּחִ’יץ עַ’אלִי الغالي رخيص والرّخيص غالي – היקר הוא זול, והזול הוא יקר
משפט ששמעתי אין ספור פעמים בבית הוריי ז”ל.
המשמעות: אל תתפתה לקנות דברים זולים (ופשוטים) שכן בסופו של דבר תיאלץ לשלם עליהם הרבה יותר מעלות הקניה.
הוסיף הקורא יובל ברגר:
ויש כמובן: מג’נון ברח’צה (משוגע עם רשיון) ביטוי שמתייחס באופן משועשע לאדם שפוי אבל “דפוק בשכל” – לא ברור לי אם ה”ברשיון” כאן משמעו שהוא כל כך משוגע שהוא עבר טסט של משוגעים וקיבל הכרה רשמית, או שמא הוא משוגע אבל עדיין מסתובב בינינו ללא אשפוז, ולכן מן הסתם יש לו רשיון לנהוג כך.
=-=-=-=
במשך עשרות שנים אני יודע, שבניגוד לדרך המקובלת, המילה רשיון בעברית מנוקדת תמיד, אבל תמיד, רִשְיון (כמו פִּתְרון ו- דִּמְיון).
זאת למרות שכולם אומרים רִשָּיון, וגם פִּתָּרון ו- דִּמָּיון…
מנגד, ברור שיש מילים עבריות במשקל קִטָּלון, כמו עִפָּרון, בִּזָּיון, דִּכָּאון וכו’.
עד עכשיו אני מנהל דיון ער וסוער בדף “העברית שלנו” באשר למה נכון, מה עמדת האקדמיה, ולמה, לעזאזל, כל מילון גורס אחרת. מי נתן למילונים האלה רשיון, לעזאזל…
זה היה הפוסט ה- 1,701 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
השורש העברי המקביל הוא בעליל ר.כ.ש. החלפת צ’ בש’ היא נדירה אבל בהחלט סבירה. הקישור הזה גם מבהיר את הקשר בין המובנים השונים בערבית – היתר הוא דבר שמשלמים עליו בזול (באמצעות שוחד) בעוד הוא אמור להיות יקר…
רעיון יפה. אוסיף הערה לפוסט. תודה!