מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
דַ’קַן ذَقَن וברבים אַדְ’קַאן أذقان, במדוברת דַקֶן دَقن וברבים דְקוּן دقون – זָקָן; סנטר (בערבית זהו שם עצם ממין זכר ונקבה)
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/VGmTU
וכן, גם לִחְיַה היא זקן.
תזכורת: האות הערבית ד’אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת עירונית, גם לא בכתיבה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי ארבעה סרטונים שהועלו בימי חג הקורבן האחרון.
(1)
הסרטון הראשון הוא מחשבון טיקטוק:
adollar3
ADollar الدولار
صرت داخل حسابي اعمل متابعه 
للإعلانات والاستفسار
הדולר
נכנסתָּ לחשבון שלי – עשה עקוב
לפרסום ובירורים (ואז הוא כתב את מספר הטלפון שלו)
יש לו 104,000 עוקבים.
הסרטון פורסם ב- 25.6.23.
האי דקני אד’א מא 70% מן אלמחלאת אלתג’אריה פי מדינת אלח’ליל בעד אלעיד רח תסכר.
בדכו תסאלוני ליש? אנא בדי אקול לכו: כת’יר מן אלתג’אר פי מדינת אלח’ליל או אלתג’ארה במדינת אלח’ליל בתעתמד עלא אלזואר אללי ביג’וא ביזורוא מדינת אלח’ליל, צח? אן כאן מן אלח’ליל או מן קרא אלח’ליל או מן אלמדן אלמג’אורה למדינת אלח’ליל או מן אלדאח’ל.
צארת אלנאס תיג’י ע מדינת אלח’ליל, אול באל תח’אף מן אלמשאכל אללי בתציר פי מדינת אלח’ליל.
אתנין: אד’א אג’א בסיארתה – תנסרק סיארתה, ירוח משי אלזלמה, או בתכאסי.
כמאן, אד’א אג’א וצף סיארתה, בתתכלבש, וח’אצה אד’א כאנת נמרה צפרא.
כמאן, עדכ יא חביבי אנה צאר פי אסתע’לאל פי אלאלסעאר, יעני צאר אלואחד פי אלוקפאת, אלאשי יציר דאבל סערה. ואנא עארף אלתג’אר הלק מש רח ישופוא הד’א אלפידיו אלא בעד אלעיד, והד’א אלאשי מא ביודי מדינת אלח’ליל ללצח, רח יודיהא ללהלאכ, ורח נסבה כבירה מן אלנאס בתעכס ע אשי אסמה מדינת אלח’ליל ואלתג’ארה במדינת אלח’ליל רע’ם אנהא אלח’ליל אקוא אלמדן פי אלתג’ארה.
פיעני בעד אלעיד רח אקתצאד אלח’ליל יצ’עף. מא תקולוש “ליש ואללה פש חרכה במדינת אלח’ליל?”
אנא ח’לילי ובערף, ובסמע מן אלנאס וחבית אני אנצחכו.
טב פי נאס הלק בתקול לכ: “בלא מנהא”. טב, “לא מנהא”, ח’ליכ אנת קד כלאמכ. וכלכו קולוא, כל אלתג’אר יקולוא, “בלא מנהם, בדנאש יג’וא יזורונא”, צח? טב, ח’ליכ קד כלאמכ ושוף אנה כיף בעד אלעיד בדה יג’י כלאמי ו- 70% מן אלמחלאת בדהא תסכר, ח’לץ. לאשוף כיף בדכ תציר תדפעוא אלאג’אראת.
סלאם עליכם.
هاي دقني إذا ما ٧٠% من المحلّات التّجاريّة في مدينة الخليل بعد العيد رح تسكّر.
بدّكو تسألوني ليش؟ أنا بدّي أقول لكو: كثير من التّجّار في مدينة الخليل أو التّجارة بمدينة الخليل بتعتمد على الزّوّار اللي بيجوا بيزوروا مدينة الخليل، صحّ؟ إن كان من الخليل أو من قرى الخليل أو من المدن المجاورة لمدينة الخليل أو من الدّاخل.
صارت النّاس تيجي ع مدينة الخليل، أوّل بال تخاف من المشاكل اللي بتصير في مدينة الخليل.
اتنين: إذا إجا بسيّارته – تنسرق سيّارته، يروّح مشي الزّلمة، أو بتكاسي.
كمان، إذا إجا وصفّ سيّارته، بتتكلبش، وخاصّة إذا كانت نمرة صفرا.
كمان، عدّك يا حبيبي إنّه صار في استغلال في الأسعار، يعني صار الواحد في الوقفات، الاشي يصير دابل سعره. وأنا عارف التّجّار هلّق مش رح يشوفوا هذا الفيديو إلّا بعد العيد، وهذا الاشي ما بيودّي مدينة الخليل للصّحّ، رح يودّيها للهلاك، ورح نسبة كبيرة من النّاس بتعكس ع اشي اسمه مدينة الخليل والتّجارة بمدينة الخليل رغم إنّها الخليل أقوى المدن في التّجارة.
فيعني بعد العيد رح اقتصاد الخليل يضعف. ما تقولوش “ليش والله فش حركة بمدينة الخليل؟”
أنا خليلي وبعرف، وبسمع من النّاس وحبّيت إنّي أنصحكو.
طب في ناس هلّق بتقول لك: “بلا منها”. طب، لا منها، خلّيك انت قد كلامك. وكلّكو قولوا، كلّ التّجّار يقولوا، “بلا منهم، بدّناش يجوا يزورونا”، صحّ؟ طب، خلّيك قد كلامك وشوف إنّه كيف بعد العيد بدّه يجي كلامي و- ٧٠% من المحلّات بدّها تسكّر، خلص. لأشوف كيف بدّك تصير تدفعوا الأجارات.
سلام عليكم.
אני נשבע בזקן שלי ש- 70% מבתי העסק בעיר חברון ייסגרו לאחר החג.
אתם רוצים לשאול אותי למה? אני אגיד לכם: סוחרים רבים בעיר חברון, או המסחר בעיר חברון, מסתמכים על המבקרים שבאים לבקר בעיר, נכון? בין אם מדובר (במבקרים) מחברון, מכפרי חברון, מהערים הסמוכות לחברון או מ”הַפְּנים” (ערביי ישראל).
האנשים שבאים לחברון, קודם כל הם מפחדים מהבעיות שקורות בעיר.
שתיים: אם הוא מגיע עם המכונית שלו – המכונית שלו תיגנב, והוא יחזור הביתה ברגל, או במוניות.
בנוסף, אם הגיע והחנה את המכונית, היא תסונדל (מטעם העירייה. שלו), במיוחד אם יש לה מספר צהוב.
בנוסף, יקירי, יש ניצול במחירים, למשל בחניות, המחיר מוכפל. אני יודע שהסוחרים לא יראו את הסרטון הזה עכשיו אלא רק לאחר החג, אבל הדבר הזה לא עושה לעיר חברון טוב, הוא מוביל אותה לאבדון, ואנשים רבים יפעלו נגד ה- / יוציאו שם רע לדבר הזה ששמו העיר חברון והמסחר בחברון, למרות שהיא העיר החזקה ביותר מבחינת מסחר.
לאחר החג הכלכלה של חברון תיחלש. אל תגידו (בבוא היום) “למה, למען האל, אין תנועה בחברון?”
אני חברוני ואני יודע, אני שומע מהאנשים ורציתי לייעץ לכם.
אנשים עכשיו יגידו לך: “לא צריך אותם”. בסדר, לא צריך, תחשוב מה שאתה רוצה. וכל הסוחרים יגידו: “לא צריך אותם, אנו לא רוצים שהם יבואו לבקר אצלנו”, נכון? בסדר, תחשוב מה שאתה רוצה ותראה איך אחרי החג דבריי יתאמתו ו- 70% מבתי העסק ייסגרו, זהו. ואז נראה איך תשלמו את השכירויות שלכם.
שלום עליכם.
=-=
(2)
הסרטון השני הוא מחשבון טיקטוק:
mondermossa
منذر موسى ابو صعلوك 
ל- מנד’ר מוסא אבו צעלוכ יש 68,000 עוקבים. ממה שהוא כותב על עצמו מתברר שהוא עובד כאח.
Monder Mossa Abu Saluk
مُمرِّض
للإعلان عبر حسابي التواصل عبر الخاص
הסרטון פורסם ב- 24.6.23 וכותרתו:
بكفي يا أهل الخليل !!! طفح الكيل 
מספיק, תושבי חברון! הגיעו מים עד נפש
אלסלאם עליכם.
לאזם נחכי ען אללי ביציר פי אלח’ליל וביכפי.
אנא אליום ג’ית צפית קדאם מחל פי אלח’ליל, אלמחל קאנוני ג’דן. דח’לת עלא אלמחל וטלעת, לאקיתהם מכלבשין אלסיארה ומסכרין ללעג’לאן, וממנוע תטלע ע’יר תדפע 100 שיכל. לאקית אללי כלבש אלסיארה, אללי בישיעוה, צראחתן, אלשרטה וחאטין כם אזער מנהם אללי יסכר לנא איאהן. קלת לה: כיף בתסכר? אנא צאף במוקף קאנוני! קאל לי: לא, אנת מש קאנוני. תג’אדלנא מעאה שוי ופי אלאאח’ר אסתנתג’ והו תאסף הו אלע’לטאן וחל לנא אלסיארה ומא דפענא אשי.
טלענא, קדמנא קדאם שוי עלא מחל ת’אני, כמאן צפינא מוקף אללי הו כאן קאנוני ולכן פי ג’נבה פי בישתע’לוא עלא אלשארע. ואג’א וכלבש לנא אלסיארה ואחד ת’אני וצאר יקול לי: אנת מש צאף קאנוני. ותג’אדלנא מעאה שוי, וכאן חט לנא מח’אלפה 25 שיכל. קלת: מש משכלה אל 25 שיכל בס חכא מענא פי טריקה מח’זיה וצאר יקול לנא: אנא מא רח אפכ אלסיארה ואקול לכו ג’יבוא זעראנכו יחלוא לנא אלסיארה.
יעני אנתו פאהמין כיף: “ג’יבוא זעראנכו יחלוא לנא אלסיארה” יעני אנה הו אלזעים ובדונה מא רח נקדר נטלע מן אלח’ליל. ובדא יתג’אדל מענא ויע’לט עלינא ווצלת מעאי יכפר, יסב אלרב עלינא פי נצ אלח’ליל ופי נצ אלשארע קדאם אלכל, ואנא תג’אדלת מעאה, ע’לטת עליה, ע’לט עלי, אנא מא תחמלת אלמוקף אלמח’זי אללי צאר אנה כיף ביסתע’לונא, ואשי מש טביעי ותג’אדלנא וכל אהל אלח’ליל אג’וא ע אלמנטקה ושאפוא אלמוקף אלמח’זי ג’דן.
ואנא בדי אקול לכו אנה בס בפתרת אלאעיאד ביסווא פינא כדי ויבסווא מענא כדי באסתע’לאל יעני מש טביעי. אסתע’לאל יעני פוק אלעאדה מן אהל אלח’ליל אלנא כערב אלדאח’ל פי פתרת אלאעיאד […].
السّلام عليكم.
لازم نحكي عن اللي بيصير في الخليل وبيكفّي.
أنا اليوم جيت صفّيت قدّام محلّ في الخليل، المحلّ قانوني جدًّا. دخلت على المحلّ وطلعت، لاقيتهم مكلبشين السّيّارة ومسكّرين للعجلان، وممنوع تطلع غير تدفع ١٠٠ شيكل. لاقيت اللي كلبش السّيّارة، اللي بيشيعوه، صراحةً، الشّرطة وحاطّين كم أزعر منهم اللي يسكّر لنا ايّاهن. قلت له: كيف بتسكّر؟ أنا صافّ بموقف قانوني! قال لي: لا، انت مش قانوني. تجادلنا معاه شوي وفي الآخر استنتج وهو تأسّف هو الغلطان وحلّ لنا السّيّارة وما دفعنا اشي.
طلعنا، قدّمنا قدّام شوي على محلّ ثاني، كمان صفّينا موقف اللي هو كان قانوني ولكن في جنبه في بيشتغلوا على الشّارع. وأجا وكلبش لنا السّيّارة واحد ثاني وصار يقول لي: انت مش صافّ قانوني. وتجادلنا معاه شوي، وكان حطّ لنا مخالفة ٢٥ شيكل. قلت: مش مشكلة ال ٢٥ شيكل بس حكى معنا في طريقة مخزية وصار يقول لنا: أنا ما رح أفكّ السّيّارة وأقول لكو جيبوا زعرانكو يحلّوا لنا السّيّارة.
يعني انتو فاهمين كيف: “جيبوا زعرانكو يحلوا لنا السّيّارة” يعني إنّه هو الزّعيم وبدونه ما رح نقدر نطلع من الخليل. وبدا يتجادل معنا ويغلط علينا ووصلت معاي يكفّر، يسبّ الرّبّ علينا في نصّ الخليل وفي نصّ الشّارع قدّام الكلّ، وأنا تجادلت معاه، غلطت عليه، غلط عليّ، أنا ما تحمّلت الموقف المخزي اللي صار إنّه كيف بيستغلّونا، واشي مش طبيعي وتجادلنا وكلّ أهل الخليل أجوا ع المنطقة وشافوا الموقف المخزي جدًّا.
وأنا بدّي أقول لكو إنّه بس بفترة الأعياد بيسوّوا فينا كدي ويبسوّوا معنا كدي باستغلال يعني مش طبيعي. استغلال يعني فوق العادة من أهل الخليل النا كعرب الدّاخل في فترة الأعياد […].
שלום עליכם.
אנו חייבים לדבר על מה שקורה בחברון, מספיק!
היום חניתי ממול חנות בחברון, במקום חוקי לגמרי. נכנסתי לחנות ויצאתי, ראיתי שהם מסנדלים לי את הרכב ונועלים את הגלגלים. אסור לנסוע מבלי שתשלם 100 שקל. מצאתי את זה שסנדל את הרכב, זה ש… , בכנות, המשטרה והם מציבים כמה פרחחים לסנדל אותם. אמרתי לו: “למה אתה מסנדל? חניתי במקום חוקי! הוא ענה לי: לא, הוא לא חוקי. התווכחנו איתו קצת ובסוף הוא הבין, הוא התנצל, אמר שטעה, שחרר לנו את הרכב ולא שילמנו כלום.
יצאנו, התקדמנו קצת לחנות אחרת, חנינו גם הפעם במקום חוקי, אבל לידו עבדו בכביש. בא מישהו אחר וסנדל לנו את הרכב. הוא אמר לי: אתה חונה באופן בלתי חוקי. התווכחנו איתו קצת, והוא נתן לנו קנס 25 שקל. אמרתי: אין לי בעיה עם ה- 25 שקל, אבל הוא דיבר איתנו בצורה מבישה ואמר לנו: אני לא אשחרר את הרכב, ואני אומר לכם להביא את הפרחחים שלכם שישחררו את הרכב.
כלומר אתם מבינים: “להביא את הפרחחים שלכם שישחררו את הרכב” זה כדי להראות שהוא השולט ובלעדיו לא נוכל לעזוב את חברון. הוא התחיל להתווכח איתנו ולקלל אותנו, זה הגיע למצב כפירה שהוא קילל את אלוהים נגדנו בלב חברון, באמצע הרחוב מול כולם. אני התווכחתי איתו, קיללתי אותו, הוא קילל אותי, אני לא יכולתי לסבול את המצב/מחזה המביש שקרה, איך מנצלים אותנו, זה לא נורמלי. התווכחנו וכל תושבי חברון הגיעו למקום וראו את המחזה המביש מאוד.
אני רוצה להגיד לכם שהם עושים זאת לנו כך רק בתקופת החגים, תוך ניצול לא נורמלי. ניצול בלתי רגיל מצד תושבי חברון כלפינו, ערביי ה”פְּנים” (ערביי ישראל) בתקופת החגים […].
=-=
(3)
הסרטון השלישי הוא מחשבון טיקטוק:
jawadzoubi301
jawadzoubi301 جواد زعبي 
ל- ג’ואד זעבי יש 85,000 עוקבים. הוא כותב בחשבון שלו:
اتصلي تلفون اعطيك تفاصيل התקשרי בטלפון, אתן לך פרטים
הוא ישראלי, הוא העלה מאות סרטונים, ובקושי הצלחתי למצוא את הסרטון הזה בחשבון שלו. הוא גם תמיד לובש אותה חולצה, כך שזה מקשה את החיפוש בעין. בקיצור, אחרי 20 דקות חיפוש, מצאתי.
הסרטון פורסם ב- 23.6.23.
ואללה האלעיד, האלסנה, פש אלה בהג’ה.
לא, יא עמי, אלעיד בעדה זי מא הו. מן 200-300 סנה בעדה אלעיד זי מא הו.
בס אנא בקול לכ שו אלפרק בין אלעיד תבע זמאן ואלעיד תבע אליום. אלעיד תבע זמאן כנא נפיק אלצבח בכיר ע אלסאעה 6, נצלי צלאת אלצבח ונרוח ע אלמקאבר, נזור אמואתנא, ובעדין נג’תמע ענד דאר ג’די. נאכל אלביצ’ ואללבנה ואלזעתר, ובעדהא נלעב באלחארה, ובעדהא נד’בח ד’ביחה ונג’תמע כליאתנא. כאן פי צלת רחם.
אליום בטל פי ד’ביחה. אליום צאר ענדנא מימון וצאר ענדנא שעב מדיון ושעב מהמום, וכלה מש טאיק חדא, וכלה בדה יסאפר. כלה עשאן מא ישופש חדא.
פאנקטעת צלת אלרחם, ואנקטעת אלמחבה, וכלה בדה יע’אשם עלא בעצ’.
הד’א אלפרק בין עיד זמאן ועיד אליום. אלעיד בעדה זי מא הו. אחנא אללי תע’ירנא.
וכל עאם ואנתו באלף ח’יר.
والله هالعيد، هالسّنة، فش اله بهجة.
لا، يا عمّي، العيد بعده زيّ ما هو. من ٢٠٠-٣٠٠ سنة بعده العيد زيّ ما هو.
بس أنا بقول لك شو الفرق بين العيد تبع زمان والعيد تبع اليوم. العيد تبع زمان كنّا نفيق الصّبح بكّير ع السّاعة ٦، نصلّي صلاة الصّبح ونروح ع المقابر، نزور أمواتنا، وبعدين نجتمع عند دار جدّي. ناكل البيض واللّبنة والزّعتر، وبعدها نلعب بالحارة، وبعدها نذبح ذبيحة ونجتمع كلياتنا. كان في صلة رحم.
اليوم بطّل في ذبيحة. اليوم صار عندنا מימון وصار عندنا شعب مديون وشعب مهموم، وكلّه مش طايق حدا، وكلّه بدّه يسافر. كلّه عشان ما يشوفش حدا.
فانقطعت صلة الرحم، وانقطعت المحبّة، وكلّه بدّه يغاشم على بعض.
هذا الفرق بين عيد زمان وعيد اليوم. العيد بعده زيّ ما هو. احنا اللي تغيّرنا.
وكلّ عام وانتو بألف خير.
בחיי, החג, השנה, הוא חסר שמחה.
לא, בן אדם, החג נותר כפי שהוא. כבר 200-300 שנה החג כפי שהוא.
אני אגיד לך מה השוני בין החג של פעם לחג של היום. פעם היינו מתעוררים מוקדם בשעה 6, מתפללים את תפילת שחרית, הולכים לבתי הקברות, מבקרים את מתינו, אח”כ היינו מתכנסים בבית של סבא שלי. היינו אוכלים ביצים, לבנה וזעתר, אח”כ משחקים בשכונה, אח”כ שוחטים כבש ומתכנסים כולם. היה קשר חם עם המשפחה (באסלאם זו מצווה דתית. שלו) .
היום לא שוחטים כלום. היום יש לנו מימון, יש לנו עם עִם חובות, עם עִם דאגות, אף אחד לא סובל אף אחד, כולם רוצים לנסוע לחו”ל. כולם עושים כך כדי לא לראות אף אחד.
הקשר החם עם המשפחה נותק, וכך גם נקטעה החיבה/אהבה, וכולם רוצים לרמות אלו את אלו.
זה השוני בין החג של פעם לחג של היום. החג נותר כפי שהוא. אנחנו אלו שהשתנינו.
חג שמח.
=-=
(4)
הסרטון הרביעי הוא של יקיר הדף אשרף מצארוה, וכרגיל אצל אשרף, הסרטון כבר אינו קיים בחשבונות שלו, אז הוא יובא פה בהמשך.
עיד בתעידה ארבעה איאם, דון נקצאן. ביקעדש אלמעלם יקול לכ: “בדנא נסלם אלורשה עשאן תטלעוא ותעידוא”. אנת מש עאמל טובה ללעאמל. ביקעדש אלמנהל באלמצנע יקול לכ: “פי טונאז’ ופי טלביה”.
חביבי, אלעמר ביח’לצ ואלשע’ל מא ביח’לץ. מא דח’לניש, מא ח’צניש. עיד אללה בדנא נעיד. … קאל לכ: “אנת מא סג’לתש אנכ בדכ חופש”. בדיש אסג’ל! ע אלעיד בשתע’לש. נקטה, אנתהא.
עיד ארבעה איאם, לאאח’ר דקיקה, תרג’עש, לאאח’ר דקיקה. ובדכ תטלע מע עידיה כמאן.
תקולש “אהבל!”, בעדין בתנדם.
כל עאם ואנתם בח’יר, יא אחים שלי.
عيد بتعيّده أربعة ايّام، دون نقصان. بيقعدش المعلّم يقول لك: “بدّنا نسلّم الورشة عشان تطلعوا وتعيّدوا”. انت مش عامل טובה للعامل. بيقعدش الמנהל بالمصنع يقول لك: “في טונאז’ وفي طلبيّة”.
حبيبي، العمر بيخلص والشّغل ما بيخلص. ما دخلنيش، ما خصّنيش. عيد الله بدّنا نعيّد. … قال لك: “انت ما سجّلتش إنّك بدّك חופש”. بدّيش أسجّل! ع العيد بشتغلش. نقطة، انتهى.
عيّد أربعة ايّام، لآخر دقيقة، ترجعش، لآخر دقيقة. وبدّك تطلع مع عيديّة كمان.
تقولش “اهبل!”، بعدين بتندم.
كلّ عام وأنتم بخير، يا אחים שלי.
זה חג, תחגוג אותו ארבעה ימים, לא פחות. שהבוס לא יבוא ויגיד לך: “אנו צריכים לסיים עם העבודה כדי שתצאו לחגוג”. אתה (הבוס) לא עושה טובה לפועל/עובד. שהמנהל במפעל לא יבוא ויגיד לך: “יש טונאז’ ויש הזמנה”.
יקירי, החיים נגמרים והעבודה לא נגמרת. זה לא קשור אלי, זה לא נוגע אלי. זה חג של אלוהים ואנו רוצים לחגוג. … יגיד לך: “אתה לא רשמת שאתה רוצה חופש”. לא רוצה לרשום! בחג אני לא עובד. נקודה, סוף פסוק.
זה חג של ארבעה ימים, עד הדקה האחרונה אל תחזור, עד הדקה האחרונה. ואתה גם צריך לצאת עם מתנה לחג.
אל תגיד “תתעלם / לא נורא”, כי אח”כ תתחרט.
חג שמח, אחים שלי.
(התמלולים והתרגומים שלי. שָלֵו)
=-=
השורש הערבי ד’.ק.ן (במדוברת ד.ק.ן) עוסק, כמו בעברית, בזקָנים:
* הפועל דַ’קַנַ ذَقَنَ בבניין הראשון – היכה את- על סנטרו
* אַדְ’קַן أذقن, במשקל בעלי המום – ארוך-זקן
* אַבּוּ דַקֶן أَبُو دقن – מזוקן
* תַדְרִיגֶ’ אללִּחְיַה / אַלדַּ’קַנֶ אלְמֻדַרַּג’ تدريج اللّحية / الذّقن المدرّج – זקן מדורג
* שַעְרַה מִן דַקֶנֶ אלְחַ’נְזִיר בַּרַכֶּה شَعْرَة مِنْ دَقن الْخَنْزِير بَرَكة – (אפילו) שערה מזקנו של החזיר היא ברכה
* שַעְרַה מִן דַקֶנֶ אִבְּלִיס בַּרַכֶּה شَعْرَة مِنْ دَقن إبليس بَرَكة – שערה מזקנו של השטן ברכה. המשמעות דומה – “להוציא” דבר מאדם רשע זה הישג
* אִללִּי בִּזַמֶּר מַא בִּחַ’בִּיש דַקַנֹה اللّي بزمّر ما بخبّيش دقنه – תעשה דברים בגלוי! אל תתבייש! (מיל’: מי שמחלל אינו מסתיר את זקנו)
* וַאחֶד חַאמֶל דַקַנֹה וּאֶלתַּ’אנִי תַעְבַּאן פִיהַא واحد حامل دقنه والثّاني تعبان فيها – אחד/מישהו נושא את זקנו והשני מתעייף ממנו. זהו ביטוי שנאמר על אנשים שתוחבים את אפם לעניינם של אחרים ואף מעירים להם על דברים שאין להם השפעה פרט לאותם אנשים עצמם, שאינם מתלוננים
* עִ’רֶק פִי אלְעַמַל חַתַּא אלדַּ’קַן غرق في العمل حتّى الذّقن – שקע בעבודה עד הצוואר (הזקן)
* אַגַ’א / וִצֶלֶ אלְבַּלַל לִלדַּקֶן / לִלִּחְיֶה أجا / وصل البلل للدّقن / للّحية – הסוף קרב, הגיעה שעתו האחרונה (מיל’: המים הגיעו עד הזקן)
* בּוֹסֶ אלְאַיַאדִי, צַ’חֶכּ עַלַא אֶלדֻּקוּן بوس الأيادي، ضحك على الدّقون – עבודה בעיניים, לגלוג, הולכת שולל, יחס טוב הנובע מכוונות נסתרות (מיל’: לנשק את הידיים [אך] לצחוק על הזקָנים)
* סַלַּמֹה דַקַנֹה سلّمه دقنه – האמין בו ובטח בו עד הסוף, העניק לו שליטה ועשה טעות מתוך טיפשות (מיל’: מסר לו את זקנו)
* מַא עִנְדֹה דַקֶן מֻמַשַּטַה ما عنده دقن ممشّطة – הוא לא עושה חשבון לאיש (מיל’: אין אצלו זקן מסורק)
* צִ’חֶכּ עַלַא דַקַנֹה ضحك على دقنه – רימה אותו, לגלג עליו, “עבד” עליו (מיל’: צחק על זקנו)
* לִעֶבּ בִּדַקַנּה لعب بدقنه – עבד עליו, סידר אותו (מיל’: שיחק בזקנו)
* מִן תַחְת דַקַנֹה من تحت دقنه – בלי שירגיש, מאחורי גבו (מיל’: מתחת זקנו)
* מִן וַרַא דַקַנה من ورا دقنه – מתחת לאף שלו, מבלי שיראה וירגיש (מיל’: מאחורי זקנו)
* בְּעִיד עַן דַקַנַכּ بعيد عن دقنك – לא תקבל את זה, זה לא יהיה שלך (מיל’: רחוק מזקנך)
* בְּיֹקְעֹד בִּאלְחֻצְ’ן וּבִּינְתֶף בִּאלדַּקֶן بيقعد بالحضن وبينتف بالدّقن – מחזיר רעה תחת טובה (מיל’: יושב בחיק אך מורט את שערות הזקן)
כתב לנו ליאור אשר:
פתגם בשבח העבודה העקבית:
שערה עלא שערה בתציר ד’קן شعرة على شعرة بتصير ذقن – שערה אחר שערה הופכת לזקן
מקור התמונה: Conchita Wurst representing Austria with the song “Rise Like a Phoenix” during the first dress rehearsal of the second semi final of the Eurovision Song Contest 2014 Copenhagen.
Albin Olsson, Wikipedia
זה היה הפוסט ה- 2,167 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
