פורסם לראשונה ב- 3.2.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Gila Yona, שכתבה לנו:
“אני מבקשת התייחסות לשמות חודשי השנה בערבית. האם אתה יודע מתי התחילו בשמות השונים שיש לחודשים?
1. יש השמות מחרם محرّم שעבאן شعبان וכו’
2. יש כמו בלועזית ינאיר يناير פבראיר فبراير וכו’
3. יש כאנון אלאול كانون الأوّل וכו’
4. יש כמו בעברית: תמוז אילול וכו’ “
אז מילת היום היא –
שַהֶר شَهر וברבים אַשְהֻר أشهر או שֻהוּר شهور – חודש
טוב, בואו נעשה פה סדר, כי זה פוסט עם פוטנציאל להיות עבודת דוקטורט…
כמו ביהדות, באסלאם יש גם לוח שנה ייחודי, הלוח ההִגְ’רִי.
גם השנה המוסלמית היא שנת ירח ולא שנת שמש, רק שבניגוד לעיבור שקיים בלוח השנה העברי, הנביא מוחמד ביטל את העיבור שהיה קיים כאחד מצעדיו שנבעו מסלידתו מהיהדות, זאת לאחר שיהודי עירו, העיר קוריש, סירבו לאמץ את דתו החדשה.
הנה חודשי השנה ההג’רית, לקוחים מויקיפדיה (עם כמה תיקונים שעשיתי שם בטעויות מבישות), עם משמעות שמם ומספר הימים בהם:
1 מֻחַרַּם (محرّم), החודש המקודש, 30
2 צַפַר (صفر), החודש הבטל, 29
3 רַבִּיעֶ אלְאַוַּל (ربيع الأوّل), האביב הראשון, 30
4 רַבִּיעֶ אלְאַאחַ’ר (ربيع الآخر), האביב השני, 29
5 ג’מַאדַא אֶלְאוּלַא (جمادى الأولى), היובש הראשון, 30
6 גֻ’מַאדַא אֶלְאַחִ’רַה/אלתַּ’אנִיַה (جمادى الآخرة/الثّانية), היובש השני, 29
7 רַגַ’ב (رجب), החודש הנערץ, 30
8 שַעְבַּאן (شعبان), חודש החלוקה, 29
9 רַמַצ’אן (رمضان), החום הכבד, 30
10 שַׁוַאל (شوال), חודש הצייד, 29
11 ד’וּ אֶלְקֵעְדַה (ذو القعدة), חודש הישיבה 30
12 ד’וּ אֶלְחִגַּ’ה (ذو الحجّة), חודש החג, 29-30
אבל כמו בכל העולם, גם ערבים משתמשים בלוח השנה המערבי, המוכר, הגרגוריאני.
רק שרוב שמות החודשים שבו מקבילים לחודשי השנה העברית, שגם הם לא בדיוק בעברית, אלא באכדית.
גם פה ויקיפדיה עשתה לי את רוב העבודה:
“לוח השנה הגרגוריאני (בערבית: تقويم ميلادي; תעתיק מדויק: תקוים מילאדי) נמצא בשימוש כמעט בכל מדינות העולם הערבי, והוא שונה מלוח השנה המוסלמי (בערבית: تقويم هجري; תעתיק מדויק: תקוים הג’רי), שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו.
כל המדינות הערביות, מלבד סעודיה (המשתמשת בלוח השנה המוסלמי לכל צרכיה), משתמשות בלוח השנה הגרגוריאני למטרות אזרחיות.
אין גרסה אחידה בכל העולם הערבי לשמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני. בחלק מהמדינות מדובר בהגייה ערבית של שמות החודשים בלוח הגרגוריאני המקובלים בשפות אירופיות. בלוח השנה הנמצא בשימוש בעיראק ובמזרח התיכון שמות חודשי השנה הם שמות אכדיים של חודשים בלוח השנה האשורי.
הלבנט ומסופוטמיה
שמות אלה נמצאים בשימוש בעיקר בעיראק, סוריה, לבנון, הרשות הפל’ וירדן.
חודשים אלה נגזרים כנראה מהשמות האכדיים של הלוח האשורי, והשמות “שבאט”, “אאד’אר”, “ניסאן”, “איאר”, “תמוז”, “אאב”, “אילול” ו”תשרין” דומים מאוד לחודשים בלוח השנה העברי: שבט, אדר, ניסן, אייר, תמוז, אב, אלול, ותשרי. חלק משמות אלה התבססו גם בטורקית בהשפעת השפה הערבית:
מספר חודש שם בערבית תעתיק
1 ינואר كانون الثّاني כּאנון אלת’אני
2 פברואר شباط שֻׁבָּאט
3 מרץ آذار אַאדַ’אר
4 אפריל نيسان נִיסאן
5 מאי أيّار אַיַּאר
6 יוני حزيران חֻזַירַאן
7 יולי تمّوز תַמּוז
8 אוגוסט آب אַאבּ
9 ספטמבר أيلول אַיְלוּל
10 אוקטובר تشرين الأوّل תִשְׁרִין אלאַוַּל
11 נובמבר تشرين الثّاني תִשְׁרִין אלת’אני
12 דצמבר كانون الأوّل כּאנון אלאַוַל
המציאות במצרים, סודאן, תימן עומאן ומדינות המפרץ:
מספר חודש שם בערבית תעתיק
1 ינואר يناير ינאיר
2 פברואר فبراير פבראיר
3 מרץ مارس מארס
4 אפריל أبريل אבריל
5 מאי مايو מאיו
6 יוני يونيو יוניו
7 יולי يوليو יוליו
8 אוגוסט أغسطس אע’סטס
9 ספטמבר سبتمبر סבתמבר
10 אוקטובר أكتوبر אכתובר
11 נובמבר نوفمبر נופמבר
12 דצמבר ديسمبر דיסמבר
שמות החודשים באלג’יריה ובתוניסיה מבוססים על השמות הצרפתיים של החודשים, והם משקפים את הקולוניזציה הארוכה של צרפת במדינות אלו (1830-1962 – באלג’יריה ,1881-1956 – בתוניסיה).
במרוקו מקובלים שמות החודשים הגרגוריאנים שהשתמרו בשפה הברברית”.
=-=-=
בהקשר זה כתב לי ידידי הקורא @Yehuda Katz:
“זה הסיפור שלימדתי דורות של תלמידים על מוצא השם כאנון אלאול/א-תאני.
כדרכם של סיפורים, יש הארכה בפרטים אבל אכתוב כאן את התמצית.
הכפריים הערבים היו מחממים את ביתם במין כלי חרס פתוח מלמעלה על ארבע רגליים. שֵם הכלי הוא כַּאנוּן (כיום מונח זה מציין גרילר). כיוון שהכלי שביר (חרס) – היו מאחסנים אותו במחסן עד שמגיע החורף.
בחודש דצמבר נעשה מזג האוויר קר ומוציאים את הכאנון מן המחסן, מחוץ לבית ממלאים אותו חטבאת (עצים להסקה) ומדליקים אותו.
כאשר ברוח א-דח’אן ובצ’ל ג’מר (נגמר העשן ונשארים גחלים) מכניסים אותו הביתה יושבים חואליה ובדפו חאלהם (סביבו ומתחממים).
חודש ינואר קר יותר, וכאנון יחיד לא מחמם דיו, אז מביאים מן המחסן את אלכאנון א-תאני…
דצמבר = כאנון אלאול
ינואר = כאנון א-תאני
=-=-=-=
הבה נסכם את שאלתה של גילה:
אין ארבע קבוצות שמות, אלא שלוש:
* חודשים מוסלמים-הג’ריים
* חודשים גרגוריאניים, ששמותיהם של רובם שאולים מהשפה האכדית ומתכתבים היטב עם החודשים של השנה העברית, להוציא שני כאנונים וחזיראן אחד… (וגם שני תשרי, שכן חשון אינו מיוצג בשנה הערבית, לצד כסלו, טבת וסיון)
* חודשים גרגוריאניים בגרסת המקור אך בהגייה ערבית
=-=-=-=
ועכשיו קצת דקדוק:
השורש הערבי ש.ה.ר עוסק בחודשים ובפרסום.
במשמעותו הראשונה הוא מתכתב היטב עם השורש המקביל לו הן בערבית והן בעברית, ס.ה.ר (ירח, ולוחות השנה המזרח תיכוניים, כפי שציינו, הם מבוססי ירח):
* הפועל שַהַרַ شَهَرَ בבניין הראשון – פרסם, הפיץ; שלף חרב
* שַהְר شهْر, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פרסום, הודעה; רישום (זאת כשם פעולה. כשם עצם המשמעות היא חודש, כפי שראינו)
* שֻהְרַה شهرة, שם פעולה נוסף – פרסום, מוניטין; שם משפחה
* מַשְהוּר مشهور, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מפורסם, מוכר, נודע. בנקבה משהורה, תלוי הקשר, יכול להתייחס לאישה בעלת מוניטין מפוקפק
* הפועל שַהַּר شهّر בבניין השני – פרסם; פרסם משהו או מישהו לגנאי, הוקיע, הוציא שם רע ל-
* תַשְהִיר تشهير, בצורת שם הפעולה של הבניין – השמצה, גינוי
* חַמְלֶה תַשְהִירִיֶּה حملة تشهيريّة – מסע השמצות והכפשות
* רַאבִּטַת מֻכַּאפַחַתֶ אלתַּשְהִיר رابطة مكافحة التّشهير – הליגה נגד השמצה
* הפועל שַאהַרַ شاهر בבניין השלישי – העסיק מישהו לפי שכר חודשי
* הפועל הספרותי אַשְהַרַ أشهر בבניין הרביעי – הפך מישהו למפורסם. אשהר אלזואג’ أشهر الزواج – הכריז רשמית בטקס על נישואין
* הפועל תְשַהַּר تشهّر בבניין החמישי – התפרסם
* הפועל אִשְתַהַר اشتهر בבניין השמיני – התפרסם, היה מפורסם; הצטיין; היה נפוץ
* שַהְרֶ אלצּוֹם / אלצְּיַאם شهر الصّوم / الصّيام – חודש הצום, הוא חודש רמדאן
* שהרֶ אלצַּבֶּר شهر الصّبر – חודש הסבלנות, גם הוא רמדאן
* אֶלשַּהְרֶ אלְפַצִ’יל الشّهر الفضيل – החודש הנכבד, רב החסדים, כנ”ל
* שהרֶ אלְעַסַל شهر العسل – ירח דבש
* אֶלשהרֶ אלְגַ’ארִי/אלְחַאלִיּ الشّهر الجاري / الحاليّ – החודש הנוכחי
* אֶלשהרֶ אלְמַאצִ’י/אלְמֻנְצַרֶם الشّهر الماضي / المنصرم – החודש שעבר
* אֶלשהרֶ אלְקַאדֶם/אלְגַ’אי الشّهر القادم / الجاي – החודש הבא
* שַהְרִיּ شهريّ – חודשי
* שַהְרִיַּן شهريّا – מדי חודש, כל חודש
* דַוְרַה/עַאדֶה שַהְרִיֶּה دورة / عادة شهريّة – וסת, מחזור חודשי
* שַהְרִיֶּה شهريّة, כשם עצם – משכורת חודשית
* אַגַ’א שַהֶרְהַא أجا شهرها – קיבלה וסת (מיל’: הגיע החודש שלה)
* פַאתַת/דַחְ’לַתֶ בְּשַהֶרְהַא فاتت / دخلت بشهرها – אישה הרה שנכנסה לחודש התשיעי
* שַהִיר شهير – מפורסם
באשר לצורות הריבוי של המילה שהר, חודש:
* הצורה חודשיים – תמיד תבוא בצורת זוגי: שַהְרֵין شهرين (במדוברת)
* משלושה עד עשרה חודשים – עם צורת “הריבוי של המעט” (גַ’מְעֶ אלְקִלַּה جمع القلّة), אַשְהֻר أشهر: תַ’לַאתַ’תֻ אַשְהֻר ثلاثة أشهر, בספרותית, תַלַתֻשְהֹר ثلتشهر במדוברת.
כלומר במדוברת הצליל t, שמקורו בתא מרבוטה במעמד סמיכות, הפך לחלק מפתיח המילה: אַרְבַּעַתֻשְהֹר أربعتشهر, חַ’מֶסְתֻשהר خمستشهر וכו’
* מאחד עשר חודשים ומעלה – לפי כללי שם המספר בערבית: המילה חודש תופיע ביחיד: עִשְרִין שַהְר(ן) عشرين شهر(ا) – עשרים חודשים
שאלה למתקדמים:
צורת “הריבוי של ההרבה” (גַ’מְעֶ אלְכַּתְ’רַה جمع الكثرة), שֻהוּר شهور, קיימת בערבית.
אז מתי נשתמש בה לאור המגבלות שזה עתה פורטו?
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
