מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
רַמַצַ’אן (רמדאן) رَمَضَان וברבים רַמַצַ’אנַאת رمضانات או אַרְמִצַ’ה أرمضة או רַמַאצִ’ין رماضين – חודש רמדאן (אחד מחודשי השנה המוסלמית, ולא, עכשיו לא רמדאן…)
תזכורת: האות הערבית צ֗אד (צ’) ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
ahmad.menaei
Ahmad Menaei
לאחמד מנעי/מנאעי (אין לי מושג אם זה שם משפחתו. הפכתי את הרשת ולא הצלחתי למצוא איך הוא כותב את שם משפחתו בערבית) יש 42,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
محبة الناس نعمه من الله
אהבת האנשים היא חסד אלוהי
מבירור מהיר עולה שהוא סטנדאפיסט ירדני.
הסרטון פורסם ב- 25.3.24 וכותרתו:
خد راحه نفسيه
קח הפוגה
אג’וא ענא צ’יופ, פאמי עאמלה סמבוסכ, הדי, אלמת’לת’ה, אלמחשיה.
אה, פהלק אחנא אצלן אלסמבוסכ אללי בנעמלהא מרתין ת’לאת’ה ברמצ’אן, למא יכון ענדנא צ’יוף, ולא באלאיאם אלעאדיה למין נעמל סמבוסכ? וג’הכ וג’ה סמבוסכ? לא!
פאנא קאעד עלא אלספרה היכ, פאנא, אלסמבוסכ, יעני ברמצ’אן, בקול לכ, מרתין מנעמלהא.
פטלת היכ אול חבה, אכלת, פאמי בתתטלע עלי: מא לכ, יא זלמה, סמבוסכ!
פהי עאמלה 4-5 לחמה ואלבאקי ג’בנה, ואנא בחב אללחמה. אנא בחב אללחמה.
פטלת היכ אול ואחדה, אכלתהא, פאמי בתתטלע עלי: מא לכ? סמבוסכ? מא לכ? … ג’בנה!
אכלת אול ואחדה, ואללה זאכיה, יעני אלואחד בדה ית’ני. רמצ’אן, יא זלמה, מאהו אלואחד מן אלצבח צאים.
טלת אלת’אניה, רג’עת אמי תטלעת: מא לכ, מא לכ?
יא בנת אלנאס, מא לכ? מא לכ?
פשאפתני דאבה, מש ראצ’י אפהם, פבתחכי לי קדאמהם: נוע, ימא, נוע! האי אלספרה כבירה, נוע, עשאן מעדתכ!
פאבוי אנתבה, תטלע עלי, קאל לי: מא שאא אללה, בתסחב סמבוסכ!
ואנא בקול לה אה. פצאפין היכ הם ע אלספרה, כליאתנא קאעדין בנתטלע ע בעצ’,
והד’א ביעמל היכ,
ואלצ’יופ צאפנין אנה מא לסמאהם? מא להם הדול? שו פי?
اجوا عنّا ضيوف، فأمّي عاملة سمبوسك، هدي، المثلّثة، المحشيّة.
اه، فهلّق احنا أصلًا السمبوسك اللي بنعملها مرّتين ثلاثة برمضان، لمّا يكون عندنا ضيوف، ولّا بالأيّام العاديّة لمين نعمل سمبوسك؟ وجهك وجه سمبوسك؟ لا!
فأنا قاعد على السّفرة هيك، فأنا، السمبوسك، يعني برمضان، بقول لك، مرّتين منعملها.
فطلت هيك أوّل حبّة، اكلت، فأمي بتتطلع عليّ: ما لك، يا زلمة، سمبوسك!
فهي عاملة ٤-٥ لحمة والباقي جبنة، وأنا بحبّ اللّحمة. أنا بحبّ اللّحمة.
فطلت هيك أوّل واحدة، أكلتها، فأمّي بتتطلّع عليّ: ما لك؟ سمبوسك؟ ما لك؟ … جبنة!
أكلت أوّل واحدة، والله زاكية، يعني الواحد بدّه يثنّي. رمضان، يا زلمة، ماهو الواحد من الصّبح صايم.
طلت الثّانية، رجعت أمّي تطلّعت: ما لك، ما لك؟
يا بنت النّاس، ما لك؟ ما لك؟
فشافتني دابة، مش راضي أفهم، فبتحكي لي قدّامهم: نوّع، يمّا، نوّع! هاي السّفرة كبيرة، نوّع، عشان معدتك!
فأبوي انتبه، تطلّع عليّ، قال لي: ما شاء الله، بتسحب سمبوسك!
وأنا بقول له اه. فصافّين هيك هم ع السّفرة، كليّاتنا قاعدين بنتطلّع ع بعض،
وهذا بيعمل هيك،
والضّيوف صافنين إنّه ما لسماهم؟ ما لهم هدول؟ شو في؟
הגיעו אלינו אורחים, אז אמא שלי הכינה סמבוסק, המשולש הממולָּא הזה.
אנו מכינים פעמיים-שלוש סמבוסק ברמדאן, כשמגיעים אלינו אורחים, שכן בימים הרגילים למי נכין? וכי יש לך פרצוף של סמבסוק? לא!
אני יושב כך לצד השולחן, וכפי שאמרתי, אנו מכינים סמבוסק ברמדאן רק פעמיים.
לקחתי את הראשון, אכלתי, ואמי מסתכלת עלי: מה קורה לך, בנאדם, (זה בסך הכל) סמבוסק! (רומזת רמזים של: תיקח) מהגבינה!
היא הכינה 4-5 עם בשר והשאר עם גבינה, ואני אוהב את אלו הבשר. אני אוהב את הבשר.
אז לקחתי לי את הראשון, באמת טעים, הבנאדם רוצה לחזור על הפעולה. בנאדם, זה חודש רמדאן, הבנאדם צם מהבוקר.
לקחתי את השני, אמי שוב הביטה בי: מה קורה לך? מה קורה לך?
יא בת טובים, מה קרה לך?
איך שהיא ראתה אותי היא נמסה (מרוב כעס), היא לא רוצה להבין, ואמרה לי מולם: תגוון, אמא, תגוון! השולחן גדול, תגוון, זה בשביל הקיבה שלך!
אבא שלי שם לב, הביט עלי ואמר לי: בלי עין הרע, אתה טוחן סמבוסק!
עניתי לו כן. וכולם יושבים סביב השולחן, כולנו יושבים ומביטים זה בזה,
ההוא עושה את התנועות (עם הראש),
והאורחים מהרהרים מה קורה להם (מיל’: מה קורה לשמיים שלהם)? מה קורה לאנשים האלה? מה קרה?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
כל התגובות לסרטון עוסקות בסוגיה אם אומרים סמבוסכ או סמבוסה.
=-=-=-=-=-=
בעבר הופיע אצלנו המשפט הבא, אותו כתב חגי פודור:
רמצ’אן בא מהשורש רמץ’ בספרותית: לוהט.
בעבר גם המוסלמים היו מעברים את השנה, ואז הרמדאן, החודש התשיעי, היה מתקיים בקיץ.
=-=
הרחבות:
השורש הערבי הספרותי ר.מ.צ’ כמו השורש העברי הנדיר ר.מ.ץ (וראו בהמשך), עוסק בהבטים שונים של חום:
* הפועל רַמַצַ’ رَمَضَ בבניין הראשון – צלה את-
* הפועל רַמִצַ’ رَمِضَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התחמם, נעשה לוהט; הלך על אדמה לוהטת משמש
* הפועל רַמַּצַ’ (אלצום) رَمَّضَ (الصّوم) בבניין השני – גמר אומר לצום
* הפועל אַרְמַצַ’ أرمض בבניין הרביעי – הכאיב; גרם ל- לכוויות
* רַמַץ’ رَمَض – מזג-אוויר חם מאוד, חום חזק של שמש
* רַמַאצַ’ה رماضة – חריפות, קושי
* רַמְצַ’אא’ رمضاء – אדמה לוהטת משמש; חום לוהט, שרב
* רַמַצַ’אן כַּרִים رمضان كريم – רמדאן מבורך (ברכה מקובלת לימי חודש רמדאן, שאינו נחשב חג. בסופו חל חג עיד אלפטר). התשובה המקובלת: אַללָּה אַכְּרַם الله أكرم – אלוהים מכובד יותר. מילון מילסון מרחיב: הביטוי رَمَضَان كَرِيم מתפרש בשתי דרכים: א. רמצׄאן הוא חודש של נדיבות ב. רמצׄאן הוא חודש שאללה ברכו בכבוד מיוחד
* טוּבּ/מִדְפַע רמצ’אן طُوب/مدفع رمضان – תותח רמדאן (שמודיע על שבירת הצום)
* חַרְבּ רמצ’אן حرب رمضان – אחד השמות של מלחמת יום כיפור
* רַמַצַ’אנִיַּאת رمضانيّات – ענייני רמדאן; סיפורי רמדאן
* פַוַאזִיר רמצ’אן فوازير رمضان – חידות/חידוני רמדאן (בטלוויזיה)
* מֻסַאבַּקַאת רַמַצַ’אן مسابقات رمضان – תחרויות חידונים של חודש רמדאן
* פאנוס (ברבים פַוַאנִיס) רַמַצַ’אן فانوس رمضان – פנס יפה ומעוטר, שהוא חלק מהקישוטים ששמים בבתים בחודש רמדאן
* בִּחְ’לֹט שַעְבַּאן בְּרַמַצַ’אן بخلط شعبان برمضان – מבלבל לגמרי את הדברים, הופך את היוצרות (מיל’: מתבלבל בין החודשים המוסלמים שעבאן ורמדאן)
=-=
אומר ויקימילון:
רֶמֶץ
לשון חז”ל: שארית מדורה שעוד בוערת אחרי דעיכת הלהבות.
”כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַחֲמַת הָאֵשׁ, זֶה הוּא שְׁחִין; אֵיזוֹ הִיא מִכְוָה, נִכְוָה בְגַחֶלֶת אוֹ בְרֶמֶץ, כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ, זוֹ הִיא מִכְוָה.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ט, משנה א)
התמונה: מהרשת
זה היה הפוסט ה- 2,468 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
