פורסם לראשונה ב- 14.5.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי ב- 21.4.21, שמופיע בתגובה הראשונה.
אז מילת היום היא –
חַ’רַאבּ خَرَاب – חורבן, הרס; קלקול, תקלה; שממה, מקום חרב, חורבה
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
כותרת הסרטון:
אִסְרַאאִיל אִנְתַצַרַת עַלַא כּוֹרוֹנַא إسرائيل انتصرت على كورونا – ישראל ניצחה את הקורונה
אין לי מושג מי הדובר בסרטון, אך הדיבור שלו נשמע מקומי מאוד, למרות שמהתוכן עולה שהוא לא חי בישראל.
וזו לשון הסרטון:
צבאח אלח’יר
אמבארח חכומת אסראאיל אעלנת אנתהאא’ חאלת אלטוארא’ אלח’אצה באלכורונא, יא אח’ואן.
אנתהוא, ח’לצוה. טעמוא כל אלשעב ואנתהת אלכורונא ענדהם.
קאלוא ללנאס פי אלבדאיה: בדכש תתטעם? אנת חר
ממנוע תרוח לא עלא מול ולא עלא סוברמארכת ולא דאארה חכומיה ולא בנכ ולא אי קטאע ח’אץ אלא ומעכ שהאדת אלתטעים.
אצ’טרת אלנאס, ראחת כלהא תטעמת.
תטעמת אלנאס, פתחוא אלבלד:
אלאראגיל פאתחה, אלמטאעם פאתחה, אלכאפיהאת פאתחה
אלנאס פוק בעצ’הא עלא אלשט,
ואחנא לסה עמאלנא מנתחצר
אחנא לסה, אלדול אלערביה, לסה עלא אפתח קטאע וסכר קטאע וארתפעת אלחאלאת ונזלת אלחאלאת, וח’איפין ליאח’דוא אללקאח, קאל ביאת’ר עלג’ינאת
יא אח’י, ח’לי יאת’ר ע אלג’ינאת, בלכי תעדלת האלג’ינאת הי!
דח’יל רבכו! לאקוא לנא חל!
אחנא נאס פי ענדנא פלוס בעשראת אלאלופאת צארת בטלת תסוא לירה
ועלינא אג’ראא’את מש קאדרין נדפעהא
מחלאתנא כלהא מסכרה, יא ג’מאעה
מנשאן רבכו, לאקוא לנא חל, אנח’רבת ביותנא, אנח’רבת ביותנא!
אללה יג’יבהא ע ח’יר, יא רב
صباح الخير
امبارح حكومة إسرائيل أعلنت انتهاء حالة الطّوارئ الخاصّة بالكورونا، يا إخوان.
انتهوا، خلّصوه. طعّموا كلّ الشّعب وانتهت الكورونا عندهم.
قالوا للنّاس في البداية: بدّكش تتطعّم؟ إنت حرّ
ممنوع تروح لا على مول ولا على سوبرماركت ولا دائرة حكوميّة ولا بنك ولا أيّ قطاع خاصّ إلّا ومعك شهادة التّطعيم.
اضطرّت النّاس، راحت كلّها تطعّمت.
تطعّمت النّاس، فتحوا البلد:
الأراجيل فاتحة، المطاعم فاتحة، الكافيهات فاتحة
النّاس فوق بعضها على الشّطّ،
واحنا لسّة عمالنا منتحصر
إحنا لسّة، الدّول العربيّة، لسّة على: افتح قطاع وسكّر قطاع، وارتفعت الحالات ونزلت الحالات، وخايفين لياخدوا اللّقاح، قال: بيؤثّر علجينات
يا أخي، خلّي يؤثّر ع الجينات، بلكي تعدّلت هالجينات هي!
دخيل ربّكو! لاقوا لنا حلّ!
إحنا ناس، في عندنا فلوس بعشرات الألوفات صارت بطّلت تسوى ليرة
وعلينا إجراءات مش قادرين ندفعها
محلّاتنا كلّها مسكّرة، يا جماعة
منشان ربكو، لاقوا لنا حلّ، انخربت بيوتنا، انخربت بيوتنا!
الله يجيبها ع خير، يا ربّ
בוקר טוב
אתמול ממשלת ישראל הכריזה על סיום מצב החירום בשל הקורונה.
הם סיימו, גמרו עם זה. חיסנו את כל העם ונגמרה אצלם הקורונה.
אמרו לאנשים בהתחלה: אתה לא רוצה להתחסן? אתה חופשי
אבל אסור לך ללכת לא לקניון ולא לסופרמרקט ולא למשרד ממשלתי ולא לבנק ולא ל(בתי עסק ב)מגזר הפרטי אם אין לך תעודת חיסון.
האנשים נאלצו והלכו כולם להתחסן.
האנשים התחסנו, ואז פתחו את המדינה:
מקומות עישון הנרגילות פתוחים, המסעדות פתוחות, בתי הקפה פתוחים
האנשים אחד מעל השנים בחופים
ואנו עדיין בסגר.
אנו עדיין, ארצות ערב, עדיין במצב של: פתח מגזר, סגור מגזר, יש עלייה במספר החולים, יש ירידה במספר שלהם, ופוחדים להתחסן כי אומרים: “זה משפיע על הגֵּנים”.
בן אדם, שישפיע על הגנים! אולי הגנים ישתפרו/ישתנו!
בחיאת רבכום! מצאו לנו פתרון!
אנו אנשים, יש לנו כסף בעשרות אלפים, ועכשיו הוא לא שווה אגורה
ויש לנו הוצאות שאנו לא מצליחים לשלם
כל החנויות שלנו סגורות.
למען האל, מצאו לנו פתרון, הבתים שלנו נהרסו, הבתים שלנו נהרסו!
יהיה טוב, אלוהים
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
חַ’רְבַּאן خربان – מקולקל (מכשיר, אך גם אוכל), הרוס, גרוע, “על הפנים”
השורש הערבי ח’.ר.ב עוסק בחורבן, הרס וקלקולים. בכך הוא דומה למקבילו העברי ח.ר.ב.
בסלנג עברי אומרים “המצב ח’רבאנה”, משום מה בנקבה…
ונא לא להתבלבל עם השורש הערבי ח.ר.ב העוסק במלחמות.
* הפועל חַ’רִבַּ خرِب בספרותית ו- חִ’רֶבּ خرب במדוברת, בבניין הראשון, שמילת היום ח’ראב היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – נהרס, התקלקל; הורע; (אוכל) נרקב
* הפועל הספרותי חַ’רַבַּ خرَب גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – הרס, החריב, מוטט; קלקל
* חַ’רַאבּ خراب, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חורבן
* הפועל חַ’רַּבּ خرّب בבניין השני – הרס, מוטט, קלקל
* תַחְ’רִיבּ تخريب, שם הפעולה של הבניין – הרס, השמדה, השחתה, חבלה
* תַחְ’רִיבִּי تخريبيّ – של הרס, של טרור, טרוריסטי
* מֻנַטַּ’מַה תַחְ’רִיבִּיַּה منظّمة تخريبيّة – ארגון טרור
* אַעְמַאל תַחְ’רִיבִּיַּה أعمال تخريببّة – פעולות טרור
* מֻחַ’רֶּבּ مخرّب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מחבל, טרוריסט; הורס, משמיד
* הפועל תְחַ’רַּבּ تخرّب בבניין החמישי – נהרס; התקלקל
* חַ’רְבּ خَرْب או חֻ’רַאבַּה خُرابة – קוף המחט (לא שימושי, מוכר גם עם השורש ח’.ר.ם)
* אַלְוַצְ’ע חַ’רְבַּאן الوضع خربان – המצב “על הפנים”
* יִחְ’רֶבּ בֵּיתַכּ! يخرب بيتك – ייחרב ביתך
* יִחְ’רֶבּ עַקְלַכּ! يخرب عقلك – איזה שכל יש לך! (זו מחמאה, כן? מיל’: ייהרס השכל שלך)
גם מֻעַטַּל معطّل זה מקולקל, אך זהו שורש אחר, העוסק בעיקר בקלקול של מכשירים.
כתב לנו בזמנו הקורא יהודה כץ:
אשקא דריספק ח’ריב ביתר (בארמית): בגלל יתד של עגלה חרבה (העיר) ביתר
=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* חַ’רְבַּה خَربة – מום, חטא, טעות (לא בשימוש)
* חֻ’רְבַּה خُربة – חור, נקב; מום
* חִ’רְבֶּה خِربة – חורבה, מקום חרב, “ח’ירבה”
* חַ’רַּבְּהַא וּקַעַד עַלַא תַלְּהַא خربها وقعد على تلّها – גרם נזק והתנהג כאילו לא עשה דבר; הרס, אך לא היה אכפת לו (מיל’: החריב אותה וישב על חורבותיה)
* חֻ’רַּאפֶ תְנֵין בִּיחַ’רֶּבּ בֵּיתֵין خرّاف تنين بيخرّب بيتين – רכילות קטנה ביותר יכולה לגרום לנזק רב (מיל’: רכילות של שניים הורסת שני בתים)
* אִלְחַקֶ אלְבּוּם בִּידִלַּכּ עַ אלְחַ’רַאבּ الحق البوم بيدلّك ع الخراب – אל תתחבר לאנשים רעים! (מיל’: עקוב אחר הינשוף, הוא יוביל אותך לחורבה)
* בַּעֶד חַ’רַאבֶּ אלְבַּצְרַה / מַאלְטַא بعد خراب البصرة / مالطا – כבר מאוחר מדי, אי אפשר להחזיר זאת לאחור (מיל’: לאחר חורבן העיר בצרה / האי מלטה)
* חַ’רַאבּ בֵּית خراب بيت – אסון (מיל’: חורבן בית)
* מוֹת וּחַ’רַאבֶּ דְיַאר موت وخراب ديار – אסון כפול ומכופל, אסון נוראי (מיל’: מוות וחורבן בתים/ארצות)
* חַ’רַאבּ מֻלְכּ וַלַא סַרַאיַא שִרְכּ خراب ملك ولا سرايا شرك – עדיפה חורבה בבעלות פרטית ולא ארמונות בבעלות משותפת
* דַּבּוּר זַנּ עַלַא חַ’רַאבּ בֵּיתֹה دبّور زنّ على خراب بيته – גרם במו ידיו לחורבנו (מיל’: צרעה זמזמה [וכך הביאה טורפים/מזיקים] שהחריבו את ביתה)
* לַוְלַא חַ’רַאבְּהַא מַא כַּאן עַמַארְהַא لولا خرابها ما كان عمارها – כדי לבנות חדש צריך/כדאי להרוס את הישן; בזכות ההרס היה אפשר לבנות מחדש
בנוסף, חַ’רּוּבּ خرّوب – הוא עץ חָרוּב, או הפרי חרוב
ויקימילון אומר בנושא:
“החרוב נזכר לראשונה בלשון חז”ל, למרבה הפליאה אינו נזכר כלל בתנ”ך. שמו נובע, ככל הנראה, מצורתו, הדומה לחרב, אך יש המייחסים את שמו לתכולת המים הנמוכה שלו (יובש = חרבה). מארמית זלגה המילה לערבית וממנה ללשונות רבות, ביניהן איטלקית (carruba), צרפתית (caroube) ואנגלית (carob)”.
=-=-=-=
איך חרבונים קשורים לנושא שלנו היום?
נעיין בויקימילון:
“חִרְבֵּן
1. פלט צואה, עשה צרכיו.
אני לא מאמין!!! הגור שאספנו אתמול חרבן לי על כל הניירות שהיו לי על השולחן!!
“חַרבן לאט, חרבן בנחת, ודמיין שהמפקד מתחת” (כתובת נפוצה בבתי שימוש בצבא)
2. הרס, קלקל.
אבי חרבן כל סיכוי של הקבוצה לנצח במשחק.
גיזרון
ע”פ חֶרְבּוֹן. נהוג לקשור אותה למילה חֻרְבָּן; רוביק רוזנטל ב”מילון הסלנג המקיף” רואה כאן השפעה של המילה המדוברת خَرْبَان (חַ’רְבַּאן) שמשמעותה “פגום, מקולקל”, ואף היא גזורה מן השורש המקביל לח־ר־ב העברי. על כל פנים, המשמעות של “כישלון”, “קלקול” וכדומה נחשבת בדרך כלל כמשמעות היסודית של חרבון ונגזרותיה, שממנה התפתחה המשמעות התניינית של הטלת צואה. בניגוד לסברה זו, בר-אדון טוען כי השימוש במילה חרבון החל כהלצה של תלמידים במחזור הראשון של גימנסיה “הרצליה” (ראשית המאה ה-20), שהשתמשו בצירוף המקראי “חרבוני קיץ” ככינוי ציורי לגללי הבהמות המוטלים ברחובות. בהתאם לכך, המשמעות היסודית היא דווקא זו של הטלת צואה, והדמיון בצליל למילה הערבית חַ’רַא איננו מקרי כלל וכלל”.
=-=-=-=-=
קיימים מאות מקומות שבשמם מופיעה המילה חִ’רְבֶּה – חורבה.
מביניהם בחרתי את:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“חֻ’זַאעַה (בערבית: خزاعة) או חִ’רְבֶּתֶ אחְ’זַעַה הוא יישוב בדרום רצועת עזה בנפת ח’אן יונס, הממוקם כ-500 מטר מהגבול עם ישראל, כ-1.5 קילומטר ממערב לקיבוץ ניר עוז. אוכלוסייתו מונה כ-10,000 תושבים.
על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, אוכלוסיית היישוב מנתה באותה עת 990 נפש, ושטחי האדמה של הכפר היו 8,197 דונם.
על פי מקור ישראלי, היישוב הוקם לאחר מלחמת העצמאות. […]” (ויקיפדיה)
המוזר הוא, שלא מצאתי ברשת אזכור ערבי לגרסת השם עם המילה ח’רבה. מעניין.
בכל מקרה, בחרתי דווקא במקום הזה כדי להציג פה על קצה המזלג את:
“סיפור חִרְבֶּת חִזְעָה הוא סיפור מאת ס. יזהר שראה אור בהוצאת ספרית פועלים בשנת 1949, ואשר עוסק בגירוש תושבי הכפר הבדיוני חרבת חזעה, המייצג כפרים ערביים שנטען שתושביהם גורשו במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948 (אירועים הידועים בהיסטוריוגרפיה בשם “הנכבה”).
[…]
זהו הסיפור הישראלי הראשון שעסק בפרק זה בתקופת הקמת המדינה. בתקופות מאוחרות יותר עסקו בנושא היסטוריונים מאסכולת “ההיסטוריונים החדשים”, בהם אילן פפה ובני מוריס.
אף על פי שהספר חִרְבֶּת חִזְעָה עוסק בכפר בדיוני, ישנו כפר בשם דומה ברצועת עזה. […]” (שם)
זה היה הפוסט ה- 1,336 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
