פורסם לראשונה ב- 20.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
חַיְוַאן حَيْوَان, בספרותית חַיַוַאן, וברבים חַיְוַאנַאת حَيْوَانات – חיה
לשמיעה:
יהושע שלח לי סרטון טיקטוק, שמצורף לתגובה הראשונה.
גם הסרטון הזה הוא מהז’אנר הלא-ברור-לי-דיו של אנשים שמצלמים עצמם מחקים ומדבבים קומיקאים, כאשר פס הקול הוא של ההקלטה המקורית מהמופע. בנוסף, המקטעים האלה הם כמעט תמיד מנותקי הקשר, לא ברור מי, מה, למה וכמה.
וזהו תוכנו:
שו אסם ג’וזכ?
ג’וזי אסמה נמר
נמר?!?!
אה
מסג’ל ענדי אבוה לאיפאד, הון, ע’זאל!
נמר, ע’זאל, אלמהם חיואן. בקא תמה תחת אלנאשיונאל ג’יוע’ראפיכ כל אלנהאר ואחד נמר, ואחד צקר, ואחד פהד, ואחד ע’זאל
ולו ליה?
תקעד באלצאלה ותקול להן יא חיואנאת! כלהן ביג’וא
טיב יא סתי, שו בישתע’ל אלחיואן אללי ענדכ?
תקני תכייף
תקני?
תכייף
טכנאי מזגנים?
לא עזא, מש טכנאי מזגנים!
לכן?
חשאש! נרקומן
פי תקני תכייף?
יכפינא אלשר, חראם עליה
מן וין אנת עמלת לי איאה? נרקומן צאר תקני תכייף?!?!
מאהו מכיף ובילף ללכל צינגלה, צואריח’
شو اسم جوزك؟
جوزي اسمه نمر
نمر؟!؟!
اه
مسجّل عندي أبوه لإيفاد، هون، غزال!
نمر، غزال، المهمّ حيوان. بقى تمّه تحت الناشيونال جيوغرافيك كلّ النّهار واحد نمر، واحد صقر، واحد فهد، واحد غزال
ولو ليه؟
تقعد بالصّالة وتقول لهن يا حيوانات! كلّهن بيجوا
طيّب يا ستّي، شو بيشتغل الحيوان اللّي عندك؟
تقني تكييف
تقني؟
تكييف
טכנאי מזגנים?
لا عزا، مش טכנאי מזגנים!
لكن؟
حشّاش! נרקומן
في تقني تكييف؟
يكفينا الشرّ، حرام عليه
من وين إنت عملت لي إيّاه؟ נרקומן صار تقني تكييف؟!؟!
ماهو مكيّف وبيلفّ للكلّ صينجلة، صواريخ
– מה שמו של בעלך?
– בעלי שמו נמר
– נמר?!?!
– כן
– רשום אצלי: אבא של איפאד, פה, הוא ע’זאל (צבי)!
– נמר, צבי, מה שחשוב, הוא חיה. הפרצוף שלו תקוע מול נשיונל ג’יאוגרפיק כל היום: אחד נמר, אחד נץ, אחד ברדלס, אחד צבי (כולם גם שמות פרטיים של ערבים. שָלֵו)
– מה זה?
– אתה יושב בסלון וקורא להם: חיות! כולם באים
– טוב, גברת, במה עובדת החיה שאצלך?
– טכנאי מיזוג
– טכנאי?
– מיזוג
– טכנאי מזגנים?
– לא, לא טכנאי מזגנים!
– אז מה?
– סטלן, נרקומן
– איך טכנאי מיזוג?
– שלא נדע, הוא מסכן
– מאיפה הבאת לי את זה? נרקומן הפך לטכנאי מיזוג?
– הוא מכייף (משחק מילים בערבית בין כיף למיזוג, שכן מזגנים עושים כיף) ומגלגל לכולם צינגלה, “טילים” (סיגריות חשיש. שלו)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי Haim Monsonego על העזרה)
איפאד??? ממתי יש שם של גבר (בסדר, ילד…) ערבי איפאד?
האם אוזניי בוגדות בי?
מכיוון שגם הפוסט הבא יעסוק בסרטון בסגנון דומה, אך הפעם עם ה”מדבבת” לונא מנצור, שכבר הופיעה אצלנו עם ה”ז’אנר” הזה, והייתה לי תחושה ששתיהן מתבססות על אותו מערכון מקורי, החלטתי שאני חייב למצוא את המבצעת המקורית.
הרמז הראשוני: מדובר בערביה ישראלית, שכן התוכן שלה משולב בעברית.
פניתי לחברי Ovadia Mizrahi, שהפעיל מקורות ותוך כשעה חזר עם תשובה:
המערכון המקורי הוא משנת 2016, והוא נקרא אֻםּ אִיפַאד أمّ إيفاد (“אמא של איפאד”, אז אַלְחַמְדֻ לִלָּה, האוזניים שלי עדיין בסדר…) ואורכו 20 דקות.
עלילת המערכון: יועץ בית הספר של איפאד מגיע לאמו של איפאד כדי למלא איתה טופס לקראת פגישה של הילד עם הפסיכולוג של בית הספר.
ומי הקומיקאית-סטנדאפיסטית הכה מוכשרת? שמה עֹלַא אִסְחַאק عُلا إسحاق, ואני מודה שמעולם לא שמעתי עליה.
הקטע המקורי של היום מופיע בדיוק בקישור הבא:
בינגו!
=-=-=-=-=
התייחסנו לשורש של היום בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Matan Babian, שכתב לנו:
“אני מסוקרן לדעת מה פירוש המילה שהגיעה מערבית ונכנסה לעברית – “בחיאת”. אולי המילה הערבית ל”בחייך”?”
אז מילת היום היא –
בִּחְיַאת רַבַּّכּ بِحْيَاة رَبَّك – בחיי אלוהים!
מיל’: בחיי ריבונך!
וכן, זהו ביטוי של שבועה, בדיוק כמו: וַחְיַאת רַבַּّכּ وَحْيَاة رَبَّك / בִּחְיַאת/וַחְיַאת אַללָּה بِحْيَاة / وحْيَاة الله
וגם רק: בִּחְיַאתַכּ! بِحْيَاتك – בחייך!
וזו גם אופציה להשביע את בן השיח.
השורש כבר הופיע אצלנו בעבר בשלושה פוסטים נפרדים, אז ריכזתי כאן את שלושתם.
השורש של היום, ח.י.י, שזהה לגמרי למקבילו בעברית, הוא שורש מורכב מבחינה דקדוקית שכן הוא גם בגזרת הכפולים וגם ב- ל”י. בקיצור, חוויה. בערבית הוא נוגע לשני תחומי משמעות – חיים ובושה.
על השורש ה”אח” ח.ו.י התפרסם אצלנו פוסט נפרד:
תיהנו, ואם זה יהיה ארוך מדי, אז ש-
אַללָּה יְחַיִּיכּ الله يحيّيك – שאלוהים יאריך ימיך
בפנייה לאישה: אַללָּה יְחַיִּיכִּ(י) الله يحيّيكِ(ي)
בפנייה לרבים: אַללָּה יְחַיִּיכּוּ/ אַללָּה יְחַיִּיכֹּם الله يحيّيكو/ الله يحيّيكم
הדרך הספרותית לאמירת הברכה: חַיַּאכַּ אללָּה حيّاك الله
=-=-=-=
תַחִיַּה تحيّة – ברכת שלום (בצבא – הצדעה). ברבים: תַחִיַּאת تحيّات. ואין קשר מבחינת משמעות לשם תחיה בעברית.
* הפועל חַיַּא حيّا בבניין השני, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – ברך לשלום; השאיר בחיים
* הפועל אַחְיַא أحيا בבניין הרביעי – החיה, השיב לחיים, השאיר בחיים; השביח
* חַיּ حيّ וברבים אַחְיַאא’ أحياء – חי. וגם: שבט; שכונה
* חַיֶּה حيّة – נחש (רואים דמיון לשם חווה? מכירים את העוף הדורס חִוויאי, שצד למחייתו נחשים?)
* חַיַאה حياة – חיים (life)
* חַיַוִיּ حيويّ – חיוני
* חַיַוַאן حيوان וברבים חַיַוַאנַאת حيوانات – חיה, בעל חיים
* חַיַוַאן צאמֶת حيوان صامت – בהמה (מיל’: חיה “שותקת”, בניגוד לאדם, שיכול לדבר)
* חַיַוַאן מַנַוִיּ حيوان منويّ – תאי הזרע (מיל’: חיה זרעונית)
* חַדִיקַתֶ אלְחַיַוַאנַאת حديقة الحيوانات – גן חיות
* הפועל אִסְתַחְיַא استحيا בבניין העשירי – התבייש (במדוברת: אִסְתַחַא استحى)
* חַיַאא’ حياء – בושה
נשים מפורסמות עם שם זה:
* תחיה כַּרְיוֹכַּא تحيّة كاريوكّا הייתה רקדנית בטן ושחקנית מצרית. נולדה בשם בַּדַוִיַּה מְחַמַּד עַלִיּ אֶלנִּידַאנִיּ بدويّة محمّد عليّ النّيدانيّ (הדעות לגבי שמה המקורי חלוקות לגמרי בין הויקיפדיות בערבית, אנגלית ועברית…) אך אימצה את השם כריוכא לאחר שבשנות ה- 30 של המאה הקודמת נהגה לרקוד סמבה ברזילאית מסוג Karioka.
* תחיה אֶלְאַנְצַארִיּ تحيّة الأنصاريّ הייתה שחקנית מצרית.
* תחיה מחמד חַלִים تحيّة محمّد حليم הייתה אומנית חזותית מצרית.
* תחיה כַּאטֶ’ם تحية كاظم הייתה אשתו של הנשיא המצרי גמאל עבד אלנאצר. שיעית איראנית במקור.
האם כל התחיות הן מצריות? שאלה מצוינת. אולי אתם מכירים אחרות… ואולי גם כאלה שעדיין בחיים…
מילים מהשורש שעדיין לא אוזכרו על-ידינו:
* הפועל הספרותי חַיִיַ حَيِيَ בבניין הראשון (כן, כן, זה נשמע cha-yi-ya) – חי. צורת העתיד: יַחְיַא يحيا, שהוא כמובן אחד השמות הפרטיים המפורסמים (לא רק בקרב תימנים…). כשהפועל בא עם מילת היחס מִן من פירושו – התבייש מ-
* חַיַּ אללָּה حيّ الله – ביטוי במדוברת שפירושו: לא חשוב, לא משנה, איך שאתה רוצה
=-=-=-=-=
חַיּ حيّ – רובע, שכונה (בעיקר שכונה)
מילה זו, שצורת הרבים שלה היא אַחְיַאא’ أحياء, פירושה גם חי, ההיפך ממת, בדיוק כמו בעברית, והיא מופיעה היום בשל קיומם של ארבעה רְבָעִים בעיר העתיקה בירושלים.
“רבעים אמרת?”
כן, רבעים.
“מה פתאום רבעים? רבעים זה רבים של רֶבַע. רובעים זה רבים של רובע”.
ממש לא. בואו נשווה:
כותֶל – כְּתָלים
בורֶג – בְּרָגים
תואַר – תְּאָרים
נוהַל – נְהָלים
אז רובַע – רְבָעים.
המעניין הוא, שהרבעים היהודי והמוסלמי מכונים בערבית חי:
אַלְחַיֶּ אלְיַהוּדִיּ الحيّ اليهوديّ
אלחי אלְאִסְלַאמִיּ الحيّ الإسلاميّ
בעוד שהרבעים הנוצריים, הנוצרי והארמני, מכונים עם מילה אחרת לשכונה – חַארַה حارة:
חַארֶתֶ אלנַּצַארַא حارة النّصارى
חארת אלְאַרְמַן حارة الأرمن
הרובע היהודי מקבל גם הוא גרסה עם חארה:
חארת אלְיַהוּד حارة اليهود
אגב, חארת אליהוד הוא שם מקובל לשכונות של היהודים גם בערים ערביות בארצות ערב, למשל בקהיר ובדמשק.
אה… חבר’ה… אני שומע. להפסיק עם הצחקוקים!
חארה זה שכונה. עם חית גרונית גאה, עם הארכת התנועה. יופי של מילה.
זה שבעברית הפסקנו להבחין בין חית לח’ית (כף שאינה דגושה, לצורך העניין), ושאיננו מאריכים הברות ארוכות – זו בעיה שלנו, לא של הערבית.
המילה שמעוררת בכם אסוציאציות היא חַ’רַא, خرى, שנכנסה כפי שהיא לעברית.
=-=-=-=
בואו נעיף מבט בחלק קטן מהערך “חווה” בויקיפדיה:
“מדרש השם “חוה”
שמה הראשון מוענק לחוה בבראשית פרק ב’ כשם התואר “אישה”: “וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת” […]
בפעם השנייה מעניק אדם לאישה את השם חוה והכתוב מסביר אותו כך: “וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ, חַוָּה: כִּי הִוא הָיְתָה, אֵם כָּל-חָי”, וכך שמה מבטא חיים.
השם חוה קרוב למילה ‘חיויא’ מארמית, שפירושה נחש. דמיון השמות מופיע כמוטיב חוזר במדרשי חז”ל ואצל פרשני ימי הביניים, וכך דרשו חז”ל: “ניתנה לו לחיותו ומייעצתו כחיוויא (כנחש)…. ורבי חיא אמר: חִיוָא חִוְיָך חִיוָא דְאָדָם (הנחש נחשך (הישיאך עצה) ואת נחש לאדם”. במדרש זה מובעת תרעומת על האישה בעקבות חטא עץ הדעת, על כי שינתה את ייעודה ממדרש-שמה המקורי, למדרש-שם מעוות […]”.
אז אם אנו עוסקים בחווה, בחיים ובנחשים, בואו נכיר את-
“חִוְיַאי (שם מדעי: Circaetus) הוא סוג של דורס יום ממשפחת הניציים המתמחים באכילת נחשים.
מאפיינים
אורך גופו של החיוויאי נע בין 62 ל-70 ס”מ, מוטת כנפיו כ-190 ס”מ ומשקלו 1.1 עד 1.6 ק”ג. ראשו גדול ורחב ועיניו קבועות בחזית הפרצוף, כך שמראהו מזכיר דורס לילה. כנפיו הארוכות והרחבות משמשות אותו לדאייה על זרמי אוויר חמים. בזמן הדאייה סורק החיוויאי את נחלתו בחיפוש אחר טרף. ביכולתו לרפרף זמן ארוך באותו מקום אם יש לו צורך בכך.
מקור שמו של החיוויאי הוא במילה הארמית “חיויא”, שמשמעותה נחש, שכן זהו טרפו העיקרי: בעונה אחת יכול חיוויאי לטרוף מאות נחשים. החיוויאי נוחת על הנחש בשתי רגליו, קוטל אותו במכת מקור ומתחיל לבלעו מהראש. ידועים מקרים שבהם הנחש המתגונן נשך בחוזקה חיוויאי או נכרך על צווארו וחנק אותו למוות. נחשים גדולים במיוחד נוהג החיוויאי לשמוט מגובה רב ולאכלם רק אחרי מותם. בנוסף לנחשים אוכל החיוויאי זוחלים אחרים […]” (ויקיפדיה).
=-=-=-=-=-=-=
נסיים את הפוסט עם שירו המפורסם של הזמר העיראקי האחד והיחיד נַאטֶ’םֶ אלְעַ’זַאלִי ناظم الغزالي. השיר נקרא מַיְחַנַא (שם של בחורה) וברכת היום מופיעה בו בגרסה מקוצרת…
הנה קישור להופעה של אלע’זאלי עם השיר, וישנם ביצועים מודרניים יותר (של מבצעים אחרים, מן הסתם) באיכות טובה יותר:
=-=-=-=
תוספות ששלח לנו בזמנו הקורא יהודה כץ:
ביוגרפיה: סירת חיאה سيرةُ حَياة
ביולוגיה: עלם אלאחיאא’ عِلْمُ الْأَحْياء
בירך לשלום: אלקא אלתחיה أَلْقى التَّحِيّة
הביא למותו: אודא בחיאתה أَوْدَى بِحَياتِهِ
הצדיע: אלקא אלתחיה אלעסכריה أَلْقى التَّحِيّة الْعَسْكَرِيّة
אורח חיים: נמט אלחיאה نَمَطُ الْحَياة
איכות החיים: ג’ודת אלחיאה جَوْدةُ الْحَياة
כיבד בנוכחותו: אחיא أَحْيا
מהלך החיים: מג’רא אלחיאה مَجْرى الْحَياة
נותר בחיים: בקי עלא קיד אלחיאה بَقِيَ عَلى قَيْدِ الْحَياة
סיכן את חייו: ח’אטר פי חיאתה, ערצ’ חיאתה ללח’טר خاطَرَ في حَياتِهِ, عَرَّضَ حَياتَهُ لِلْخَطَر
עורק החיים: שריאן אלחיאה شَرْيانُ الْحَياة
זה היה הפוסט ה- 1,308 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
