פורסם לראשונה ב- 21.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.
עובדיה שלח לי סרטון, שמופיע בתגובה הראשונה.
אז מילת היום היא –
עַ’לְטַה غَلْطَة וברבים עַ’לְטַאת غلطات או אַעְ’לַאט أغلاط – טעות, שגיאה
לשמיעה:
בסרטון מופיעה הדוגמנית והשחקנית הישראלית לוּנַא מַנְצוּר لونا منصور, אך כמיטב מסורת טיק טוק (שעדיין זרה לי ואני די מתכחש לה) היא רק מדבבת הקלטה של מישהי אחרת, כנראה סטנדאפיסטית.
וזו לשונו:
ענדכ ולאד?
ענדי, אה
כם ולד?
ולדין, ולד, ות’לאת’ה באלע’לט, ואלצע’יר באלע’לט אח’רא
סבעה?
סבעה, כל מרה בטלעוא שכל
סבעה מנשאן אללה, סבעה!
ילא, עיש
שו אסאמיהן אלסבעה?
כלהן ואאל, בס מעתז אסמה אבראהים. אהונהן, זי מרת עמי עמלת
…?
אה אלא
ענדכ אולאד בשתע’לוא?
ענדי ת’לאת’ה
ת’לאת’ה אולאד?
אה
שו בשתע’לוא?
אלכביר מהנדס
מהנדס
מהנדס, אחנא היכ בנקול. אלת’אני מחאמי
חלו
אלת’אלת’ חראמי, נצאב
איה?
נצאב
ובתקוליהא באלתם אלמליאן, מכיפה?
הדא אללי מעישנא! אלבקאיה באלאבטלה כלה בנקט, הדא אלוחיד, אסמאללה עליכ, מא אח’ף אידה, בדכ, הדיכ אלמרה נט’ף מחל כהרבא, ט’ל קומקום אד’א בדכ
לא לא
ולא אשי?
יסלמוא. טיב, קולי לי
אה
عندك ولاد؟
عندي، اه
كم ولد؟
ولدين، ولد، وثلاثة بالغلط، والصّغير بالغلط أخرى
سبعة؟
سبعة، كلّ مرّة بطلعوا شكل
سبعة منشان الله، سبعة!
يلّا، عيش
شو أساميهن السّبعة؟
كلّهن وائل، بس معتزّ اسمه إبراهيم. أهونهن، زي مرة عمّي عملت
???…؟
اه الا
عندك اولاد بشتغلوا؟
عندي ثلاثة
ثلاثة اولاد؟
اه
شو بشتغلوا؟
الكبير مهندس
مهندس
مهندس، احنا هيك بنقول. الثّاني محامي
حلو
الثّالث حرامي، نصّاب
ايه؟
نصّاب
وبتقوليها بالتّم المليان، مكيّفة؟
هدا اللّي معيّشنا! البقاية بالאבטלה كلّه بنقّط، هدا الوحيد، اسم الله عليك، ما أخفّ ايده، بدّك، هديك المرّة نظّف محلّ كهربا، ظلّ קומקום إذا بدّك
لا لا
ولا اشي؟
يسلموا. طيّب، قولي لي
اه
– יש לך ילדים?
– יש לי, כן
– כמה ילדים?
– שני ילדים, ילד, שלושה בטעות, והקטן גם בטעות
– שבעה?
– שבעה, בכל פעם יוצא מספר אחר
– שבעה, למען האל! שבעה!
– יאללה, שיהיה
– מה שמותיהם, של השבעה?
– כולם ואאל, רק מעתז שמו אבראהים. עשיתי את זה קל, עשיתי כמו חמותי
– …?
– כן, ברור
– יש לך ילדים שעובדים?
– יש לי שלושה
– שלושה ילדים?
– כן
– הגדול מהנדס
– מהנדס
– מהנדס כך אנחנו אומרים. השני עורך-דין
– יפה
– השלישי גנב, רמאי
– מה?
– רמאי
– את אומרת את זה בגלוי/בלי בושה? מרוצה מעצמך?
– הוא זה שמפרנס אותנו! כל השאר מובטלים, שקל פה, שקל שם. הוא היחיד, בלי עין הרע, היד שלו זריזה/הוא מהיר וזריז, בפעם הקודמת הוא רוקן חנות למוצרי חשמל, נשאר קומקום אם אתה רוצה
– לא, לא
– שום דבר?
– תודה. טוב, תגידי לי
– כן
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי Haim Monsonego על העזרה)
כך הקטע נגמר.
מה זה? למה הקשבנו כעת? מה הקשר בין הדוברים? למה זה מתנתק פה?
מעיון תוכנִי ברשת ניתן למצוא את המקטעים המקוריים הבאים של הקטע, אך גם הם מקוטעים וחסרי הסבר:
וזה מחזיר אותי לפוסט האחרון, שעסק בחיות. אז הנה שוב קטע ממנו:
גם הסרטון הזה (מהפוסט הקודם) הוא מהז’אנר הלא-ברור-לי-דיו של אנשים שמצלמים עצמם מחקים ומדבבים קומיקאים, כאשר פס הקול הוא של ההקלטה המקורית מהמופע. בנוסף, המקטעים האלה הם כמעט תמיד מנותקי הקשר, לא ברור מי, מה, למה וכמה.
מכיוון שגם הפוסט הבא (כלומר זה של היום…) יעסוק בסרטון בסגנון דומה, אך הפעם עם ה”מדבבת” לונא מנצור, שכבר הופיעה אצלנו עם ה”ז’אנר” הזה, והייתה לי תחושה ששתיהן מתבססות על אותו מערכון מקורי, החלטתי שאני חייב למצוא את המבצעת המקורית.
הרמז הראשוני: מדובר בערביה ישראלית, שכן התוכן שלה משולב בעברית.
פניתי בחזרה לעובדיה, שהפעיל מקורות ותוך כשעה חזר עם תשובה:
המערכון המקורי הוא משנת 2016, והוא נקרא אֻםּ אִיפַאד أمّ إيفاد (“אמא של איפאד”) ואורכו 20 דקות.
עלילת המערכון: יועץ בית הספר של איפאד מגיע לאמו של איפאד כדי למלא איתה טופס לקראת פגישה של הילד עם הפסיכולוג של בית הספר.
ומי הקומיקאית-סטנדאפיסטית הכה מוכשרת? שמה עֹלַא אִסְחַאק عُلا إسحاق, ואני מודה שמעולם לא שמעתי עליה.
הקטע המקורי של היום, היום כלומר הפוסט הנוכחי, מופיע בדיוק בקישור הבא:
בינגו!
=-=-=-=-=
בעבר הממש רחוק התפרסם אצלנו המיני-פוסט הבא:
עַ’לַט غلط – טעות; שגוי, מוטעה; בטעות
לשמיעה:
הצורה ע’לט היא מה שנקרא בדקדוק שם קיבוצי.
לא, אין קשר לא לקיבוץ לא למושב ולא לכפר. אלו מילים שמבחינה לשונית הן שם עצם זכר יחיד (כמו כסף, נשק, ציוד, רכב וכו’, בעברית), אך מבחינת משמעות פירושן רבים.
כך שאם נדייק, ע’לט זה טעויות, או מציאוּת של טעויות. אם נוסיף למילה של היום ה”א בסוף (או בשמה הנכון תא מרבוטה), נקבל טעות אחת, ספציפית:
עַ’לְטַה غلطة, ואז נוכל גם להטות בריבוי: עַ’לְטַאת غلطات – טעויות.
(והשוו: סַמַכּ – דגים, סַמַכַּה – דג אחד, ואם למישהו זה מזכיר את דג השמך, הוא הפורל, אז זה כי זה אותו השורש).
שם התופעה בערבית: אִסְםֶ אלְוַחְדַה اسم الوحدة – השם של היחידה האחת
אך ראו זה פלא! למרות שהמילה בצורה קיבוצית, ויש לה צורה פרטנית עם ה”א בסוף, גם למילה ע’לט יש צורת ריבוי, משלה: אַעְ’לַאט أغلاط, אולם היא אינה בשימוש.
=-=-=-=
זה היה אז. תוספות עדכניות:
השורש הערבי ע’.ל.ט עוסק בעיקר בטעויות:
* הפועל עִ’לֶט غلط בבניין הראשון, עַ’לִטַ בספרותית – טעה, שגה; התייחס לא יפה אל-, קילל; הסתכסך; רימה
* עִ’לֶט פִי- غلط في- – התייחס לא יפה ל-, פגע פגיעה חמורה ב-
* עִ’לֶט פִי חַקֹּה غلط في حقّه – עשה לו עוול, קיפח אותו
* עִ’לְטוּא פִי בַּעֶצְ’הֹם غلطوا في بعضهم – הסתכסכו מאוד, בצורה רצינית
* מַעְ’לוּט مغلوط, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מוטעה; טעות
* הפועל עַ’לַּט غلّط בבניין השני או אַעְ’לַטַ أغلط ברביעי – הטעה; חשב את- לטועה
* הפועל עַ’אלַט غالَط בבניין השלישי – רימה, מסר פרטים לא נכונים, הטעה, הוליך שולל
* מֻעַ’אלַטַה مغالطة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הערמה, הטעיה, הולכת שולל
* הפועל הספרותי תַעַ’אלַטוּא تغالطوا בבניין השישי – הטעו אלו את אלו
* מִעְ’לַאט مِغلاط – מי שמרבה לטעות
* מַעְ’לַטַה مغلطة – טענה או ראייה כוזבת
* אֻעְ’לוּטַה أغلوطة וברבים אַעַ’אלִיט أغاليط – הטעיה, דבר מטעה
* מֻש עַ’לַט مش غلط – בסדר, אני מסכים איתך (מיל’: לא טעות)
* עַ’לַט מַטְבַּעִיּ غلط مطبعيّ – טעות דפוס, טעות הקלדה
* אֶלְעַ’לַט מַרְדוּד الغلط مردود – טעיתי, אני אשם, טעות – לעולם חוֹזֵר “(בראשי תיבות: טל”ח) הוא ביטוי שמשמעותו היא כי במקרה של טעות, רשאי השוגה לחזור בו מטעותו בכל שָלָב. מקובל לציין ‘טל”ח’ (ובהשפעת האנגלית ‘ט.ל.ח.’; כתיב זה שגוי ואינו תואם את כללי האקדמיה ללשון) בשוליהם של מחירונים, דפי חשבון ומסמכים עסקיים דומים, כדי להבהיר שטעות שנפלה בהם בתום לב לא תחייב את הטועה […]”. (ויקיפדיה)
* מַא עֶ’לְטֶש פִי אלְבֻּחַ’ארִיּ ما غلطش في البخاري – הוא לא טעה כל כך, לא צריך להענישו (מיל’: הוא לא טעה [במובן: זה לא שהוא טעה] באוסף החדית’ים [הנחשב והמהימן] של אלבח’ארי)
* אֶלנַּבִּיּ עִ’לֶט النّبيّ غلط – (כולם טועים, אפילו) הנביא טעה
* נֻמְרַה עַ’לַט نُمْرَة غلط – מספר שגוי, טעות במספר
* עַ’לְטַאן غلطان – טועה, שוגה
* עַ’לְטַתֶ אלשַּאטֶר בְּאַלְף (עַ’לְטַה) غلطة الشّاطر بألف (غلطة) – אדם פיקח כמעט שאינו טועה (מיל’: טעותו של הפיקח [שווה] אלף טעויות, זאת מכיוון שאם פיקח טועה, והרי אין מצפים ממנו לטעות, מדובר בטעות כבירה)
* סֻבְּחַאן אִללִּי מַא בִּעְ’לַט سبحان اللّي ما بغلط – כל אחד טועה (מיל’: השבח לזה שאינו טועה, כלומר לאללה. המקור הספרותי: סֻבְּחַאן אלַּדִ’י לַא יַעְ’לַט וַלַא יַנְסַא سبحان الّذي لا يغلط ولا ينسى השבח לזה שאינו טועה ואינו שוכח)
ולפני שתגיבו, אז-
חַ’טַא خَطَا (חַטַא’ خطأ בספרותית) וברבים אַחְ’טַאא’ أخطاء – טעות, שגיאה; עבירה; חטא
בעיקרון, הן ע’לט(ה) והן ח’טא הן טעויות. השימוש ב- ח’טא הוא טיפה יותר ספרותית, במשלב טיפה יותר גבוה.
מעבר לכך אני לא מוצא בין שתי המילים פערים תוכניים/סמנטיים מהותיים.
על ח’טא היה לנו פוסט נפרד:
=-=-=-=-=-=
ועכשיו קטע למיטיבי קריאה:
גם המילה ע’לטה מחזירה אותי 33 שנים אחורה, לכיתת המזרחנים שלי בתיכון, ול- “מִקְרָאָה ערבית למתקדמים” של יעקב אייל-לנדאו.
באותן שנים התלמידים למדו את אחד הסיפורים הקצרים היפים –
אֶלְעַ’לְטַה אֶלְאַחִ’ירַה الغلطة الأخيرة – הטעות האחרונה
של הסופר המצרי אִחְסַאן עַבְּדֶ אלְקֻדּוּס إحسان عبد القدّوس, ש- “היה סופר, עיתונאי והוגה דעות מצרי ועורך בעיתונים “אל-אח’באר” ו”אל-אהראם”. ידוע בכתיבתם של רומנים רבים שעובדו לסרטים” (הציטוט מויקיפדיה)
לא התאפקתי, ותרגמתי אותו לטובת כולם:
תפקידו על הבמה אינו מתארך יותר משתי דקות: הוא נכנס למרפאה של הרופא, צוחק בלעג ואומר:
“מצאתי סוף סוף את הטיפול המועיל, שקצרה ידה של הרפואה להגיע אליו”
הוא מוציא אקדח מכיסו, יורה בראשו, ומת.
ואז מתחיל הרופא לספר את סיפורו, שנמשך לאורך שאר מערכות המחזה.
תפקיד קטן, שאינו נמשך יותר משתי דקות, תמורתו קיבל שכר של חמישים גרושים (של לירה מצרית. שָלֵו) עבור כל לילה. הוא הזדקק ליותר מאשר אותם חמישים גרושים, שכן אשתו הייתה חולה, בנו שוטט ברחובות לאחר שסולק מבית הספר, ובעל בית המרקחת, הירקן, החלבן ומוכר הלחם – כולם הפסיקו לבוא איתו בקשר של מסחר ואף החלו לרדוף אותו. בעל הבית שלו הזהירו בסילוק מהבית אם לא ישלם את חובותיו. הוא היה זקוק לחמישים לירות כאן ועכשיו כדי שיוכל להמשיך לחיות,. כבר שבועות הוא הפציר במנהל הלהקה שילווה לו חמישים לירות, אך הוא סירב. הוא עבד איתו 15 שנים ארוכות, ליווה אותו בימים השחורים ובימים הלבנים, אך הוא סירב. השנים הארוכות יחדיו לא הועילו לו. הוא לא הופתע מסירובו, שכן הוא תמיד סירב. טבעו היה לסרב. למרות זאת הוא ליווה אותו 15 שנים. אולי כי היה חלש אופי ולא יכול לשחרר עצמו מהליווי הזה או להתקומם נגדו, ואולי כי יצר האומנות שלו היה תמיד גובר על יצר ההתקוממות שלו.
כן, הוא מחובבי האומנות. הוא הקדיש את כל חייו לתיאטרון, ולמרות זאת חלקו באומנות ועל הבמה הסתכם רק בתפקידים המשניים הקטנים האלה. האומנות התפתחה ותחומיה התרחבו, הופיע הקולנוע שנתן אלפים לאומנים, אך הוא לא התפתח. הוא נשאר נאמן לבמה בימיו האפלים ביותר, מסתפק בתפקידיו המשניים הקטנים. אך הוא הרגיש שתפקידו במחזה הזה אינו קטן. זהו תפקיד חשוב. הסיפור כולו סובב סביב המילה שהוא אומר. הוא הרגיש שהוא מגלם את הדמות הזו כפי שלא גילם שום דמות תיאטרלית קודם לכן. הוא הרגיש שהוא שוכח את עצמו, את בעיותיו, את אשתו החולה, את בנו, את הירקן ואת בעל הבית. שוכח כל דבר ולו רק שיעלה על הבמה. הדמות הזו החלה ללוות אותו יום אחר יום, אפילו מחוץ לתיאטרון. הוא שחקן עצום, עצום מאוד. בכל לילה הוא הרגיש שהוא עולה ועולה בעוצמתו האומנותית ושהוא מתקרב לגבול השלמות האומנותית, מתקרב מאוד…
הוא הסתנן לחדר המנהל לפני שהגיע הזמן שעליו להופיע. הוא הוציא ממגירה אותה הכיר היטב אקדח, ושם במקומו את האקדח של ההצגה, איתו הוא נהג להופיע. אחר-כך יצא אל הבמה, כשבעיניו מבט נבוך. הוא צעד צעדים איטיים, כאילו היה מרחף מעל העננים, כאשר לחייו רועדות ושפתיו משתרבבות. הוא נעמד שותק מול הרופא, ושתיקתו התארכה.
סוג של דממה, ציפייה וחרדה אפפו את הקהל. קולו של הלחשן עלה:
“מצאתי סוף סוף את הטיפול המועיל…”
חיוך לעגני מר עלה על שפתיו של השחקן, והוא אמר במילים איטיות, כאילו הוא יורק אותן בפניו של עמיתו:
“מצאתי סוף סוף את הטיפול המועיל…”
הלחשן שב ולחש:
“…שקצרה ידה של הרפואה להגיע אליו”
השחקן שתק זמן ממושך, ואז אמר, בחיוכו המר, במילים איטיות אף יותר:
“…שקצרה ידו של העולם להגיע אליו. שאלוהים יסלח לי וייקח תחת חסותו אחרי לכתי את אשתי ואת בני”
ידו רעדה מעט, הוא הושיט אותה ושלף את האקדח, וירה בראשו.
מנהל הלהקה לחש באוזנו של עוזרו:
“תראה את הטיפש, הוא לא יודע ללמוד אפילו שתי מילים בעל-פה. נכה משכרו חמישים גרושים!”
=-=-=-=
זה היה הפוסט ה- 1,309 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
