פורסם לראשונה ב- 8.10.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Avraham Hasson, שכתב לנו בתגובות על הפוסט ע’ול (מפלצת):
“לגבי ע’ול, ישנו פתגם ערבי עתיק: שלושה דברים לא נמצאים: אַלְע’וּל וַאלְעַנְקַאא’ וַאלְחִ’לֶּ אלְוַפִיּ. בתרגום: שלושה דברים לא נמצאים בעולם: המפלצת והמפלצת המעופפת והחבר הנאמן”.
וכמה ימים אח”כ, בלי קשר, כתבה חרות שטרית:
“גיליתי משהו נחמד: בערבית ח’ל זה הפר (ביח’ל – מפר)
ואז קפץ לי הפסוק מספר במדבר ל’ ג’:
‘אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה’ אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה’ “
אז מילת היום היא –
מְחַ’לַּלַאת مْخَلَّلَات – חמוצים
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
לגבי מה שכתב אברהם, מצאתי את הקטע הבא באתר סעודי בשם “מכה” (התרגום שלי):
جاء في الأساطير عند العرب أن المستحيلات ثلاثة، وهي الغول والعنقاء والخل الوفي. الغول كائن خرافي يرد ذكره في القصص الشعبية والحكايات الفلكلورية، يتصف هذا الكائن بالبشاعة والوحشية والضخامة، وغالبا ما تتم إخافة الأطفال بقصصه. أما العنقاء فهو ذلك الطائر الأسطوري ذو العنق الطويل الذي يخافه الجميع لكبر حجمه وقوته الخارقة. أما الخل الوفي فعد من المستحيل وجود صديق وفي مخلص ويحمل مشاعر خاصة لصديقه ويكون حوله عند الشدائد.
“באגדות של הערבים מצוין כי שלושה דברים אינם אפשריים: הע’ול, העַנְקַאא’ והחבר הנאמן.
הע’ול הוא יצור אגדי המוזכר בסיפורים עממיים ובפולקלור. הוא מתואר כמכוער, פראי ועצום, ולרוב הוא משמש להפחדת ילדים בסיפורים.
הענקאא’ היא עוף מיתולוגי מפחיד בשל צווארו הארוך, גודלו וכוחו האדיר (מזוהה לא פעם עם עוף החול, פניקס. שָלֵו).
החבר הנאמן מוזכר מכיוון שבלתי אפשרי למצוא חבר נאמן, שיש לו רגשות אישיים כלפי חברו ושהוא נמצא לידו בעת צרה”.
=-=-=-=
על השורש ח’.ל.ל היה לנו פוסט בעבר:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Maayan Gal, שכתב לנו:
“חשבתי שיהיה אולי נחמד לכתוב על מח’ללאת مخلّلات ומה זה בדיוק ח’יאר מח’לל خيار مخلّل؟”.
אז מילת היום היא –
מְחַ’לַּל مخَلَّل – חמוצים (בערבית המילה מופיעה בעיקר בצורת היחיד)
חְ’יַאר זה מלפפונים…
השורש הערבי ח’.ל.ל (בגזרת הכפולים) עוסק בהחמצת ירקות, בחומץ ובקלקול, שהוא גם סוג של החמצה… (בעברית)
ונא לא להתבלבל עם השורש השונה ח.ל.ל, העוסק בהיתרים/איסורים הלכתיים, ובכיבוש (מה שמעניין הוא שגם ח’לל עוסק בכיבוש/כבישה, אבל של ירקות…)
* הפועל חַ’לַּל خلّل בבניין השני – החמיץ, כבש בחומץ, הכין חמוצים. מילת היום היא צורת הבינוני הפעול של הפועל
* הפועל הספרותי אַחַ’לַּ أخلّ בבניין הרביעי – פגע, הפר (זה הפועל אליו התייחסה רעות)
* חִ’לּ خِلّ וברבים אַחְ’לַאל أخلال, בספרותית – חבר, חבר נאמן (זו המילה אותה הזכיר אברהם)
* חַ’לִיל خليل, בספרותית – חבר, ומכאן שם העיר חברון בעברית, שכן אברהם אבינו היה חבר: אַלְחַ’ִליל الخليل. הקורא J.J. Hirsch מרחיב לנו רבות בנושא בתגובות: ח’ליל זה גם ידיד נפש של אללה. מוזמנים לקרוא.
* חַ’לּ خَلّ – חומץ
* חִ’לַאלַ خلال, בספרותית – במהלך, במשך (מילת יחס)
* חַ’לַל خلل וברבים חִ’לַאל خلال – תקלה, פגם, קלקול, מום, נזק
* חַ’לַל פַנִּיּ خلل فنّيّ – תקלה טכנית
* עַקְלהֹ מַחְ’לוּל عقله مخلول – מבולבל (מיל’: השכל שלו מקולקל. מח’לול היא צורת הבינוני הפעול של הפועל בבניין הראשון, שאינו בשימוש)
* דוּדֶ אלְחִ׳לּ מִנַּא וּפִינַא دود الخلّ منّا وفينا – תולעי החומץ (בקטריות למעשה) באות מתוכנו במשמעות: הבוגדים / חורשי הרע מגיעים מתוכנו
1. חמוץ בערבית, בלי קשר להכנת חמוצים, כטעם, זה חַאמֹצ’ (חאמוֹד)
2. דרך נוספת להגיד חמוצים היא מַכַּאבִּיס مكابيس, וזו מילה שהיא ממש מאותו שורש של כבישה וכבושים בעברית. ולא, אין כאן עיסוק פוליטי… 
שיהיה יום נהדר וגמר חתימה טובה,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
