מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".
אז מילת היום היא –
טַאגֶ'ן طَاجن או טַאגִ'ין طَاجِين וברבים טַוַאגֶ'ן طَواجِن – טאג'ין, כלי (או סיר) חרס עם חרוט המשמש לבישול, מוכר בעיקר מהמטבח המרוקאי; המאכל המבושל בטאג'ין; מחבת
רעות שלחה לי סרטון נוסף, שהוא קטע מסדרה קומית, עם השחקנית, אשת התקשורת ומגישת התוכניות הירדנית נאדיא אלזעבי.
מסתבר שלשחקן המוכשר שלצידה קוראים עֹמַר זוֹרְבַּא عمر زوربا.
כותרת הסרטון:
لما تكون عازمة أهلها عالغدا!
כשהיא מזמינה את ההורים שלה לארוחת צוהריים
– האי סנא, בכרא עזומת אהלכ, שופי שו בדנא נג'יב אלהם
– טבעא, מתד'כרה, יא חמודה, ולו! שוף שו מפכרה אעמל, חמודה: קלת באג'יב כתף
– כתף איש?
– כתף, כתף ח'רוף. ובאג'יב פח'ד'ה, בעמל עליהא היכ רז בריאני מלון. ובאג'יב כמאן קרידס. קרידס מטפא, היכה, זאכי, ביטלע היכה חאמץ'
– אה, בדכ תטפיה, אה, חאמץ'
– בטפיה. אה. ובאג'יב אלסמכה אלחמרא, ערפתהא, תכון מחשיה, אלחמרא!
– יאח'תי, ליש מחשיה? אסתני!
– אלחמרא, האי. לא! בתחשיהא ת'ומה, בתחשיהא כד'א אשי בצל. אה, אשי ביטלע מרתב
– טיב, ביכפי, ח'לץ! יעני ללגמאעה!
– ואללה ואנא בקול, לו כמאן אעמל היכ כם צאג'יה, היכה, ושוית-
– יא בנתי, אלצאג'יה? מין אנתי-? אנתי עאזמה פריק ריאל מדריד?
– ושוית טואג'ן ע אסאס אנה, ערפתהא?
– טואג'ן? ליה, יא בנת אלחלאל? כל האלאכל ליה?
– … לא, ביטלע זאכי. וכמאן מפכרה אד'א בתג'יב לי צפיחה מן הדא אלמחל אללי ע אלזאויה
– אן שאא אללה ביצפחוכי! תצפח אנתי ואהלכ!
– ושויה לבן ראיב, היכ זבדיה ענד כל ואחד, זבדיה
– זבדיה? ולכ, ליה? ליה? אנתי עאזמה מין אנתי? אלאע'ריק? היהם אלאע'ריק?
– טבעא הדא ע'יר אלמח'ללאת, ע'יר אלזיתון, ע'יר אלפג'ל, ע'יר אלכד'א. יעני בתערף אנה זיארתהם תעתבר אנה אלואחד-
– יא בנתי, אנתי מין עאזמה? יא בנת אלחלאל, ליה? מערכה?
– הסא באלנסבה ללחלו, ללחלו, קלת באג'יב מפרוכה
– אללה יופקכ! יא אללה! מין עאזמה?
– באג'יב שוית כלאג'
– אלפאיכנג? עאזמה אלפאיכנג?
– אבוי ביחב אלהריסה אלמפסתקה, באג'יב לה
– אנ שאא אללה בתתפסתקי, יא סנא!
– אהלי רבוני, רבוני, תעבוא עלי, חמודה, מא לכ?! לא, לא!
– יא בנת אלחלאל, בדכ …, כל אלאכל הדא מן וין?
– טבעא ע'יר אלשאי, ע'יר אלקרפה, ע'יר אלזנג'ביל, ע'יר אלעצאאר (הההההה)
– ולכ, אנ שאא אללה ביקרפוכי! עצאאר? ליה? ליה? מואאד אלרחמן? ליה בדכ תעמלי היכ לאהלכ?!
– ע'יר אלח'רוב, ע'יר אלכד'א, אה
– לא חול אללה, יא רבי!
– هاي سنا، بكرا عزومة أهلك، شوفي شو بدّنا نجيب الهم
– طبعًا، متذكّرة، يا حمّودة، ولو! شوف شو مفكّرة أعمل، حمّودة: قلت باجيب كتف
– كتف ايش؟
– كتف، كتف خروف. وباجيب فخذة، بعمل عليها هيك رزّ برياني ملوّن. وباجيب كمان قريدس. قريدس مطفّى، هيكة، زاكي، بيطلع هيكة حامض
– اه، بدّك تطفّيه، اه، حامض
– بطفّيه. اه. وباجيب السّمكة الحمرا، عرفتها، تكون محشيّة، الحمرا!
– ياختي، ليش محشيّة؟ استنّي!
– الحمرا، هاي. لا! بتحشيها ثومة، بتحشيها كذا اشي بصل. اه، اشي بيطلع مرتّب
– طيّب، بيكفّي، خلص! يعني للجماعة!
– والله وأنا بقول، لو كمان أعمل هيك كم صاجيّة، هيكة، وشويّة-
– يا بنتي، الصّاجيّة؟ مين انتي-؟ انتي عازمة فريق ريال مدريد؟
– وشويّة طواجن ع أساس إنّه، عرفتها؟
– طواجن؟ ليه، يا بنت الحلال؟ كلّ هالأكل ليه؟
– … لا، بيطلع زاكي. وكمان مفكّرة إذا بتجيب لي صفيحة من هدا المحلّ اللي ع الزّاوية
– إن شاء الله بيصفّحوكي! تصفح انتي وأهلك!
– وشويّة لبن رايب، هيك زبديّة عند كلّ واحد، زبديّة
– زبديّة؟ ولك، ليه؟ ليه؟ انتي عازمة مين انتي؟ الإغريق؟ هيّهم الإغريق؟
– طبعًا هدا غير المخلّلات، غير الزّيتون، غير الفجل، غير الكذا. يعني بتعرف إنّه زيارتهم تُعتبر إنّه الواحد-
– يا بنتي، انتي مين عازمة يا بنت الحلال، ليه؟ معركة؟
– هسّا بالنّسبة للحلو، للحلو، قلت باجيب مفروكة
– الله يوفّقك! يا الله! مين عازمة؟
– باجيب شويّة كلّاج
– الفايكنج؟ عازمة الفايكنج؟
– أبوي بيحبّ الهريسة المفستقة، باجيب له
– إن شاء الله بتتفستقي، يا سنا!
– أهلي ربّوني، ربّوني، تعبوا عليّ، حمّودة، ما لك؟! لا، لا!
– يا بنت الحلال، بدّك …، كلّ الاكل هدا من وين؟
– طبعًا غير الشّاي، غير القرفة، غير الزّنجبيل، غير العصائر (هههههه)
– ولك، إن شاء الله بيقرّفوكي! عصائر؟ ليه؟ ليه؟ موائد الرّحمن؟ ليه بدّك تعملي هيك لأهلك؟!
– غير الخرّوب، غير الكذا، اه
– لا حول الله، يا ربّي!
– סנא (השם נכתב בצורה סַנַאא' [רוממות, גדוּלה, הוד] אך נהגה סנא), מחר ההורים שלך מוזמנים, תראי מה אנו רוצים להביא להם (להכין, כלומר אוכל שצריך להכין להם)
– ברור, אני זוכרת, חמודה. כמובן! תראה מה חשבתי לעשות, חמודה: אמרתי שאביא כתף
– כתף של מה?
– כתף, כתף של כבש. ואביא ירך, אכין עליו ככה אורז ביריאני* צבעוני. גם אביא שרימפס**. שרימפס מושרה במיץ לימון, ככה, זה טעים, זה יצא כזה חמוץ
– כן, את צריכה להשרות אותו, כן, חמוץ
– אני אשרה אותו. ואביא דג אדום***, אתה מכיר אותו, ממולא, אדום!
– אחותי, למה ממולא? חכי!
– האדום הזה. לא! ממלאים אותו שום, ממלאים ככה בצל. כן, זה יצא משהו משהו
– טוב, מספיק, די! זה מספיק לאנשים!
– בחיי, ואני אומרת, אולי גם אכין ככה כמה צאג'יה****, ככה, וקצת-
– בתי, צאג'יה? את מי את-? את מזמינה את הקבוצה ריאל מדריד?
– וכמה טאג'ינים כדי ש-, אתה מכיר את זה?
– טאג'ינים? למה, יא בת טובים? לְמה כל האוכל הזה?
– … לא, זה יצא טעים. ואני גם חושבת שאולי תביא לי צפיחה (מאפה בצק עם בשר טחון, לחם בעג'ין) מהחנות הזו שבפינה
– הלוואי שירקעו אותך (זהו משחק מילים בערבית עם המילה צפיחה)! אותך ואת ההורים שלך!
– ומעט חלב דל-שומן*****, ככה צלוחית/קערה ליד כל אחד (סועד), צלוחית
– צלוחית? בואי'נה, למה? למה? את מי את מזמינה? את היוונים של יוון העתיקה? הנה הם, היוונים?
– כמובן זה חוץ מהחמוצים, חוץ מהזיתים, חוץ מהצנון, חוץ מהזה. אתה יודע שהביקור שלהם נחשב-
– בתי, את מי את מזמינה, יא בת טובים? למה? זו מלחמה?
– עכשיו בקשר למתוקים, אמרתי שנביא מַפְרוּכֶּה (קינוח סעודי)
– תהיי לי בריאה! אלוהים! את מי את מזמינה?
– אביא קצת כֻּלַּאג' (קינוח עם פיסטוק)
– את הוויקינגים? את מזמינה את הוויקינגים?
– אבא שלי אוהב הריסה (מאפה סולת, בסבוסה) עם פיסטוק, אביא לו
– הלוואי שיפסטקו אותך (כנ"ל, משחק מילים), סנא!
– ההורים שלי גידלו אותי, חינכו אותי, הם טרחו (התעייפו עלי), חמודה, מה קורה לך?! לא, לא!
– יא בת טובים, את רוצה …, מאיפה כל האוכל הזה?
– כמובן זה חוץ מהתה, חוץ מהקינמון, חוץ מהזנגוויל, חוץ מהמיצים (היא מתפקעת מצחוק, כהרגלה בסרטונים האלה)
– בואי'נה, הלוואה שיגעילו אותך (כנ"ל, משחק מילים)! מיצים! למה? למה? וכי מדובר בסעודות צדקה******? למה את רוצה לעשות את זה להורים שלך?
– חוץ מחרובים, חוץ מזה, כן
– אלוהים אדירים! אלוהים!
* ביריאני הוא תבשיל הודי עם אורז ועוף
** קְרֵידֶס הוא סוג מסוים של שרימפס, Prawn
*** היא ככה"נ מתכוונת ל- Red Snapper
**** צַאגִ'יֶּה אֻרְדֻנִּיֶּה صاجيّة أردنّيّة – צאג'יה ירדנית, תבשיל בשרים מטוגנים בתוך צאג' (כמו צלייה על האש, רק עם מעט שמן)
***** לַבַּן רַאיֶבּ لبن رايب הוא חלב דל שומן, שמקורו במצרים. אפשר לשתות אותו טרי או להשתמש בו בייצור גבינה
****** מַאאִ'דַתֶ אלרַּחְמָן مائدة الرّحمن – סעודת צדקה, בזמן שבירת הצום בחודש רמדאן, בה תורמים מזון לנזקקים. התורמים מזוכים במצווה על מעשיהם (מיל': שולחנו של הרחמן [אללה])
זה היה עוד קטע גאוני של הצמד המצחיק הזה, שמראה, שוב, את חשיבות האוכל במנטליות הערבית.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/819813287478425
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ט.ג'.ן עוסק, באופן לא מפתיע, בטיגון (אם כי זו ממש לא דרך המלך בערבית להגיד לטגן. השורש הנפוץ יותר הוא ק.ל.י قلي):
* הפועל טַגַ'נַ طَجَنَ בבניין הראשון או טַגַּ'נַ طَجّن בשני – טיגן; בישל (במדוברת מצרית בבניין השני המשמעות היא גם של דיבור בחומרה ובלשון חדה וחריפה)
* טַגְ'ן طَجْن, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – טיגון; בישול
* טַאגֶ'ן طَاجن, מילת היום, היא צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון
* מֻטַגַּ'ן مطَجَّن, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מטוגן; צלוי
* צורות נוספות למילת היום: טַאגַ'ן طَاجَن או טַיְגַ'ן طَيْجن, וברבים טַוַאגֶ'ן طَواجن או טַיַאגֶ'ן طَياجن
=-=
האם הטאג'ין המסורתי קשור לשורש הערבי?
הטאג'ין מוכר גם לישראלים רבים בזכות יהדות צפון אפריקה, בעיקר מרוקו. הנה הפתיח של הערך הוויקיפדי:
"טאג'ין (בערבית: طاجين, מילולית "סיר חרס") הוא מאכל ברברי צפון אפריקאי היסטורי הנקרא על שם כלי החרס בו הוא מבושל.
טאג'ין מסורתי מבושל על גבי גחלים. תבשיל הטאג'ין דומה לנזיד.
קיימות תאוריות שונות לגבי מקור השם טאג'ין:
בפרסית טאח-צ'ין ته چین, מילולית: מונח על קרקעית (הסיר), התייחסות לאופן הבישול. טאצ'ין הוא מאכל פרסי עשוי אורז ובשר עוף או בקר.
בפרסית טאיין تیان – מחבת גדולה. מילה זו מתועתקת לערבית כטאג'ין או טאייג'ין.
מיוונית עתיקה: τάγηνον
סיר הטאג'ין המסורתי עשוי חרס, לעיתים צבוע או מזוגג. הסיר עשוי שני חלקים: בסיס שטוח עגול עם דפנות נמוכות, ומכסה חרוטי או כיפתי המונח על הבסיס בזמן הבישול. המכסה מתוכנן כך שיחזיר את התעבות האדים אל התחתית. […]"
כתב מני פורת:
גם ה- طَاجن הערבי וגם ה- טִגּוּן העברי
מקורן במלה היונית העתיקה: τήγᾰνον (טִיגָאנוֹן) שפרושה: מחבת, כלי בישול.
התמונה: Dee Dee
זה היה הפוסט ה- 3,284 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
