מרחבא
שלום לכולם,
כמדי יומיים, גם היום נפתח עם “עדכוני סכלאנץ בארץ הקודש”:
אז הוא מתרכך, והוא כבר הזכיר באחד מסרטיו את “השם המפורש” ישראל. הוא יודע שמופנית כלפיו ביקורת שהוא “אמיץ” להסתובב חופשי בישראל, אבל אין לו אומץ להכניס אפילו רגל לשטחי איו”ש. הוא מבחינתו משועשע, כהרגלו, מכל העניין.
הוא גם הזכיר את תל אביב וציין – כפי ששיערתי עוד לפני כמה ימים – שהוא משתכן באחד ממלונותיה (או ביפו, אבל תכל’ס זו אותה עיר).
הוא גם הזכיר את אחת המילים החביבות והמצחיקות – “שלמה”, שהוא כינוי גנרי לכל הישראלים (אבל בעיקרון כינוי לאנשי כוחות הביטחון, השב”כ וכו’).
הוא הגיע לאשדוד – שזכתה אצלו לתואר “גן עדן” – ושם הוא התארח אצל אדם בשם אבו אלנור אלרג’וב.
לא הצלחתי למצוא בגוגל מי הוא, אבל נראה שהוא אמיד, שכן סכלאנץ יצא כשהיה במחיצתו מלא מפחות מאשר מרצדס מאייבך סופר-מפוארת. בקיצור, סכלאנץ עושה פה חיים.
משם הוא המשיך לרהט ולבאר שבע, וגם טרח להצטלם בצד הדרומי של מעבר מיתר (שוב הוא השתעשע עם המחשבה אם להיכנס או לא לחברון).
בדרך לאילת הוא הצטלם בכניסה לבתי הכלא נפחא ורמון בנגב.
באילת היה חשוב לו ללעוג למושא הלעג השני שלו אחרי אבו-מאזן: ירדן. גם במקרה זה הוא השתעשע עם המחשבה אם לתת קפיצה לעקבה או לא.
נמשיך לעדכן…
=-=-=-=
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
מִלְעַקַה مِلْعَقَة וברבים מַלַאעֶק ملاعق – כף; כפית; מלוא הכף, כף מלאה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/TDqDv
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
הסרטון מופיע בחשבון טיקטוק abo.etiquette
ابو الاتيكيت
אבו אלאתיכית
שתרגום חופשי של הכינוי שלו הוא “המנומס”
למנומס יש כ- 290,000 עוקבים.
שם הסרטון:
ابو الاتيكيت ومطعم بومباي الدولي
הסרטון פורסם ב- 8.3.23, ואתם חייבים לצפות בו כדי להבין כמה הוא משעשע…
וצלת אלסיארה, יא שבאב, וצלת סיארת אלאכל!
טבען הד’א אלמטעם, שופוא אלמנט’ר, מא אחלאה! עלא בחירת אלבג’ע, עאמל מטעמה.
טבען הד’א הו אלשיף, לאבס מריול זהרי, הו ענדה מיול אנת’ויה, ביחב הד’א אללון.
טבענ בלשוא יחטוא בהאראתהם, אלואנהן מח’תלפה, אלאח’צ’ר טבען, אללון אלאח’צ’ר, ואללון אלאביצ’.
אה, טבען הון פי נוע בהאראת, חטה פי ורקה, טבען האי אלורקה מקרוא עליהא עשאן אלתסמם יעני יכון ח’פיף שוי. האי אלבהאראת חטהא עלא אידה, ותאכד מנהא וצ’אפהא.
והנא בלש יחרכ, הד’א ענדה אלהאיג’ין ענדה עאלי, ביחרכ באלמעלקה אלח’שב. נקדר נקול אנה אלזלמה נט’יף כתיר.
אה, לא טבען, מא ביצ’בט מעאה, לאזם יחרכ באידה, לאזם יחט אידה באלמוצ’וע, והאי האלמאדה אללי עארפינהא נקולהא אללי אלהא ריחה.
טבען, אה, מיה באלמיה! רח יע’סל אידה פי אלטבח’ה. טבען האי אלמאדה אללי מנערפהא כלנא מאדה חמצ’יה כבריתיה, בתקתל כל אלג’ראת’ים, אלפירוסאת, אלבכתיריה, אלפטריאת אללי באלמעדה, תהריהא הרי.
ובתצ’רב לך אלבנכריאס טבען, ובתוקף צ’רבאת אלקלב למדת תלת איאם, בס עאדי, באלצדמה אלכהרבאאיה בתעיש יעני, תלת איאם, ובעדין בתעיש.
וזי מא מלאחט’ין דאימן ביסתח’דם אלסבאבה לתנט’יף חואף אל-, אלסבאבה מהמה ענדה, והון ביפרג’ינא אנה אלמאדה אלחמצ’יה אלכבריתיה מא בתאת’ר עאלאידין, בס בתהרי אלמעדה פקט לא ע’יר.
אלאכלה צארת ג’אהזה וטבען הנא בתחדא כל אלזבאין. ביקול לה בתחדא חדא מאת מן אכלי, בס שלל נצפי, מא פי מות, אנא, צדיק, מא פי מות, פי אסהאל. מא פי מות.
בלש יג’הז אלוג’באת, אעטא אלזבון אלוג’בה, אלזבון הנא אכל אלוג’בה, צאבה טבען אצ’טראב עקלי, ואכיד צאבה תבול לא אראדי.
وصلت السّيّارة، يا شباب، وصلت سيّارة الأكل!
طبعًا هذا المطعم، شوفوا المنظر، ما أحلاه! على بحيرة البجع، عامل مطعمه.
طبعًا هذا هو الشيف، لابس مريول زهري، هو عنده ميول أنثويّة، بيحبّ هذا اللّون.
طبعًا بلّشوا يحطّوا بهاراتهم، ألوانهن مختلفة، الأخضر طبعًا، اللّون الأخضر، واللّون الأبيض.
اه، طبعًا هون في نوع بهارات، حطّه في ورقة، طبعًا هاي الورقة مقروء عليها عشان التّسمّم يعني يكون خفيف شوي. هاي البهارات حطّها على ايده، وتأكّد منها وضافها.
وهنا بلّش يحرّك، هذا عنده الهايجين عنده عالي، بيحرّك بالمعلقة الخشب. نقدر نقول إنّه الزّلمة نظيف كتير.
اه، لا طبعًا، ما بيضبط معاه، لازم يحرّك بايده، لازم يحطّ ايده بالموضوع، وهاي هالمادّة اللّي عارفينها نقولها اللّي الها ريحة.
طبعًا، اه، مية بالمية! رح يغسل ايده في الطّبخة. طبعًا هاي المادّة اللّي منعرفها كلّنا، مادّة حمضيّة كبريتيّة، بتقتل كلّ الجراثيم، الفيروسات، البكتيرية، الفطريات اللي بالمعدة، تهريها هري.
وبتضرب لك البنكرياس طبعًا، وبتوقّف ضربات القلب لمدّة تلت أيّام، بسّ عادي، بالصّدمة الكهربائيّة بتعيش يعني، تلت أيّام، وبعدين بتعيش.
وزيّ ما ملاحظين دايمًا بيستخدم السّبّابة لتنظيف حوافّ ال-، السّبّابة مهمّة عنده، وهون بيفرجينا إنّه المادّة الحمضيّة الكبريتيّة ما بتأثّر عالايدين، بس بتهري المعدة فقط لا غير.
الأكلة صارت جاهزة وطبعًا هنا بتحدّى كلّ الزّباين. بيقول له بتحدّى حدا مات من أكلي، بس شلل نصفي، ما في موت، انا، صديق، ما في موت، في إسهال. ما في موت.
بلّش يجهّز الوجبات، أعطى الزّبون الوجبة، الزّبون هنا أكل الوجبة، صابه طبعًا اضطراب عقلي، وأكيد صابه تبوّل لا إرادي.
הגיעה המכונית, אנשים, הגיעה המכונית של האוכל!
כמובן זו המסעדה, ראו את הנוף, כמה הוא יפה! על אגם השקנאים, הוא מיקם את המסעדה שלו.
כמובן זה השף, לובש סינר ורוד, יש לו נטייה נשית, הוא אוהב את הצבע הזה.
כמובן הם התחילו לשים את התבלינים שלהם, הצבעים שלהם שונים, הירוק כמובן, בצבע ירוק ובצבע לבן.
כן, כמובן יש פה סוג של תבלינים, הוא שם אותו בתוך נייר, כמובן כתוב(?) על הנייר הזה כדי שההרעלה תהיה קלה. את התבלינים האלה הוא שם בידו, ווידא שמדובר בהם והוסיף אותם.
פה הוא התחיל לערבב, ההיגיינה אצלו גבוהה, הוא מערבב עם כף מעץ. אנו יכולים לומר שהוא אדם נקי מאוד.
כן, כמובן שלא, זה לא מסתדר לו, הוא חייב לערבב עם היד, הוא חייב לדחוף את היד שלו לעניין, וזה החומר שאנו מכירים אותו וקוראים לו “זה שיש לו ריח”.
כמובן, כן, לגמרי! הוא ישטוף את ידו בתוך התבשיל. כמובן זה החומר שכולנו מכירים, חומר חומצי גופריתי, שהורג את כל החיידקים, הווירוסים, הבקטריות והפטריות שבקיבה, הוא מחסל אותם.
הוא גם דופק לך את הלבלב כמובן, ועוצר את פעימות הלב למשך שלושה ימים, אבל זה רגיל, עם שוק חשמלי תחזור לחיות, שלושה ימים ואח”כ תחיה.
וכפי שאתם רואים תמיד הוא משתמש באצבע המורה שלו כדי לנקות את שפת ה(כלי), האצבע חשובה לו, ופה הוא מראה לנו שהחומר החומצי גופריתי לא משפיע על הידיים, אבל הוא משמיד את הקיבה בלבד.
האוכל מוכן, וכמובן פה הוא קורא תיגר על כל הלקוחות. הוא אומר לו: אני שם כסף שאיש לא מת מהאוכל שלי, רק שיתוק חלקי, אין מוות, אני, חבר, אין מוות, יש שלשול. אין מוות.
הוא התחיל להכין את המנות, הוא נתן ללקוח את המנה, הלקוח פה אכל את המנה, הוא חטף כמובן הפרעה נפשית ומן הסתם גם השתנה לא רצונית.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ל.ע.ק עוסק בליקוקים, וכן בכפות (וברור שיש קשר ביניהם).
אבל שימו לב! במדוברת (כפי שעולה בסרטון שזה עתה ראינו) הם לרוב יגידו כף/כפית עם שיכול עיצורים:
מִעְלַקַה או מִעְלַקַה معلقة וברבים מַעַאלֶק معالق
ועוד משהו: הפועל הנפוץ יותר לליקוק, בערבית, הוא ל.ח.ס لحس
* הפועל לַעִקַ لَعِقَ בבניין הראשון – ליקק, אכל תוך כדי טבילת אצבעותיו באוכל וליקוקן
* לַעִקַַ גִ’רַאחַהֻ لعق جراحه – ליקק את פצעיו, התאושש ממהלומה
* לֻעְקַה لُعقة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ליקוק; מלוא הכף; מה שמעלה האצבע שנטבלת באוכל
* לַאעֶק, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מלקק
* הפועל לַעַּקַ لعّق בבניין השני – גרם ל- ללקק
* מִלְעַקַת שַאי ملعقة شاي, או: מִלְעקה צַעִ’ירַה ملعقة صغيرة – כפית (מיל’: כף של תה, כף קטנה)
* לַעְקַה لَعقة – דבר טעים; דבר מושך
* לַעוּק لعوق – דבר שמלקקים; מעט אוכל; תרופה במנה קטנה
* לֻעַאק لُعاق – שארית הטעם בפה מאוכל שנאכל
* אַבּוּ מִלְעַקַה أبو ملعقة, או מֻלַאעִקִיּ ملاعقيّ – העוף כַּפָּן
צילום: Gaelle Marcel
זה היה הפוסט ה- 2,054 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
