מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא האדוק Haim Guy.
אז מילת היום היא –
חַצְ’רֶת (חדרת) גַ’נַאבַּכּ حَضْرَة جَنَابَك – כבודך
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/5kps6
חיים שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של מיודענו הירושלמי אבו מחמוד.
رساله للمسخره اللي بتصير باب العامود ..
מסר לגבי הפארסה שמתרחשת בשער שכם.
בסמ אללה ואלצלאה ואלסלאם עלא רסול אללה,
אללה יסעד מסאכם ג’מיען.
בהד’א אלפידיו באח’תצאר בדנא נחכי ען אלמסח’רה אללי בתציר בבאב אלעמוד מן אול יום רמצ’אן.
אול אשי עשאן אלכל יכון פאהמני: אחנא פש ענדנא משכלה אנה כל אלשבאב יקעדוא בבאב אלעמוד. משכלתנא באלמסח’רה אללי בתציר, באלמשאכל אללי בתציר מן אול יום רמצ’אן, באללי תטקס ע אלבנאת, באללי תטבל ובאללי תע’ני, באלאראגיל, באלבנאת אללי ביקעדוא לנצ אלליל באלאראגיל ובאלדח’אן ע דרג’ באב אלעמוד. יעני אלשבאב אללי בתקעד בבאב אלעמוד, אלבנת למא תטלע מן צלאת אלתראויח, בדהא תרוח, אן כאנת אח’תי ולא אח’תכ, או חתא אלבנת אללי ג’איה מן אלצ’פה, הי מתל אח’תי ואח’תכ, ומא יכון פש אלהא טריק תמרק מנה לאנה חצ’רת ג’נאבכ מסכר אלטריק, אנת ואיאה, הדי קלת חיא. אלנאס אללי בתפכר אנה הד’א רבאט, לא, יא עמי! אלרבאט מש באלאע’אני ולא בקלת אלחיא ולא באללי יטקס עלא אלבנאת.
בעדין, אלבנאת אללי בינזלוא בעד אלפטור עלא טול ביקעדוא בבאב אלעמוד בישע’לוא אלארגילה ואלסיגארה, וביקעדוא, וין אהאליהם? הדול וין כאנוא? וין אלזלאם ענהם? קאעדין בבאב אלעמוד, האלארגילה פי תמכ, אנת ואיאהא, קלת חיא! קלת חיא! ואלשבאב, אנתו שו בתעמלוא בבאב אלעמוד? צחאב אלבסטה, יא רית מא תחטש קדאמכ מליון ואחד ולא עשרין ואחד יכון ג’מב אלבסטה תאעתכ יביעוא מעכ. אנתו מסכרין אלטריק, אלנסואן אללי בתרוח מן צלאת אלתראויח פש אלהא טריק בתמרק. יעני אנת בתתטלע, עלא מין תתטלע? ע בנאתנא? עלא אח’ואתנא? עלא ערצ’נא בתתטלע קאעד אנת ואיאה?
אחנא בנקול לכ מן הון כל שבאב אלבלדה אלקדימה, כל רג’אל אלבלדה אלקדימה, אחנא בנקול לכם האי אלמסח’רה מן הון ביכפי! אקעדוא באחתראמכם. פש ענדנא משכלה כל פלסטין תקעד בבאב אלעמוד, מנכון מבסוטין. אמא קלת אלחיא לא ואללה, יא עמי, מא בדנא איאהא. ואלקעדה מע קלת אלחיא בדנאש איאהא ואללי ביטקס ע אלבנאת בדנאש איאה. אחתרמוא חאלכם ואחתרמוא אלשארע אללי אנתו קאעדין פיה ואחתרמוא אלבלד אללי אנתו קאעדין פיהא, בלאש תשופוא אשי מא יעג’בכם מן אהל האי אלבלד.
ואלסלאם עליכם ורחמת אללה וברכאתה.
بسم الله والصّلاة والسّلام على رسول الله،
الله يسعد مساكم جميعًا.
بهذا الفيديو باختصار بدّنا نحكي عن المسخرة اللّي بتصير بباب العمود من أوّل يوم رمضان.
أوّل اشي عشان الكلّ يكون فاهمني: احنا فش عندنا مشكلة إنّه كلّ الشّباب يقعدوا بباب العمود. مشكلتنا بالمسخرة اللّي بتصير، بالمشاكل اللّي بتصير من أوّل يوم رمضان، باللّي تطقس ع البنات، باللّي تطبّل وباللّي تغنّي، بالأراجيل، بالبنات اللّي بيقعدوا لنصّ اللّيل بالأراجيل وبالدّخّان ع درج باب العمود.
يعني الشّباب اللّي بتقعد بباب العمود، البنت لمّا تطلع من صلاة التّراويح، بدّها تروّح، إن كانت أختي ولّا أختك، أو حتّى البنت اللّي جاية من الضّفّة، هي متل أختي وأختك، وما يكون فش الها طريق تمرق منه لأنّه حضرة جنابك مسكّر الطّريق، انت وايّاه، هدي قلّة حيا. النّاس اللّي بتفكّر إنّه هذا رباط، لا، يا عمّي! الرّباط مش بالأغاني ولا بقلّة الحيا ولا باللي يطّقس على البنات.
بعدين، البنات اللّي بينزلوا بعد الفطور على طول بيقعدوا بباب العمود بيشغّلوا الأرجيلة والسيجارة، وبيقعدوا، وين أهاليهم؟ هدول وين كانوا؟ وين الزّلام عنهم؟ قاعدين بباب العمود، هالأرجيلة في تمّك، انت وايّاها، قلّة حيا! قلّة حيا! والشّباب، انتو شو بتعملوا بباب العمود؟ صحاب البسطة، يا ريت ما تحطّش قدّامك مليون واحد ولا عشرين واحد يكون جمب البسطة تاعتك يبيعوا معك. انتو مسكّرين الطريق، النّسوان اللي بتروّح من صلاة التّراويح فش الها طريق بتمرق. يعني انت بتتطلّع، على مين تتطلّع؟ ع بناتنا؟ على أخواتنا؟ على عرضنا بتتطلّع قاعد انت وايّاه؟
احنا بنقول لك من هون كلّ شباب البلدة القديمة، كلّ رجال البلدة القديمة، احنا بنقول لكم هاي المسخرة من هون، بيكفّي! اقعدوا باحترامكم. فش عندنا مشكلة كلّ فلسطين تقعد بباب العمود، منكون مبسوطين. أمّا قلّة الحيا – لا والله، يا عمّي، ما بدّنا ايّاها. والقعدة مع قلّة الحيا بدّناش ايّاها واللي بيطّقس ع البنات بدّناش ايّاه. احترموا حالكم واحترموا الشّارع اللّي انتو قاعدين فيه واحترموا البلد اللّي انتو قاعدين فيها، بلاش تشوفوا اشي ما يعجبكم من أهل هاي البلد.
والسّلام عليكم ورحمة الله وبركاته.
בשם האל, התפילה והשלום על שליח האל,
ערב טוב לכולם.
בסרטון הזה אנו רוצים לדבר בקצרה על הפארסה שמתרחשת בשער שכם מהיום הראשון של רמדאן.
קודם כל, כדי שכולם יבינו אותי: אין לנו בעיה שכל הצעירים ישבו בשער שכם. הבעיה שלנו היא עם הפארסה שמתרחשת, עם הבעיות שקורות מהיום הראשון של רמדאן, עם מי שצוחק עם הבנות, עם אלו שמתופפות ואלו ששרות, עם הנרגילות, עם הבנות שיושבות עד אמצע הלילה עם נרגילות וסיגריות על המדרגות של שער שכם.
הבחורים שיושבים בשער שכם, כשמישהי יוצאת מתפילת התראויח* ורוצה ללכת הביתה, בין אם היא אחותי או אחותך, או אפילו מישהי שבאה מהגדה, שהיא כמו אחותי ואחותך, ואין לה דרך לעבור בה מכיוון שכבודך חוסם בפניה את הדרך, אתה והוא, זה חוסר בושה. האנשים שחושבים שזו פעולת רבאט**, אז לא, בן אדם! הרבאט אינו בשירים או בחוסר בושה או בצחוקים עם הבנות.
חוץ מזה, הבנות שיוצאות לאחר ארוחת שבירת הצום וישר מתיישבות בשער שכם ומדליקות נרגילה וסיגריה, איפה ההורים שלהן? איפה הם? איפה הגברים שלהן (של המשפחות שלהן)? אתן יושבות בשער שכם, הנרגילה בפה שלך, את והיא, חוסר בושה! חוסר בושה! והבחורים, מה אתם עושים בשער שכם? בעלי הבסטה, הלוואי שלא תשים מולך מיליון אנשים וגם לא עשרים איש שנמצאים ליד הבסטה שלך ומוכרים יחד איתך. אתם חוסמים את הדרך, לנשים שהולכות הביתה מתפילת התראויח אין דרך לעבור. ואתה מסתכל, על מי אתה מסתכל? על הבנות שלנו? על האחיות שלנו? על הכבוד*** שלנו אתה מסתכל, אתה והוא?
אנו אומרים לךָ מִפה, כל צעירי העיר העתיקה, כל אנשי העיר העתיקה, אנו אומרים לכם שזו פארסה, אז מספיק! שבו בצורה מכובדת. אין לנו בעיה שכל פלסטין תשב בשער שכם, אפילו נהיה מרוצים. אבל חוסר בושה – לא, בן אדם, אנו לא רוצים את זה. אנו לא רוצים ישיבה בחוסר בושה ולא רוצים צחוקים עם הבנות. כבדו את עצמכם, כבדו את הרחוב שאתם יושבים בו וכבדו את העיר שאתם יושבים בה, כדי שלא תראו משהו שלא ימצא חן בעיניכם מתושבי העיר הזו.
שלום עליכם, רחמי האל וברכותיו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* תפילת רשות בלילות חודש רמדאן.
** היערכות לקרב והגנה על הגבולות של המדינה האסלאמית.
*** הוא משתמש פה במילה כבוד המתייחסת לכבוד המשפה, שיכול להיפגע בעיקר בשל התנהלות נשית בלתי הולמת.
וכן, אבו מחמוד הקליט סרטון כמעט זהה גם בשנה שעברה. מה זה אומר עליו? מה זה אומר על הירושלמים בשער שכם?…
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
המילה היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא יפתח גץ.
יפתח שלח לי הודעת טקסט מאחת מקבוצות הווטסאפ הערביות, שדגימות מתוכן מוצגות פה מדי פעם.
וזו ההודעה:
مطلوب حضران مع خبرة في فندق الشغل ١٢ ساعة
מַטְלוּבּ חַצְ’רַאן (חדראן) מַעַ חִ’בְּרַה פִי פֻנְדֻק אֶלשֻּעֶ’ל 12 סַאעַה
דרוש *חצ’ראן* עם ניסיון במלון, העבודה 12 שעות
אז מילת היום היא –
חַאצֶ’ר (חאדר) حَاضر – מוכן לשירותך! הנני פה!
וגם: זמן הווה; נוכֵחַ; בסדר, טוב!
לשמיעה:
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
אז מה קרה בעצם בהודעה שיפתח שלח לי?
הדובר הערבי לקח את המילה העברית חדרן כפי שהיא, כתב אותה במשקל ה”תואם” בערבית, פעלאן, והחליט שיש בה נחציות,
ובמקום לכתוב בתעתיק “ראוי” חדראן حدران, כתב את שכתב, מתוך הנחה שהמילה היא מהשורש הערבי הנפוץ ח.צ’.ר…
ואני, מה לעשות, “מת” על הדברים האלה…
היה לנו פוסט בעבר על השורש, לבקשתה של Haya Levy:
השורש הערבי ח.צ’.ר עוסק בתחומי משמעות רבים ומגוונים, הוא נפוץ מאוד והוא מופיע בכל בנייני הפועל העיקריים:
* הפועל חַצַ’ר حضر בבניין הראשון – בא, הגיע; נכח; צפה בטלוויזיה; חי בישוב קבע (ספרותית)
* חַאצֶ’ר حاضر וברבים חַאצְ’רִין حاضرين או חֻצ’וּר حضور, היא מילת היום, היא צורת הבינוני הפועל של הבניין, והיא נפוצה מאוד בערבית מדוברת.
מוכן לשירותך! הנני פה! וגם: זמן הווה; נוכֵחַ; בסדר, טוב!
אין לה צורת נקבה או רבים במשמעות הנפוצה של “מוכן לשירותך!” (בהקשר האחרון כתב לנו בתגובות יהודה כץ: הוגים “חאצ’ר” בהארכה משוכללת: חאאאאאצ’ר עם צליל יורד בהתחלה ועולה לקראת הסוף).
המילה משמשת בכמה מובנים, חלקם משמשים כפעלים אקטיביים, אחרים כשמות עצם.
זמן הווה נקרא כך שכן הוא פה, נוכח!
זו המילה להווה בכל המובנים של הווה, פרט לעולם הדקדוק.
זמן הווה הפועלי, של פעלים, הוא זמן שנקרא בעברית הווה-עתיד, שמו אלמצ’ארע المضارع, שכן אין מדובר בכלל ב”זמן”. גם באנגלית יש אבחנה בין time כללי ל- tense של פעלים.
* אַלְעַ’אאִבֶּ אלְחַאצֶ’ר الغائب الحاضر – נפקדים נוכחים. מונח פוליטי רב עוצמה, שמי שרוצה להתעמק בו מוזמן להיכנס לערך הוויקיפדי שלו, וגם, במדוברת: אדם שנמצא פיזית אך מחשבתו מרחפת (כתב בנושא בתגובות של הפוסט המקורי ידידי אמג’ד עתאמנה: הנפקדים נוכחים הם קבוצת פלסטינים שעזבו בעל כורחם את הארץ ושבו אליה, אך הוגדרו כנפקדים מכוח חוק נכסי נפקדים).
ועל זה נכתב ספר מאת דויד גרוסמן.
* חֻצ’וּר حضور צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נוכחות, הימצאות; נוכחים
* חַצַ’ארַה حضارة – תרבות, ציביליזציה
* חַצְ’רַה حضرة – כבוד; נוכחות. חַצְ’רֶתַכּ حضرتك – כבודך (פניית כבוד). רק לפני כמה ימים הצגנו פה את הסדרה פִי חַצְ’רַתֶ אלְעַדַאלַה في حضرة العدالة “אל מול פני הצדק” (מיל’: בנוכחות הצדק).
* חַצַ’ר حضر – ישוב קבע; תרבות, בני תרבות
* הפועל חַצַּ’ר حضّر בבניין השני – הכין
* תַחְצִ’יר تحضير, שם הפעולה של הבניין – הכנה
* תַחְצִ’ירִי تحضيريّ – של הכנה; מכין
* הפועל חַאצַ’ר حاضر בבניין השלישי – הִרְצָה (בשיעור, באוניברסיטה)
* מֻחַאצֶ’ר محاضر, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מַרְצֶה
* מֻחַאצַ’רַה محاضرة, צורת שם הפעולה של הבניין – הרצאה
* הפועל אַחְצַ’ר أحضر בבניין הרביעי – הביא
* הפועל תַחַצַּ’ר تحضّر בבניין החמישי – נעשה מתורבת. במדוברת: התכונן
* הפועל הספרותי אֻחְתֻצִ’רַ أُحْتُضِرَ בבניין השמיני, בסביל – גסס
* הפועל הספרותי אִסְתַחְצַ’ר استحضر בבניין העשירי – ביקש להביא; הכין, רקח (תרופה)
* מֻסְתַחְצַ’רַאת مستحضرات, בצורת הבינוני הפעול רבות – תכשירים (רפואיים)
* מַחְצַ’ר محضر וברבים מַחַאצֶ’ר محاضر במשקל המקומות – דו”ח, פרוטוקול (כן, אלו אינם מקומות)
ובהקשר הפוסט העדני:
גַ’נַאבּ جناب – כבוד (עוד מילה ערבית לכבוד… תבוא כנסמך בסמיכות או בנטיית הקניין); צד.
חַצְ’רֶת גַ’נַאבְּכֹּם حضرة جنابكم – כבודכם
=-=-=
כתב לנו בזמנו עמרי כהן:
בערבית של יהודי תימן לעולם היו משתמשים במילה حاضر לציין נוכחות. מעולם לא היו משתמשים במילה موجود לדוגמה (היום בתימן הרבה השתנה מבחינת השפה ונכנסו המון להגים חיצוניים שהשתלטו על הניב העתיק בו היו משתמשים).
כמו כן כפי שציינת, כשאנו אומרים חאצ’ר, זה או נוכח או לשירותך.
כתב יהודה כץ:
כאשר המורה קוראת בכיתה את שמות התלמידים, כל תלמיד עונה באזכור שמו “חאצ’ר”, לאמור – נוכח. והיפוכו: “ע’אא’ב” (נעדר).
צילום: ארגון הג’ודו הבינלאומי www.ijf.org
זה היה הפוסט ה- 2,053 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
