פורסם לראשונה ב- 7.10.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא מוטי דוד, שכתב לנו:
“התוודעתי למילה סקעאן سقعان. האם תוכל להתייחס אליה?
מהבנתי זה הפועל הירושלמי למילה קור במדוברת.
אשמח להתייחסותך”
אז מילת היום היא –
צַקִיע (סקיע) صَقِيع – כפור, קרה
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית והאות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי צ.ק.ע עוסק בקור עז:
* הפועל הספרותי צַקִעַ صَقِعَ בבניין הראשון – נפגע מִקָּרה
* צַקַע صقع, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פגיעה מקרה
* צַקְעַה صقعة, שם פעולה נוסף – קור חזק, קור של כפור, קור כלבים
* הפועל צַקַּע صقّع בבניין השני – התקרר; קפא, היה קר כקרח
* הפועל הספרותי אַצְקַע أصقع בבניין הרביעי – נכנס לאזור שלג וכפור
* צַ’רְבֶּת צַקִיע ضربة صقيع – מכת קור, מכת כפור
באזורנו, אזור הלבנט, הדוברים הוגים את השורש עם סין (ורבים הוגים את הקוף כגימל: סגע):
* הפועל סִקֶע سقع בבניין הראשון – קפא מקור, התקרר
* אֶלדֻּנְיַא סִקְעַת الدّنيا سقعت – מזג האוויר התקרר מאוד
* סַקְעַה سقعة או בַּרְד סַקְעַה برد سقعة – קור עז וצורב
* סַקְעַאן سقعان – קופא מקור; קפוא
והקוראים מחדשים לי מילה שאני בוש ונכלם שלא הכרתיה בערבית (אולי כי המאכל היחיד שאני נמנע ממנו לחלוטין הוא חצילים):
מְסַקַּעַה مَسقَّعَة /מְצַקַּעַה مصَقَّعَة, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מוסקה.
כן כן, השם היווני מוסקה Μουσακάς הוא שיבוש של הערבית, והתבשיל נקרא כך מכיוון שהוא נאכל צונן.
מַיֶּה מצַקְּעַה ميّة مصَقَّعَة – מים צוננים
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
=-=-=-=
אתמול קרה לי לראשונה דבר שאני לא גאה בו:
הפוסט “ח’יר” פורסם כשהוא רחוק משלמות. לא עבר הגהה מספקת והיו חסרים בו המון פרטים.
אז בזכותכם הוספתי בסופו שפע של מידע חדש. מוזמנים להיכנס אליו שוב.
ותודה לכל מי שהגיב בתגובות; תגובותיכם עדיין מופיעות שם 
