מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי אורי טרוק.
אז מילת היום היא –
דַרַּס دَرَّس – לימד, הורה; אילף
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/j9mAB
אורי שלח לי שני סרטונים נוספים של יקיר הדף, הלבנוני נביל קאסם.
שניהם פורסמו ב- 28.10.23.
(1)
קאל פי וחדה מצריה, מן מצר, קאלת לה לאבנהא, עם בתדרס אבנהא, קאלת לה: ליכ, סמי לי אסמאא’ ארבעה אנביאא’.
קאם קאלהא: אבראהים ומוסא ועיסא ובוסה.
אההההה
קאלת לה: מין הידא בוסה? מנין ג’בת הידא בוסה?
קאלהא: בוסה, באבא ביצ’ל ביקול ללי תיג’י תנט’ף ענא: ואלנבי בוסה.
אהההה אלנבי בוסה הידא הלק אסם ג’דיד: וחיאת אלנבי בוסה, עליה אלצלאת ואלסלאם
قال في وحدة مصريّة، من مصر، قالت له لابنها، عم بتدرّس ابنها، قالت له: ليك، سمّي لي أسماء أربعة أنبياء.
قام قالّها: إبراهيم وموسى وعيسى وبوسة.
اههههه
قالت له: مين هيدا بوسة؟ منين جبت هيدا بوسة؟
قالّها: بوسة، بابا بيضلّ بيقول للي تيجي تنظّف عنّا: والنّبيّ بوسة.
اهههه النّبيّ بوسة هيدا هلّق اسم جديد: وحياة النّبيّ بوسة، عليه الصّلاة والسّلام
מספרים על מישהי מצריה, ממצרים, שאמרה לבן שלה, היא לימדה את הבן שלה, ושאלה אותו: ציין לי שמות של ארבעה נביאים.
הוא קם וענה לה: אברהם, משה, ישו ובוסה (נשיקה. המילה מתחרזת עם שני שמות הנביאים שלפניה).
חחחחח
שאלה אותו: מי זה בוסה? מאיפה הבאת את הבוסה הזה?
ענה לה: בוסה, אבא תמיד אומר לזו שבאה לנקות אצלנו: אני נשבע בנביא בוסה (נשיקה)
חחחחח הנביא בוסה הוא עכשיו שם חדש: בחיי הנביא בוסה, עליו התפילה והשלום.
(2)
ייי! הידי חמאמת אלסלאם! יא חראם! ליכ, חמאמת אלסלאם עם בתברם, עם בתחום, עם בתפתש עלא מטרח תנזל פיה, מש עם בתלאקי.
אלדניא כלהא מעג’וקה, יא חראם, באלחרוב ובאלדם ובאלמאאסי. מא פי, מא וין בדכ תנזלי, שו אלכ דור אנתי הלק, יא חמאמת אלסלאם, שו ג’איבכ להון? יא חראם!
אנזלהא ענדי? בס שו בדהא תנזל ענדי תעמל? מא אנא ענדי חמאמה. תקעד ע אלביצ’תין? לא, מא ענדי חמאמה וביצ’תין. ביציר פי חמאמתין וביצ’תין? מא בתצ’בט.
הלק בשוף לג’ארתנא, הלק בשוף, בסאל ג’ארתנא, ג’ארתנא ענדהא עש, ברכי בתקעדהא פיה. הלק בשוף. מנכון …
ييي! هيدي حمامة السلام! يا حرام! ليك، حمامة السّلام عم بتبرم، عم بتحوم، عم بتفتّش على مطرح تنزل فيه، مش عم بتلاقي.
الدّنيا كلّها معجوقة، يا حرام، بالحروب وبالدّمّ وبالمآسي. ما في، ما وين بدّك تنزلي، شو الك دور انتي هلّق، يا حمامة السّلام، شو جايبك لهون؟ يا حرام!
أنزّلها عندي؟ بس شو بدّها تنزل عندي تعمل؟ ما أنا عندي حمامة. تقعد ع البيضتين؟ لا، ما عندي حمامة وبيضتين. بيصير في حمامتين وبيضتين؟ ما بتضبط.
هلّق بشوف لجارتنا، هلّق بشوف، بسأل جارتنا، جارتنا عندها عشّ، بركي بتقعّدها فيه. هلّق بشوف. منكون …
וואי! זו יונת השלום! כמה חבל! יונת השלום מסתובבת, חגה, מחפשת מקום לנחות בו ולא מוצאת.
העולם כולו טרוד, חבל, עם מלחמות, דם ואסונות. אין, איפה את רוצה לנחות? איזה תפקיד יש לך עכשיו, יונת השלום? מה הביאך לכאן? חבל!
שאנחית אותה אצלי? אבל בשביל מה שתנחת אצלי, מה היא תעשה? הרי כבר יש לי יונה*. מה, היא תדגור על שתי הביצים? לא, הרי יש לי יונה עם שתי ביצים. שיהיו לי שתי יונים ושתי ביצים? זה לא מסתדר.
עכשיו אשאל את שכנתנו, אשאל אותה, לשכנתנו יש קן**, אולי היא תושיב אותה אצלה. עכשיו אשאל. …
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* “יונה” היא כינוי לאיבר המין הגברי, בעיקר אצל ילדים.
* “קן” הוא כינוי לאיבר המין הנשי. ונביל הזה גאון, אמרתי את זה כבר פעם?
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
מַדְרַסֶה مَدْرَسة וברבים מַדַארֶס مدارس – בית ספר; אסכולה, שיטה, דרך
לשמיעה:
מילת היום היא –
דַרַס دَرَس – למד
לשמיעה:
וגם: מילת היום היא מַדְרַסֶה مدرسة וברבים מַדַארֶס مدارس – בית ספר; אסכולה, שיטה, דרך
לשמיעה:
אגב, ימאמה הוגה בהקלטה מדרסַה, כמו בספרותית.
השורש הוא ד.ר.ס, שקשור הן בערבית והן בעברית ללימודים (בעברית המקביל המדויק הוא ד.ר.ש; דרס בעברית קשור בעיקר לכבישים).
אולם גם בערבית הוא עוסק בדישה ובבליה, ואלו פעולות שתוצאותיהן מקבילות לפעולת הדריסה, שפוגעת ומפעילה לחץ על גופים אחרים.
בעברית: דָּרַש, דְּרָש, בית מדרש, מדרשה (המקבילה המושלמת ל- מדרסה). ובערבית:
* הפועל דַרַס درس בבניין הראשון – למד, עיין ב-; דש תבואה; התיישן, התבלה; מחה, מחק, בילה (במובן שחק); נמחה, נמחק, התבלה
* דַרְס درس וברבים דְרוּס دروس, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – שיעור; לקח; מחקר, בדיקה; עיון; בגד בלוי; דרך מטושטשת
* דֻרוּס מַנְזִלִיַּה دروس منزليّة – שיעורי בית
* דִרַאסֶה دراسة וברבים דִרַאסַאת دراسات, שם פעולה נוסף של הבניין הראשון – לימוד, למידה; מחקר; בדיקה, בחינה, עיון
* מַדְרוּס مدروس, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – בדוק, בחון, שבחנו ובדקו אותו; מוצע (כמו מצעים על מיטה); דחוס וכבוש ברגליים
* הפועל דַרַּס درّس בבניין השני – לימד, הורה; אילף
* מֻדַרֶּס مدرّس, צורת הבינוני הפועל של הבניין השני – מורה, מלמד; מרצה
* מִדְרַאס مدراس וברבים מַדַארִיס مداريس – בית מדרש (יהודי); בית ספר
* תַדְרִיס تدريس, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השני – הוראה, לימוד
* תַדְרִיסִיּ تدريسيّ – לימודי
* הַיְאַתֶ אלתַּדְרִיס هيئة التّدريس – סגל המורים
* הפועל הספרותי תַדַארַס تدارس בבניין השישי – חזר ולמד, שינן. ברבים: שיננו אלו לאלו את השיעור
* דִרַאסִיּ دراسيّ – לימודי, חינוכי; עיוני; בהקשרים נתונים: אקדמי
* אֶלסַּנֶה אֶלדִּרַאסִיֶּה السّنة الدّراسيّة, אֶלְעַאםֶ אלדִּרַאסִיּ العام الدّراسيّ – שנת הלימודים
* מֻסְתַוַא דִרַאסִיּ مستوى دراسيّ – רמת השכלה
* זַמִילֶ אלדִּרַאסֶה زميل الدّراسة – חבר ללימודים
* תַחְתַ/קַיְדֶ אלדִּרַאסֶה تحت/قيد الدّراسة – (הנושא) בעיון, בבדיקה
* דַרְס חֻ’צוּצִיּ درس خصوصيّ – שיעור פרטי
* דַרְס קַאסִיּ درس قاسيّ – לקח אכזרי, קשה
* חֻ’טַּתֶ אלדַּרְס خطّة الدّرس – מערך השיעור (מיל’: תוכנית השיעור)
* דַרְס נָשָאט درس نشاط – חוג לימודי (מיל’: שיעור פעילות)
* אַדַּא לֹה דַרְס (במצרית) أدّى له درس – לימד אותו לקח
* מַדְרַסֶה אִבְּתִדַאאִיֶּה مدرسة ابتدائيّة – בית ספר יסודי (מיל’: ראשוני)
* מַדְרַסֶה אִעְדַאדִיֶּה مدرسة إعداديّة – חטיבת ביניים (מיל’: מכין, מכשיר)
* מַדְרַסֶה תַ’אנַוִיֶּה مدرسة ثانويّة – בית ספר תיכון (מיל’: שבא במקום השני [כרונולוגית, לאחר היסודי]. כנראה בהשפעת האנגלית)
* מַדְרַסֶה דַאחִ’לִיֶּה مدرسة داخليّة – פנימייה (מיל’: בית ספר פנימי)
* מַדְרַסֶה אִלְזַאמִיֶּה مدرسة إلزاميّة – בית ספר עממי (מיל’: של חובה, חינוך חובה)
* מַדְרַסֶה מֻחְ’תַלַטַה مدرسة مختلطة – בית ספר מעורב (בנים ובנות)
* מדרסה דִינִיֶּה יַהוּדִיֶּה مدرسة دينيّة يهوديّة – ישיבה (מיל’: בית ספר דתי יהודי)
* טַקֶם מַדְרַסֶה طقم مدرسة – תלבושת אחידה (מיל’: סט של בית ספר)
* מַדְרַסִיּ مدرسيّ – לימודי, של בית ספר
* דַרַּאס درّاس, במשקל בעלי המלאכה – מי שמרבה ללמוד; מי שדש את החיטה או סוחט את הזיתים לשמן
* דַרִּיס درّيس – מי שמרבה ללמוד, שקדן
* מִדְרַס مِدْرَس – ספר לימוד; בית ספר (לא בשימוש)
תוספות הקוראים:
כתב לנו ליאור אשר:
الدّرس والنّار ما الهم معيار א(ל)דרס וא(ל)נאר מא אלהם מעיאר
הלימוד והאש אין להם מידה / שיעור.
נאמר על חשיבות בקשת הידע ויעילות האש עבור האדם.
כתב יובל ברגר:
דריס دْريس (נקרא גם أم التسع או مقطار) – משחק חשיבה אסטרטגי, הכולל תשע אבני משחק לכל שחקן ומתנהל על שלושה ריבועים שמשורטטים זה בתוך זה, שבו מנסה כל שחקן להוציא מהמשחק את כל אבני המשחק של יריבו. בעברית נקרא “טחנה”.
שאלתי על מקור המילה בקבוצת החלופות ובינתיים ענה לי מישהו שאין לו מושג אבל שכשהוא היה בבי”ס קראו למשחק “תדריסה”.
תשובה ידענית יותר של המגיב מאג’ד אבו מוח’,בקבוצת החלופות מייחסת את שם המשחק לדיש החיטה (درس القمحَ) . זה גם מסתדר לי עם המשחק עצמו משום שהדרך להוציא מן המשחק כלי יריב היא יצירת שורת אבני משחק שנקראת “טחנה”. הוא ציין גם שהטענה לפיה היו משחקים את המשחק בטחנות קמח ומקומות דומים כדי להעביר את הזמן איננה מבוססת דיה (ضعيف בלשונו).
כתב אידוב תורן:
ביטוי שלמדתי מפיו של בדואי מסיני: אלמקעד אלדרס المقعد الدرس. רוצה לומר כי ה-مقعد, המקום בו נפגשים הגברים ודנים בענייני המשפחה, השבט, העסק וכן הלאה הוא המקום בו הצעירים לומדים את הדברים החשובים על החיים.
צילום: Natasha Hall
זה היה הפוסט ה- 2,256 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
