פורסם לראשונה ב- 12.7.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של הקוראת Haya Levy.
חיה שאלה אם מילת הסלנג “נוגרה” (מכה בראש) מקורה בערבית.
אז מילת היום היא –
מִנְקַאר مِنْقَار וברבים מַנַאקִיר مناقير – מַקּור; מכוש; נוקר בכלי ירי
במצרים: מֹנְקַאר
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
לשאלתה של חיה, התשובה החד-משמעית היא: כן!
“מילון השפה העברית” גורס בעניין:
“נוגרה – מכה איומה. אמא של הזפטות. (לפנים, למצח, לבטן) מכניסים/מלבישים/נותנים/מביאים-
“בחיי, אם הייתי מולו, הוא היה מביא לי נוגרה בראש”
בערבית: נֻקְרַה نُقْرَة – נקירה (בהגייה בדווית)”.
“מילון הסלנג המקיף של רוזנטל אומר:
“מכת אגרוף בגולגולת. מערבית: גומה, נקב”
=-=-=-=
השורש הערבי נ.ק.ר עוסק בנקירות ובכל פעולה שיש בה מן הקדיחה, ההקשה והחפירה. בנוסף, הוא נפוץ מאוד בספרותית בשימושים רבים שאינם בשימוש כלל.
בענייני נקירות וניקורים הוא זהה לשורש הזהה בעברית.
הוא הופיע, בקצרה, באחד הפוסטים שאני יותר גאה בהם, זה שעסק בנפילת (הידמות) נון שוואית בעברית:
=-=
* הפועל נַקַר نقر בבניין הראשון – חקר, חיפש; חרט, חפר, גילף; קדח חור; הקיש; ניקר; השמיץ
* נַקְר نقْر בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חריטה, גילוף; נקישה; כשמות עצם: חור, נקב
* נַקְרַה نَقرة, בצורת שם הפעולה בנקבה – נקישה, הקשה; ביצוע קליק עם עכבר המחשב; נקירת המקור
* נַקְרֶ אלְאַצַאבֶּע نقر الأصابع – נקישה באצבעות
* אַאלַת נַקְר آلة نقر – כלי הקשה (במוזיקה. זו דרך פחות מוכרת להגיד את הביטוי)
* נֻקְרַה نُقرة וברים נֻקַר نُقَر או נִקַאר نِقار – חפירה, בור, שקע, גומה, שוחה. זו המילה עליה שאלה חיה, ושימו לב, מילונים “מהוגנים” אינם מתייחסים אליה כמהלומה בראש
* נֻקְרַתֶ אלְעֵין نقرة العين – ארובת העין
* נִקַארַה نِقارة, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – סתתות, גלפות
* נַאקִרַה ناقرة, בצורת הבינוני הפועלת של הבניין, בספרותית – הוכחה; אסון
* הפועל נַקַּר نقّر בבניין השני – פרי שהחל להבשיל. בספרותית: גינה, הלעיז; ניקר
* תַנְקִיר تنقير, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שריקה, ציוץ
* הפועל הספרותי נַאקַרַ ناقر בבניין השלישי – התווכח, התנצח, התקוטט
* מֻנַאקַרַה مناقرة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין– קנטרנות
* מֻנַאקִר مناقر בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קנטרן, איש שמרבה לריב
* נַאקוּר ناقور וברבים נַוַאקִיר نواقير – שופר, חצוצרה, קרן; נאקורה, בנקבה: חופר/קולפן קישואים
* מִנְקַארַה مِنقارة – חופר/קולפן קישואים. צורה נוספת, במשקל בעלי המלאכה/המכשירים בנקבה: נַקַּארַה نقّارة
* מִנְקַר مِنقَر – מכוש, מעדר
* נַקַּאר نقّار במשקל בעלי המלאכה – סתת, גלף, מגלף; חוקר
* נַקַּארֶ אלְחַ’שַבּ نقّار الخشب – ציפור נַקָּר (מיל’: נקר העצים)
* אַטְלַע מִן נֻקְרַה אַקַע פִי דֻחְדירַה أطلع من نُقرة أقع في دحديرة – מהפח אל הפחת (מיל’: אני יוצא מבור ונופל לשוחה, לבור גדול יותר)
* הפועל נַקְוַר نقور על דרך הבניין השני, או תנקור על דרך החמישי – לגלג על-; חורר, ניקב; “נשנש” אוכל
* נַקְוַרַה نقورة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לגלוג, לעג; שטויות, דברי הבל; עשיית חורים בירקות ובפירות לשם מילויים
* זַיּ עַוַאגִ’יזֶ אלְפַרַח אַכֶּל וּנַקְוַרַה زي عواجيز الفرح أكل ونقورة – שום דבר לא מוצא חן בעיניהם והם רק באים בטענות (מיל’: כמו הזקנים בשמחה: אוכל ודברי הבל)
=-=-=
רגע, רגע, רגע! מה קרה פה הרגע?
“לְנַקְוֵר”, בערבית, זה לעשות חורים בירקות???
היה לנו פוסט בנושא דומה בעבר, בלי שהבנתי שזה המקור!
זה היה פוסט חריג שלנו, שהוקדש כולו לידידי הקורא Ovadia Mizrahi, עם מילה סורית שבודדים מכירים.
בזמנו סברתי “בצורה מלומדת” ש- נח’ור הוא שיבוש של השורש נ.ח’.ר.
אבל ממה שליקטתי עבור הפוסט היום עולה, שזו דרך סורית להגיד: נקור, כלומר לנקר את הקישואים.
איך קוף/קאף הפכה בסורית ל- ח’א?
אה, זה כלל אינו מפתיע; ראשית, שני העיצורים נחתכים בענבל. שנית, לסורים יש נטייה להחליף עוד עיצור ענבלי עם ח’: למשל השורש של כביסה, ע’.ס.ל, מבוטא אצלם ח’.ס.ל.
=-=-=-=-=
נִקְרָה
שֵׁם עֶצֶם – נְקֵבָה
1.
שֶׁקַע, נְקִיק בְּסֶלַע, בְּהַר וְכַדּוֹמֶה.
“לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִיפֵי הַסְּלָעִים”
2.
חֲצִיבָה מְלָאכוּתִית בְּסֶלַע רָווּי מֵי תְּהוֹם כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת שְׁפִיעָתוֹ שֶׁל מַעֲיָן.
(מקור: גוגל)
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
שמוּרַת רֹאשׁ הַנִּקְרָה היא שמורת טבע, הנמצאת בקצהו הצפוני של חוף הים התיכון של ישראל, ומצטיינת במצוק תלול היורד לתוך הים התיכון ובחוף הים המפורץ שלו. מצוק הנקרות הוא קצהו המערבי של “רכס הסולם”, הר התוחם את הגליל המערבי מצפון, ומתנשא לגובה של 300 מטרים. מדרום למצוק מצויים שלושה איים: תכלת, שחף ונחליאלי.
מקור השם
השם ראש הנקרה שאוב משמו המקורי של האתר, “ראס א-נאקורה”, שמשמעותו בערבית היא “הגבעה (הראש) של הכפר נאקורה”. כפר זה שוכן בסמוך מצפון לאתר, בתחום מדינת לבנון. התצורה העברית נובעת מהנקרות שבאתר.
יש המייחסים את שם המקום לתקופת אלכסנדר מוקדון. במהלך מסעותיו בשנת 333 לפני הספירה ביקש להגיע דרך החוף למצרים, וכשהוזהר מראש מפני המכשול הטבעי, ציווה לחצוב נקבה בהר למעבר צבאותיו. עם זאת, אין להניח שלנקרות מתחת להר יש קשר לכך הואיל והמדובר במערות טבעיות
[…]” (ויקיפדיה)
אה, רגע! המקור האמיתי של שם המקום הוא בכלל השם הערבי???
אז בואו נעלה טיפה צפונה:
“אַ-נַּאקוּרַה (בערבית: النّاقورة) היא עיירת חוף בדרום לבנון. בעיירה ובסביבתה מתגוררים כ-25,000 תושבים, והיא ממוקמת 174 מ’ מעל פני הים.
העיירה היא עיירת החוף הדרומית ביותר בלבנון. מאז 23 במרץ 1978 יושבת בעיירה מפקדת הכוחות של יוניפי”ל, כוח האו”ם הזמני בלבנון”.
זה נלקח מויקיפדיה בעברית.
ויקי באנגלית מוסיפה, כי נאקורה הערבית אכן מתכתבת עם נקרות שהן שקעים בסלע, אולם מדובר פה בעצם בחצוצרה או בצופר.
=-=-=-=
מוסיף ידידי הקורא Avshalom Farjun:
מוכרת המילה נקאר / نْقَار, במובן ויכוחים ומריבות בין בני משפחה, בד”כ, ומכאן הביטוי: ג’כאר ונקאר / جْكار ونْقار – מריבות והתנצחויות. כמו כן מוכר הביטוי: חאטט נקרו מן נקרי / حاطِط نِقْرُه من نِقْري במובן: מתווכח אתי במטרה לעצבן ולהכעיס (ראה ספרי “באין גברים קראו לתרנגול אבו עלי”, עמ’ 206)
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
