פורסם ב- 22.2.22
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
חַ’סְרַאן خَسْرَان וברבים חַ’סְרַאנִין خَسْرَانين – מופסד, מפסיד, מפסידן, לוזר; חסר תקנה; מקולקל, פגום
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
יהושע שלח לי הסרטון הקצרצר הבא מ- 18.1.22, בו מופיע:
ד. מנצור עבאס, ראיס אלקאא’מה אלערביה אלמוחדה
د. منصور عبّاس، رئيس القائمة العربيّة الموحّدة
ד”ר מנצור עבאס, ראש הרשימה הערבית המאוחדת
לשון הסרטון:
הל אנת מת’לי באן תעתרף ביהודית אלדולה ולא ממכן אן תתקבל קאנון אלקומיה אלד’י טרח בהד’א אלח’צוץ?
האי אחנא מוג’ודין פי מכאתב כל אלערב.
אנא לא אעתרף אני מוג’וד מכאתב כל אלערב
בס אנא מוג’וד פי מכאתב כל אלערב!
אסראא’יל דולה יהודיה, שאא’ סעיד חסנין אם אבא, שאא’ פאיז שתיוי אם אבא.
אלסאאל אלג’והרי באלנסבה אלנא כערב: מא הי מכאנתנא פי דאח’ל דולת אסראא’יל?
נקטה סטר ג’דיד!
הד’א הו אלסאאל אלג’והרי.
אמא אד’א אנתו בדכו תרדונא עלא מעארכ ח’סראנה, מעארכ וג’ודיה באלנסבה ללשעב אליהודי.
אלשעב אליהודי באלנסבה לאלה קצ’ית הוית אלדולה ויהודיתהא האי מערכה וג’ודיה, באלנסבה לאלה.
אד’א אנתו בדכו תח’וצ’וא מע אסראא’יל מערכה וג’ודיה פי הוית אלדולה, תפצ’ל, אסחב, קול “אנא” איש? “בדי אתנאזל ען מואטנתי פי אסראא’יל”, וח’לץ!
هل انت مثلي بأن تعترف بيهوديّة الدّولة ولا ممكن أن تتقبّل قانون القوميّة الذي طُرح بهذا الخصوص؟
هاي احنا موجودين في مكاتب كلّ العرب.
“أنا لا أعترف أنّي موجود مكاتب كلّ العرب”
بس أنا موجود في مكاتب كلّ العرب!
إسرائيل دولة يهوديّة، شاء سعيد حسنين أم أبى، شاء فايز شتيوي أم أبى.
السّؤال الجوهري بالنّسبة النا كعرب: ما هي مكانتُنا في داخل دولة إسرائيل؟
نقطة سطر جديد!
هذا هو السّؤال الجوهري.
أمّا إذا انتو بدّكو تردّونا على معارك خسرانة، معارك وجوديّة بالنّسبة للشّعب اليهودي،
الشّعب اليهودي بالنّسبة لإله قضيّة هويّة الدّولة ويهوديّتها هاي معركة وجوديّة، بالنّسبة لإله.
إذا انتو بدّكو تخوضوا مع إسرائيل معركة وجوديّة في هويّة الدّولة، تفضّل، اسحب، قول “أنا” ايش؟ “بدّي أتنازل عن مواطنتي في إسرائيل”، وخلص!
המנחה פאיז שתיוי: האם אתה, כמוני, מוכן להכיר ביהודיות המדינה (ישראל) אך אינך מוכן לקבל את חוק הלאום שהועלה בנושא זה?
עבאס: אנו נמצאים עכשיו במשרדים של “כל אלערב” (גוף עיתונאי ישראלי שמקום מושבו בעיר נצרת. שָלֵו)
“אינני מכיר בכך שאני נמצא במשרדים של כל אלערב” (נאמר בסרקזם. שלו)
אבל אני נמצא במשרדים של כל אלערב!
ישראל היא מדינה יהודית, בין אם סעיד חסנין (המנחה לצד פאיז. שָלֵו) רוצה בכך או לא, ובין אם פאיז שתיוי רוצה בכך או לא.
שאלת הליבה בקשר אלינו כערבים היא: מה הוא המעמד שלנו בתוך מדינת ישראל?
סוף פסוק!
זו שאלת הליבה.
אבל אם אתם רוצים להחזיר אותנו לקרבות אבודים, שהם קרבות קיומיים ביחס לעם היהודי,
מבחינת העם היהודי סוגית זהות המדינה ויהדותה היא קרב קיומי, ביחס אליו.
אם אתם רוצים להיכנס עם ישראל לקרב קיומי בנושא זהות המדינה, בבקשה, החזר (את תעודת הזהות)!, תגיד “אני רוצה לוותר על אזרחותי בישראל”, וזהו!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי ח’.ס.ר עוסק בהפסדים מכל סוג ובאבדות. הוא מתכתב לגמרי עם השורש העברי המקביל ח.ס.ר:
* הפועל חִ’סֶר خسر, חַ’סִרַ בספרותית, בבניין הראשון – הפסיד, נחל תבוסה; איבד, אבד; מת; תעה; התקלקל, ניזוק
* חִ’סְרַת خسرت – איבדה את בתוליה; יצאה לתרבות רעה; התקלקלה, הדרדרה
* חִ’סְרוּא בַּעְצ’ خسروا بعض – הידידות שלהם נגמרה, היחסים ביניהם התקלקלו (מיל’: איבדו זה את זה)
* חַ’סַארַה خسارة וברבים חַ’סַאאֶר خسائر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפסד, נזק; אובדן, אבדה
* חַ’סַארַה פַאדִחַה خسارة فادحة – הפסד עצום, כבד
* חַ’סַאאֶר خسائر – אבדות
* חַ’סַאאֶר גַ’סַדִיַּה خسائر جسديّة – אבדות בגוף
* חַ’סַאאֶר מַאדִּיַּה خسائر مادّيّة – אבדות בחומר, פגיעות ברכוש
* חַ’סַאאֶר גַ’סִימַה خسائر جسيمة – אבדות עצומות, חמורות
* חְ’סַארַה פִיה خسارة فيه – זה לא מגיע לו (בביקורת שלילית), הוא לא שווה את זה
* מַא פִיהַא חְ’סַארַה ما فيها خسارة – זה לא יזיק (מיל’: אין בה הפסד/נזק)
* חַ’אסֶר خاسر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מפסיד, מופסד; טועה
* הפועל חַ’סַּר خسّر בבניין השני או אַחְ’סַרַ أخسر ברביעי – גרם ל- שיפסיד; גרם ל- לנזק; קלקל; הפחית; השמיד; הרחיק ממעשים טובים
* הפועל תַחַ’סַּר تخسّر בבניין החמישי – הפסיד, בזבז כסף
* חַ’סִיר خسير – מפסיד
* אֶלסַּלַף תַלַף וּאֶלרַּדּ חַ’סַארַה السّلف تلف والرّدّ خسارة – לא כדאי לקחת הלוואה כי תמיד ייגרם נזק בגלל התערערות היחסים בין הלווה למלווה (מיל’: לקיחת הלוואה היא השחתה/קלקול, והחזרתה היא אובדן)
* פִי אלתִּגַ’ארַה רִבֶּח וּחַ’סַארַה في التّجارة ربح وخسارة – במסחר לפעמים מרוויחים ויש ימים פחות מוצלחים (מיל’: במסחרה רווח והפסד)
* אִללִּי יְעַלֶּמְהֹם תִגַ’ארְתֹה יַא חְ’סַארְתֹה اللّي يعلّمهم تجارته يا خسارته – אוי לזה אשר מגלה את סודות מקצועו (מיל’: מי שמלמד אותם את דרך המסחר שלו – אוי לו/הוא יצא נפסד)
* צַ’רַבּוּא אלְאַעְוַר עַלַא עֵינֹה, קַאל: חַ’סְרַאנֶה חַ’סְרַאנֶה! ضربوا الأعور على عينه قال: خسرانة خسرانة! – שום שינוי לא יקרה, אין מה לעשות, זה ממילא יישאר אותו הדבר; מי שכבר נפגע לא חושש להיפגע שוב (מיל’: היכו את העיוור-בעינו-האחת על עינו, אמר: היא [ממילא] פגועה)
וכמובן אי אפשר שלא לציין את:
יַא חְ’סַארַה! يا خسارة! או: יַא לַלְחַ’סַארַה! يا للخسارة! – כמה חבל! חבל מאוד!
מוסיף הקורא עופר בריל:
שַרִיכֶּ אלְחַ’רַא חַ’סַּאר/אֶחְ’סַר וּחַ’סְּרֹה شريك الخرى خسّار/اخسر وخسّره!! – אם יש לך שותף ח’רא, תגרום לו להפסיד גם במחיר הפסד שלך. יעני פרינציפ…
זה היה הפוסט ה- 1,631 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
