פורסם לראשונה ב- 16.1.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Amir Sivan, שכתב לנו:
“ראיתי כתבה על מכירה פומבית של נשים בדרום סודן ומעבר לזעזוע העמוק עניין אותי איך אומרים בערבית ״מכירה פומבית״. תודה!”
כתב לנו גם הקורא Edov Toren:
“האם אתם מעלים פוסטים על משמעות שמות? אני זוכר שהיו כאלה בעבר.
אשמח לפוסט(ים) על שמות, למשל השם זיאד زِيَاد
האם יש קשר (גם אם עקיף) בין השם זיאד לשם יוסף?
מעניין…
“תוספת” זה זיָאדֶה – زيادة
“הוסיף” זה זָאד – زاد
לכן השם זיאד زِيَاد צריך להיות קשור לשם… יוסף! מלשון תוספת, הוסיף.
כנראה גם הגדיל, הוסיף שפע.
בקיצור יוסף!”
=-=-=
אז מילת היום היא –
אַלְמַזַאדֶ אלְעַלַנִיּ المَزَاد العَلَنِيّ – מכירה פומבית
מַזַאד לבד זה גם מכירה פומבית, כלומר לא חייבים את שם התואר עַלַנִיּ (פומבי)
השורש הערבי ז.י.ד (מגזרת ע”י), שיוצג היום לשם שינוי עם אחיו ז.ו.ד (גזרת ע”ו), עוסק בהוספות ובתוספות למיניהן.
הוא נפוץ מאוד, ואלו עיקריו מופעיו:
* הפועל זַאד زاد בבניין הראשון – התרבה, גדל (פועל נפוץ מאוד)
* זֵיד زيد, זַיְד בספרותית, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תוספת (וגם שם פרטי של גבר)
* זִיַאדֶה زيادة, צורת שם פעולה נוספת – תוספת, גידול; עֹדֶף
* זַאיֵד زايد, זַאאִ’ד زائد בספרותית, צורת הבינוני הפועל של הבניין – נוסף, עודֵף; מיותר; פלוס (הפעולה החשבונית)
* הפועל זַיַּד زيّد בבניין השני – הוסיף, הִרְבָּה
* הפועל זַוַּד زوّد בבניין השני – ציד, סיפק, הוסיף
* תַזְוִיד تزويد, שם הפעולה של הבניין – ציוד, הספקה (כשמות פעולה)
* מֻזַוֶּד مزوِّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – סַפָּק (של סחורות)
* הפועל זַאיַדַ زايد בבניין השלישי – הציע מחיר גבוה כדי לזכות במכירה פומבית
* מֻזַאיַדַה مزايدة, שם הפעולה של הבניין – הקצנה; מכירה פומבית; העלאת הצעת מחיר במטרה לזכות (במכירה פומבית)
* מֻזַאיַדַה مزايدة, שם הפעולה של הבניין – הקצנה; מכירה פומבית; העלאת הצעת מחיר במטרה לזכות (במכירה פומבית)
* הפועל תַזַיַּדַ تزيّد בבניין החמישי – עלה (מחיר)
* הפועל תְזַוַּד تزوّد בבניין החמישי – הצטייד; אגר מזון
* הפועל תַזַאיַד(וּא) تزايدوا בבניין השישי – העלו הצעות מחיר (במכירה פומבית); התחרו בקיצוניות זה בזה, הגזימו
* הפועל אִזְדַאד ازداد בבניין השמיני (שהוא אות ומופת למספר תופעות פונטיות שקרו במילה נתונה) – התרבה
* זַאד زاد – צידה לדרך; אוכל
* מַזִיד مزيد – תוספת
* זַוַּדְתְהַא! زوّدتها – הגזמת!
* (אללה) יְזִיד פַצְ’לַכּ يزيد فضلك, תשובה מקובלת לברכה תְפַצַּ’ל! (תפדל, שפירושה: התכבד-נא!) – שאללה יוסיף לך חסד
* זַאדְנַא אֶלשַּרַף! زادنا الشّرف, תשובה מקובלת לברכה תשרפנא! (התכבדנו להכירך, במעמד היכרות בין זרים) – לכבוד הוא לנו! (מיל’: נוסף לנו כבוד)
* אִללִּי בִּעְמַל בְּאִידֹה אַללָּה יְזִידֹה اللّي بعمل بإيده الله يزيده – אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו (מיל’: מי שעובד במו ידיו אללה מוסיף לו)
* אֶלזַּאיֶד אַח’וּ אֶלנַּאקֶץ الزّايد أخو النّاقص, פתגם ששמעתי מהוריי אינספור פעמים – יותר (מדי) זה כמו (מיל’: הוא האח של-) הפחות (מדי), כלומר אין להגזים או להפריז בדברים
בעברית השורש הזה מופיע במילה מִזְוָדָה, שהיא מילה מתקופת המִשְנָה, שכן היא מלאה ציוד וחפצים, וכך גם נוצר בעברית מודרנית הפועל גזור-השם לזווד (בעיקר בהקשרים צבאיים, ככל שאני מכיר).
אידוב,
השם זיאד הוא שם פרטי. הוא אינו מופיע כערך מילוני בשום מילון זמין ומוכר, גם לא במילון אלמעאני המפואר. זה פשוט שם פרטי של גבר (כך גם השם יַזִיד מאותו השורש, שפירושו המילולי: יוסיף, ירבה).
לגבי ההצעה שלך לתרגמו כ”יוסף”, זו הצעה חביבה, אולם השם התנ”כי יוסף, כמו שאר השמות התנ”כיים שמצאו דרכם גם לתרבות האסלאמית והערבית, לא תורגמו לפי משמעותם אלא פשוט קיבלו צורה ערבית: אִבְּרַאהִים, סַארַה, הַאגַ’ר, אִסְחַאק, אִסְמַאעִיל, יַעְקוּבּ, מוּסַא, דַאוּד, סֻלַיְמַאן, יוּנֶס (יונה הנביא) וכן הלאה.
אז יוסף העברי הוא פשוט… יוּסֻף, וזאת ללא שום קשר למשמעותו המילולית של השם הפרטי.
=-=-=-=
את השיר הבא תכננתי לשמור לפוסט אחר שביקשו מאיתנו לפרסם, אבל אני לא יכול להתעלם ממנו גם בהקשר של מילת היום. והוא בכלל מתאים גם למילה קהוה, קפה, מהשבוע שעבר.
אז קבלו גם היום, וגם בפוסט העתידי על המילה הבדואית נַשַמִי نشمي וברבים נַשַאמַא نشامى – בחור בעל תכונות גבריות; גיבור; חברה’מן.
המשעשע הוא, ש- בִּנְת נַשַמִיֶּה بنت نشميّة היא: בת אצילית; היפה בבנות השבט
את הזמרת סמירה תַוְפִיק سميرة توفيق אנו כבר מכירים; הסורית-לבנונית, מלכת השירה הבדואית.
חברים, הכינו את הכפיים, והפעם – אחד השירים הכי בדואיים שיש (וכזכור, הבדואים הוגים את האות קאף כמו גימל).
לא עולים לי בראש, ולא משנה באיזו שפה, שירים נוספים, שמשדרים כל כך הרבה גבריות מתפרצת.
אז לכמה דקות בואו נניח בצד את התיאוריות הקוויריות והפאנסקסואליות, ונקבל את הפרשנות הערבית-בדואית הקלאסית ל- מהו ומיהו גבר-גבר אמיתי:
בַּאללָּה תְצִבּّוּא הַאלְקַהְוַה بالله تصبّوا هالقهوة – קדימה, מזגו את הקפה!
شايف المكان مزهزه بألوان שַאיֶףֶ אלְמַכַּאן מְזַהְזַה בְּאַלְוַאן
وشايف الطّيور بتغرّد الألحان וּשַאיֶףֶ אלטֻּיוּר בִּתְעַ’רֶּד אִלְאַלְחַאן
وشايف الزّهور بتميل عالأغصان וּשַאיֶףֶ אלזֻּהוּר בִּתְמִיל עַאלְאַעְ’צַאן
سألت شو القصّة؟ סַאַלְת שוּ אלְקֻצַּה?
قالوا لي اللّيلة ليلة في هالجمع، جماعة الخلا קַאלוּא לִי אֶללֵּילַה לֵילַה פִי הַאלגַ’מע, גַ’מַאעֶת אלְחִ’לַא
אתה רואה את המקום בוהק בצבעיו
רואה את הציפורים מזמרות נעימות
רואה את הפרחים רוכנים על הענפים
שאלתי: מה העניין?
אמרו לי: הלילה הוא לילה של החבורה, החבורה (שנמצאת) בשממה (במדבר)
بلا تصبّوا هالقهوة وزيدوها هيل בַּאללָּה תְצִבּוּא הַאלְקַהְוַה וּזִידוּהַא הֵיל
واسقوها للنّشامى ع ظهور الخيل וּאסְקוּהַא ללנַּשַאמַא עַ טְ’הוּרֶ אלְחֵ’יל
קדימה, מזגו את הקפה והוסיפו לו הל
והשקוהו את הגברים הרוכבים על הסוסים
والنّشامى نلاقيها ونحيّيها וּאֶלנַּשַאמַא נְלַאקִיהַא וּנְחַיִּיהַא
ويلك يلّي تعاديها يا ويلك ويل וֵילַכּ יַלִּי תְעַאדִיהַא יַא וֵילַכּ וֵיל
את הגברים נפגוש ונברך
אוי לך מי שיעמוד בדרכם, אוי ואבוי לך
قهوتنا للأجوادي أوّل بادي קַהְוֶתְנַא לִלְאַג’וַאדִי אַוַּל בַּאדִי
للّي ناره وقّادي بظلام اللّيل לַלִּי נַארֹה וַקַּאדִי בִּטַ’לַאםֶ אללֵּיל
הקפה שלנו הוא קודם כל לנדיבים
למי שהאש שלו בוהקת בחשכת הליל
والقهوة السّمرا ع الكيف لرجال السّيف וּאלְקַהְוַה אֶלסַּמְרַא עַ אלְכֵּיף לִרְגַ’אלֶ אלסֵּיף
والرّجال اللّي حسّوا بالحيف شالوا له شيل וּאֶלרְּגַ’אל אִללִּי חַסּוּא בִּאלְחֵיף שַאלוּא לֹה שֵיל
הקפה השחור (המעולה) בשביל הכיף לאנשי החרב
והגברים, שהרגישו קודם אכזבה, חשו גאווה
(התרגום שלי. שָלֵו, ותודה ל- Yafit Marom ול- سلطان ابو سلطان על העזרה בתרגום)
הערה למבינים מבין הקוראים בדקדוק הערבי: שימו לב איך ההתייחסות לגברים בשיר היא כאל… רבים שאינו מציין בני אדם.
כן, אני יודע שגם בקוראן יש מקרים כאלה, וכן, גם במדוברת בכלל, ועדיין, יש בשיר סגידה לגברים שעשויים ללא חת, וההתייחסות הלשונית אליהם היא כאל אישה…
בשיר עולה מסורת מעניינת לגבי שתיית קפה אצל הבדואים:
הקפה הראשון הוא אֶלְהֵיף الهيف – קפה אותו שותה המארח לבדו מול האורח כדי להוכיח שאינו מורעל
הקפה השני הוא לאורח, אֶלצֵּ’יף الضّيف – קודם כל מגישים את הקפה לאורח, מתוך כבוד
הקפה השלישי הוא אֶלְכֵּיף, להנאה الكيف – איש אינו חייב לשתות אותו ואיש לא ייעלב אם לא ישתו אותו. הוא נועד פשוט בשביל ה… כיף
והקפה הרביעי הוא אֶלסֵּיף, החרב السّيف – לרוב האורח מתעלם ממנו מבחירה שכן הוא החזק ביותר
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
