פורסם לראשונה ב- 1.11.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“בוקר טוב,
מציע לכתוב פוסט על מסיק הזיתים.
עכשיו העונה.
המילה מסיק, מסק… וברכות הקשורות אליה”
אז מילת היום היא –
קַטְףֶ אלזֵּיתוּן قَطْف الزّيتُون – מסיק זיתים
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
על זיתים כבר היה לנו פוסט:
השורש הערבי ק.ט.ף זהה למקבילו בעברית.
* הפועל קַטַף قطف בבניין הראשון או קַטַּף בשני – קטף, אסף פירות; רדה/ארה דבש; ניפה קמח; הוציא עצמות מבשר
* קַטְף قَطْف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, היא חצי מביטוי היום – קטיף
* קַטְף قَطْف או קִטְף قِطْف או קֻטְף قُطْف וברבים קֻטוּף, כשם עצם – אשכול של פירות; פירות קטופים באשר הם
* קִטַאף قطاف, דווקא בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השלישי – תקופת הבציר או האסיף
* קִטַאפֶ אלזֵּיתוּן قطاف الزّيتون – מסיק הזיתים (צורה משמעותית פחות נפוצה מהצירוף שהוא מילת היום)
* הפועל הספרותי אַקְטַפַ أقطف בבניין הרביעי – הגיע זמן הבציר
* הפועל הספרותי אִקְתַטַפַ اقتطف בבניין השמיני – קטף, ליקט; תמצת דברים
* מֻקְתַטַף مقتطف וברבים מֻקְתַטַפַאת مقتطفات, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – ליקוט; מובאות; קטעים נבחרים. אין תלמיד מזרחנות ישראלי שלא נחשף למונחים:
* מֻקְתַטַפַאת מִנַ אלְאַדַבֶּ אלְעַרַבִּיּ مقتطفات من الأدب العربيّ – קטעים נבחרים מהספרות הערבית
* מֻקְתַטַפַאת מִנַ אלצֻּחֻףֶ אלְעַרַבִּיַּה مقتطفات من الصّحف العربيّة – קטעים נבחרים מהעיתונות הערבית / העיתונים הערביים
* מַקְטַף مَقطف וברבים מַקַאטֶף مقاطف – טנא, סל
* מִקְטַף مِقطف וברבים מַקַאטֶף مقاطف – מזמרה (אחד משמותיו של המכשיר)
* קַטִיפַה قطيفة וברבים קַטַאאִף قطائف או קַטַאיֶף قطايف במדוברת – קטיפה; עטיפה; קטאיף (ונא לא להתבלבל עם אטריות קדאיף תורכיות)
“קַטַאיֵף (מבוטא גם אַטַאיֵף, בערבית: قطايف) הוא כיסון מתוק מהמטבח הערבי (הלבנוני, המקומי, המצרי, הסורי) המוגש בתקופת הרמדאן.
הקטאיף מבוסס על בלילה ממנה יוצרים מעין הכלאה בין פנקייק ללחוח, שאותה מטגנים מצדה האחד בלבד. לאחר הטיגון ממולא הצד שאינו מטוגן במלית של גבינת עיזים מתוקה או של אגוזי מלך קצוצים, מקופל במרכזו ומודבק בשפתיו, כך שמתקבל כיסון. הכיסון מטוגן בשמן עמוק או נאפה. יש מכינים קטאיף ממולא גבינה בצורת משפך: לאחר קיפול הפנקייק מותירים את אחד מקצותיו פתוח להצגת המראה הדקורטיבי של המילוי, ואין מטגנים או אופים אותו לאחר המילוי.
על הקטאיף המוכן (והמקורר אם טוגן/נאפה) מוזגים סירופ סוכר, מי ורדים או מי זהר. יש הזורים על הכיסון פיסטוק קצוץ.
מלית האגוזים מתובלת בסוכר וקינמון. יש מחליפים את האגוזים בפיסטוק. חומרי מלית נוספים, פחות שכיחים, הם צימוקים, צנוברים, שקדים, אגוז לוז או בוטנים. יהודי חלב נוהגים לאכול קינוח זה בחג החנוכה”. (ויקיפדיה)
“קְטִיפָה
מין בד ארוג, בעל מרקם רך ונעים, נחשב לעתים בד יוקרתי.
* “אִם צָרִיךְ, אֶתְהַלֵּךְ בִּסְחָבוֹת / כְּלוֹבֶשֶת קְטִיפָה מַבְרִיקָה; / אִם צָרִיךְ, אֲקַרְצֵף רְצָפוֹת / וְאֶהֱיֶה בְּעֵינַי כְּמַלְכָּה.” (זמר שלוש התשובות, מאת נתן אלתרמן)
* הגבר ההדור לבש חולצת־קטיפה שחורה.
גיזרון
מערבית: قَطِيفَة (קַטִיפַה)” (ויקימילון)
=-=-=-=-=
לסיכום: לא מצאתי בשלב איסוף החומר לפוסט פועל ערבי ייחודי לאיסוף הזיתים, או שורש המקביל למשמעות של מסיק בעברית.
הערבים פשוט משתמשים בשורש קטף, ובמקרים ספורים יכולים גם להשתמש בביטוי:
חִצַאדֶ אלזֵּיתוּן حِصاد الزّيتون, שמילולית פירושו: קציר הזיתים
ואז חבר כתב לי, לאחר פרסום הפוסט:
באזורנו גם אומרים גַ’דּ אלזיתון جدّ الزّيتون עם הפועל ג’ד מהשורש ג’.ד.ד, המתכתב באופן ישיר עם השורש העברי של גדיד התמרים.
שם הפעולה: גִ’דַאד جداد
=-=-=
באשר לברכות הקשורות למסיק – לא מצאתי אפילו אחת. אולי הקוראים יעשירו את עולמנו…
טוב, אז אידוב בעצמו מצא וכתב לנו:
ברכה לקראת עונת המסיק: מַוְסַם מֻבָּארָכּ – עונה מבורכת موسم مبارك. התשובה: علينا وعليك עָלֵינָא וָעָלֵיְכְּ – עלינו ועליךָ או אפשר ברבים עָלֵינָא וָעָלֵיְכֻּם – علينا وعليكم.
=-=-=-=-=
ומסתבר שהדף הנפלא והייחודי
מדרסה – לומדים לתקשר
פרסם לא מזמן את הפוסט הקשור הבא:
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
=-=-=-=
ושוב, אני ממליץ בחום על:
קורס ערבית מדוברת למתקדמים מאוד, עם הידענים המומחים Avshalom Farjun אבשלום פרג’ון ובות’ינה שחאדה
לפרטים:
לאחר פרסום הפוסט כתב לי אבשלום:
שלו יקר, יש דווקא פעלים נוספים בערבית, הקשורים לקטיף הזיתים, והם קשורים לשיטה בה קוטפים את הזיתים:
1. كتّ الزيتون / כתّ (ל)-זיתון (הוראת הפועל כתّ בערבית: ניער) בה חובטים בענפי העץ באמצעות מקל כדי להשיר את הפירות. מעניין לציין שהשיטה הזאת מוזכרת בתנ”ך: “כי תחבוט זיתך, לא תפאר אחריך, לגר וליתום יהיה (דברים כ”ד, כ). קטיף הזיתים באמצעות חבטה מוזכר בספרות חז”ל ונקרא ניקוף, בדומה לצירוף המקראי “נוקף זית” – “ונשאר בו עוללות כנוקף זית” (ישעיהו י”ז ו). לפועל נקף יש מקבילה בערבית: نقف / נקף, שהוראתו היא – הכה קלות. אומרים גם كتّ السيجارة / כתّ (ל)-סיגארה: לאפר את הסיגריה למאפרה (مكتّة / מכתّה).
2. הפועל מסק והמילה מסיק אינם מופיעים בתנ”ך, אלא רק בלשון חז”ל. הפועל מציין קטיף זיתים בתנועת משיכה, בדומה לחליבה, ויש סבורים שהוא קרוב לפועל משך. ובערבית: مَشْق الزيتون / משק (ל)-זיתון, המקבילה לחלוטין למסק ולמסיק. הוראת הפועל בערבית קשורה להארכה ולמהירות, וזה קשור בהחלט לשיטת הקטיף הזאת, בה מושכים במהירות את כל הפירות שעל הענף, ולא קוטפים אחד אחד. (אוסיף ואומר שאחד מסגנונות הכתב הערבי העתיקים בהם נכתב הקוראן, נקרא خطّ المشق / ח’טّ ל-משק, וזאת משום ההארכה האופקית של האותיות, וזהו גם הכתב המהיר יותר).
3. פועל נוסף שמשמש לקטיף הזיתים הוא: لمّ الزيتون / למّ ) (ל)-זיתון. הוראת הפועל: לאסוף.
כותב הקורא יהודה כץ:
באחד האתרים ראיתי שמסיק הזיתים מכונה בשם ח’רט ע’ יֻחְ’רֹט.
ומוסיף הקורא יובל ברגר:
מילה ששווה להכיר בהקשר של קטיף הזיתים היא ضمان צ’מאן – שהיא הסדר נפוץ בין בעל עצי הזית לקוטף (במקרה שהבעלים לא קוטף בעצמו). מכירת הזיתים “צ’מאן” פירושה שהזיתים נמכרים לקוטף בעודם על העץ. הסדר המכירה יכול להיות הסכמה בין בעל העץ לקוטף לחלוקה שווה בשווה של הזיתים הקטופים או השמן המופק מהם.
