פורסם לראשונה ב- 2.5.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“הכרתי בשרם-א-שיח’ נערה ושמה נואל نوال. הבנתי כי משמעות השם הוא (משהו כמו) מתת האל (מתנת האל או מתנה מהאל). הסבירו לי כי השם קשור לפועל نال (לקח?) וכן כי גם השם מנאל منال קשור ל- نوال.
תוכל בבקשה להעלות פוסט על השמות הללו?
אני לא מוצא את הפועל نال במילונים שאיתם אני עובד.
המשמעות של نوال לא לגמרי ברורה לי מאחר שגם החיפוש בגוגל מעלה תשובות לא ברורות.
בינתיים שאלתי את Avshalom Farjun החביב והוא בטובו הסביר כך:
השמות מאוד דומים במשמעותם. منال: כשאדם משיג את מבוקשו, משאת נפשו, מתן ונתינה מהאל. نوال במשמעות דומה, אך בד”כ מתכוונים במילה לכך שהאל העניק להורים את הילדה אליהם יחלו.
הפועל نال – משמעותו השיג, זכה ב-
חבר ערבי כתב כך:
نوال
هو يعني النصيب والعطاء وهو ما ينال من معروف الخير والعطاء وهو صفة حسنة وطيبة .
أما عن منال
ويعني العطاء والعطيّة والنصيب والهدف، وهو مصدر من الفعل نال، وهو ما يطلب تحقيقه من أهداف وخلافه”.
אז מילת היום היא –
מַנַאל مَنَال – מתת-אל; השגה; קניין, רכישה; בעלוּת
וגם שם פרטי של בחורה
יש לנו היום משחק עם שני שורשים קרובים: נ.ו.ל מגזרת ע”ו, ו- נ.י.ל מגזרת ע”י. שניהם ספרותיים ושניהם עוסקים בהענקת או בקבלת מתנות או דברים בעלי ערך וקניין:
* הפועל נַאל نال (ע”י) בבניין הראשון – השיג, רכש
* הפועל נַאל نال (ע”ו) בבניין הראשון – נתן מתנה, השיג, קיבל; קיבל פרס
* נַיְל نيل או נַיְלַה نيلة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, בספרותית – השגה, זכיה
* נִיל نيل – צבע אינדיגו (גוון של כחול). אַלנִּיל النّيل – נהר הנילוס
* נַאיֶל نايل, במדוברת, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – משיג, זוכה
* הפועל הספרותי נַוַּלַ نوّل בבניין השני – נתן ל- מתנה; עשה חסד
* הפועל נַאוַל ناول בבניין השלישי – העביר, נתן. נַאוֶלְנִי אלְמִלֶח ناولني الملح – העבר לי את המלח
* הפועל הספרותי אַנַאלַ أنال בבניין הרביעי, בשני השורשים – נתן, העניק; אִפשר
* הפועל הספרותי תַנַאוַלַ تناول בבניין השישי – דן ב-; עסק ב- (ועוד…)
* נַוַאל نوال – מתנה, תרומה (לא בשימוש); שם פרטי של בחורה
כמה מילים על מדוברת מצרית:
* נִילַה / חַאגַה נִילַה حاجة نيلة – עסק ביש, עניין רע, מזל רע, צרה צרורה; משהו דפוק, מזופת; צבע כחול לכביסה
* מְנַיֶּל منيّل – לא מוצלח, דפוק (מיל’: צבעו כצבע הנילוס)
מוסיף לנו הקורא האדוק Yehuda Katz:
במצרים שולחים לעזאזל עם הביטוי גַתַכּ נִילַה جتك نيلة – תבוא עליך צרה. זאת מכיוון שבעולם הדימויים המזרחי לבן הוא “טוב” ושחור הוא “רע” (וכחול כהה בכלל).
ולא להתבלבל עם מה שהופיע בפוסט הבא:
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
=-=-=
תוספת לפוסט של אתמול, שעסק במהרג’אן – פסטיבל:
הקורא Emil Abramoff שלח לנו את הקישור הבא:
המסביר עם תמונות את דבריה של תמר עילם גינדין על אודות המקור הפרסי של המונח.
הקורא Ovadia Mizrahi הזכיר לי ששכחתי להתייחס לפסטיבל גַ’רַש, מהרג’אן ג’רש, שמתקיים בעיר ג’רש בירדן בכל חודש יולי. מדובר בהפנינג תרבותי ומוזיקלי עצום, שכן מגיעים לעיר זמרים, זמרות, להקות ורקדנים.
אומרת ויקיפדיה על העיר:
“גַ’רַש (בערבית: جرش) היא עיר בירדן, שבה שרידי עיר הלנית-רומאית ומהווה את אתר התיירות השני בחשיבותו בירדן (אחרי פטרה). ג’רש נמצאת מצפון לעמאן ומדרום לאירביד, בהרי הגלעד.
ג’רש הייתה אחת מעשר ערי הדקאפוליס שנבנו בגבול המזרחי של האימפריה הרומית. מאז המאה ה-20 הן בשטחי סוריה, ממלכת ירדן וישראל. ג’רש נחשבת לעיר הקדומה שהשתמרה בצורה הטובה ביותר מבין ערים אלה”.
