פורסם לראשונה ב- 2.7.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
כהרגלו, יפתח העביר לי הקלטה קולית, שנשלחה באחת מקבוצות הווטסאפ של דיווחי התנועה.
אז מילת היום היא –
סֻוַאקַה سُوَاقَة או סִיַאקַה سياقة – נהיגה
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
וזהו תוכן ההקלטה, שנשלחה ב- 31.5.20:
سلام عليكم شباب
شباب، هذه مدرسة لتعليم السّواقة
اسمها مدرسة …
هادا اللي بشتغل عليها واحد يهودي ختيار
هادا شخص دنيء جدًّا ورذيل وابن حرام
وبستغلّ خاصّة العربيّات اللّي بطلعوا معاه
رجاء خاصّ، رجاء خاصّ: الكلّ ينشروا عنده ع الغروبّات ع الفيسبوك
وين ما كان
هادا الشّخص متعرّض للبنات العربيّات داخل السّيّارة
طبعًا المصدر موثوق
أثناء تعليمهن للسّيّارة
الكل، يا ريت، يدير باله وياخد حذره
وما يبعثش أيّ حدا عنده، أخته، مرته
أيّ حدا يروح يتعلّم عنده هادا الشّخص
סלאם עליכם שבאב
שבאב, הד’ה מדרסה לתעלים אלסואקה
אסמהא מדרסת …
האדא אללי בשתע’ל עליהא ואחד יהודי ח’תיאר
האדא שח’ץ דניא’ ג’דן ורד’יל ואבן חראם
ובסתע’ל ח’אצה אלערביאת אללי בטלעוא מעאה
רג’אא’ ח’אץ רג’אא’ ח’אץ: אלכל ינשרוא ענדה ע אלע’רובאת ע אלפיסבוכ
וין מא כאן
האדא אלשח’ץ מתערץ’ ללבנאת אלערביאת דאח’ל אלסיארה
טבען אלמצדר מות’וק
את’נאא’ תעלימהן ללסיארה
אלכל, יא רית, ידיר באלה ויאח’ד חד’רה
ומא יבעת’ש אי חדא ענדה, אח’תה, מרתה
אי חדא ירוח יתעלם ענדה האדא אלשח’ץ
שלום אנשים
אנשים, זה בית ספר ללימוד נהיגה
שמו בית ספר (השם, השכונה והעיר שמורים אצלנו…)
האדם שעובד בו הוא יהודי זקן
הוא אדם ירוד, נבזה ומנוול
הוא מנצל בעיקר את הערביות שיוצאות איתו (לשיעורים).
בקשה מיוחדת, בקשה מיוחדת: כולם שתפו בקבוצות ובפייסבוק
בכל מקום שאפשר
האדם הזה מטריד בנות ערביות בתוך המכונית.
המקור מהימן, כמובן
(זה קורה) תוך כדי שיעורי הנהיגה שלהן.
כולם, הלוואי, שימו לב והיזהרו
אל תשלחו אף אחת אליו, לא אחות, לא אישה
שאף אחד לא ילך ללמוד אצל האדם הזה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
בנוסף לסרטון, השולח צילם מספר תמונות (אותן אחסוך מכם), מן הסתם בטלפון שלו, בהן רואים רכב לימוד נהיגה חולף על פניו בנסיעה.
אפשר לזהות את סוג הרכב, את מספר הרישוי שלו ואת שם בית הספר ללימוד נהיגה.
הצלם ניסה לצלם גם את המורה לנהיגה, שנראה מעט מטושטש בעודו מניח את ידו באזור המפריד בין המושבים הקדמיים.
ברכב נוהגת באותה שעה אישה, שאי אפשר לדעת מה דתה או לאומה.
בכל מקרה, אינני שופט במקצועי, אך לא נראה לי שהתמונה הזו תהיה קבילה בבית משפט להוכיח הטרדה מינית כלשהי.
בכל מקרה, אנו פה כדי ללמוד ערבית:
השורש הערבי ס.ו.ק עוסק בנהיגה מסוגים שונים, בשווקים ובשוקיים.
כותב לנו בנושא אסף כץ:
הקשר בין נהיגה לשוק ברור, בעבר זה היה המקום המרכזי אליו היו נוהגים את בעלי החיים, ודאי במדבר הערבי. השאלה היחידה היא איזה מהמובנים היה ראשון.
=-=-=
בשני המובנים האחרונים המצב בעברית זהה: שוּק, שוֹק.
לפני שנמשיך, אני רוצה שניזכר באחד הנושאים הדקדוקיים שאני אישית אוהב מאוד:
פועַל דֶנוֹמִינָטִיבִי Denominal verb, וזה אומר: פועל שהוא גְּזוּר-שם (המילה “נומ” מופיעה שם, מקבילה ל- name). בדרך כלל, בעבר הרחוק, קודם כל היו פעלים ופעולות, ומהם נוצרו שמות עצם. תופעה הפוכה היא נדירה יותר, למרות שבימינו פוגשים אותה יותר ויותר, בעיקר בצורה של יצירת פעלים ממילים זרות:
טלפון – לטלפן
פקס – לפקסס
ניטראלי – לנטרל
חזל”ש (ראשי תיבות צה”ליים של חזרה לשגרה) – לחזלש
לעשות ריסט reset למחשב – לרסט
למחוק משהו לצמיתות מהמחשב, על ידי לחיצה על שיפט ו- דיליט – לשפדל
וכן הלאה.
בקיצור, מהשם סולם בעברית קיבלנו את הפועל המודרני להסלים, ואת שם הפעולה הסלמה. יש כאן מטאפורה למצב שהולך ומחמיר, וכאילו אנו עולים למעלה על שלבים בסולם שלילי ומסוכן, “יש כאן עליית מדרגה”. הסלמה היא בעצם הידרדרות, אך העברית רואה כאן דווקא עליה מסוכנת. התרגום לקוח מהמילה האנגלית אסקלציה escalation, אסקליישן, שגם היא גזורת-שם: סקאלה, בין שאר התרגומים, זה סולם, וגם שלב או מדרגה.
=-=-=
הקטע הזה הופיע אצלנו בעבר. איך זה קשור לשווקים?
שוּק היא מילה תנ”כית, שקיבלה את מובנה המודרני לפני כ- 2,000 שנה, בתקופת החכמים (המשנה).
הפועל המודרני לשווק, ושם הפעולה שלו, שיווק, הם סופר-מודרניים. הפועל הוא דנומינטיבי, גזור-שם.
וכך גם בערבית, כפי שמיד נראה:
* הפועל סַאק ساق בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – נהג בהמה; נהג בכלי רכב; סיפר סיפור (לא בשימוש); העביר או ציטט מסורת חדית’
* סַוְק سوْق, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – נהיגה, הובלה, הולכה
* רֻחְ’צַתֶ סְוַאקַה رخصة سواقة – רשיון נהיגה
* מַדְרַסֶת תַעְלִיםֶ אלסְּוַאקַה مدرسة تعليم السّواقة – בית ספר ללימוד נהיגה
* סַאאֶק سائق וברבים סַאאִקִין سائقين או סֻוַּאק سُوّاق או סַאקַה ساقة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נֶהָג
* הפועל סַוַּק سوّق בבניין השני – שִוֵּק; נהג בהמה. הנה, רואים? גם בערבית הפועל הוא דנומינטיבי באופן זהה לגמרי לעברית, ותכל’ס, בשפות זרות קרה אותו הדבר בדיוק, או לפחות, באנגלית: to market.
* תַסְוִיק تسويق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיווק
* הפועל תַסַוַּק تسوّق בבניין החמישי – ערך קניות, “עשה שוק”; סָחַר, קנה ומכר; בנה שוק
* תַסַוֻּק تسوُّق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פעולת הקנייה בשוק; קניית סחורות, סַחַר
* מַרְכַּז תַסַוֻּק مركز تسوّق, עם צורת שם הפעולה של הבניין – מרכז קניות
* מֻתַסַוִּק متسوّق וברבים מֻתַסַוִּקִין متسوّقين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קניין, צרכן, מי שקונה מצרכים
* סוּק سوق (בערבית זו מילה בזכר ובנקבה) וברבים אַסְוַאק أسواق – שוק; בהשאלה: מהומה, בלאגן, אי-סדר (האופייניים לשווקים), “שוק”
* אֶלסּוּקֶ אלסּוֹדַא السّوق السّودا – השוק השחור
* סוּקֶ אלְאַוְרַאקֶ אלְמַאלִיַּה سوق الأوراق الماليّة – שוק ניירות הערך; הבורסה
* סוּק חֻרַּה سوق حرّة – שוק חופשי; אזור עם חנויות פטורות ממכס, דיוטי פרי
* אִקְתִצַאדֶ אלסַּוק اقتصاد السّوق – כלכלת השוק
* אֶלסּוּק וַאקֶף السّوق واقف – העסקים חלשים (מיל’: השוק עומד)
* סוּקֹה רַאיֶג’/מַאשִי سوقه رايج/ماشي – יש לו דרישה וביקוש, “הולך לו” (מיל’: השוק שלו עם ביקוש/הולך, זורם)
* צַ’רַבֶּ אלסּוּק בִּאַסְעַארֹה ضرب السّوق بأسعاره – שבר את השוק, מכר בזיל הזול (מיל’: היכה את השוק עם המחירים שלו)
* נִזֶל עַלַא אלְאַסְוַאק نزل على الأسواق – הגיע לשוק, יצא לשווקים
* סִיַאק سياق, בספרותית – הֶקְשר, קשר, מהלך, נושא, עניין
* מַסַאק مساق – הובלה; נהיגה; מהלך
* סַאק ساق וברבים סוּק سوق או סִיקַאן سيقان – שוק (איבר בגוף); מוט; צלע (בגיאומטריה)
* עַלַא קַדַמֶן וַסַאק على قدمٍ وساق – במלוא התנופה והמרץ (מיל’: על רגל/כף רגל ושוק)
* סַאק עַלַא סַאק ساق على ساق – רגל על רגל
* מִסְוַקַה مِسوقة – מקל המשמש לנהיגה/הובלת בהמות
* סַוַּאק سَوّاق, במשקל בעלי המלאכה – נהג
* אֶלְג’וּעַאן יִחְלַם בְּסוּקֶ אלְעֵיש الجوعان يحلم بسوق العيش – האדם חולם תמיד על מה שאין לו (מיל’: הרעב חולם על שוק הלחם)
* אִדַ’א אַנַא אַמיר וּאִנְתֶ אַמיר, מִין בִּדֹּה יְסוּקֶ אלְחַמִיר? إذا أنا أمير وأنت أمير مين بده يسوق الحمير؟ – כל אחד רוצה לנהל, איש אינו רוצה לעשות את העבודה השחורה (מיל’: אם אני אמיר ואתה אמיר, מי יוביל את החמורים?)
* בֻּכְּרַה יִפְתַחֶ אלסּוּק וּיְבַּאנֶ אלְעַטַּאר מִנֶּ אלְבַּיְטַאר بكرة يفتح السّوق ويبان العطّار من البيطار – האמת עתידה להתגלות (מיל’: מחר ייפתח השוק ויתגלה מי מוכר בשמים ומי רופא של בהמות)
=-=-=-=
בעלי הזיכרון הטוב מבין הקוראים ודאי זוכרים שכתבתי לא פעם, שאבי המנוח, רחמים כהן ז”ל, נולד ברובע היהודי בירושלים, בתוך החומות (בשנת 1929).
עד גיל חמש הוא גר שם, ואפשר לומר שאת רוב זמנו הוא בילה עם ערבים.
הערבית הירושלמית הייתה שגורה בפיו והוא תמיד אהב לחזור לטייל בעיר העתיקה או לספר לנו, ילדיו, סיפורי ילדות, השזורים שפע מילים בערבית.
בעיר העתיקה יש, מסתבר, 18 שווקים.
בחרתי להביא פה חמישה מהם, הקרויים על שם בעלי המקצוע שעבדו ועדיין עובדים בהם. מייד נפגוש בעלי מלאכה רבים, במשקל הלשוני הכה אופייני להם, הן בעברית והן בערבית.
אלו שמות ששמעתי בבית אבא שנים לפני שלמדתי את האות הערבית הראשונה בכיתה ז’ בבית הספר:
* שוק הבַּשָֹּמים – סוקֶ אלְעַטַּארִין سوق العطّارين
* שוק הקַצָּבים / שוק צורפי הנחושת – סוק אללַּחַּאמין سوق اللّحّامين / אלנַחַּאסין سوق النّحّاسين
* שוק הצורפים / הח’ואג’ות (האדונים הזרים) / הסוחרים – סוק אלצַּאעַ’ה سوق الصّاغة / אלְחַ’וַאגַ’את سوق الخواجات / אלתֻּגַּ’אר سوق التّجّار
* שוק הצַבָּעים – סוק אלדַּבַּّאעַ’ה سوق الدّبّاغة (אל תדמיינו נציגים של טמבור ושל נירלט; מדובר בצבעי עורות וצמר)
* שוק הכַּתָּנים / מוכרי הכותנה / עושי הכותנה / מנפצי הכותנה – סוק אלְקַטַּאנִין سوق القطّانين
בתמונה: הרכב האוטונומי של גוגל
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
