מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
מַרְפַא’ مَرْفَأ וברבים מַרַאפֶא’ مرافئ – נמל, מעגן
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/4dJWK
וכן, כן, המילה הנפוצה יותר לנמל בערבית היא מִינַאא’ ميناء, אבל לא בה עוסק היום הפוסט.
רויטל שלחה לי סרטון נוסף של יקיר הדף, הלבנוני נביל קאסם. הסרטון פורסם ב- 26.10.23.
זהו התוכן השני שאנו מפרסמים פה, שפורסם במקור לאחר פרוץ המלחמה, וגם הוא של נביל.
כל שוי ביטלע לכ מסאול אסראאילי מא חאפט’ ע’יר האלג’מלה:
סנעיד לבנאן אלא אלעצר אלחג’רי
סנעיד לבנאן 50 סנה אלא אלורא
סנעיד לבנאן אלא איאם אלחמאר ואלדואב
טיב, מא נחנא באלעצר אלחג’רי, לוין בדכן תרג’עונא? אי עצר בדכן תרג’עונא פיה? מא נחנא פיה הידא אלעצר!
בלד, עמלתה, יעני מתל עמלת זימבאבוי: ח’סראנה 1000% מן קימתהא. דולארה ב 100000.
מא פי מטאר. מטאר מתהאלכ, קדים, ומא פיה חמאמאת, וטריק אלמטאר מכסרה.
מא פי מרפא. אלמרפא תדמר באאב. בקאש פי מרפא.
מא פי ג’סור. כל שוי בתקולוא בדכן תצ’רבוא אלג’סור. ח’רא עליכן וע אלג’סור. מא אלג’סור כלהא מכסרה ומתהאלכה, כל ג’ורה פיהא האלקד. אי ג’סורה האדי? יעני תכלפת ציאנתהא אכת’ר מן תכלפת אנשאאהא. אצ’רבוהא.
בלד מא פיה ראיס ג’מהוריה ומא פיה חכומה. ואד’א כאן פי חכומה מא ביכון ראיס ג’מהוריה, ואד’א כאן פי ראיס ג’מהוריה מא פי חכומה.
בלד מא פיה מצאנע כהרבא ומעאמל כהרבא. אג’דד מעמל כהרבא עמרה 70-80 סנה.
ומא פי כהרבא מן 50 סנה, ולא פי מי.
בלד מא פיה שע’ל ולא פיה מצאנע ולא פיה סיאחה ולא פיה שי. שו בדכן תצ’רבוא פיה? נחנא בנרג’עכן ללעצר אלחג’רי, אד’א צ’רבנאכן. בשרפי!
אד’א צפקוכן הלק שי 100 צארוח’ עלא אהדאף מח’תארה בתרג’עוא אח’רא מנא.
ובלאש תקולוהא האי אלכלמה אל…, נציחתי אנא, ואללה, ללג’מהור אלאסראאילי וללמסאולין אלאסראאיליין: מא חדא בקא יקול ירג’עונא ע אלעצר,
אנה יעני כל ואחד בדה יקולהא האי אלכלמה יאכל ח’רא ויסכר בוזה, לאנה עם ביצ’חכ ע חאלה.
אד’א צ’רטנא פסוה בתרג’עוא אנתו ע אלעצר אלחג’רי.
كلّ شوي بيطلع لك مسؤول إسرائيلي ما حافظ غير هالجملة:
سنعيد لبنان إلى العصر الحجري
سنعيد لبنان ٥٠ سنة إلى الورا
سنعيد لبنان إلى أيّام الحمار والدّوابّ
طيّب، ما نحنا بالعصر الحجري، لوين بدّكن ترجعّونا؟ أيّ عصر بدّكن ترجّعونا فيه؟ ما نحنا فيه هيدا العصر!
بلد، عملته، يعني متل عملة زيمبابوي: خسرانة ١٠٠٠% من قيمتها. دولاره ب ١٠٠٠٠٠.
ما في مطار. مطار متهالك، قديم، وما فيه حمّامات، وطريق المطار مكسّرة.
ما في مرفأ. المرفأ تدمّر بآب. بقاش في مرفأ.
ما في جسور. كلّ شوي بتقولوا بدّكن تضربوا الجسور. خرى عليكن وع الجسور. ما الجسور كلّها مكسّرة ومتهالكة، كل جورة فيها هالقدّ. أيّ جسورة هادي؟ يعني تكلفة صيانتها أكثر من تكلفة إنشائها. اضربوها.
بلد ما فيه رئيس جمهوريّة وما فيه حكومة. وإذا كان في حكومة ما بيكون رئيس جمهوريّة، وإذا كان في رئيس جمهوريّة ما في حكومة.
بلد ما فيه مصانع كهربا ومعامل كهربا. أجدد معمل كهربا عمره ٧٠-٨٠ سنة.
وما في كهربا من ٥٠ سنة، ولا في ميّ.
بلد ما فيه شغل ولا فيه مصانع ولا فيه سياحة ولا فيه شي. شو بدّكن تضربوا فيه؟ نحنا بنرجّعكن للعصر الحجري، إذا ضربناكن. بشرفي!
إذا صفقوكن هلّق شي ١٠٠ صاروخ على أهداف مختارة بترجّعوا أخرى منّا.
وبلاش تقولوها هاي الكلمة ال…، نصيحتي أنا، والله، للجمهور الإسرائيلي وللمسؤولين الإسرائيليّين: ما حدا بقى يقول يرجّعونا ع العصر،
إنّه يعني كلّ واحد بدّه يقولها هاي الكلمة ياكل خرى ويسكّر بوزه، لأنّه عم بيضحك ع حاله.
إذا ضرطنا فسوة بترجعوا انتو ع العصر الحجري.
אחת לכמה זמן צץ לך איזה בכיר ישראלי שרק חוזר ואומר:
אנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן!
נחזיר את לבנון 50 שנה אחורה!
נחזיר את לבנון לימי החמורים והפרָדות!
טוב, אבל אנחנו כבר בתקופת האבן, לאן אתם רוצים להחזיר אותנו? לאיזו תקופה אתם רוצים להחזיר אותנו? הרי אנחנו כבר בתקופה הזו!
זו מדינה שהמטבע שלה כמו המטבע של זימבבווה: הוא איבד 1000% מערכו. דולר שווה 100,000 (לירות לבנוניות).
אין נמל תעופה. נמל התעופה חרב, הוא ישן, אין בו שירותים, והדרך אליו שבורה.
אין נמל. הנמל נחרב ב- (4) באוגוסט (2000). אין נמל.
אין גשרים. אחת לכמה זמן אתם (הישראלים) אומרים שתפציצו את הגשרים. חר א עליכם ועל הגשרים. הרי כל הגשרים שבורים וחרבים, כל פתח/בור/סדק בהם בגודל ענק. על אלו גשרים אתם מדברים? הרי עלות התחזוקה שלהם גבוהה מעלות ההקמה שלהם. אז תפציצו אותם.
מדינה בלי נשיא של הרפובליקה ובלי ממשלה. אילו הייתה ממשלה לא היה נשיא, ואילו היה נשיא לא הייתה ממשלה.
מדינה בלי תחנות כוח ליצור חשמל. תחנת הכוח הכי חדשה בה היא בת 70-80 שנה.
ואין חשמל כבר 50 שנה. ואין מים.
מדינה בלי תחנות כוח ליצור חשמל. תחנת הכוח הכי חדשה בה היא בת 70-80 שנה.
ואין חשמל כבר 50 שנה. ואין מים.
זו מדינה שאין בה עבודה, מפעלים, תיירות או שום דבר. מה אתם רוצים להפציץ בה? אנחנו אלו שנחזיר אתכם לתקופת האבן אם נפציץ אתכם. בחיי!
אם נירה עליכם עכשיו כ- 100 טילים על מטרות נבחרות תחזרו למצב מחורבן יותר משלנו.
ותפסיקו להגיד את המילה ה… הזו, בחיי. זו העצה שלי לציבור הישראלי ולבכירים הישראלים: שאף אחד לא יגיד שהוא יחזיר אותנו לתקופת האבן,
כל מי שיגיד את המילה הזו שיאכל חר א ויסתום את הפה, כי הוא עושה צחוק מעצמו.
אם רק נפליץ אתם אלו שתחזרו לתקופת האבן.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
תקשיבו, זה אחד המסמכים האנושיים היותר מקוריים ששמעתי לאחרונה. וכבר אמרתי שאני מת על נביל?
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה עם כמה תוספות עדכניות):
מילת היום היא –
בִּאלרִּפַאא’ וַאלְבַּנִין بِالرِّفَاء وَالْبَنِين – שתלדו בנים באושר ובהרמוניה!
או: מי ייתן ותחיו בהרמוניה ותעמידו בנים רבים!
שהיא ברכת נישואין מקובלת בערבית.
אני כבר שומע מלמולים מגדריים בקהל:
“למה מאחלים להם דווקא בנים?!”
כי בנות, ופה אצטט את אחד המערכונים היותר מצחיקים של שלישיית “הגשש החיוור”: “בנות לא נחשב”…
בתרבות הערבית הקלאסית (ולא רק בה; אתם יכולים לפשפש מעט גם בתרבות היהודית, ובתרבויות עתיקות רבות נוספות, וגם בהודו של היום, רק לצורך הדוגמה) בנות היו המין הפחות-מועדף: הן לא יישארו במשפחה של אבא שלהן כמו הבנים, אלא יעברו כבר בגיל העשרה, כשיתחתנו, למשפחה/חמולה של הבעל שלהן.
אז בשביל מה צריך לטרוח עבורן… הן אפילו נטל; שנים צריך להשקיע בגידולן ואז הן עוזבות…
אחרי שהזדעזענו,
השורש הערבי הספרותי הנדיר ר.פ.א’ עוסק במקור בהתקרבות של ספינות לנמל. וגם בהסכמה ובהרמוניה. מה הקשר? הקשר הוא שכאשר ספינה עוגנת, היא מתמזגת עם המזח, יש ביניהם הרמוניה. כן, כן. רציני לגמרי:
* הפועל הספרותי רַפַאַ رَفَأَ בבניין הראשון – תיקן קרע; השלים בין-; הסיר פחד; השיט לנמל
* הפועל הספרותי רַאפַאַ رَافَأَ בבניין השלישי – הסכים עם
* רִפַאא’ رِفَاء, היא מילת היום, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הרמוניה, הסכמה הדדית, תמימות דעים; אחדות
* הפועל אַרְפַאַ أرْفَأَ בבניין הרביעי – קרב את- לנמל; אהד את-, החניף ל-
* מַרְפַא’ مرفَأ במשקל המקומות, בדיוק כמו מַרְסַא مرسى (מילה מוכרת יותר, כנראה ממוצא זהה) – מעגן, נמל
* רַפַאא’ رفَّاء, במשקל בעלי המלאכה – מתקן קרעים בבגדים, מטליא בגדים
הביטוי הנ”ל מופיע באינטרנט כ- 900,000 פעמים.
אולם בנוסף לכך, קיים חצי ממספר המופעים הזה בצורת הכתיב:
בִּאלרַּפַאה וַאלְבַּנִין بِالرَّفَاه وَالْبَنِين
עם הא בסוף המילה הראשונה.
ייתכן שהדבר נבע מטעות כתיב שהשתרשה היטב, מכיוון ש- רַפַאה رفَاه, עם הא עיצורית בסוף, פירושה נוחות, רווחה. כך שגם לאחל: “שתלדו בנים באושר וברווחה” זה ברכה מספיק טובה ונאה…
צילום: Quino Al
זה היה הפוסט ה- 2,248 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
