פורסם לראשונה ב- 21.11.21
מילת היום מופיעה שכן הוזכרה בסרטון שקיבלתי.
או בשמו המלא: סֻמַאקֻ אלצַּבַּאעִ’ין سُمَّاقُ الصَّبَّاغِين – אוג הבורסקאים
סֻמָּק
תבלין המופק מפירותיו של אוג הבורסקאים.
גיזרון
מערבית: سُمَّاق (סֻמָּאק), במקור מארמית: ܣܘܡܩܐ (סומקא) – אדום.
”אוֹג“ (משנה, מסכת פאה – פרק א, משנה ה) – רס”ג תרגם לערבית על שם התבלין האדום “אל-סומאק”.
(ויקימילון)
הסרטון התפרסם בחשבון טיקטוק של:
hasan2133hffss
الاسطوري السوري
יש לו כ- 15,000 עוקבים.
ואז, בערבית הכי עילגת שפגשתי לאחרונה, הוא כותב, וייתכן שאין לי מושג מה אני מתרגם:
الثقابالله نجاح مشهور بس ماحدا بيعرفني
حسابي القديم نحظر دعمكون
האמונה באל (?), הצלחה מפורסמת אבל אף אחד לא מכיר אותי
החשבון הקודם שלי נחסם, תמיכתכם (בבקשה)
בכל מקרה, הסרטון שהוא פרסם, שאין צורך לציין שהוא מקוטע בתחילתו ובסופו, לקוח מאיזושהי סדרה או סרט או משהו בסגנון.
הוא הוסיף עליו את הכיתוב:
אני חולה על החלבים (תושבי העיר הסורית חַלַבּ)
מדברים איתי על צמחונות / צמחונית, קאל-לכ (אַלֶּכּ)…
הסיטואציה: גבר חלבי מרוצה מעצמו יושב במסעדה עם שלוש שנשים מצודדות.
– יא לולו, לולו, איש ג’אי ע באלכן תאכלוא?
– אנא באלנסבה לאלי נבאתיה
– שו האי נבאתיה?
– יעני מא באכל אי שי חיואני
– יאי! יעני מא בתאכלי כבאב באנג’אן???
– לא טבען
– ואאא!!! ולא כבה בספרג’ליה?!?
– אבדן!
– ימא עלא אללה! אנתי לאיש עישתכ לכן?
– באלעכס, קדרי, אלנבאתיין בעישוא אכת’ר מן אללי מקצ’ין אללחמה טול אלוקת
– לכ ארו קתל, לכ, אנא רוחי, רוחי פדא אלכבה ואלכבאב ואללחמה ואלליה באללבניה!
רוח, ח’י, רוח ח’לצ רוח שוף באלמטבח’ איש פי ענדכ חשאיש וח’צ’רה ללאאנסה
קאל נבאביה, נבאתיה קאל
וג’יב לבקית אלצבאיא בקא כבה משויה, כבה צאג’יה, כבה בציניה, כבה מקליה, כבה בספרג’ליה, סמאקיה ולבניה
– يا لولو، لولو، ايش جاي ع بالكن تاكلوا؟
– أنا بالنّسبة لإلي نباتيّة
– شو هاي نباتيّة؟
– يعني ما باكل أيّ شي حيواني
– ياي! يعني ما بتاكلي كباب بانجان؟؟؟
– لا طبعًا
– وااا!!! ولا كبّة بسفرجليّة؟!؟
– أبدًا!
– يمّا على الله! إنتي لايش عيشتك لكن؟
– بالعكس، قدري، النّباتيّين بعيشوا أكثر من اللّي مقضين اللّحمة طول الوقت
– لك أرو قتل، لك، أنا روحي، روحي فدا الكبّة والكباب واللّحمة واللّيّة باللّبنيّة!
روح، خيّ، روح خلص روح شوف بالمطبخ ايش في عندك حشايش وخضرة للآنسة
قال نبابيّة، نباتيّة قال
وجيب لبقيّة الصّبايا بقى كبّة مشويّة، كبّة صاجيّة، كبّة بصينيّة، كبّة مقليّة، كبّة بسفرجليّة، سمّاقيّة ولبنيّة
– (פונה לאחת הבחורות) לולו, לולו, מה מתחשק לכן לאכול?
– אני צמחונית
– מה זה צמחונית?
– כלומר אני לא אוכלת שום דבר מהחי
– מה?! כלומר את לא אוכלת כבאב חצילים???
– ברור שלא
– מה???!!! ולא כבה (קובה) עם חבּושים?
– לעולם לא
– אוי ואבוי! אז בשביל מה את חיה?
– (בחורה אחרת) להיפך, חיים שלי, הצמחוניים חיים יותר מאלו ש… (צורכים) בשר כל הזמן
– בוא’נה (פונה למלצר), את הנשמה שלי אני מוכן להקריב למען הכבה, הכבאב, הבשר ושומן הכבש בלבן (עם אורז ובשר)!
לך, אח שלי לך, זהו, לך תראה מה יש במטבח, אלו עשבים וירקות יש לך בשביל העלמה,
צמחונית, קאל-לכ
ותביא לשאר הבנות כבה צלויה, כבה מסוג צאג’יה, כבה במגש (ציניה), כבה מטוגנת (מה שנקרא פה קובה נאבלסיה), כבה עם חבושים, (כובה) עם סומק/אוג הבורסקאים ו(כבה) בלבן (עם אורז ובשר)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
אגב, המאכלים המוזכרים בקטע קשורים באופן הדוק למטבח הסורי בכלל ולחלבּי בפרט.
השורש הערבי המגה-ספרותי ס.מ.ק עוסק בדברים גבוהים ונעלים, אך גם בצמח אוג.
סֹמֶק
1. עברית חדשה: אדמומית טבעית הנראית בפנים, בעיקר בלחיים, כתוצאה מרגש עז.
ראה שהתרופה הועילה לחולה סומק קל עלה בלחייו והוא פקח מעט את עיניו.
2. צבע מלאכותי שנועד לחקות מראה זה
(ויקימילון)
* הפועל סַמַקַ سَمَقَ בבניין הראשון – גדל, עלה, גבה, היה רם ונישא
* סֻמוּק سُموق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גובה, רום
* סַאמֶק سامِق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – גבוה, נישא
* שַגַ’ר סַאמֶק شجر سامق – עצים גבוהים
* מַכַּאנַה סַאמִקַה مكانة سامقة – מעלה רמה
* מֻתַסַאמִק متسامق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין השישי – מתעלה, מתנשא; עורג
* סַמִק سَمِق – גבוה, תמיר
* חַגַ’רֶ אלסֻּמַּאקִיּ حجر السّمّاقيّ או: אַלצַּחְ’רֶ אלסֻּמַּאקִיּ الصّخر السّمّاقيّ – אבן בהט. ויקיפדיה בערבית גורסת שמדובר בפורפיר Porphyry, שהוא סוג של סלע יסוד
“אוֹג הַבֻּרְסְקָאִים (שם מדעי: Rhus coriaria) הוא שיח נשיר בגובה מטר עד שלושה מטרים הגדל באגן הים התיכון. בארץ ישראל הוא גדל בחורש של הרי הצפון והכרמל וכן בהרי יהודה ושומרון.
צמח זה מוזכר בין הפירות שחייבים במעשר (מעשרות א’, פאה ה’) ובפאה (פאה א’ ה’), אך אינם חייבים בדמאי (דמאי א’,א’)
מקור השם וזיהויו
אוג הבורסקאים מוכר יותר בשמו “סומאק”. שם זה מקורו כנראה בסורית, וממנה התגלגל לשפות האנגלית, איטלקית, צרפתית, גרמנית ועוד. “סֻמאק” משמעו אדום על שום צבעו זה של הפרי הבשל. במשנה כונה הצמח ‘אוג’. טעמו של השם ‘אוג’ בעברית אינו ברור, ותמוה ביותר שהוא מופיע בתלמוד רק בשם זה, שכן נקרא בארמית גם אוגא. פרשני ימי הביניים מזהים את האוג של חז”ל עם ה”סמאק”, השם שהשתמר לצמח זה בשפות השונות עד היום, ולפיכך זיהויו בימינו ודאי.
רוב המקורות המתייחסים לשימושיו התעשייתיים של האוג בעבר, מבליטים בראש ובראשונה את תפקידו בתעשיית העורות. דבר זה הוא שהעניק לצמח את כינויו ‘הבורסקאים’.
שימושי הצמח
מאכל
מהמקורות התלמודיים עולה ששימושו העממי של האוג היה בעיקר למאכל, כפי שהדבר בימינו. מפירות האוג האדומים מכינים תבלין סומאק חמוץ, המופק מכסות השערות שעל גבי הפירות הבשלים וכן מקליפות הגרעינים. האבקה משמשת לתיבול סלטים, מיני תבשיל ומאפה. היא גם מוסיפה חמיצות וצבע אדום לתבשיל. כמו כן, התבלין הוא אחד המרכיבים בתערובת התבלינים הקרויה זעתר. את הפירות השלמים ניתן להשרות במים לקבלת משקה.
צביעה
האוג על חלקיו השונים שימש בעבר להפקת צבע או כחומר מייצב. שורשי האוג מכילים חומר שצבעו כתום. בספרות יש עדות לכך שגם מהפירות ניתן להפיק חומרי צבע. מקליפת העץ, הפירות ובעיקר העלים מופק הצבע הצהוב. בהתחשב בתכונות החומציות של פירות האוג ותוצריהם, בהחלט ייתכן גם שחומץ המופק מהם שימש כחומר בסיסי מייצב בצביעה. הפקת צבע משורשי הצמח הייתה כנראה מוגבלת, שכן הכנת כמות מסחרית דורשת עקירת עצים רבים. […]”
ואיזה קטע! תראו מה התפרסם לפני כמה ימים בדף של ידידתי רות בן אבי, “מסעודה مسعودة”:
התמונה: אסף עפרון מ”גינת בוסתן”, https://ginatbustan.com/
זה היה הפוסט ה- 1,536 שלנו.
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.