מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
נַחְ’לֶה نَخْلة וברבים נַחְ’לַאת نَخْلات – עץ דקל, עץ תמר
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/b5uSr
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
יהושע שלח לי ריאיון (מלפני שנתיים) עם זיאד אלנח’אלה, מזכ”ל הג’האד האסלאמי.
הריאיון שודר ב- 2.8.21 בערוץ:
عربي21 -Arabi21
ערבי 21
שיש לו 85,000 מנויים.
הערוץ משדר מתורכיה, והמוטו שלו:
لأن صورة واحدة لا تكفي..
כי תמונה אחת אינה מספיקה
כותרת הריאיון:
الجهاد الاسلامي لــ عربي21: لهذه الأسباب لا مصالحة بين فتح وحماس (مقابلة كاملة)
تحت إجراءات أمنية مشددة مقابلة حصرية وتصريحات جريئة لأول مرة مع الأمين العام لحركة الجهاد الإسلامي “زياد النخالة”הג’האד האסלאמי ל- ערבי21: אלו הסיבות שאין פיוס בין פת”ח וחמאס (ריאיון שלם)
תוך שימוש באמצעי ביטחון חמורים – ריאיון בלעדי והצהרות אמיצות, בפעם הראשונה, עם מזכ”ל תנועת הג’האד האסלאמי, זיאד אלנח’אלה
אי סאאל בדכ תסאלה אסאלה מפתוח … בדון חדוד יעני
אי, שו ביח’טר עלא באלכ אסאלה
זיאד אלנח’אלה יתחדת’ ולאול מרה
הל ימכן וצף אלג’ולה אלאח’ירה פי אלמואג’הה מע אלאחתלאל באלאנתצאר?
שופוא, פי אלחקיקה, הד’ה אלחרב להא מיזה, יעני תמיזת ען אלחרוב אלסאבקה, באנהא אחדת’ת תע’ייר פי אלועי אלערבי ואלועי אלפלסטיני, ואיצ’ן תע’ייר פי אלעקל, פי אלועי אלאסראאילי, יעני אחנא, מא אחדת’תה בשכל מבאשר אלחרב הו כי אלועי אלאסראאילי מן ג’הה ואיצ’ן רפעת מן סוית אלעקל אלערבי ואלפלסטיני ואצבח אלכל מדרכ אנה הד’ה אסראאיל ליסת אסראאיל אללי כנא פאהמינהא פי אלסאבק, מתנמרה עלא אלעאלם אלערבי, הי אלדולה אלעט’מא, הי אלדולה אלקויה, הי אלדולה אלתי ג’ישהא לא יקהר. כל הד’ה אלמעאייר כאנת פי מח’זון אלעקל אלערבי בשכל עאם ואלעקל אלפלסטיני אנה הד’ה אסראאיל דולה לא ימכן הזמהא.
הד’ה אלפכרה אנא אעתקד חדת’ הד’ה אלנקלה אלנועיה נתיג’ת הד’ה אלחרב פי אלעקל אלערבי ואלעקל אלפלסטיני בשכל ח’אצ. יעני צאר פי חאלה מן אלאדראכ ואלועי, אנא אעתקד מא כאנת, מא תחקקת פי חרוב סאבקה אלא בשכל ג’זאי. פי הד’ה אלחרב כאנת אכת’ר וצ’וחן. צאר פי אחסאס אנה הד’ה אסראאיל ממכן הזימתהא.
פי אלעקל אלאסראאילי באלמקאבל, צאר פי כיף אלועי? צאר מדרכ כל אסראאילי אנה הו יעיש פי דולה ליסת אאמנה, ודולה מהדדה, לא תופר אלאמאן. לאנה הד’א אלמשרוע אלצהיוני הו … עלא קאעדת פרצת חיאה ללאאח’רין, צחיח פי ח’לפה אידיולוג’יא לכן לם תכן כאפיה אלאידיולוג’יא לתחשד כל הד’א אלעדד. פי צחיח ימכן אלאאבאא’ אלמאססין פי אלמשרוע אלצהיוני כאן ענדהם אסבאב ע’יר ען אלאסבאב אללי לאחקן כל חמלאת אלאסתיטאן אלצהיוני אללי קאמת עליהא. לד’לכ אנת פי אללחט’ה אללי ח’לקת ענד אלמואטן פי הד’ה אלדולה אנה הד’ה אלדולה לא ימכן אלחיאה פיהא בהד’ה אלטריקה, ועאש הד’א עלא מדאר אלוקת, עלא מדאר 10 איאם או 11 יום, צאר כל מואטן אסראאילי שאער בהד’א אלתהדיד. […]
أيّ سؤال بدّك تسأله اسأله مفتوح … بدون حدود يعني
أي، شو بيخطر على بالك اسأله
زياد النّخالة يتحدّث ولأوّل مرّة
هل يمكن وصف الجولة الأخيرة في المواجهة مع الاحتلال بالانتصار؟
شوفوا، في الحقيقة، هذه الحرب لها ميزة، يعني تميّزت عن الحروب السّابقة، بأنّها أحدثت تغيير في الوعي العربي والوعي الفلسطيني، وأيضًا تغيير في العقل، في الوعي الإسرائيلي، يعني احنا، ما أحدثته بشكل مباشر الحرب هو كيّ الوعي الإسرائيلي من جهة وأيضًا رفعت من سويّة العقل العربي والفلسطيني وأصبح الكلّ مدرك أنّه هذه إسرائيل ليست إسرائيل اللي كنّا فاهمينها في السّابق، متنمّرة على العالم العربي، هي الدّولة العظمى، هي الدّولة القويّة، هي الدّولة التي جيشها لا يُقهر. كلّ هذه المعايير كانت في مخزون العقل العربي بشكل عامّ والعقل الفلسطيني إنّه هذه إسرائيل دولة لا يمكن هزمها.
هذه الفكرة أنا اعتقد حدث هذه النّقلة النّوعيّة نتيجة هذه الحرب في العقل العربي والعقل الفلسطيني بشكل خاصّ. يعني صار في حالة من الإدراك والوعي، أنا أعتقد ما كانت، ما تحقّقت في حروب سابقة إلّا بشكل جزئي. في هذه الحرب كانت أكثر وضوحًا. صار في إحساس إنّه هذه إسرائيل ممكن هزيمتها.
في العقل الإسرائيلي بالمقابل، صار في كيف الوعي؟ صار مدرك كلّ إسرائيلي إنّه هو يعيش في دولة ليست آمنة، ودولة مهدّدة، لا توفّر الأمان. لأنّه هذا المشروع الصّهيوني هو … على قاعدة فرصة حياة للآخرين، صحيح في خلفه أيديولوجيا لكن لم تكن كافية الأيديولوجيا لتحشد كلّ هذا العدد. في صحيح يمكن الآباء المؤسّسين في المشروع الصّهيوني كان عندهم أسباب غير عن الأسباب اللي لاحقًا كلّ حملات الاستيطان الصّهيوني اللي قامت عليها. لذلك انت في اللّحظة اللي خلقت عند المواطن في هذه الدّولة إنّه هذه الدّولة لا يمكن الحياة فيها بهذه الطّريقة، وعاش هذا على مدار الوقت، على مدار ١٠ أيّام او ١١ يوم، صار كلّ مواطن إسرائيلي شاعر بهذا التّهديد. […]
כל שאלה שאתה רוצה לשאול שאל אותה באופן פתוח … ללא גבולות
שאל כל מה שעולה במוחך
זיאד אלנח’אלה מדבר בפעם הראשונה
(שאלה) האם אפשר לתאר את הסבב האחרון בעימות עם הכיבוש כניצחון? (הכוונה לאירוע מאי 21′, מבצע “שומר החומות”)
ראו, למען האמת, למלחמה הזו היה מאפיין ייחודי, היא הייתה שונה מהמלחמות הקודמות, בכך שהיא הביאה לשינוי בתודעה הערבית ובתודעה הפלסטינית, וגם לשינוי בתודעה הישראלית. מה שהמלחמה גרמה באופן ישיר הוא צריבה בתודעה הישראלית מצד אחד וכן העלאת רמת המודעות הערבית והפלסטינית. כולם מבינים שישראל אינה ישראל שהכרנו בעבר, שהיא תוקפנית כלפי העולם הערבי, שהיא המעצמה, היא המדינה החזקה, שהיא המדינה שצבאה הוא בלתי מנוצח. כל התובנות האלה היו במאגר התודעה הערבית באופן כללי, ובתודעה הפלסטינית, שישראל היא מדינה בלתי מנוצחת.
לדעתי הקפיצה הקוונטית (השינוי התודעתי) קרתה כתוצאה מהמלחמה הזו בתודעה הערבית ובפלסטינית במיוחד. נוצרו הבנה והכרה, שלדעתי לא קרו במלחמות קודמות אלא באופן חלקי. במלחמה הזו הן היו ברורות יותר. הייתה הרגשה שאפשר להביס את ישראל.
בתודעה הישראלית, מנגד, מה קרה לתודעה? כל ישראלי הפנים שהוא חי במדינה שאינה בטוחה, במדינה מאוימת, שאינה מספקת ביטחון. שכן הפרויקט הציוני הוא … עיקרון הזדמנות חיים לאחרים. נכון, יש מאחוריו אידיאולוגיה, אולם היא אינה מספיקה לכנס את כל המספר הזה (של האנשים). ייתכן שלאבות המייסדים של הפרויקט הציוני היו סיבות אחרות מהסיבות שבהמשך עמדו מאחורי גלי ההתנחלות הציונית. לכן, ברגע שיצרת אצל האזרח במדינה הזו (את התחושה) שאי אפשר לחיות במדינה הזו בדרך הזו, והוא חי עם התחושה הזו במשך 10-11 ימים, כל אזרח ישראל התחיל לחוש באיום הזה. […]
(התמלול והתרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי נ.ח’.ל עוסק בעצי דקל/תמר ובניפוי ובחירת הטוב:
* הפועל נַחַ’לַ نَخَلَ בבניין הראשון או נַחַּ’לַ نخّل בשני – ניפה קמח; התמסר ל-
* הפועל תַנַחַּ’לַ تنخّل בבניין החמישי או אִנְתַחַ’לַ انتخل בשמיני – בחר את הטוב, את המובחר; ניפה
* נַחֶ’ל نخْل, בצורת השם הקיבוצי, וגם נַחִ’יל نخيل – עצי דקל, עצי תמר
* זֵית נַחִ’יל زيت نخيل – שמן דקלים
* נַחְ’לֶתֶ אלזֵּית نخلة الزّيت – דקל השמן
* נַחְ’לֶתֶ אלְג’וֹז نخلة الجوز – דקל הקוקוס
* נַחִ’ילַה نخيلة – מובחר
* נֻחַ’אלַה نخالة – סובין, פסולת
* נַחְ’לִיַּאת نخليّات – דקליים (בבוטניקה)
* נַחַּ’אל نخّال, במשקל בעלי המלאכה – מנפה קמח
* מֻנְחֻ’ל مُنخل וברבים מַנַאחֶ’ל مناخل – נָפָה, כְּברה
אגב, מכירים את השיר העיראקי המפורסם פוֹקֶ (פוג) אלנַּחֶ’ל – “מעל הדקלים”? אז מסתבר שלא דקלים ולא נעליים; שם השיר המקורי הוא: פוק (פוג) אִלְנַא חִ’לּ فوق إلنا خِلّ – יש לנו למעלה חבר.
קוראים כותבים לנו שהנושא אינו חד-משמעי ושיש טענות לכאן ולכאן בנושא.
תגובות נוספות של הקוראים:
כתב לנו אלי בן-משה:
ימות אלדיכ ועינו בלאנח’אלה يموت الديك وعينو بالنخالة
התרנגול, רגע לפני השחיטה עדיין מביט בערימת הדגן. נאמר על גרגרנים.
גילה יונה:
בעיראקית יהודית נַחְ’לה نخلة היא לא רק דקל אלא כל עץ שהוא.
ליעד הרפז:
אלטול טול אלנח׳לה – ואלעקל עקל אלסח׳לה
الطول طول النخلة والعقل عقل السخلة
גובהו כעץ תמר אך שכלו כשל טלה
זאב מרזל הזכיר לי את מה שאמרתי לעצמי פעמים רבות לא לשכוח בזמן כתיבת הפוסט, אך שכחתי:
יש גם כמובן את קפה נח’לה, עם לוגו של עץ הדקל
נעיין בוויקיפדיה:
קפה נח’לה או קפה נח’לה אדום (להבדיל מקפה אל נח’לה “הירוק”) הוא מותג קפה ערבי ישראלי, שנוסד בשנות ה-70 בידי סובחי נח’לה, והוא חלק משינויי הרגלי שתיית הקפה בקרב ערביי ישראל והמעבר מקפה שקולים וטוחנים אותו בבית, ובהמשך – קפה לא ממותג שנטחן עבור הלקוח, לקפה מסחרי ממותג וארוז.
הקפה נמכר גם בשוק היהודי, בתור קפה שחור עם הל או בלי הל, וכן קפה לאספרסו.
מפעל החברה נמצא בשפרעם. אך בשל התרחבותו של המפעל ומצוקת אזורי התעשייה במגזר הערבי עבר המפעל לאזור התעשייה בר לב.
=-=-=
קפה אל נח’לה, מוכר גם בתור נח’לה ירוק (להבדיל מקפה נח’לה אדום), הוא מותג קפה ישראלי המיוצר בשפרעם החל משנת 1968. הוא משווק במספר גרסאות ודרגות חוזק שונות אשר חלקן מכילות הל. החברה משווקת גם קפסולות קפה.
צילום: Aryan Dhiman
זה היה הפוסט ה- 2,090 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
