פיתת לפה

פורסם לראשונה ב- 20.10.19

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום היא –

פַרְשוּחַה فَرْشُوحَة וברבים פַרַאשִיח فراشيح – פיתת “לַפַّה”

נתקלתי במילה בדף אינסטגרם בערבית, שבו בעל הדף שאל את עוקביו, באופן משעשע, מה היו עושים עם 20 שקל.

אז אחד מהם, עַמְר אַבּוּ סַאלֶם Amro Abu Salem, ענה:

بتجيب في غزة فرشوحة شورما وكولا معها وصحن نابلسية ونص علبة دخان وبتم معاك 2 شيكل بتروح فيهن ع البحر

“בעזה אפשר (לקנות עם 20 שקל) פרשוחה של שווארמה, קולה, צלחת (כנאפה) שכמית, חצי קופסת סיגריות ויישארו לך שני שקלים איתם אתה יכול ללכת לים”.

המילה פרשוחה, בה מעולם לא נתקלתי, ריתקה אותי.

היא אינה מופיעה בשום מקום. בשום מקום מילוני (מסתבר שזה לא הכי מדויק; היא מופיע בויקיפדיה בערבית, בערך צאג’).

אז מה עושים? כן כן, אתם כבר יודעים… פונים לדף البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية.

בניגוד למה שהורגלתי אליו בדף, רק בודדים ענו לי; רוב העונים ציינו שאינם מכירים את המילה, עונה בודד אמר שברצועה כך אומרים (מה שעולה בקנה אחד עם התגובה של עמר), והמושיע היה Umar Al-Ghubari שכתב:

من فعل فرشح بمعنى اتّسع أو انبسط. وفرشوحة هو اسم الخبز لان شكله منبسط، ويقال فرشوحة فلافل وفرشوحة شوارما

“פרשוחה נגזרת מהפועל פרשח, שפירושו היה רחב, היה פרוס.

מדובר בשם של לחם, שצורתו פרוסה ומשוטחת, ומשתמשים בו בצירופים פרשוחת פלאפל או פרשוחת שווארמה (עוד אישוש לפוסט המקורי. התרגומים שלי)”.

נפלא! הוסיפו לכם עוד מילה (לא באמת שימושית) לאוסף!

ולפני שאתם זועמים למה לא אמרנו שום דבר על לפה – המתינו לפוסט הבא…

=-=-=

וזה מה שאני מצאתי על השורש המרובע פ.ר.ש.ח:

* הפועל פַרְשַח فرشح, וגם פַרְשַח’ فرشخ, על דרך הבניין השני – פיסק רגליים

* פַרְשַחַה فرشحة, שם הפעולה/מצדר של הפועל – פיסוק, פיסוק רגליים

הקוראת Tamar Grauze עדכנה אותנו שצורת הרבים היא פראשיח فراشيح והיא מקובלת בסיני.

כותבת לנו גם Najah Atrash:

המילה נפוצה מאוד בסיני כי יש להם מלא סוגים של לחמים. פרשוחה שזה הלפה הזאת היא רק אחד מהם. ביחיד فرشوحة ברבים فراشيح.

הקורא Israel Bl כותב לנו בנושא:

מעניין להשוות מול:”מְאַחֵז פְּנֵי-כִסֵּה, פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ” (איוב כו 9).

משמעות המילה פרשז נדונה בין מפרשי המקרא וחלק מהם מפרשים אותה כ- פורס, כלומר פורס את העננים, ו’פרשח’ – משמעותו פיסק כך שהמילים קרובות (אם לא דומות) במשמעותן.

הקורא Amjad Atamna כתב:

נהוג לקרוא לסוג לחם כזה סאג’ (צאג’) صاج. המילה מקובלת יותר אצל רוב הערבים.

ועונה לו מארה”ב Ron Artstein:

המילה סאג׳ מקורה טורקי (לכן אינני מרגיש צורך לתעתק את האות صاد הערבית). בטורקית sac זו יריעת מתכת, וגם תבנית אפייה או משטח אפייה מיריעת מתכת; שתי המשמעויות קיימות גם בערבית (صاج مضلَّع = פח גלי). השימוש במונח במשמעות של משטח אפייה קדום מאוד, עוד מראשית המגע בין הערבים לטורקים: במילון ديوان لغات الترك‎ של محمود بن الحسين بن محمد الكاشغري משנת 1073 לערך (٤٦٦ ه) מופיע תרגום של המילה לערבית (שימו לב לכתיב): ساج – المقلاة.

בתמונה: פרשוחה טבעונית. שמישהו יעדכן את העזתים