פורסם לראשונה ב- 30.4.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקוראBaron Ebrani , שכתב לנו:
“היי ערביט,
תוכלו להסביר על מקור המילים פֻלַאן וַעַלְתַאן فلان وعلتان?”
אז מילת היום היא –
פֻלַאן فُلَان – פלוני
במדוברת, כמו שימאמה הוגה: פְלַאן
מה זה בכלל “פלוני”?
בואו נעיין ברוב הערך הויקיפדי הרלוונטי:
” בעברית, פְּלוֹנִי, אַלְמוֹנִי או פַלְמוֹנִי, ולעיתים הצירוף פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי, משמשים להתייחסות לאדם שזהותו איננה ידועה, או שהיא ידועה אך נשמרת בסוד. כמו כן, משמש המונח כאשר הזהות אינה רלוונטית או כשיש רצון להכליל (זהות בלתי ספציפית).
בתנ”ך
בתנ”ך מופיע כמה פעמים הביטוי במשמעותו זו. פעמיים מוזכר הביטוי לגבי מקום ששמו אינו מפורט – “אֶל-מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי” (שמואל א’ כ”א, ג, מלכים ב’ ו’, ח), פעם אחת במגילת רות לגבי אדם ששמו אינו ידוע – “סוּרָה שְׁבָה-פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי” (ד’, א), ועוד פעם אחת בשם משולב – “פַּלְמוֹנִי” – באשר למלאך שדיבר לדניאל (דניאל ח’, יג). מלבד זאת קיים שם המשפחה “פְּלוֹנִי” בספר דברי הימים (א’ יא, כז; לו; כ”ז, י), כנראה על שם מקום המוצא או אבי המשפחה. ובאמת, רבי יהושע בן לוי סבר כי “פלוני אלמוני” הוא שמו של האדם (רות רבה פרשה ז).
הפרשנים הסבירו את מקור המילה “פלוני” כגזור מ”פלאי”, סתום, ואת “אלמוני” מלשון “אלמון”, דהיינו כאדם אלמן, או מלשון אילם, שכן אין יודעים לקרוא לו בשם.
בימינו
בעברית הישראלית נפוץ השימוש בשם ישראל ישראלי.
בספרות הרבנית, בעיקר בתחום המשפט העברי, מקובלים השמות ראובן ושמעון (במקרים שבהם יש יותר דמויות, לרוב הם מקבלות את השמות של הבאים בשנים עשר השבטים – לוי, יהודה וכן הלאה).
בערבית מקובלים השמות עֹמַר ו- זַיְד.
בארצות הברית מקובלים השמות ג’ון דו (John Doe) לגבר וג’יין רו/דו (Jane Roe/Doe) לאישה (למשל: פסק דין רו נגד וייד).
בגרמניה ובאוסטריה –מקס מוסטרמן (Max Mustermann) לגבר ואריקה מוסטרמן (Erika Mustermann) לאישה.
בשווייץ – פליקס מוסטר (Felix Muster) ומריה ברנסקוני (Maria Bernasconi).
[…]”
וגם בערך הויקימילוני:
“פְּלוֹנִי
משהו או מישהו שזהותו איננה ידועה או שהיא ידועה אך נשמרת בסוד.
”מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁעָמַד עַל רֹאשׁ הָהָר וְאָמַר, אִישׁ פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי מֵת, הָלְכוּ וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אָדָם, וְהִשִּׂאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ו)
”הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ב, משנה ד)
”מִי שֶׁנִּמְחַק שְׁטָר חוֹבוֹ, מְעִידִין עָלָיו עֵדִים, וּבָא לִפְנֵי בֵית דִּין וְעוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם, אִישׁ פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי נִמְחַק שְׁטָרוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק י, משנה ו)
”שְׁנַיִם שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בַאֲרִיסוּת, אוֹ שֶׁיָּרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ; יָכֹל הוּא לוֹמַר – טֹל אַתָּה חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, אַתָּה יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי; אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ – טֹל אַתָּה חִטִּים וַאֲנִי שְׂעוֹרִים, טֹל אַתָּה יַיִן וַאֲנִי שָׁמֶן.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ו, משנה ח)
גיזרון
מילה זו מקורה בתנ”ך: ”אֶל-מְקוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי“ (שמואל א׳ כא, פסוק ג), (וכן במלכים ב׳ ו, פסוק ח), ”סוּרָה שְׁבָה-פה פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי“ (רות ד, פסוק א), ”שַׁמּוֹת הַהֲרוֹרִי חֶלֶץ הַפְּלוֹנִי“ (דברי הימים א׳ יא, פסוק כו), ”חֵפֶר הַמְּכֵרָתִי אֲחִיָּה הַפְּלֹנִי“ (דברי הימים א׳ יא, פסוק לו).
פרשנים הסבירו את נגזרת המילה מהמילה “פלאי” – סתום”.
=-=-=-=
השורש הערבי פ.ל.ן הוא ספרותי בעיקרו, והוא קיים, בספרותית, בעיקר במילת היום, הזהה לגמרי למילה העברית. לא מצאתי אזכורים שלו במערכת הפועל.
הוא מופיע בביטויים ספרותיים/משפטיים רבים, ואלו עיקריהם:
פֻלַאן וַעַלַאן فلان وعلان – פלוני ואלמוני
פֻלַאן וַעַלְתַאן فلان وعلتان – פלוני ואלמוני
פֻלַאן וַעַלַנְתַאן فلان وعلنتان – פלוני ואלמוני
פֻלַאן וַעַלַאן וַתַרַאן فلان وعلان وتران – פלוני, אלמוני ופלמוני
* פֻלַאנִיּ فلانيّ, כשם תואר, למשל בביטוי פֻלַאנֶ אלְפֻלַאנִיּ فلان الفلانيّ – פלוני בן פלוני (מיל’: פלוני הפלוני)
* בִּקַלַם פֻלַאן بقلم فلان – (הטקסט נכתב) מאת / בעטו של פלוני
* חַטּ עַקְלֹה בְּעַקְלֶ פְלַאן حطّ عقله بعقل فلان – ירד לרמתו של… (אדם ירוד, נמוך ומביש. מיל’: שם את שכלו בשכל של פלוני)
* קַאעֶד עַלַא אַעְצַאבֶּ פְלַאן قاعد على أعصاب فلان – נודניק, עולה על העצבים (מיל’: יושב על העצבים של פלוני)
בנוסף:
* פִלִּין فلّين – שעם; פקק
* פִלִּינֶה فلّينة – פקק אחד, פקק שעם אחד
* בַּלּוּטֶ אלְפִלִּין بلّوط الفلّين – אלון השעם (עץ)
בילדותי הרחוקה בירושלים נהגנו לשחק ב- פלינים, שהיו סוג מסוים מאוד של קפצונים/נפצים/חזיזים לפורים.
לא הצלחתי למצוא את הקשר הישיר בין נפצים לפקקי שעם, אולם אין ספק שהמקור ערבי.
אולי בשל הרעש שפקק שעם עושה בעת חילוצו מהבקבוק?
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
