שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.

אז מילת היום היא –

צַלִיבּ صَلِيب וברבים צֻלְבַּאן صلبان – צלב; חזק; קשה עורף; בעל ייחוס טהור

לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.

יהושע שלח לי קטע מהסוג שאני אוהב.

אז שוב אנו עם יקיר הדף, שיח’ כמאל אלח’טיב, סגן ראש התנועה האסלאמית (הפלג הצפוני).

הבן אדם ידען גדול, בלי קשר לעמדותיו האנטי-ישראליות המובהקות. תמיד נחמד ללמוד ממנו קצת היסטוריה, גם אם היא קצת מוטָה…

כותרת הסרטון:

29.5 ראיאת עלא אסואר עכא ואלקסטנטיניה ואלקדס || ח’טבה אלג’מעה ללשיח’ כמאל ח’טיב, 27.5.22

29/5 رايات على أسوار عكا والقسطنطينية والقدس || خطبة الجمعة للشيخ كمال خطيب 27/5/2022 (HD في الوصف)

(בתאריך) 29.5 דגלים (מונפים) על חומות עכו, קונסטנטינופול וירושלים || דרשת יום השישי של שיח’ כמאל ח’טיב

הקטע שבחרתי להביא היום מתחיל בדקה 8:19. הדרשה של אלח’טיב מביאה, בין השאר, את סיפורה המרתק של העיר עכו בימי הביניים. קצרה פה היריעה, שכן הדרשה המקורית נמשכה 45 דקות, אז זהו התוכן של הדקות הראשונות:

בעד ע’ד אלאחד, 29.5.2022, הו אליום אלד’י פיה סתסיר אלמסיראת, מסיראת אלאעלאם ואלראיאת חול אסואר אלקדס, ירידון בד’לכ טמס אלתאריח’ אלתוחידי להד’ה אלמדינה.

אד’ן 29.5 לנא מעה קצה מע מדן ת’לאת’, הי עט’ימה פי תאריח’נא: עכא, קסטנטיניה, אסטנבול לאחקן, ת’מ אלקדס אלשריף.

מא אלד’י חצל, יא תרא? וכיף קדר אללה ג’ל ג’לאלה אנ הד’ה אלד’כריאת אלת’לאת’ למדן עט’ימה, כלהא תתעלק באסוארהא, תלתקי פי יום ואחד: 29.5.1291, 29.5.1453, 29.5 אלד’י סיאתי, 2022.

מא הי קצתנא מע עכא? ואסואר עכא, מאד’א חצל יום 29.5.1291?

ארבע סנואת קבל ד’לכ,

אללי ביחבוש אלתאריח’ יתחמלוני, שו נעמל יעני? מג’בורין תסמעוא, הד’א אלתאריח’ אלד’י ישרף!

קבלהא בארבע סנואת פקט, קבל 1291, כאן קד מרת 100 עאם עלא וצול אלצליביין ואחתלאלהם לעכא. בס כיף יעני אג’וא עלא עכא ואלצליביין אנדחרוא פי מערכת חטין, 1187, ולא לא? בעד 90 עאם מן אלע’זו אלצליבי ואחתלאל אלקדס ואלאקצא כאנת חטין ואנתצר אלמסלמון ודחר אלצליביון. צחיח, הד’א חצל, לכן לם יתם אנהאא’ אלוג’וד אלצליבי פי בלאד אלשאם נהאאין. אנתהא וג’ודהם פי אלקדס, נעם, לם ירג’עוא אליהא בעד ד’לכ, נעם, לכן בקית להם אמאראת מחצנה הנא והנאכ. והד’ה אלאמאראת אסתדעת תסייר אלחמלה אלצליביה אלת’אלת’ה, אלתי ג’אא’ת ואעאדת בעד ארבע סנואת אחתלאל עכא ומדן אלשאם אלפלסטיניה מן ג’דיד: עכא וצור וצידא וטרטוס ובירות, כל הד’ה תם אעאדת אחתלאלהא מן ג’דיד פי אלעאם 1191. ואצבחת עכא נקטת אנטלאק פי אלע’זואת אלצליביה אלקאדמה מן אלבחר, ואלאסאטיל אללי ג’איה כאנת תרסו פי עכא, אללי אצבחת תחת אמרת אלצליביין. חאולוא ח’לאל כל הד’ה אלמדה אן יצלוא אלא אלקדס מן ג’דיד לכן פשלוא תמאמן. אצבחת עכא מת’ל אלשוכה, דאאמן תוג’ע אלג’סם אלאסלאמי ותזיד אלאמאראת אלצליביה אלמתבקיה, תזידהא איש? קוה, פי ט’ל תדפק אלסלאח ואלרג’אל מן אורובא עבר אלבחר. פאצבח המ אלמסלמין כיף ימכן אסתעאדה עכא מן ג’דיד ותח’ליצ אלמסלמין מן ת’ע’ור אלצליביין אלקאדמין מן אלבחר.

بعد غدٍ الأحد، ٢٩.٥.٢٠٢٢، هو اليوم الذي فيه ستُسَيّر المسيرات، مسيرات الأعلام والرّايات حول أسوار القدس، يريدون بذلك طمس التّاريخ التّوحيديّ لهذه المدينة.

إذًا ٢٩.٥ لنا معه قصّة مع مدنٍ ثلاث، هي عظيمةٌ في تاريخنا: عكّا، قسطنطينيّة، إسطنبول لاحقًا، ثمّ القدس الشّريف.

ما الذي حصل، يا تُرى؟ وكيف قدّر الله جلّ جلاله أنّ هذه الذّكريّات الثّلاث لمدنٍ عظيمة، كلّها تتعلّق بأسوارها، تلتقي في يوم واحد: ٢٩.٥.١٢٩١، ٢٩.٥.١٤٥٣، ٢٩.٥ الذي سيأتي، ٢٠٢٢.

ما هي قصّتنا مع عكّا؟ وأسوار عكّا، ماذا حصل يوم ٢٩.٥.١٢٩١؟

أربع سنوات قبل ذلك،

اللّي بيحبّوش التّاريخ يتحمّلوني، شو نعمل يعني؟ مجبورين تسمعوا، هذا التّاريخ الذي يشرّف!

قبلها بأربع سنوات فقط، قبل ١٢٩١، كان قد مرّت ١٠٠ عام على وصول الصّليبيّين واحتلالهم لعكّا. بس كيف يعني أجوا على عكّا والصّليبيّين اندحروا في معركة حطّين، ١١٨٧، ولّا لا؟ بعد ٩٠ عام من الغزو الصّليبي واحتلال القدس والأقصى كانت حطّين وانتصر المسلمون ودُحر الصّليبيّون. صحيح، هذا حصل، لكن لم يتمّ إنهاء الوجود الصّليبي في بلاد الشّام نهائيًّا. انتهى وجودهم في القدس، نعم، لم يرجعوا إليها بعد ذلك، نعم، لكن بقيت لهم إمارات محصّنة هنا وهناك. وهذه الإمارات استدعت تسيير الحملة الصّليبيّة الثّالثة، التي جاءت وأعادت بعد أربع سنوات احتلال عكّا ومدن الشّام الفلسطينيّة من جديد: عكّا وصور وصيدا وطرطوس وبيروت، كلّ هذه تمّ إعادة احتلالها من جديد في العام ١١٩١. وأصبحت عكّا نقطة انطلاق في الغزوات الصّليبيّة القادمة من البحر، والأساطيل اللّي جاية كانت ترسو في عكّا، اللّي أصبحت تحت إمرة الصّليبيّين. حاولوا خلال كلّ هذه المدّة أن يصلوا إلى القدس من جديد لكن فشلوا تمامًا. أصبحت عكّا مثل الشّوكة، دائمًا توجّع الجسم الإسلامي وتزيد الإمارات الصّليبيّة المتبقّية، تزيدها ايش؟ قوّة، في ظلّ تدفّق السّلاح والرّجال من أوروبا عبر البحر. فأصبح هَمّ المسلمين كيف يمكن استعادة عكّا من جديد وتخليص المسلمين من ثغور الصّليبيّين القادمين من البحر.

מחרתיים, יום ראשון ה- 29.5.2022, הוא היום בו יתקיימו הצעדות, צעדות הדגלים סביב חומות ירושלים (מתכוון לצעדת הדגלים ביום ירושלים. שָלֵו), באמצעותן הם (הישראלים) רוצים למחוק את ההיסטוריה המוסלמית של העיר הזו.

אם כן, בתאריך 29.5 יש לנו סיפור עם שלוש ערים עצומות בהיסטוריה שלנו: עכו, קונסטנטינופול, לימים איסטנבול, ולבסוף ירושלים.

מה בעצם קרה? איך אלוהים יתעלה גרם לכך ששלושת הזיכרונות האלה של ערים עצומות, שכולם מתקשרים לחומות שלהן, נפגשים באותו היום בשנה: 29.5.1291, 29.5.1453, 29.5 שיבוא, ב- 2022.

מה הסיפור שלנו עם עכו? וחומות עכו, מה קרה ב- 29.5.1291?

ארבע שנים קודם לכן,

(עוצר ופונה לקהל במסגד, שכנראה התחיל להרעיש) ומי שאינם אוהבים היסטוריה יצטרכו לסבול אותי, מה נעשה? אתם חייבים לשמוע, ההיסטוריה עושה כבוד!

ארבע שנים בלבד קודם לכן, לפני 1291, חלפו 100 שנים להגעת הצלבנים וכיבושם את עכו. אבל איך הם הגיעו לעכו כשהצלבנים הובסו בקרב קרני חיטין, ב- 1187, הלא כן? 90 שנים לאחר הפלישה הצלבנית וכיבוש ירושלים ומסגד אלאקצא התקיים קרב קרני חיטין, המוסלמים ניצחו והצלבנים הובסו. נכון, זה מה שקרה, אולם לא הסתיימה לגמרי הנוכחות הצלבנית בארצות א-שאם (הלבנט, סוריה הגדולה. שלו). נוכחותם בירושלים הסתיימה, נכון, הם לא חזרו אליה לאחר מכן, נכון, אבל נותרו להם נסיכויות מבוצרות פה ושם. הנסיכויות האלה קראו לצאת למסע הצלב השלישי, שאכן קרה וכבש שנית, לאחר ארבע שנים, את עכו ואת ערי א-שאם הפלסטיניות עכו, צור, צידון, טרטוס (בסוריה) וביירות, כל זה קרה לאחר כיבושה מחדש בשנת 1191. עכו הפכה לנקודת מוצא של הפלישות הצלבניות שהגיעו מהים, הציים שהגיעו עגנו בעכו, שהייתה תחת שליטת הצלבנים. הם ניסו במהלך כל התקופה הזו להגיע שוב לירושלים אך נכשלו בכך לחלוטין. עכו הייתה כמו קוץ / עצם בגרון, היא תמיד הכאיבה לגוף האסלאמי, והיא הוסיפה לנסיכויות הצלבניות שנותרו, מה היא הוסיפה להן? הוסיפה להן כוח, זאת לאור הזרימה הבלתי פוסקת של נשק וגברים מאירופה דרך הים.

המוסלמים הוטרדו מהשאלה איך אפשר להחזיר מחדש את השליטה על עכו ולאפשר למוסלמים להיפטר מערי הנמל של הצלבנים שמגיעים מהים.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=

השורש הערבי צ.ל.ב עוסק בדברים קשים וקשוחים, פיזית ומטאפורית, וכן בצלבים. בעברית הוא עוסק רק בצלבים ובצליבה.

* הפועל צַלַבּ صَلَب בבניין הראשון – צלב; הקשה על-

* הפועל צַלֻבַּ صَلُبَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – התקשה, היה מוצק

* צֻלְבּ صُلب או צַלַבּ صَلَب וברבים אַצְלַאבּ أصلاب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גוף, עיקר, תוכן; חלציים; פלדה; כשם תואר: קשה, מוצק, קשיח

* פִי צֻלְבּ- في صُلب- – בלב-, במרכז-

* צֻלְבֶּ אלְמַוְצ’וּע صُلب الموضوع – גופו של עניין

* צֻלְבֶּ אלְכִּתַאב صُلب الكتاب – גוף הספר, הטקסט

* מִן צֻלְבִּהִ من صُلبه – יוצא חלציו (מיל’: מחלציו)

* צֻלְבֶּ אלרַּקַבַּה صُلب الرقبة – קשה עורף

* וַקוּד צֻלְבּ وقود صُلب – דלק מוצק

* צַלַאבַּה صلابة, בצורת שם פעולה נוספת – קשיחות, תקיפות, עקשנות

* מַצְלוּבּ مصلوب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – צלוב, תלוי על צלב

* הפועל צַלַּבַּ صلّب בבניין השני – הקשה, הקשיח; חידד, השחיז; חישל, חיזק; בנה צלב

* צַלַּבַּ קַלְבַּהֻ صلّب قلبه – הקשה את ליבו של-

* מֻצַלַּבּ مُصلَّب, בצורת הבנוני הפעול של הבניין – שמצויר עליו צלב, מצולב

* מֻצַלַּבֶּ אלטַּרִיק مصلّب الطّريق, או מֻצַלַּבִּיַּה مصلّبيّة – אחת הדרכים להגיד) צומת דרכים, הצטלבות דרכים

* הפועל צַאלַבַּ صالب בבניין השלישי – קבע בצורת צלב, קבע בצורת שתי וערב; שילב/הצליב רגליו

* הפועל תַצַלַּבַּ تصلّب בבניין החמישי – היה קשוח, היה אכזר; התעקש; התחזק

* תַצַלֻּבּ تصلُّب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התקשות, התקשחות

* תַצַלֻּבֶּ אלְאַנְסִגַ’ה تصلُّب الأنسجة – טרשת, הסתיידות

* תַצַלֻּבֶּ אלשַּרַאיִין تصلُّب الشّرايين – טרשת/הסתיידות העורקים

* הפועל תַצַאלַבַּ تصالب בבניין השישי – הצטלבו (מקומות)

* תַצַאלֻבּ تصالب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הצטלבות (דרכים); המקום בכנסיה שמהווה את מרכז הצלב המבני על פיו היא בנויה; הסתעפות איברים בגוף החי

* צַלִיבִּיּ صليبيّ – צלבני; נוצרי; הקשור לצלב

* אַלצַּלִיבִּיּוּן الصّليبيّون – הצלבנים

* אַלְחֻרוּבֶּ אלצַּלִיבִּיַּה الحروب الصّليبيّة, או: אַלְחַמְלַאתֶ אלצַּלִיבִּיַּה الحملات الصّليبيّة – מסעות הצלב

* צַלִיבּ מַעְקוּף صليب معقوف – צלב קרס

* אַלצַּלִיבֶּ אלְאַחְמַר الصّليب الأحمر – (ארגון) הצלב האדום, ובשמו המלא: אַלְחַרַכַּה אֶלדַּוְלִיַּה לִלצַּלִיבֶּ אלְאַחְמַר וַאלְהִלַאלֶ אלְאַחְמַר الحركة الدّوليّة للصّليب الأحمر والهلال الأحمر – התנועה הבינלאומית של הצלב האדום והסהר האדום

” “הסהר האדום” הוא השם והסמל המקובלים לארגוני סיוע ועזרה ראשונה בארצות מוסלמיות. ארגוני הסהר האדום מקבילים בתפקידיהם לארגוני הצלב האדום בארצות אחרות ולארגון מגן דוד אדום הישראלי. ארגוני הצלב האדום והסהר האדום (ומאז דצמבר 2005 גם מגן דוד אדום) מאוגדים בארגון בינלאומי ששמו “תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי” […]” (ויקיפדיה).

=-=-=

פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”

“ואדי סאליב (בערבית: وادي الصّليب, תעתיק: ואדי אלצליב) היא שכונה בעיר התחתית של חיפה. גבולותיה הם השכונות הדר ונחלה בדרום, הדר ממערב, ארד אל-יהוד מדרום-מזרח, מסילת הרכבת וקריית הממשלה מצפון, ורחוב חטיבת גולני ושדרות פלי”ם מצפון-מזרח. השכונה, בחלקה הגדול, אינה מאוכלסת, אולם בתיה וההיסטוריה שביניהם מעסיקים לאורך השנים חוקרים, אמנים ואדריכלים.

ראשיתה של השכונה בסוף המאה ה-19. בתיה נבנו על ערוץ אכזב המטפס משפלת העיר התחתית אל המדף שהיום הוא שכונת הדר, והיא נקראה בשם “ואדי א-צליב” – צליב הוא צלב בערבית – על שם צלב גדול שהיה חקוק על סלע באחת המערות במעלה הוואדי; מאוחר יותר נבנה בניין על סלע זה והצלב נעלם. השכונה אוכלסה על ידי ערבים מוסלמים. במקביל ובאותה העת, התיישבו יהודים שיצאו מחומות העיר העתיקה והקימו שכונה באזור הרחובות יהודה הלוי ואבן גבירול, דרומית לרחוב עיראק (קיבוץ גלויות של ימינו). שכונתם נקראה ארד אל-יהוד (“אדמת היהודים”), ובפי הערבים אף “שכונת הפחונים”. […]” (ויקיפדיה)

זה היה הפוסט ה- 1,761 שלנו.

שיהיה יום מצוין, ושבת שלום

ימאמה, שלו ורני