צר - ערביט

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא האדוק Marc Shof.

אז מילת היום היא –

צַ’יֶּק (דיק) ضَيّق – צר, לוחץ (גם בגד)

תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית, והאות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

מרק שלח לי סרטון קצר, שכותרתו:

الشيخ رائد صلاح: عشت كل أيامي في السجن الإسرائيلي معزولا

שיח’ ראא’ד צלאח: חייתי כל ימיי מבודד בכלא הישראלי

פורסם ב- 13.12.21 בערוץ יוטיוב בשם:

وكالة الأناضول

وكالة الأناضول للانباء – أخبارنا كالدقيق الأبيض الصافي لا انحياز فيها

סוכנות אלאנאצ’ול

סוכנות הידיעות אלאנאצ’ול – הידיעות שלנו הן כמו קמח לבן מנופה, אין בהן נטייה (אל המתנגדים)

לערוץ יש 412 אלף עוקבים.

אבל רגע! מה זה אנאצ’ול? בחיים שלי לא שמעתי את המילה הזו.

לפי המילונים, התרגום המילולי הוא מזרח. ולא בכדי: זהו השם הערבי של חבל הארץ אנטוליה. נעיין לשנייה בוויקיפדיה:

“אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – “זריחת השמש” או “מזרח”, בטורקית Anadolu). שני המושגים – “אסיה הקטנה” ו”אנטוליה” – מציינים את חלקה האסייתי של טורקיה”.

האם ניתן להסיק מכך שמקום מושב הערוץ הזה הוא בתורכיה? לא מצאתי לכך תיעוד (גם לא באמת חקרתי), אבל אני מסיק שכן.

איזה יופי, למדנו על הדרך עוד מילה.

=-=-=

המלל שנכתב על הסרטון:

تحدث الشيخ رائد صلاح، رئيس الحركة الإسلامية المحظورة في إسرائيل، لأول مرة عن الظروف القاسية التي خضع لها في السجن الإسرائيلي.

שיח’ ראא’ד צלאח, ראש התנועה האסלאמית האסורה (רשמית: התאחדות בלתי מותרת. שָלֵו) בישראל, דיבר בפעם הראשונה על התנאים הקשים להם היה נתון בכלא הישראלי.

איהא אלאח’וה ואלאח’ואת אלחצ’ור, לקד אראדוא אן יסג’נוני פי ג’חר, וחידן, מעזולן. לא בל פרצ’וא עלי פי ט’רוף עשת בהא, אן אכון ליס פי קסם עזל פקט, בל פי עזל ען קסם אלעזל. וליסת הד’ה אלעזיריה? הכד’א עשת, ואלחמד ללה ת’בתני אללה.

ואללה, לולא אללה מא אהתדינא ולא תצדקנא ולא צלינא, ואללה לולא אללה עשת מעזולן, אריד לי אן אכון פי אצ’יק מכאן. בכם, ובמן נאצרני עלא צעיד אמתנא אלאסאלמיה ועאלמנא אלערבי ושעבנא אלפלסטיני וכל אלדאח’ל אלפלסטיני, כל חר פי כל אלעאלם, במדדכם, ע’רפת סג’ני אלצ’יקה אתסעת, אצבחת אוסע מן אלארצ’, אצבחת תתסע אלא הד’ה אלמסאפה אלכבירה מא בין אלארצ’ ואלסמאא’.

הכד’א כאנת חיאתי, מע אלקסוה ואלקהר ומחאולת פרצ’ חיאת אלאח’רס עלי, טואל אלוקת, ולכן היהאת היהאת קד יתחדון צ’עפי ולכן הל יתחדון אללה תעאלא?

أيّها الإخوة والأخوات الحضور، لقد أرادوا أن يسجنوني في جحرٍ، وحيدًا، معزولًا. لا بل فرضوا عليّ في ظروفٍ عشت بها، أن أكون ليس في قسم عزل فقط، بل في عزل عن قسم العزل. وليست هذه العزّيرية؟ هكذا عشت، والحمد لله ثبّتني الله.

والله، لولا الله ما اهتدينا ولا تصدّقنا ولا صلّينا، والله لولا الله عشت معزولًا، أُرِيدَ لي أن أكونَ في أضيق مكان. بكم، وبمن ناصرني على صعيد أمّتنا الإسلاميّة وعالمنا العربي وشعبنا الفلسطيني وكلّ الدّاخل الفلسطيني، كلّ حرّ في كلّ العالم، بمددكم، غرفة سجني الضّيّقة اتّسعت، أصبحت أوسع من الأرض، أصبحت تتّسع إلى هذه المسافة الكبيرة ما بين الأرض والسّماء.

هكذا كانت حياتي، مع القسوة والقهر ومحاولة فرض حياة الأخرس عليّ، طوال الوقت، ولكن هيهات هيهات قد يتحدّون ضعفي ولكن هل يتحدّون الله تعالى؟

האחים והאחיות הנוכחים, הם רצו לכלוא אותי בתא (מיל’: במאורה), לבדי, מבודד. יתר על כן; הם כפו עלי תנאים, בהם חייתי, שאשהה לא רק באגף מבודד בלבד, אלא באזור מבודד אפילו ביחס לאגף המבודד. האם אין זו התלונה? כך חייתי, והשבח לאל, אלוהים חיזק אותי.

בחיי, אלמלא אלוהים, לא היינו הולכים בדרך הישר, לא היינו תורמים לצדקה ולא היינו מתפללים. בחיי, אלמלא אלוהים הייתי חי מבודד, שכן רצו שאהיה במקום הצר ביותר. (אבל) בזכותכם, בזכות מי שתמך בי ברמת האומה האסלאמית שלנו, העולם הערבי שלנו, עמנו הפלסטיני וכל “הַפְּנים” הפלסטיני (כינוי לערביי ישראל), כל בן חורין בכל העולם, בעזרתכם, תא הכלא הצר שלי התרחב, הוא הפך רחב יותר מהעולם, הוא גדל למרחב הגדול שבין הארץ והשמים.

כך היו חיי, עם הקושי, הדיכוי והניסיון לכפות עלי חיים של אילם, כל הזמן הזה, אך לא ולא! הם ניסו לאתגר את החולשה שלי, אך האם הם יכולים להתגרות באל יתעלה?

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

מִתְצַ’איֶק (מתדאיק. בספרותית מֻתַצַ’איִק) مِتْضَايق – מוטרד, טרוד, חש שלא בנוח, מודאג, דואג; סובל; עצבני, מרוגז; נמצא בצרה

(פה הופיע בפוסט המקורי תמלול של סרטון).

השורש הערבי צ’.י.ק (בגזרת ע”י) עוסק בדברים צרים ו/או מציקים, מטרידים ומעיקים.

במדוברת יש כותבים אותו ד.י.ק.

בעברית הוא מופיע במילים כמו הציק, הצקה, מצוקה וכו’, וגם במילים כמו העיק, להעיק, העקה, מוּעקה (מילה מבלבלת מבחינת אבחון השורש), תעוקה וכו’ מהשורש המקביל ע.ו.ק.

* הפועל צַ’אק ضاق בבניין הראשון – חש שלא בנוח, חש מועקה ואי נעימות, היה במצוקה (מכל סוג); נעשה צר

* צַ’אקַ צַדְרֹה ضاق صدره או צַ’אקַתֶ אלדֻּנְיַא פִי צַדְרֹה ضاقت الدّنيا في صدره – קצה נפשו, פקעה סבלנותו; חשך עליו עולמו, הוא היה במצב קשה (מיל’ החזה שלו הוצר/העולם הוצר בחזה שלו)

* צַ’אקַת אַחְ’לַאקֹה ضاقت أخلاقه – נעשה רגזן ובעל אופי רע (מיל’: המוסר שלו הוצר)

* צִ’יק ضيق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפרעה, מצוקה, מועקה, קושי, לחץ; סבל; עוני, מחסור; מצב קשה באופן כללי

* צִ’יקֶ אלְוַקְת ضيق الوقت – קוצר זמן, מחסור בזמן, צוק העיתים

* צִ’יק אלנַּפַס ضيق النّفس – אסתמה, קצרת, קוצר נשימה

* צִ’יק נַפְסַאנִיּ ضيق نفسانيّ – דיכאון, דכדוך, מצוקה נפשית

* צַ’אאִקַה ضائقة, בצורת הבינוני הפועלת של הבניין – מצוקה, משבר עוני

* צַ’אאִקַה מַאלִיַּה ضائقة ماليّة – משבר כלכלי, משבר כספי, מצוקה כלכלית

* צַ’אאִקַתֶ אלְוֻקוּד ضائقة الوقود – משבר הדלק

* הפועל צַ’יַּק ضيّق בבניין השני – הצר, צמצם, לחץ, כיווץ, הידק; הפריע, דחק לפינה; דיכא

* הפועל צַ’איַק ضايق בבניין השלישי – הפריע ל-, הטריד את-, הציק ל-, דחק לפינה, היה קשוח כלפי-

* מֻצַ’איַקַה مضايقة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הטרדה, הפרעה, הצקה; טרדה, מצוקה, עושק, סבל

* מֻצַ’איַקַה גִ’נְסִיַּה مضايقة جنسيّة – הטרדה מינית

* מֻצַ’איַקַאת مضايقات – מטרדים

* הפועל תְצַ’יַּק تضيّق בבניין החמישי – נעשה צר

* הפועל תְצַ’איַק تضايق בבניין השישי, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלו – התעצבן, הוטרד, נרגז, חש שלא בנוח, היה במצוקה, הרגיש מועקה, חש דיכאון. ברבים, תְצַ’איַקוּא تضايقوا, גם – הציקו אלו לאלו

* צַ’יִּק ضيّق – צר, לוחץ (גם בגד)

* צַ’יִּקֶ אלְאֻפֻק/אלְעַקֶל ضيّق الأفق/العقل – צר אופקים/שכל

* צַ’יִּק אלְחֻ’לֻק/אלצַּדֶר ضيّق – חסר סבלנות

* מַצִ’יק וברבים מַצַ’איֶק במשקל המקומות – מֵצַר (בין שני ימים), דרך צרה בין הרים, מעבר הרים; מצוקה

* מַא תְצִ’יק אִלַּא תִפְרֶג’ ما تضيق إلّا تفرج – אחרי המצוקה חייבת להגיע הרווחה/הישועה

* עִנְדֶ אלצִּ’יק לַא אַח’ וַלַא צַדִיק عند الضّيق لا أخ ولا صدِيق – בשעת צרה אדם מגלה שאין לו ידידים (מיל’: בזמן צרה אין לא אח ולא חבר)

ומנגד, כמו תמיד בפתגמים:

אֶלצַּדִיק עִנְדֶ אלצִּ’יק الصَّدِيق عند الضّيق

או:

אֶלצַּדִיק וַקְתֶ אלצִּ’יק الصَّدِيق وقت الضّيق

החבר (נמדד) בעת צרה

או:

עִנְדֶ אלצִּ’יק יֻעְרַףֶ אלצַּדִיק عند الضّيق يعرف الصَّدِيق – בזמן הצרה ייוודע מי החבר

בפוסט המקורי גם ציטטתי קצת מוויקיפדיה על:

מצרי טיראן (בערבית: מצ’יק תיראן مضيق تيران), מצר הורמוז (בערבית מצ’יק הרמז مضيق هرمز) ומצר גיברלטר (בערבית: מצ’יק ג’בל טארק مضيق جبل طارق).

הרחבתי מעט מוויקימילון על-

דָּיֵק

סוללות או מגדלים שנבנו בעבר סביב ערים נצורות, בעת מצור, כדי לירות מהם אל העיר.

צוֹק

לשון המקרא: מצוקה, לחץ, קושי, צרה. מוכר בעיקר כחלק מהביטוי “צוק העיתים”.

וסיימתי באמירה שלי:

המילה צוּק (בליטת סלע זקופה ותלולה מאוד הנישאת לגובה רב, בעיקר בקרבת חוף) היא מאותו שורש, אך את הביטוי המפורסם יש לבטא: צוֹק העיתים, דהיינו הלחץ של הזמנים.

צוּק העיטים הוא כבר חוויה גיאו-אורניתולוגית…

זה היה הפוסט ה- 1,857 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.